משאת בנימין· רבי בנימין אהרן סלניק
צב
שאלה על מה סומכין רוב העולם שאין עושין שום תיקון במבוי עקום בעקמומיתו והלא תלמוד ערוך הוא בפ"ק דעירובין מבוי עקום רב אמר תורתו כמפולש ושמואל אמר תורתו כסתו' וידוע דהלכה כרב באיסורי וכן פסקו כל הפוסקים דמבוי עקום בעי תיקון בעקמומיתו וכן מבוי העשוי כנדל נמי לא נהגו לתקן בראש הנדל:
תשובה כן כתב מהר"י ווייל ז"ל דאין צריך תיקון במבוי עקו' בעקמומיתו משום דהאידנא אין לנו רשות הרבים ובגמרא לא הצריכו תיקון אלא היכא שראש המבוי פתוח לר"ה ועל זה סומכין רוב העולם אבל נראה דאין לסמוך בזה על דבריו דמאיזה טעם נאמר שאין לנו רשות הרבים האידנא שהרי כל מבואות הרחבים י"ו אמות ומפולשין משני צדדים ר"ה גמורה הן כדאמרינן בפ"ק דשבת איזהו רשות הרבים סרטיא ופלטיא והאידנא שכיח טובא מבואות המפולשין ורחבים י"ו אמות ומהרי"ו ז"ל סמך עצמו על פירש"י ותוספת והרא"ש ושאר רבוותא שכתבו דלא הוה ר"ה עד שיהו רחבים י"ו אמה וששים רבוא בוקעין בו וחשב הר ז"ל שדבר פשוט הוא ודברי הכל הוא ולכך כתב דהאידנא אין לנו ר"ה שהרי ס' רבוא לא שכיחא האידנא ולי נראה דלאו פשוט הוא ולא דברי הכל הוא שהרי הרמב"ם ז"ל בפרק י"ד מהלכות שבת כתב דין ר"ה שיהא רחב י"ו אמה ואלו ס' רבוא בוקעין בה לא הזכיר ומשמע דלא בעי ס' רבוא והרב המגיד ז"ל כתב שם שכן הוא דעת הרמב"ן ורשב"א וגם הוא ז"ל מסכים על ידם. גם הר"ן בפרק במה אשה כתב שדעת רש"י אינו מחוור ושלא מצינו בתלמוד שום מקום שצריך שיהו ס' רבוא בוקעין בו בכל יום גם הרב ב"י בטור א"ח סימן שמ"ה הביא הרבה מהפוסקים שכתבו שאין צריך ס' רבוא בוקעין בו ומאחר שכל הנך רבוותא דחו דברי רש"י ואית להו דמבואות הרחבים י"ו אמות אפילו אין ס' רבוא בוקעין יש להם דין ר"ה גמורה מהשתא מי הוא זה ואיזהו שיקל ראשו נגד אלו אבות העולם להקל במקום שהן מחמירין ופשוט הוא בעיני שהרי מהרי"ו אלו ראה דברי אלו רבוותא לא היה מיקל בדבר כי דברי המחמרין נראה לי עיקר ובזמן מהרי"ו בימיו ידוע הוא שלא היו מצוין בידו חיבור הרב המגיד והרמב"ן ורשב"א והר"ן ועוד נראה שאפי' הנך רבוותא המקילין לא אמרו אלא להלכה שכן היה נראה בעיניהם להלכה דלא הוי ר"ה עד דאיכא ס' רבוא בוקעין בו כדגלי מדבר אבל מ"מ לא רצו להקל הלכה למעשה שהרי התוספות סוברים פירש"י ז"ל ואעפ"כ כתבו בפרק במה אשה וז"ל ואנו שאין לנו ר"ה גמור דכל ר"ה שלנו כרמלית היא שהרי אין מבואות שלנו רחבות י"ו אמות ולא ס' רבוא בוקעין בה הרי הוא כחצר שאינה מעורבת ומותרות נשים שלנו להתקשט להתקטט בטבעות ובתכשיטים עכ"ל וכה"ג כתב שם גם הרא"ש וז"ל מותר להתקשט בחצר וכן נמי בר"ה שאין רחבה י"ו אמה ואין מפולשין משער לשער ואינו אלא כרמלית עכ"ל הרי בהדיא שהתוספות והרא"ש שתופסין דברי רש"י עיקר אפ"ה לא רצו להתיר לנשים להתקשט בר"ה הרחבים י"ו אמה אף שאין ס' רבוא בוקעין בו ואם כן אנן נמי איך יעלה על דעתינו להתיר טלטול במבוי עקום בלא תיקון מאחר שהמבואות מפולשין י"ו אמה ואע"ג שהרא"ש בפרק אין צדין גבי נכרי שהביא דורון לישראל כתב ואין לחוש שמא הביאו הנכרי דרך ר"ה דלא שכיח האידנא ר"ה דס' רבוא בוקעין בו הרי שלא חשש הרא"ש אלא לס' רבוא בוקעין ולא למבואות הרחבים י"ו אמה וא"כ דבריו סותרין זה את זה י"ל דהרא"ש ז"ל מיקל הוא לגבי י"ט באין צדין ומחמיר הוא לגבי שבת בפרק במה אשה אי נמי התם בפרק אין צדין לא התיר שום מעשה לישראל אלא שלא רצה לאסור הדורון בשביל חשש שמא הביא דרך מבואות הרחבין י"ו אמות מאחר דלרש"י לאו ר"ה היא אבל להתקשט לנשים להתיר בר"ה הרחבים י"ו אמות יש להחמיר אפילו אין ס' רבוא בוקעין בו סוף דבר מבואר היטב שאפילו המקילין לא רצו להתיר לנשים להתקשט בשבת במבואות הרחבים י"ו אמות אף בדליכא ס' רבוא בוקעין בו וק"ו אנן דיש לנו לילך אחר דברי המחמירין שדבריהם עיקר ואין לנו לסמוך על דברי המקילין כלל ולהתיר טלטול מבוי עקום בלא תיקון כי המקילין עצמן לא סמכו על דבריהם לענין הלכה למעשה אמנם עיר המוקפת חומה ויש לה דלתות ודלתותיה ננעלין בלילה אעפ"י שיש באותה עיר שווקים ורחובות י"ו אמות וס' רבוא בוקעין בו בכל יום אין לה דין ר"ה וכדאמרינן בפ"ק דעירובין ירושלי' אלמל' דלתותיה ננעלו' בלילה חייבין עליה משו' רה"ר וכ"כ כל הפוסקי' דכל עיר שדלתותיה ננעלין בלילה אין לה דין ר"ה אבל כשאין ננעלות בלילה אלא הם ראוין לנעול בזה הוא פלוגתא דרבוותא דיש אומרים דצריך שיהו דוקא ננעלין בלילה ויש אומרים כיון שהם ראוין לנעול כננעלין דמי ומחלקותן מבואר בטור א"ח ובב"י סימן ס"ד וכיון שבאותן המקומות אין ר"ה גמורה אין צריכין תיקון במבוי עקום שלהם ואפשר שמזה נשתרבב המנהג אפילו במקומות שיש להן ר"ה כגון היכא שאין להם היקף חומה או אין דלתותיהם ננעלות בלילה שכיון שראו כן במקומות שיש להם דלתות ננעלות והקיף חומה מהם למדו לעשות כן בכל מקום ולא ידעו שאלו אין להם ר"ה גמורה ואלו יש להם ר"ה גמורה לכן בכל מקום ומקום שאין היקף חומה ודלתות ננעלות בלילה חייבים לתקן כראוי בראשי המבואות ובעקמומותיהן כדי מבוי עקום וכן במבוי העשוי כנדל נאם בנימין אהרן ב"ר אברהם סלניק ז"ל: