אור ברסלב

משאת בנימין· רבי בנימין אהרן סלניק

יז

טז

שאלה אתרוג יבש בשעת הדחק אי מברכין עליו או לא יו תשובה נראה לי פשוט דנוטלין ומברכין עליו אם אי אפשר באתרוג אחר כהאי ברייתא דפ' לולב הגזול דקתני מעשה בבני כרכי' שהיו מורישין לולביהם לבניהם אחריהם. ומשמע התם דאפילו תנא קמא מודה ליה לרבי יהודא בשעת הדחק דכשרים ומברכין עליהם ואע"ג דכתב הראב"ד שאותו מעשה דבני כרכים לא היו מברכין עליהם אלא היו נוטלין אותן כדי שלא תשתכח תורת לולב הרי הרא"ש ז"ל דחה דבריו בהוכחה גמורה והסכים עמו בנו רבי יעקב בעל הטורים דההוא מעשה דבני כרכים היו נוטלין ומברכין עליהם ונראין דבריהם וגם בתראי אינון ובכל מקום אנחנו נמשכין אחר הרא"ש ובנו ב"ה מכל מדינות אשכנ"ז ומה שכתב הרמב"ם ז"ל דלא מכשרינן יבש רק בלולב אבל בשאר מינים לא גם זה אינו מחוור דמ"ש לולב משאר מינים בהדיא כתב הרא"ש ז"ל דכל ד' מינים יבשים מברכין עליהם בשעת הדחק וכן כתב בנו ב"ה בסי' תרמ"ט ורבינו ירוחם בשם התוספות ובספר הכלבו וכן הוא בהגהות אשיר"י בשם א"ז וכן משמע במרדכי בשם ראבי"ה ומה שנמצא במרדכי בשם רא"ם ז"ל דבלולב והדס מברכין איבשים וכתב נמי בהגהו"ת מיימוני ז"ל וז"ל ואנן סומכין על זה גם בהדס היבש ע"כ ומשמע דלולב והדס אין אבל אתרוג לא נראה דלאו דוקא לולב והדס דה"ה אתרוג יבש נמי ומה שלא הזכירו אתרוג משום שלא היה להם שעת הדחק גבי אתרוג רק בלולב והדס לחוד שהרי גם במדינתינו מעשים בכל יום שמברכין על לולב והדס יבשים משום דאי אפשר למצא לחים אבל אתרוגים מעולם לא שמענו שמברכין על היבישים וזהו מפני דשכיח הוא מידי שנה בשנה להביא אתרוגים לחים וחדשים אבל אין הכי נמי אם יארע איזה אונס באיזה שנה או באיזה מקום שלא יבואו אתרוגים חדשים ולחים שאז הוי שעת הדחק ונוטלין אתרוג יבש ומברכין עליו ואל תשגיח בדברי ב"י שכתב לפסק הלכה למעשה דכל היבשים בשעת הדחק נטולי נטלינן ברוכי לא מברכינן משום דאנן לא נהגינן כוותיה שהרי מעשה בכל יום דמברכינן על לולב והדס יבשים והרב רבינו משה איסרלש כתב דנוהגין לברך על לולבין יבשים אבל בשאר מינים אין לנהוג הכי ויש מקילין אפילו בהדם יבש ויש לסמוך עליהם בשעת הדחק עכ"ל ומשמע מדבריו דדוקא בלולב והדס יבשים נוהגין לברך עליהם בשעת הדחק אבל באתרוג יבש אין לנהוג הכי אף בשעת הדחק ויש לתמוה עליו הרבה חדא דאם הוא תופס כדברי הרמב"ם ז"ל דכתב אבל לא בשאר מינים לא היה לו להקל בהדם יבש דלדברי הרמב"ם ז"ל לא הקילו בשעת הדחק רק בלולב יבש ע"פ הברייתא דמשמע ליה שלא היו מורישין לבניהם אלא לולביהם ולא שאר מינים ואם הוא תופס דעת המרדכי ודעת הגהו"ת מיימוני שהבאתי לעיל א"כ לא היה לו להחמיר באתרוג יבש טפי מלולב והדס דלדידהו האי דקתני בבריית' שהיו מורישין לולביהם לבניהם לאו דוקא לולבין אלא אפילו שאר מינים נמי וא"כ מ"ש זה מזה ואי משום שהמרדכי והגהות מיימונית דלעיל כתבו שאנו סומכין לברך על לולב והדס יבשים ומדלא הזכירו אתרוג יבש משמע ליה דבאתרוג יבש אין לנהוג הכי זה אינו דבודאי גם באתרוג יבש יש לנהוג הכי והאי דלא הזכירו אתרוג היינו משום דלא שייך לומר נהגו איזה דבר אלא על דבר ההוה ומצוי תמיד להיות לפרקים רגילים ושכיחין כגון לולב והדס דברוב שנים מביאים יבשים ולא לחים ושייך לומר בכהאי גוונא אנו סומכין אבל אתרוגים מביאין מידי שנה בשנה חדשים ולחים כדפרשנו לעיל ולכך לא שייך למימר נוהגין דודאי לא נהגו עדיין מפני שלא היה שעת הדחק אבל ודאי אין לחלק בין לולב והדס לאתרוג דודאי אם היה נמצא באיזה מקום או בדברי אחד מהמחברים שאירע מעשה באתרוג יבש בשעת הדחק והיה מוחין שלא לברך עליו הוה שייך לומר שנהגו שלא לברך עליו שהרי מיחו בידם אבל כל זמן שלא בא מעשה מעשה כזה לא שייך לומר לא נהגו שלא ראינו אינו ראיה וכה"ג כתב הרב ב"י בלי' טור י"ד על דברי האגור ועוד אפי' את"ל דמשמעות המרדכי והגהות מיימוני ז"ל כדברי הרב רמ"א ז"ל אכתי תקשי ליה מי הכריח להרמ"א ז"ל לילך אחר דעת המרדכי והג"ה שהם יחידים ודבריהם סתומים ודבריהם משתמעי לתרי אפי ושבק דברי רבים מבוארים באר הטיב המה רבותינו שמימיהם אנו שותים הרא"ש ובנו בעל הטורים ורבינו ירוחם בשם התוספות וכל הני רבוותא שהבאתי לעיל כלם כאחד עונים ואומרים שכל ד' המינים יבשים כשרים בשעת הדחק ועוד דלדעת הרב רמ"א ז"ל יהיה מחלוקת בין הפוסקים בדין אתרוג היבש בשעת הדחק ואין זה מדרך החכמים שלפנינו לעשות מחלוקת בין הפוסקים ללא צורך הלא יותר טוב למצא דבר פשר והסכמ' אחת בין הפוסקים כי כן מצינו בפסקי גאוני עולם קמאי ובתראי ומכללם הר"י קולון ז"ל בתשובותיו שורש ג' שתמיד הטריחו את עצמן לפרש דעת הפוסקים אפילו בקושי ובדוחק גדול כדי לעשות שלום ביניהם ולא לעשות חולקים זה על זה וכ"ש בנדון דידן שקצת הפוסקים כתבו בהדיא להכשיר אתרוג היבש בשעת הדחק רק שקצת הפוסקים לא ביארו היטב את דבריהם ומ"מ מוכח מתוך דבריהם שפיר להכשיר כדפרישית לעיל שאין לנו לעשות חולקים זה על זה רק להעמיד דברי כל הפוסקים על נכון על דעת אחת ולהכשיר אתרוג היבש בשעת הדחק ע"כ מכל הני טעמא דברירנא נ"ל שאין לחלק בד' המינים בין זה לזה וכולן נוטלין ומברכין איבשים בשעת הדחק ואפשר שגם הרב רמ"א ז"ל מודה שכל ד' המינים מברכין איבשים בשעת הדחק וזה שחלק בין לולב והדס לאתרוג מיירי בדאיכא אחרים לחים שאז יש לחלק ולומר דלולב והדם יבשים מברכין עליהם אפילו אי איכא אחרים לחים ואתרוג יבש אין לברך עליו אי איכא אתרוג אחר הלח וכן משמע נמי לשון הרב ז"ל דבכה"ג מיירי וכן הוא המנהג הפשוט בכל הארצות הללו לברך על לולב והדס יבש אפילו בדאיכא אחרים לחים ומ"מ יש להתיישב בדבר הרבה חדא דאכתי יש להקשות מה בין זה לזה דבלולב והדס אפילו בדאיכא אחרים לחים מברכין עליהם טפי מבאתרוג ועוד דקולא גדולה היא זו להכשיר יבש במקו' שיש אחרים לחים וזה לא נמצא בתלמוד ולא בשום פוסק אלא בשעת הדחק גמור הוא דמכשיר בתלמוד ונ"ל טעמא דמלתא משום דבארצות שלנו לא נמצאין לולבין והדסים לחים גמורין רק שיש בהם מעט לחות גם היבשים אינם יבשים גמורין דיבשים גמורין לא הוו עד דאיכא תרתי לריעותא שילבינו פניו ושיהא נפרך בציפורן ורוב לולבין והדסים יבשים אין בהן יבשת כל כך נמצא שהלחים והיבשים כמעט שהן דומין זה לזה רק הבדל קטן יש ביניהם דבלחים איכא לחלוחית מעט יותר הלכך אין לדקדק כל כך על היבשים אמנם היבשים הגמורים ודאי אין לברך עליהם במקום שיש אחרים לחים כל זה נ"ל דבר פשוט לפי משמעות הפוסקים כולם יחד בהסכמה אחת וגם הרב רמ"א ז"ל מסכים לכל זה הכלל העולה בידינו שדין זה יתחלק לד' חלקים דין האחד אם לא נמצאו לחים רק יבשים אזי כל ד' המינים נוטלין ומברכין עליהם ואין חילוק בין זה לזה. הדין הב' היבשים גמורין ואיכא אחרים לחים אז ודאי אין נוטלין ומברכים על היבשים רק על הלחים הדין הג' בארצות הללו בלולב והדס שאינן נמצאים לחים גמורין וגם היבשים אינן יבשים גמורין נהגו שלא לדקדק ומברכין גם על היבשים אפי' לכתחילה הדין הד' במקום שנמצא לחים גמורים לכתחילה יש לדקדק שלא לברך על היבשים אפילו אינן יבשים גמורין ובדיעבד איכא לספוקי אם יצא אם לאו וצריך לחזור וליטול אחרים לחים בלא ברכה הנלע"ד כתבתי דברי הק' בנימין אחרן ב"ר אברהם סלניק ז"ל

תוכן העניינים

משאת בנימין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה