משאת בנימין· רבי בנימין אהרן סלניק
לו
יהי מקורך ברוך ותזכה לעולם שכולו ארוך אתה אהובי האלוף הנעלה יד נכרי באמצע והכלל אודות החזירים שלקחת מן הנכרים בעד החובות. ואין אתה יכול למוכרן. כי אין מי שקונה אותן אפי' בחצי דמיהן ושאלת אם מותר להשהות אותן עד שיזדמן מי שיקנה אותן מפני שחכמי עירך מפקפקין בדבר זה אומר בכה וזה אומר בכה והנה קשה עלי הדבר מאוד מפני שאני היום סמכוני באשישות רפדוני בתפוחים וכחי אין בי. מ"מ לאהבתך ננערתי כדי להציל אותך מהפסד מרובה ולפי דעתי שכל הפקפוק שלכם הוא בדברי הרב מהר"ר משה איסרלש ז"ל בשו"ע בטור י"ד סימן קי"ז שכתב וצריך למכרן מיד ולא ימתין עד שתהא שמינה אצלו ע"כ וזה לאו מילתא היא ולא זו הדרך ומעולם לא עלה על דעת מהרמא"י ז"ל לחייב למכור מיד אפי' בחצי דמיה ולהפסיד בקרן מדמי שוויין אלא הכי פירושו כדמסיק בעצמו שאין להשהותן עד שתהא שמינה אצלו אלא מוכרן בדמיהן כמות שהן כחושין כאשר נזדמנו לו אבל בנ"ד שאין לך קונים שיקנו אותן אפילו בפחות משוויין בודאי שמותר להשהותן עד שיזדמן לך קונה עליהן ובחושן המשפט סימן ת"ט בסופו פסק הב"י בשו"ע בהדיא מי שנפלו לו כלבים וחזרים בירושה אין מחייבין אותו למכרו ביחד אלא מוכר מעט עכ"ל וזה דבר ברור ונלאיתי להאריך מסיבות קו הבריאה ושלום כנפשך ונפש דברי הקטן בנימין אהרן ב"ר אברהם סלניק ז"ל.