משאת בנימין· רבי בנימין אהרן סלניק
מח
ומה שנוהגין עוברי דרכים שמניחים הטליתות כשהוא מקופל ומשלשלין איתו סביב הצואר על כתפיהן בענין שקצה האחד כשהוא מקופל עם ב' ציצית יורד לפניו מימין וקצה השני עם ב' ציצית יורד משמאל:
נראה דאין יוצאין בכה"ג ידי מצות ציצית וגוערין בהן משום דאין זה עטיפה כלל ובטלית בעינן עטיפה גמורה כשמואל דאמר בפרק אלו מגלחין כל עטיפה שאינה כעטיפת ישמעאלים אינה עטיפה ונהי דבעל העיטור כתב דלא בעינן גבי ציצית כעטיפת ישמעאלים. מ"מ בעי שיתעטף כדרך שבני אדם מתכסין בכסותן וכמו שכתב כל זה בטור או"ח בסי' ח'. גם הרב ב"י ז"ל כתב ג"כ בשס שאר רבוותא אבל כשהוא מקופל לכו"ע לאו עיטוף הוא כלל ועוד ראיה בסוף פ' חבית דאמר ר' יוחנן היוצא בטלית מקופלת מונחת לו על כתיפו בשבת חייב חטאת. עוד אמרינן התם אמר עולא אסור לעשות מרזב בשבת אמר רב פפא נקוט האי כללא בידך כל אדעתא דלכנופי אסור כל להתנאות שרי ורבו הפירושים בזה כאשר הביא הרב ב"י ז"ל בטור או"ח בסימן ש"א. ולכל הפירושים משמע היוצא בשבת בטלית מקופל ממש חייב חטאת דלאו דרך מלבוש הוא כלל דברי הקטן בנימין אהרן ב"ר אברהם סלניק ז"ל