אור ברסלב

משאת בנימין· רבי בנימין אהרן סלניק

עז

עו

למען ידעו דור אחרון בנים יולדו יקומו ויספרו לבניה' המעשה אשר נעשה בימינו בשנת שע"א לפ"ק שכיב מרע אחד נתן גט לאשתו בלי שום תנאי וקבלו עליהם המגרש והמגורשה בח"ח בקנס שאם יעמוד הש"מ מחליו שיחזרו וישאו זה את זה הכל כתקנת רבינו יחיאל מפריש ויהי כשעמד הש"מ מחליו לבשו חרטה על הקישור שנתקשרו לחזור וישא זא"ז או נתפשרו ומחלו ופטרו זא"ז הקשר שנתקשרו ובטלו החרם והקנס באופן שהגט יעמוד בתקפו והאשה תנשא לכל מי שתרצה אחר הדברים האלה נתחרט המגרש על מחילת ההתקשרות בעצת קרוביו ומיודעיו ומכללם חכם אחד אשר נשא לשוא נפשו כדי להחזיק ידי המגרש שתחזור ותנשא לו או תפייסנו בתרקבא דדינרי שיתן לה גט שני שדא נרגא:

בתקנות רבינו יחיאל מפריש להפך כוונתו ותקנתו הטובה והנכוחה מאוד לחושך באמרו שהרב ר"י מפריש שתיקן ליתן גט ש"מ בלי תנאי לא היתה כוונתו רק כדי שיהיה גט גמור אם ימות הש"מ אכן כשיעמוד מחליו הגט בטל מעיקרו כי אנן סהדי דאדעתא דהכי לא נתן הגט וכאלו התנה הש"מ בתנאי גמור בפירוש דמי שאם לא ימות שיהא הגט בטל והאשה תחזור בעל כרחה לבעלה או תתגרש בגט שני כל זה כתב החכם ההוא והביא ראיות רעועות וקלושות לדבריו בנוין על יסוד הנופל מאליו וכבר כתרוה רדפוהו חכמי הדור על ככה והוכיחוהו על פניו ביריד יערסליו שע"א וביריד גראמניץ שע"ב כלם כאחד ענו ואמר שלא זו העיר ולא זו הדרך ולא מן השם הוא זה לעשות פלסתר דברי איש האלקים קדוש הוא הרב רבינו יחיאל ז"ל ולעגן בת ישראל על לא דבר דבלי ספק שעיקר התקנה וכוונת הרב ז"ל שהגט הוא גט גמור הן ימות הן לא ימות ולא ישאר שום אישות ביניהם משעת נתינת הגט והלאה ואפי' אם יעמוד מחליו היא מותרת לכל אדם רק שיש עליהם עונש החרם והקנס אם לא ישאו זא"ז לזמן שנתקשרו יחד כל זה ויותר מזה נתווכחו עם החכם ההוא וכל הדברים וההוכחות הללו לא הועילו ויהי כמצחק בעיניו אשר לסיבה זאת נתעורר חכמי הדור יצ"ו כל א' וא' האריך למעניתו בטעמו ונימוקו לבטל דעת החכם הנזכר שאין בדבריו ממש ואינן בכלל דברי אלקים חיים בלי ספק כאשר ראיתי חבילות חבילות פתקי חכמי הדור יצ"ו על ענין זה ובקשו ממני הצעיר לחוות דעתי הקלושה בדבר הזה הגם כי גאוני עולם ועמודי הארץ דבריהם אין צריכים חיזוק ואני כיהודא ועוד לקרא עם כל זה האש הקנאה קנאת התורה ועמודיה אחזתני והציקתני עד שיתר לבבי נתר ממקומו ומדאגתי התלמידים הבאים שלא יקבעו הלכה לדורות ולזה חשתי ולא התמהמתי להתאבק באבק רגלי החכמים ולגלות מה שבלבי ודעתי אף כי קלושה היא ואען ואומר חלילה לנו למיתלי בוקי סריקי בוותיקי כאשר עלה על לב החכם ההוא ובלי ספק כי לבו הטעוהו בנטותו אחר קרוביו ומשפחתו כי אין אדם רואה חובה לעצמו ולקרוביו ודברי חכמים חכמי הארץ יצ"ו כדרבונות נטועות יתד ולא תמוט להלכה ולמעשה וזה מכמה טעמים חדא כי פשוטן של דברי ר"י ז"ל כפי אשר הביא דבריו המחברים הם המה המרדכי פ' מי שאחזו סימן תכ"ג והגהו"ת סמ"ק בשם ר' פרץ ושאר מחברים משמע בהדיא שכוונת ר"י מפריש היתה בתקנתו שיגרש הש"מ גירושין גמורין הן ימות הן לא ימות ומפני טירוף הדעת הזקיקן להתקשר בחרם הקהילות ובקנסות או במשכנות שיחזרו וישאו זה את זה אם יעמוד מחליו ובזה סמכיה אדעתא דש"מ דלא מחזקינן אינשי ברשיעי לעבור על על החרם ואף אם יעבור יתן הקנס וההתקשרות הזה אינו כלל בשביל אישות וקידושין הראשונים אלא שדוכין חדשים הם כמו שאנו נוהגין בשטרי התנאים ושידוכין דעלמא להתקשר הצדדין בחרם ובקנס שאם יחזור אחד מהצדדין אין עליו רק עונש החרם והקנס ובש"מ נמי אין על האשה שום צד אישות שכבר פקעו קידושין ראשונים ע"י הגט ואין עליה רק החרם והקנין שנתקשרו:

ובנדון דידן כיון שמחלו ופטרו זה את זה מן החרם והקנס מעכשיו אין על האשה שום עונש ואיסור ומותרת להנשא לכתחילה וז"ל המרדכי פרק מי שאחזו סי' תכ"ג ור"י מפריש היה רגיל בגט ש"מ לגרש לגמרי בלא שום תנאי לאפוקי נפשיה מכל ספיקות וגמגום בעולם והיה מזקיקם לקבל חרם תקנות הקהילות לישא זא"ז כשיעמוד מיד או לקיים ולהבטיח במשכנות לישא זא"ז עכ"ל וכ"כ בספר האגודה ובהגהות סמ"ק. וז"ל קיצור מרדכי ור"י מפריש היה רגיל לומר לש"מ שיגרש מכל וכל בלא שום תנאי וכו' עכ"ל ולשון לגרש לגמרי בלי שום תנאי שכתב המרדכי וכן לישנא שיגרש מכל וכל בלא שום תנאי שכתב בקיצור מרדכי משמע בהדיא דמכל וכל הוא מגרש בין ימות בין לא ימות ובסדר גיטין שלנו בשם התשב"ץ כתב וז"ל ור"י מפריש היה נוהג לתת גט לגמרי בלי שום תנאי כו' מ"מ מפני הרמאין יש לחוש כי לא יסמוך על זה ואיכא טירוף דעת ואחרי שרוב הפוסקים לא החמירו כל כך אין לנו אלא דבריהם ע"כ הרי לך בהדיא שלא רצה לקבל תקנת רבינו יחיאל מפני הרמאין שיחזרו בהן ולא יקיימו ההתקשרות ויעברו על החרם ויתנו הקנס ואין בידינו לכוף שישאו זא"ז מפני שכבר נתגרשה ממנו לגמרי ואם כדברי החכם ליכא שום רמאות שהרי אם יעמוד מחליו הגט בטל ממילא והיא אשתו כבראשונה ובעל כרחה תחזור לבעלה וא"כ למה לא קבל תקנת ר"י מפריש וז"ל מורי מהרש"ל בתשובה סי' כ"ה וגדולה מזו כתב ר"י מפריש שעכשיו אין לגרש אפילו ש"מ ע"י תנאי אלא היה מטיל חרם שאם יעמוד מחליו וכו' אף כי קשה זה הדבר ודומה כאלו אגידה ביה ואנו צריכין להיות נזהרים בנתינת הגט שלא יהיו דבוקין זה בזה במידי כדי דלהוי כריתות ממש ואפי"ה התיר ר"י מפריש רק של נגרש עתה על תנאי וכ"כ מהר"ם מינץ בתשובה שבדוחק גדול עשה ר"י מפריש מה שהטיל חרם שלא היה יכול לתקן בענין אחר אבל זולת זה אין להתיר כלל להיות עוד דבר ביניהם עכ"ל הרי שכתב שאפילו מה שאגידה ביה מצד חרם והקנס קשה מאוד משום דאנו צריכין להיות נזהרין בנתינת הגט שלא יהיו דבוקין זה בזה במידי כדי דלהוי כריתות ממש וא"כ איך יעלה על דעת לומר שהגט בטל כשיעמוד והרי היא אשתו ממש ובתשובת מהר"ם מינץ מבואר יותר שכתב שבדוחק גדול עשה ר"י ז"ל מה שהטיל חרם כו' אבל זולת זה אין להתיר כלל להיות עוד דבר ביניהם מכל זה הוכחנו שפיר בטול דעת החכם ההוא מתוך לשון כל המחברים הנזכרים ועוד שהחכם ההוא עשה את הרב ר"י מפריש כניצול מהדוב ופגע בו הארי שהרי כל עצמו של ר"י ז"ל לא תיקן תקנה זו אלא כדי לאפוקי נפשיה מספיקא וגמגום שהיה מספק ר"ת כמו שכתבו התוספות והמרדכי ושאר מחברי' בשם ר"ת וגמגום זה אינו אלא חשש בעלמא שהרי רוב הפוסקים לא השגיחו כלל בדברי ר"ת גם ר"ת עצמו לא נסתפק אלא במהיום אבל במעכשיו לכו"ע שפיר דמי ואפי"ה תיקן הרב לאפוקי נפשיה מכל ספיקא ולדברי החכם ההוא ניצול ר"י מפריש מגמגום וחשש בעלמא ונפל בסכנה גדולה ועצומה יותר מהגמגום של ר"ת שרבים יטעו ויאמרו מאחר שהגט הזה הוא סתם בלי תנאי כשאר גיטין דעלמא הרי הוא גט גמור כשאר גט ואתו למשרי אשת איש גמורה לעלמא ונמצא התקנה לתקלה ח"ו ולכל הפחות היה לו לר"י מפריש ולכל המחברים שהביאו דבריו לכתוב בפירש שהגט הזה אינו אלא אם ימות הש"מ אבל אם יעמוד מחליו הרי זה בטל בדי שלא תיפוק מיניה חורבא בתקנה זו ואדרבא הרי כתבו שיגרש לגמרי מכל וכל איך לא שמו על לבם המשנה חכמים הזהרו בדבריכם וכו' ויבואו התלמידים הבאים אחריכם וישתו וכו' ובלי ספק דלא ניחא למרייהו למימר הכי וגם לאותו צדיק בקבר נוח נפש לא ניחא ליה למימר הני מילי משמיה האמנם שזה קרוב לעשר שנים נתתי גט ש"מ על סדר ותיקן ר"י מפריש והאשה מיאנה לקיים הקשר כי אמרה כבר היא מגורשת מגורשת ממנו בגט גמור ורצתה לקבל עליה עונש החרם והקנס לולי שנכנסתי בעובי הקורה ברבות דברים ותחבולו' עד שחזרה לבעלה ואלמל' עמדה האשה בדעתה לא היה עלה על דעתי לאסור האשה מלהנשא לאיש אחר לרוב פשיטות הדברים וגם עתה אלו בא מעשה כזה לידי הייתי מתיר בלי גמגום ועוד ראיה שכתבו האחרונים וכן כתב בסדר גיטין ובהגהות שו"ע סי' קמ"ה שאם הוא כהן שצריך להתנות שלא תהא אסורה לחזור לו יש לגרש בתנאי ואם כדברי החכם ההוא למה לי תנאי בלא תנאי נמי לא תאסר עליו מאחר שהגט בטל אם עומד מחליו אלא ודאי מדאצרכוהו לכהן לגרש בתנאי ש"מ דבלא תנאי הוי גט גמור ותאסר עליו אם הוא כהן ועוד שהרי אנו נוהגין כשחזרו ונשאו זה את זה לעשות נישואין וקידושין חדשים ולברך שבע ברכות ואי איתא שהגט בטל כשיעמוד הרי הקדושין הראשונים עדיין הם בחזקתן ומה צורך לקדושין ונשואין חדשים וכ"ש שאין מקום לברך שבע ברכות דברכה לבטלה היא וגדולה מזאת כתב הרמב"ם ז"ל בפרק עשירי מהלכות גירושין וז"ל וכן אם גירש את אשתו בגט פסול או שהיתה ספק מגורשת ורצה להחזירה הרי זו מותרת לבעלה ואינו צריך לחדש הנישואין ולברך שבעה ברכו' ולכתוב כתובה עד שתתגרש גירושין גמורין עכ"ל הרי לך בהדיא דאין לחדש הנישואין ולברך ז' ברכות אלא היכא שנתגרשו גירושין גמורין בלי שום שיור ואח"כ רצה להחזירה אבל כל זמן שעדיין אגידה ביה בכל שהוא כגון ספק מגורשת או אפילו ודאי מגורשת אלא שהגט פסול מדרבנן אין לעשות נשואין חדשים ולברך שבעה ברכות ואפילו קדושין חדשים לא צריך לדעת מהרי"ק בסוף שורש קע"ב אלא שהרב המגיד מצריך קדושין חדשים בההוא דרמב"ם ועל כל פנים כו"ע מודו דאין לעשות נשואין חדשים ולברך שבע ברכות ולמכתב כתובה ואפי' לא אגידה ביה אלא במקצת קל וחומר בנדון דידן לדברי החכם ההוא שהגט בטל מדאורייתא ואין כאן ספק כלל אלא היא אשתו גמורה דאין לחדש לא קדושין ולא נשואין ולברך ז' ברכות לבטלה אם איתא שהגט בטל כשעמד מכל הני טעמים שכתבתי נתברר יפה שאין בדברי החכם ההוא שום ממש ויפה כוונו חכמי הדור יצ"ו והן אמת ותורתן אמת שכל גט ש"מ שנעשה בסדר ותקנת ר"י מפריש שהוא גט גמור וקידושין גמורין ומותרת לכל אדם הן ימות הן יחיה אלא שאין נכון לעשות כן מפני החרם והקנס גם שארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב ואין לך עולה ורמאות גדול מזה כה דברי הכותב לשם שמים. ע"פ האמת שיש לו רגלים:

בנימין אחרן ב"ר אברהם סלניק ז"ל:

וזהו שכתב הרב המחבר עם הסכמת הרבנים אם שלמים וכן רבים מחצצים בין משאבים. בשער בת רבים נגוזו ועברו דרך המלך מלכו של עולם דרך אמת הטוב והישר בתקנת ר"י מפרי"ש ז"ל אשר איזן ותיקון בגט ש"מ שיתן בלא תנאי שיהא גט גמור מכל וכל כדי לאפוקי נפשין מגמגום שגמגם ר"ת ומפני טירוף הדעת שלא ידאג הש"מ שמא לא תחזור אליו האשה כשיעמוד מחליו תיקן הרב ז"ל שיתקשרו הש"מ ואשתו בחרם הקהילות ובקנס שישאו זה את זה כשיעמוד מחליו וע"י מעשה שהיה בזמנינו הורו חכמי הדור הלכה למעשה שכל גט ש"מ הניתן ע"פ תקנת ר"י מפרי"ש שמיד כשתקבל האשה הגט לידה פקעו ממנה הקדושין לגמרי ואין עליה שום אישות בעולם אף כשיעמוד מחליו רק מצד החרם שנתקשרו חייבים האיש והאשה לישא זא"ז כשאר שידוכין דעלמא שמתקשרים בחרם ובקנס ויש כח בידם למחול זא"ז ואין אחר מחילה כלום שום פקפוק או נדנוד משום אישות ויכולה האשה להנשא לאחר ובלי ספק שדברים אלו דברי אלדים חיים הן עומדים ברומו של עולם כי כן האמת ופשט הלשון במרדכי ובקיצור מרדכי וספר האגודה והגהות סמ"ק וביותר תשובות מורי מהרש"ל ז"ל וא"כ איה פה ואיפוא ומי הוא זה ואיזהו אשר מלאו לבו לחלוק על האמת ולבדות מלבו דברים זרים לתלות בוקי סריקי בצדיק עולם הרב ר"י מפריש ז"ל לומר שכוונת הרב ז"ל בתקנתו אינו רק שאם ימות שיהא הגט גמור אמנם אם יעמוד מחליו הגט בטל והרי היא אשתו כבראשונ' ורחמנא ליצלן מהאי דעתא וכבר הארכתי בענין בענין זה בטעמים ונימוקים ובהא סליקנא ונחיתנא דהוראה זו תעמוד לקבוע הלכה לדורות וכל הפורש מזה כפורש מן החיים כי האמת יש לו רגלים לכל מי שיש לו עינים ומכוון לבו לשמים דברי הקטן בנימין אהרן ב"ר אברהם סלניק ז"ל

תוכן העניינים

משאת בנימין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה