משאת בנימין· רבי בנימין אהרן סלניק
לד
דין גלי רזים שובר ארזים גל אגוזים צוארו כחרוזים הלא הוא יפה נוף משוש כל הארץ האלוף ר"מ נ"י מהר"ר זיסקינד סג"ל יצו ה' הברכה אתו ולכל השואבים אתו מבאר מים חיים יחדיו יהיו תמים אל ראשם ויעמדו על הברכה החיים והשלום מעשה ידי אצבעותיך קבלתי על ידי הציר הלז כתפוח זהב במשכיות כסף ותוכן רצוף אהב' וידעתי גם ידעתי שאין מכ"ת צריך לא לגמרא ולא לסברא דידי. עכ"ז אמרתי אין מסרבין לגדול ומטיבותא דמר אמינא דההוא מלוה שהלוה בריבית קצוצה בלא שום היתר בעולם גם לא פרט את הריבית בשטר רק כלל הקרן והריבית יחדיו יפה כתבת ויפה דנת שאינו גובה את הריבית כלל ואפי' אם הלוה הרויח ריוח הרבה במעותיו אין צריך ליתן למלוה אפילו פרוטה אחת מן הריוח ולא דמי למבטל כים חבירו ולא למפקיד שהפקיד אצל הנפקד שכתב המרדכי בפרק הגוזל דשאני הכא דמתכוין לאיסורא הוה הכל כאשר השכיל בכתב מכ"ת ועוד אני אומר דהמבטל כיס חבירו וכן הנפקד כיון שלא נעשה ע"י הלואה לא מחזי כריבית ולכן צריך ליתן לו מן הריוח מש"כ בנ"ד דמתחילה בתורת הלואה בא ליד הלוה ומחזי כריבית ואגר נטר היא ועוד דלרבי מאיר דאמר קונסין אותו ואינו גובה לא את הקרן ולא את הריבית ע"כ אינו נותן לו מן הריוח כלום דהא אפי' הקרן אינו גובה ק"ו הריוח ואנן דלא קי"ל כר"מ אלא כרבנן מ"מ הא רבנן נמי ל"פ עליה דר"מ אלא לענין הקרן אבל לענין הריבית ל"פ ועוד דבכה"ג שכלל הקרן וריבית יחד איכא פלוגתא דרבוותא ואית דאמרי אפי' חכמים מודו בכה"ג דאינו גובה לא את הקרן ולא הריבית ואפי' כשחייב מודה לו על הקרן אלא שיש חולקין וס"ל דכשחייב מודה שגובה את הקרן ולפיכך די לנו לומר שהיש חולקין חולקין על הקרן ולא על הריבית אמנם מה שעלה על דעת מכ"ת להוציא מן הלוה הריבית שנשתעבד למלוה מטעם דנהי שהמלוה אסור ליקח הריבית מ"מ גם הלוה אינו זוכה בריוח שהרויח במעות המלוה זה לא יתכן דמדרבי מאיר נשמע לרבנן דהא לר' מאיר המלוה אינו גובה את הקרן והלוה זוכה בו ואע"פ שהקרן הוא ממונו של המלוה המלוה אלא שקונסין אותו לר"מ ואין שום צד זכות ללוה בקרן של המלוה ואפי"ה מאחר שאין המלוה גיבה אותו זוכה הלוה בו ק"ו הריוח לדברי רבנן שהמלוה לא זכה בו מעולם ומאחר שהמלוה אסור לו ליקח הריוח דין הוא שיזכה בו הלוה וא"ת אע"פ שמן הדין זוכה בו הלוה מ"מ ראוי הוא לקנס כדי שלא יהא חוטא נשכר גם זה אינו שכבר הקשו בתוס' פרק המניח ד' ל' לר"מ דאמר אינו גובה את הקרן יהיה הלוה חוטא נשכר ותרצו דאין לנו לקנוס הלוה בשלמא למלוה קונסין לר"מ בקרן שלו כדי שלא יהא מלוה פעם אחרת בריבית מפחד שיפסיד גם את הקרן אבל הלוה אפי' אם יקנוס אותו ויתן הריבית בשביל זה לא ימנע מללות פעם אחרת דמתחילת הלואה נמי דעתו היה ליתן הריבית. ועם כל זה אני אומר אע"פ שמן הדין אין ראוי לקנוס את הלוה מ"מ משום מיגדר מילתא כדי שלא יהא העם רגילין באיסור ריבית אם יראה בעיני מכ"ת שהשעה צריכה לכך יש כח ביד מכ"ת וביד כל בית דין להעניש ולקנוס בכל דור ודור לפי ראות עיני הדיין משום מיגדר מילתא וכדאמרינן רב בקעה מצא וגדר בה גדר וכה"ג כתב הר"ן ז"ל בסימן מ"ה בתשובה ושלום על דייני ישראל נאום בנימין אהרן ב"ר אברהם סלניק ז"ל