משאת בנימין (אייזנשטדט)· רבי בנימין אייזנשטט
מסכת מנחות. · דף סח
ר' פפא ור"ה ברי' דר"י אכלי חדש באורתא דשיתסר נגהי שיבסר קסברי חדש בחו"ל דרבנן ולספיקא לא חיישינן, ורבנן דבי רב אשי הוו אכלי בצפרא דשיבסר קסברי חדש בחו"ל דאורייתא, ור' יוחנן ב"ז מדרבנן קאמר וכי תיקון ליום הנף לספיקא לא תיקון, אמר רבינא אמרה לי אם אבוך ל"ה אכיל חדש אלא באורתא דשיבסר נגהי תמניסר דסבר לה כר' יהודא דמדאו' אסור כל היום וחייש לספיקא ע"כ. ופסקו הרי"ף והרמב"ם ושאר פוסקים כאבוה דרבינא דאסור לאכול חדש עד אורתא דשיבסר נגהי תמניסר.
וראיתי בתשו' שאגת ארי' החדשות בקונטרס חובת קרקע סי' ו' שכתב ומסתברא לי דאיכא בהא מילתא קולא וחומרא דאי אמרת מדאורייתא אסור כל היום איכא נמי קולא דתנן בפ' ר' ישמעאל אם השרישו קודם לעומר העומר מתירן ואם לאו אסורים עד שיבא עומר הבא, והדבר ברור דכמו שבזמן שבהמ"ק קיים התירו תליא בהשרשה דקודם העומר שהוא המתיר חדש בזמן הבית, ה"ה בזמן שאין בהמ"ק קים למ"ד כל יום הנף אסור מדאורייתא עד שקה"ח בדידי' תליא מילתא דהיתר השרשה וכל שהשריש קודם שקה"ח דשיתסר שקה"ח מתירו, ולמ"ד האיר המזרח מתיר אי לא השריש קודם האיר המזרח דשיתסר אע"פ שהשריש קודם שקה"ח אסור לאוכלו עד האיר המזרח בשיתסר דשנה הבאה, ואני תמה על הפוסקים מה ראו לפסוק כאבוה דרבינא אי משום דבתראה הוא הא גם רבנן דבי ר"א בתראי נינהו ורבים נינהו, ועוד דקי"ל דמעשה רב ואינהו עבדי עובדא כו', ונ"ל דלא פסקו כרבינא אלא לחומרא אבל לענין השרשה אם השרישו אחר האהמ"ז וקודם שקה"ח דיום הנף חיישינן לרבנן דבי ר"א דילמא האיר המזרח מתיר מדאורייתא ואסור עד שנה הבאה דדילמא בהאיר המזרח תליא מילתא עכ"ד.
והנה בעניותינו אין תירוצו מספיק דאכתי תקשה אמאי לא פסקו כרבנן דבי ר"א דהוי רבים נגד רבינא דאמר משמי' דאבוה וכמ"ש הש"א הנ"ל, והתינח לדעת הרא"ש בפ' לולב וערבה סי' א' שהסכים לדעת ראב"י לפסוק כר"ח אר"י דאדם יצא יד"ח בערבה שבלולב משום דר"ח משמי' דר"י רבים נינהו נגד ר' אמי.
אולם לדעת הרמב"ם וכמו שכתב הרא"ש שם בשמי', ועי' בשעה"מ פ"ג מה' יו"ט הלכה ה' שדעת הרמב"ם דלא נקרא רבים במאי דלא פליג עלי' ועי"ש שהביא ראי' לזה, וא"כ בנידן דידן נמי אף דרבינא אמרה משמי' דאבוה לה"ל רבים וא"כ ה"ל לפסוק כרבנן. גם מה שכתב מרן הש"א ליישב דאפשר שלא פסקו כרבינא דאסור לאכול כל יום י"ז דעד ועד בכלל, רק לחומרא אבל לא לקולא ומחמרינן כרבנן דר"א דעד ולא עד בכלל, הנה בדעת הרמב"ם א"א לומר כן לענ"ד דהרי כתב בפ"י מה' מ"א ה"ב כל האוכל כזית חדש קודם הקרבת העומר לוקה מה"ת בכל מקום ובכל זמן בין בארץ ובין בחו"ל בין בפני הבית ובין שלא בפני הבית, אלא בזמן שיש מקדש מיקריב העומר הותר החדש בירושלים כו', ובזמן שאין בהמ"ק כל היום כולו אסור מה"ת הרי מפורש יצא דכל היום כולו אסור מה"ת ולא משום ספק מדלא כתב שהוא ספק וכמש"כ אח"כ בדין ה' מוכח בהדי' דאיסור ודאי מה"ת, וכן ממה שכלל איסור חדש בפני הבית ושלא בפני הבית משמע שדין אחד להם וכמו שבפני הבית אם אכל קודם הקרבת העומר לוקה, כן שלא בפני הבית קודם שקה"ח לוקה.
לכן נלע"ד לתרץ ע"פ מה שכתבנו לעיל בחידושינו על רה"ש דף ל' דהא דקאמר הגמ' במנחות שם ובר"ה ובסוכה מ"א בטעמא דריב"ז מהרה יבנה בהמ"ק ויאמרו אשתקד מי לא אכלנו בהאיר המזרח השתא נמי ניכול ואינהו לא ידעי דבזמן שאין בהמ"ק קים ההמ"ז מתיר והשתא עומר מתיר ושמא ובנה בשיחסר אי בלילה ולא יספיקו להקריב העומר עד סמוך לשקה"ח לפיכך אסור כל היום.
וכתבנו לעיל דה"ע לא יתכן רק לדעת ר' יוסי וכן רב אשי במנחות הנ"ל דקרבנות דיחזקאל הם מילואים שהקריבו בימי עזרא וא"כ אפשר דבהמ"ק דלעתיד אין זמן מוגבל לבניינו וכל שעתא זמני' ושפיר איכא למימר שמא יבנה בשיתסר כו', אולם לדעת הרמב"ם פ"ב מה' מעשה הקרבנות הי"ד שכתב כל שעירי הנסכין האמורים בס' יחזקאל ומנין אותן הקרבנות וסדרי העבודה הכתובים שם כולם מילואים הם שיקריבו עם חנוכת המזבח בימי מלך המשיח כשיבנה בית שלישי, ולעיל הבאנו דזהו דעת ר' יוחנן דס"ל במנחות שם פרשה זו עתיד אלי' לדורשה והיינו כמש"כ הלח"מ בפ"ב ממעה"ק דהפירוש דזהו הילכתא למשיחא כשיבא אלי' ומלך המשיח ויבנו בית שלישי אז יקריבו אותן הקרבנות ואז ידרוש אלי' בסידרי אותן הקרבנות והבאנו לעיל דברי הנוב"ש דלכן פסק הרמב"ם כר"י נגד ר"א דאזיל לשיטתו דס"ל חולין בעזרה דאורייתא וא"כ א"א לומר דהקרבנות שהקריבו בימי עזרא הכתובים בס' עזרא היו על חטא ע"ז וכדאמר בהוריות דהא אין נביא רשאי לחדש דבר מעתה ולעקור דבר מה"ת בקום ועשה וכיון דהיו מזידים ולאו בני מייתא קרבן נינהו ה"ל חולין בעזרה דהיא מדאורייתא וע"כ דהיו מילואים שהקריבו לחנוך הבית שני וכמש"כ הרמב"ם הנ"ל, וא"כ שוב א"א לומר דהקרבנות הכתובים בס' יחזקאל הם מילואים ג"כ שהקריבו בימי עזרא דהא בס' עזרא מפורש שהקריבו קרבנות אחרים ולא נזכר שם קרבנות דיחזקאל, וע"כ קרבנות דיחזקאל הם מילואים שיקריבו בימי מלך המשיח בבית שלישי ב"ב כנ"ל, ולפי"ז אין מקום לומר בטעם תקנת ריב"ז דיום הנף כולו אסור משום מהרה יבנה בהמ"ק כו' והיינו דאיבנא בחמיסר א"נ בלילה וכדאיתא שם בגמרא, דהא בקרא דיחזקאל מפורש דמילואים יהיו באחד לחודש וע"כ לומר דריב"ז קאמר מדאורייתא ואזיל בשיטת ר"י דס"ל עד ועד בכלל וכדאמר רנב"י שם.
ולפי"ז בהכי פליגי רבנן דבי ר"א ורבינא, דרבנן אזלי בשיטת ר"א רבם דאמר שם במנחות דמילואים הקריבו בימי עזרא היינו אותן הקרבנות הכתובים ביחזקאל, וא"כ בנין בית השלישי אפשר שיבנה בכל זמן ואולי בחמיסר ולזה ס"ל דריב"ז מדרבנן קאמר מהרה יבנה בהמ"ק כו' אולם רבינא ס"ל כר"י שם דהם מילואים שיקריבו בבית שלישי וע"כ דריב"ז מדאורייתא קאמר וכנ"ל. ומעתה שפיר פסקו הפוסקים הנ"ל כאבוה דרבינא ודו"ק.