משאת בנימין· רבי בנימין אהרן סלניק
צא
ואשר בא בשאלה על מה אנו סומכין האידנא שנוהגין לעשות חופה בע"ש לבתולה שעדיין לא טבלה ולערב טובלין אותה ומכניסין אותה בלילה בשבת לבא אל החתן הלא מאחר שלא היתה טהורה בשעת החופה א"כ החופה לא קני כלום דחופה לא חזיא לביאה הוא דבעי רב אשי פירס' נדה מהו וסלקא בתיק"ו ומדסלקא בתי"קו לא קני וכ"כ כל הפוסקים נמצא כשיבא עליה בשבת ה"ל כקונה קנין בשבת ומ"ש בתולה זו מאלמנה דאסור לבא עליה ביאה ראשונה בשבת:
תשובה יראה דלדעת הרמב"ם בפ' עשירי מהלכות אישות שכתב דאם היתה נדה אע"פ שכנסה לחופה ונתיחד עמה לא גמרו הנשואין והרי היא עדיין כארוסה ולא תנשא עד שתטהר לדידיה ודאי אין מקום למנהג זה ואסור לעשות כן משום דהוי כקונה קנין בשבת אבל הרא"ש ושאר הפוסקים חולקים על הרמב"ם ז"ל וסוברים שזה שקיימא לן שהנדה אין החופה קונה היינו דוקא לענין תוספת כתובה שלא קנתה האשה על ידי חופה זו דלא בעי רב אשי פרסה נדה מהו אלא לענין תוספת כתובה דמיירי בה מתניתין דהתם אבל לשאר מילי פשיטא ליה לרב אשי דקני על ידי חופת נדה דאל"כ מאי שנא דמבעיא ליה לרב אשי על חופה דהכא אמאי לא מבעיא ליה אמתניתין דאין האשה אוכלת בתרומה עד שתכנס לחופה וכן בכל מקום שנזכרת לחופה בתלמודא מצי למבעיא הך אבעיא פרסה נדה מהו ולדעת הרא"ש והפוסקים אין כאן קונה קנין בשבת כלל שהרי כבר קנה ע"י החופה לכל דבר ואע"ג דאכתי לא נגמר הקנין ע"י חיפה זו לענין תוספת כתובה לית לן בה דההוא קנין דתוספת כתובה לאו קנין האיש הוא אלא קנין האשה הוא ולגבי האשה לא שייך קנין דהאשה היא קנין כספו של האיש ולא האיש של אשה וכדתנן האשה נקנית בג' דרכים ותניא נמי בפ"ק דקדושין נתן לה כסף או שוה כסף א"ל הרי את מקודשת לי הרי זו מקודשת אבל היא שנתנה ואמרה הריני מקודשת לך אינה מקודשת אלמא דהכל תלוי באיש ולא באשה ולא מצינו בשום מקום שום קנין לאשה באיש וע"כ צריכין אנו לחלק בהכי דאל"כ תקשי ליה לרב אשי מ"ש דבעלמא פשיטא ליה דחופת נדה קונה וכאן מבעי' ליה אלא היינו טעמא דשאני ליה לרב אשי בין קנין איש לקנין אשה ואע"ג דאכילת תרומה קנין קנין אשה הוא ופשיטא ליה לרב אשי דקונה י"ל דשאני תרומה דהתורה זכתה לה ואינו תולה בדעת האשה כלל אבל תוספת כתובה שהתורה לא זכתה לה רק האיש מקנה לה מדעתיה ורצונו ואדעתא דחופה לא חזיא לביאה אפשר דלא מקנה לה ולהכי מבעיא ליה לרב אשי לענין תוספת כתובה ועוד דאכילת תרומה נמי זכות לאיש הוא דלפעמים יש לכהן תרומה הרבה ואי לאו דספי לה תרומה יצטרך לקנות לה חולין שדמיו יקרים הלכך בנדון דידן מאחר שנגמר כל קנין האיש שבאשה על ידי חופה זו שוב אין כאן כקונה קנין כלל אם יבא עליה בשבת ולא דמי לחופת אלמנה דאין לאלמנה חופה כלל ולא קני לשום דבר ונראה דאפילו את"ל כיון שלא נגמר הקנין לענין תוספת כתובה הוי כקונה קנין בשבת אפי"ה יש תקנה לזה שיודיעו לחתן קודם החופה שהכלה עדיין לא טבלה ואז קונה החופה ואפי' לענין התוספת כתובה דדוקא כשהחתן אינו יודע שלא טבלה לא קנה תוספת כתובה משום דאדעתא דהכי לא כנסה לחופה אבל אם הודיעוהו תחלה ונכנס לחופה סבר וקבל ואז החופה גומרת הקנין ואפי' לתוספת כתובה כמו שכתבו כל זה הגהות אשיר"י והמרדכי בפ' אע"פ וכתבו שלכן טוב להודיע לחתן תחלה שהיא נדה דלכתחילה יש להודיע לחתן כדברי הגהות אשיר"י והמרדכ"י אבל בדיעבד אפי' לא הודיעוהו לית לן בה כאשר כתבתי למעלה:
דברי הק' בנימין אהרן ב"ר אברהם סלניק ז"ל: