אור ברסלב

משאת בנימין· רבי בנימין אהרן סלניק

קז

קו

ראובן מארץ איטלייא נשא אשה במדינת רוסי"יא בק"ק יאזלווי"ץ ואחר הנישואין כמו שנה א' נשאו לבו לילך לארץ מולדתו אל בית אביו לראות את שלום אביו ושלום משפחתו ולחוור אח"כ לאשתו לעיר יאז"לווייץ להיות עם אשתו כדרך כל הארץ והאשה ואביה לא נתרצו להניח את ראובן לילך לארין מולדתו מפני ריחוק הדרך מפחד ויראה כי כל הדרכים בחזקת סכנה הם ובפרט הארצות ההם יש חירום ויש לחוש פן יקראנו אסון בדרך או שבי או סיבה אחר ויתעלם מן העין שלא יודע מקומו איה ואיפא ותשאר האשה עגונה ובעבור זה נתרצו האיש והאשה ליתן גט כריתות בלי שום תנאי ושיור בעולם כדרך כל גיטין הכשרים שבישראל רק קודם שניתן הגט נתקשרו הבעל והאשה שימתינו אחר נתינת הגט שנה שלמה זה על זה שאם יבא הבעל תוך השנה שחייבים שניהם ליקח ולישא זה את זה כבראשונ' והניחו ער זה שטרי חובות ביד שליש בסך מאה טאל"יר שאם אחד מהצדדים יעבור ולא יתרצה להתחבר יחד כשיבא הבעל תוך השנה שאז ישלם להצר שכנגדו כמשמעות השטר שהשלישו והשליש חייב ליתן שני השטרות ריד צד המקיים ומיד אחר נתינת הגט הלך ראוכן לדרכו לארין מולדתו והנה הרבנים המסדרים את הגט האלוף מהר"ר ליב נר"ו והאלוף מהר"ר מן נר"ו מעידים בכתב ידם שלמחרת נתינת הגט פייס אבי האשה את הבעל ראובן ופטרו זה את זה לגמרי ומחלו הקנס מאה טאליר וקרעו השטרות שהניחו ביד השליש באופן שמיד תנשא האשה לכל גבר דתצביין והנה העולם מרננים וקוראים תגר על גט זה ואומרים שאין זה גט כריתות מאחר שבשעת נתינת הגט לא היה בדעת האיש והאשה שיהיו גירושין גמורין שהרי נתקשרו שאם יבא ראובן תוך השנה שחייבין לחזור ליקח זה את זה ואע"פ שלמחרת נתינת הגט נתבטל הקשר מ"מ בשעת נתינת הגט הגט לא היו גירושין גמורים ושאל השואל אם הגט זה הוא כשר אם לאו:

תשובה יראה שאע"פ שנמצא בתשובת מהר"ם מינץ וז"ל שבדוחק גדול עשה ר"י מפרי"ש מה שהטיל חרם שלא היה יכול לתקן בענין אחר אבל זולת זה אין להתיר כלל להיות עוד דבר ביניהם עכ"ל ומשמע דדוקא בש"מ עבדינן הכי דחיישינן לעיגונא דאיתתא אם לא יתן הש"מ גט וגם חיישינן לטירוף הדעת אם לא יתקשרו בחרם או בקנס או במשכנות אבל בגיטין דעלמא אין לעשות כן דבעינן כריתות גמור בלי שום תנאי ושיור בעולם וז"ל מורי מהרש"ל ז"ל בתשובה סימן כ"ה וגדולה מזו כתב ר"י מפרי"ש שעכשיו אין לגרש אפילו ש"מ על ידי תנאי אלא היה מטיל חרם שאם יעמוד מחליו וכו' אף כי קשה זה הדבר ודומה כאלו אגידה ביה ואנו צריכין להיות נזהרין בנתינת הגט שלא יהיו דבקין זה בזה במידי כדי דלהוי כריתות ממש ואפ"ה התיר ר"י מפרי"ש רק שלא נגרש עתה על תנאי עכ"ל אלמא דאפי' בש"מ קשה הדבר לעבות כן דדומה כאלו אגידה ביה ובסדר גיטין כתב וז"ל בשם התשב"ץ ור"י מפריש היה נוהג לתת גט לגמרי בלי שום תנאי וכו' מ"מ מפני הרמאין יש לחוש כי לא יסמוך על זה ואיכא טירוף דעת ואחרי שרוב הפוסקים לא החמירו כל כך אין לנו אלא דבריהם ע"כ אלמא דכל עיקר הפקפוק בספר התשב"ץ לא היה אלא בש"מ ובטירוף הדעת משא"כ בגט אחר. ולפי זה לא יפה עשו הרבנים שנתנו הגט ביאזלאוויץ בכה"ג:

מ"מ נראה פשוט דבדעבד אין לפסול הגט בכה"ג אפי' בגיטין דעלמא דאם איתא דבגיטין בעלמא פסול הגט אפילו בדעבד לא היה מתקן ר"י מפאריש בכה"ג וכי בשביל טירוף הדעת ובשביל עגונות נתיר א"א לעלמא בגט פסול ומה שהעולם מרננים מטעם שבשעת נתינת הגט לא היה בדעת האיש והאשה שיהו גירושין גמורים. וא ליתא דק"ל כאביי בפרק השולח דגילוי דעתא בגיטא לאו כלום הוא ודברים שבלב אינן דברים ואף אם היה מפרש בהדיא בפני עדים שאם יבא תוך השנה שיהא הגט בטל אין בדברי מאתים התנאי הזה כלום כל כמה דלא כפליה לתנאיה דהכי אמרינן בפ' מי שאחזו אתקין שמואל בגיטא דש"מ אם לא מתי לא יהא גט אם מתי יהא גט ואם לא מתי לא יהא גט אלמא בעינן תנאי כפול ואי לא כפליה לתנאי אין באותו תנאי ממש והגט גט גמור הן ימות הן לא ימות וכן מוכח נמי בפרק מצות חליצה דתניא חליצה מוטעת כשירה גט מוטעה פסול ומסיק היכא דמי חליצה מוטעת כגון שאומרים לו חלוץ לה על מנת שתתן לך זוז ופירש"י אע"ג דלא יהיבה לו חליצה כשירה ומשמע שם מתוך פירש"י וכן כתב הרא"ש בהדיא דמיירי בתנאי כפול שאמר אם תתן מאתים זוז יהא גט ואם לא תתן לא יהא גט דומיא לתנאי בני גד ובני ראובן אבל אי לאו דתנאי כפול הוא אפילו גט מוטעה נמי כשר וכן פירש"י בהדיא בריש פרק האומר לחבירו וכן הוא מסקנת רוב הגאונים קמאי ובתראי דכל תנאי דגיטין וקידושין איירי בתנאי כפול הא לאו הכי לא הוי תנאי והתנאי בטל והמעשה קיים וכן כתב בטור א"ה בסימן ל"ח וכן הוא מסקנת ש"ע ועוד דאפילו אי כפליה לתנאי ככל משפטי התנאים קודם נתינת הגט אפילו הכי התנאי בטל והגט כשר לפי מנהגינו שאנו נוהגין לבטל כל מודעת וכל תנאי קודם כתיבת הגט גם קודם נתינת הגט משום דכיון שמבטל כל תנאי בשעת כתיבת ונתינת הגט א"כ אין בדבריו הראשונים ממש במה שעשה תנאי אפילו אי כפליה לתנאי דדבריו האחרונים הם עיקר ומבטלין דבריו הראשונים וכ"ש בנדון זה האשה לא נתקשרה בשום דבר בעולם שחיייבת להנשא לו אפילו אם יבא תוך השנה רק שאבי האשה נתקשר בקנס מאה טאלר שאם יבא הבעל תוך השנה ולא תתרצה האשה להנשא לו שיתן קנס להבעל מאה טאלר אבל האשה לא נתקשרה בשום דבר ולא אגידה ביה כלל ונתגרשה ממנו בכריתות גמור ועוד שהרי הרבנים מעידין שלמחרת נתינת הגט נתפשר עם אבי האשה גם על הקנס ופטר ומחל אותו מכל וכל ותנשא האשה למי שתרצה תכף ומיד וקרעו השטרות שעל הקנס וליכ' למימר מאחר שבשעת הגירושין לא היה כריתות גמור דהוה אגידה ביה להנשא לו אם יבא תוך השנה מה יועיל המחילה של מחרתו מחרתו ס"ס הגירושין לא היו גירושין לא קשיא מידי משום דאנן קיימא לן דכל מעשה שנעשה על תנאי יכול לבטל התנאי והוי כאלו לא התנה מעולם ונעשה המעשה בלי שום תנאי ודקדקו כן מדאמר אביי בפרק המדיר לא תימא דטעמא דרב משום דאחולי אחיל לתנאיה וכו' ומשמע דיכול למחול על התנאי וז"ל הרא"ש בתשובה בכלל ל"ה ואע"ג דעיקר מעשה עשה על תנאי ונכפל התנאי שאם לא יתקיים התנאי שיהא המעשה בטל אפילו הכי יכול לבטל התנאי וישאר המעשה במקומו משום דמתנאי בני גד ובני ראובן ילפינן שיש כח בתנאי לבטל המעשה וכו' ובסוף דבריו סיים וז"ל וכיון שכן הוא שהמעשה הוא בפני עצמו וראוי להתקיים בלי קיום התנאי אלא דילפינן מתנאי בני גד א"כ יכול הוא לבטל התנאי שהוא מעשה בפני עצמו ואין קיום המעשה דיבור בעלמא הוא ואתי דיבור דביטול התנאי ומבטל דיבור של התנאי ונשאר המעשה קיים ע"כ ובנ"ד נמי המעשה דבר בפני עצמו הוא וראוי להתקיים בלא תנאי והתנאי הוא דבר בפני עצמו ואינו אלא דיבור בעלמא ואתי דיבור דביטול התנאי ומבטל דבור של התנאי ושמא תאמר שזה שכתב רא"ש היינו לענין קידושין דוקא ולא לענין גיטין דבגיטין בעינן גירושין וכריתות בשעת נתינת הגט ואין כח בביטול התנאי לאחר גירושין כיון דבשעת גירושין לא בטל התנאי זה אינו דהא הרא"ש בעצמו כת' בכלל מ"ו סי' ד' דאדרבא בגיטין מועיל ביטול התנאי יותר מבקידושין וז"ל יש חילוק בין גיטין לקידושין דבקידושין אם התנאי לטובתו יכול לבטלו אבל אם התנאי הוא לטובת האשה כגון ע"מ שאתן לך ק' זוז אינו יכול לבטלו אבל הגט בין שהתנאי הוא לטובתו בין שהוא לטובת האשה יכול לבטלו והגט גט אע"פי שלא נתקיים התנאי והא דתנן בפרק מי שאחזו אמר רשב"ג מעשה בצידון באחד שאמר לאשתו הרי זה גיטך ע"מ שתתני לי איצטליתך ואבד איצטליתיה ואמרו חכמים תתן לו את דמיה ואמרינן בגמרא דרבנן פליגי ארשב"ג וסברי דוקא איצטליתה ולא דמים ואם אבד איצטליתה אינה מגורשת והלכה כרבנן ולא אמרינן דיכול לבטל התנאי ואפילו אם לא נתנה לא איצטליתה ולא הדמים כיון דטובתו הוא אפי' בקידושין יכול לבטל טובתו וכ"ש בגירושין ועוד אמרינן התם בעא מיניה רב אסי מר' יוחנן הרי זה גיטך ע"מ שתתני מאתיים זוז וחזר ואמר לה מחולין לך מהו א"ל אינה מגורשת ומסיק שם טעמא דלצעורה קא מכווין והא לא ציערה פירוש דכל גירושין הוא ריחוק דעתא ושנאה ומסתמ' לציעורה קמיכווין משא"כ בקידושין דקירוב הדעת ואהבה וכיון דמחל לה על התנאי חשיב כאלו נתקיים התנאי וקיבל הדמים אלמא דלגבי גירושין לא מהני המחילה והביטול תנאי לא קשיא מידי שכבר כתב הרא"ש ז"ל שם דרבנן לא אמרי איצטליתה דוקא ולא הדמים אלא כשהוא אינו רוצה לקבל הדמים אבל מדעתו שמקבל הדמים מודו רבנן דמגורשת ולא דמי למחול לך דאינה מגורשת ואע"פ שהוא מדעתו דהתם לא נתקיים התנאי לגמרי אבל גבי איצטליתה מה לי איצטליתה מה לי דמים כיון דקיבל מדעתו וגבי חזר ומחל לה כבר כתב הרב ב"י בסי' קמ"ג בטור א"ה בשם הרשב"א והרמב"ם ושאר מחברים דהיינו דוקא כשאומר לה מחול לך סתם ולא דיבר מידי מענין הגט דאפשר לומר שכוונתו איני חפץ לא במאתים זוז ולא בגט כיון דלצערה קא מכווין אבל אין הכי נמי אם אמר לה מחול לך והגט יהיה כשר ותהא מגורשת הרי מגורשת שיש כח בידו לבטל התנאי ולפיכך בנ"ד דליכא למימר לצעורה קמיכווין שהרי גם הוא נתקשר בקנס מאה טאלר ועוד שהאשה לא נתקשרה במידי רק אבי האשה נתקשר ועוד דהא לא מחיל לה לגמרי שהרי אבי האשה פייס אותו במקצת הסך והרי ציערה במקצת הסך ונתקיימה מחשבתו ואע"ג דלא נתקיימת מחשבתו לגמרי שהרי גבי איצטלית נמי אם קבל הדמים מדעתו הרי זה גט ואע"ג דלא נתקיים מחשבתו לגמרי דהתנאי היה באיצטלית ולא בדמים ועוד כיון שנשבע הבעל בשעה שפטרו זה את זה שלא יחזור ויבא לק"ק יאזלוויץ תוך ג' שנים גם הרבנים המסדרים הגט מעידין על זה חשוב כאלו אמר בהדיא שהגט גט כשר הוא ויכולה להנשא מיד אחר הגירושין שהרי מאחר שאין לו רשות לחזור לק"ק יאזלוויץ תוך שנה הרי נתקיים התנאי שהתנו שאם לא יבא תוך שנה שיהא גט גמור כלל העולה כל א' מהטעמי' לבדו שכתבתי מספיק מספיק להכשיר הגט הזה ולהתיר את האשה להנשא לכל גבר די תיצביין וק"ו בצירוף כל הטעמים יחד שיספיקו להכשיר את הגט בלי פקפוק ומותרת האשה להנשא כי התנאי בטל והגט כשר הנראה לע"ד כתבתי דברי הקטן בנימין אחרן ב"ר אברהם סלניק ז"ל:

תוכן העניינים

משאת בנימין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה