אור ברסלב

משאת בנימין (אייזנשטדט)· רבי בנימין אייזנשטט

מסכת נדרים.

מסכת מגילה.

דף כ

חזרו לומר האומרת טמאה אני לך תביא ראי' לדברי'. הר"ן שם הביא י"מ דהא דשריא לבעלה משום דאפקינהו רבנן לקדושין מיני' ונאנסה בעודה פנויה ושריא לבעלה כהן יעו"ש,

והנה העולם מקשין דלפי זה מה הועילו חכמים בתקנתן, הא אם עיני' נתנה באחר יכולה לומר נטולה אני מן היהודים וגם טמאה אני לך דהשתא ממה נפשך תאסר עליו, דאם יפקיעו רבנן הקדושין שוב אינו יכול להפר, ואם לא יפקיעו תאסר מטעם טמאה אני לך.

ונראה לי ליישב ע"פ מה שכתבו התוס' בכתובות דף ס"ג ד"ה אבל אמרה, דדוקא היכא דנוטלת כתובה איכא למיחש שמא עיני' נתנה באחר אבל היכא דיוצאה בלא כתובה לא חיישינן עיי"ש. והנה פשוט דבנידן זה אבדה כתובתה ממה נפשך דאם יפקיעו רבנן הקדושין, הרי היא פנויה ולא נתחייב לה כתובה מעיקרא דאין כתובה לפנוי', ואף אם בכה"ג לא יפקיעו הקדושין כיון שאין תועלת לקיימה, מ"מ הא ע"י נדרה היא גרמה ליאסר עליו באופן שאינו יכול להפר בודאי היא נתנה אצבע בין שניו ובודאי הפסידה כתובה כמו בנדרה היא וקיים לה למ"ד היא נתנה אצבע

ומעתה שוב אין לחוש דילמא תאמר נטולה אני וגם טמאה אני לך, דכיון דתפסיד כתובתה לא חיישינן כנ"ל. ולפי"ז נוכל לומר דאם באמת אירע שאמרה נטולה אני וגם טמאה אני לך מ"מ יכול הבעל להפר לה ולקיימה ואף דאפקינהו רבנן לקדושין מיני' מ"מ הא אמרינן בנדה מ"ו דאמר ר"פ כל הנודרת על דעת בעלה היא נודרת ועי"ש בתוס', ואפילו אינה אשתו מ"מ היא סבורה שיכול להפר ונודרת על דעתו, ואין לומר דבנידן דידן אם רצונה להפקיע עצמה מבעלה בודאי אינה נודרת על דעתו, דזה אינו דכבר כתבנו דליכא למיחש דילמא תרצה להפקיע עצמה מבעלה על ידי זה כיון דבזה הפסידה כתובתה ואם כן מסתמא נדרה על דעתו, ואם באמת תאמר שלא נדרה על דעתו בודאי תצא בלא כתובה וקושייתנו הנזכרת לעיל מתורצת שפיר.

תוכן העניינים

משאת בנימין (אייזנשטדט)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה