משאת בנימין· רבי בנימין אהרן סלניק
ה
שאלה אשה שנזדמן לה דלבוש לבנים בשבת ויו"ט או בתשעה באב וי"ה או בשבעה ימי אבלה איך ראוי לנהוג:
תשובה בשבת ויו"ט פשיטא דיכולה ללבוש להציע לבנים כדרכה בחול ולרחוץ בצונן אפילו כל גופה ובחמין שהוחמו מערב שבת וערב יו"ט לרחוץ קצת איבריה ולא כל גופה ואפי' בחמין שהוחמו ביו"ט עצמו היה נראה דשרי לרחוץ קצת איברים דהא תנן בפ"ב דביצה ב"ש אומרים לא יחם אדם חמין לרגליו אלא א"כ היו ראוים לשתיה ובית הלל מתירין וידוע דהלכה כבית הלל והאי רגליו לאו דוקא דהו"ה לשאר איברים אלא נקט רגליו לאפוקי כל גופו וכה"ג כתב ב"י בסי' שכ"ו אהא דאמר שמואל בפרק כירה לא התירו אלא לרחוץ פניו ידיו ורגליו דלאו דוקא פניו ידיו ורגליו והוא הדין לשאר איברים אלא שיש קצת לחלק דביום טוב בחמין שהוחמו ביום טוב אפשר דלא שרי אלא פניו ידיו ורגליו דוקא ולא שאר איברים משום דביו"ט אסור כל מלאכה רק בדבר השוה לכל נפש ורחיצת פניו ידיו ורגליו דבר השוה לכל נפש הוא ולא שאר איברים כמו שכתבו התוספות ולפי זה בחמין שהוחמו ביו"ט אסור לרחוץ שאר איברים אבל בחמין שהוחמו בע"ש וערב יו"ט פשוט הוא דשרי אפילו שאר איברים ובצונן אפילו כל הגוף אך צריך ליזהר שלא תבא לידי סחיטה לכן לא תרחץ בשום בגד רק בידים במקום בית הסתרים:
אא תשעה באב וי"ה ושבעה ימי אבלה נראה ג"כ דשרי ללבוש ולהציע לבנים ממש ולרחוץ במקום בית הסתרים וירכותיה דהא לא אסרו רק רחיצה של תענוג וזה לאו תענוג הוא אלא לצורך מצוה וכן כתב ב"י בשם א"ז וז"ל לטבול בליל תשעה באב כתב בא"ז דשרי וכו' וכן בשבעה ימי אבלה ואפילו לרחוץ כדי ללבן כתב בא"ז דשרי רק שתשנה הרחיצה קצת אבל חלוק לבן ודאי תלבוש וסדין לבן תציע שלא תבא לידי ספק עכ"ל הרי לך שהתיר רחיצה ע"י שינוי קצת וללבוש ולהציע אפי' בלא שינוי ואע"ג דאנן לא קי"ל כההוא דא"ז דשרי לטבול בליל תשעה באב כמו שכתבו כל הפוסקים וגם ב"י עצמו ומדלא שרינן טבילה כ"ש דלא שרינן רחיצה לליבון דחמירא מטבילה כמו שמשמע מלשון א"ז עצמו דטפי יש לאסור רחיצה ללבון מטבילה גם הרב רמ"א ז"ל בהג"ה שו"ע מטור י"ד סימן שפ"א כתב בהדיא דכ"ש יש לאסור רחיצה לליבון כבוד הרב רמ"א ז"ל במקומו מונח דלא מיסתבר לן כלל לאסור רחיצה לליבון מאחר שאינה לתענוג אלא לצורך מצוה גם הפוסקים לא פליגי אההיא דא"ז אלא במה שמתיר לטבול בליל תשעה באב לחוד הוא דפליגי ולאו משום דסבירא להו לאסור הטבילה שהרי אינה לתענוג אלא לצורך מצוה אלא טעמא אחרינא אית להו לאסור הטבילה משום דסברי דטבילה בזמן הזה אינה אלא לטהר לבעלה ובתשעה באב וי"ה אסורה לבעלה לפיכך תמתין עד מוצאי תשעה באב וי"ה דטבילה שלא לצורך ואינה מצוה כלל בתשעה באב ויום הכפורים אבל רחיצה לליבון כולי עלמא מודי דשרי כדא"ז שהרי צורך ליבון הוא והא דמשמע לשון א"ז דיותר סברא יש להתיר בטבילה מברחיצה לליבון היינו דוקא לפי דרכו דס"ל טבילה בזמנה מצוה וא"כ הוי טבילה מצוה עיקרת ורחיצה אינה אלא להרוחה לליבון כי אפשר לספר שבעה נקיים אפילו בלא רחיצה רחיצה ואינה רק למצוה מן המובחר אבל לדידן מסתברא איפכא דרחיצה לליבון איכא צורך מצוה והטבילה אינה לצורך כלל לא בתשעה באב ולא ביוה"כ ולא בשבעה ימי אבלה והרב רבינו משה איסרלס ז"ל כתב בטור או"ח סימן תקנ"א בשם הגהות שערי דורא דבתשעה באב לא תלבוש לבנים רק לובשת חלוק בדוק ויפה ולא ידעתי למה ועל מה החמיר הרב כל כך להכניס האשה בספק ומה ראה הרב ז"ל לפסוק הדין כהגהות שערי דורא נגד הא"ז והלא קי"ל הלכה כדברי המיקל באבל ושמא תאמר דס"ל להרב רמ"א דלא קי"ל כדברי הא"ז גם בזה כמו שכתב ג"כ לענין רחיצה של ליבון וכמו שכתבתי לעיל זה אינו דהא בטור י"ד סימן שפ"א כתב הרב הרמ"א ז"ל בהדיא כדברי הא"ז בענין חלוק וסדין לבן כללא דמילתא דבין בשבת ויום טוב ובין בתשעה באב וי"ה וז' ימי אבלה תלביש ותציע כדרכה כשאר ימות השנה והרחיצה צריך לשנות קצת שלא תרחוץ רק באותו מקום ובין ירכותיה בין בחמין ובין בצונן:
ובשבת ויו"ט בצונן אפי' כל גופה ובחמין דוקא באותו מקום ובין ירכותיה ודוקא בחמין שהוחמו מע"ש ומערב יו"ט. גם תזהר מאיסור סחיטה שלא תרחוץ בבגד רק בידיה וכל זה מדינא אבל כמדומה לי שלא נהגו הנשים לרחוץ ולא ללבוש לבנים בשבת ויום טוב אפשר משום שאין כל אשה יודעת לחלוק בין חמין שהוחמו מערב שבת ויו"ט או הוחמו בשבת ויו"ט גם אינה יודעת להזהר מדין איסור סחיטה והיכא דנהגו נהגו והיכא דלא נהגו יש להתיר להן כמו שכתבתי הנלע"ד כתבתי. דברי הקטן בנימין אהרן ב"ר אברהם סלניק ז"ל: