משאת בנימין (אייזנשטדט)· רבי בנימין אייזנשטט
מסכת גיטין.
דף צ
בתוס' ד"ה מה להלן בעדים, וז"ל, בירושלמי מקשה דמאי איצטריך קרא במחזיר גרושתו דלא יוכל בעלה וכו', תפ"ל דבלאו הכי אסור להחזיר סוטתו כיון שיש עדים, ומשני לעבור ב"ב לאוין עכ"ל.
ובישועות יעקב ריש הלכות גיטין סק"ד הקשה ע"ז דאיך חל איסור לאו דמחזיר גרושתו על לאו דסוטה, הא אאחע"א, ותירץ דלפי הגירסא בירושלמי לעבור עליו בלאו ועשה א"ש דאיסור לאו חל על איסור עשה דהוא חמור על קל, כמש"כ התוס' בשבועות כ"ג עכ"ד. ובאמת בתוס' שם ד"ה דמוקי לה, ומבואר בהיפך דאין לאו חל על עשה, וכבר ראיתי מי שתפס עליו בזה.
והנלע"ד ליישב קושייתו עפמש"כ ההפלאה כ"ט ד"ה חלולין שכ' דלרבא דס"ל בקדושין ע"ח בכ"ג באלמנה דאינו לוקה משום לא יקח אלא במקדש ובעל, וכיון דלאו דלא יחלל דחייב רחמנא, אף בלא קדושין הוא כדאיתא שם ומודה רבא בכ"ג באלמנה שאם בעל ולא קידש שלוקה כו' ולפי"ז קשה איך חל לאו דלא יקח דאינו אלא בבעל אחר הקדושין על לאו דלא יחלל דחל מעיקרא אפילו בלא הקדושין, הא קי"ל אאחע"א, וכתב ליישב משום דה"ל איסור מוסיף דבשעה שקידשה, נאסרה על כל העולם משום א"א ונאסרה גם עליו משום לא יקח, אע"ג דהוי ב' שמות אפ"ה ס"ל דהוי איסור מוסיף, ע"ש ובקדושין בהמקנה שם, ולפי"ז מיושב לנכון קושית הישי"ע דהא בקדושין שם אמרינן ומודה אביי במחזיר גרושתו שאם קידש ולא בעל שאינו לוקה לקחתה להיות לו לאשה אמר רחמנא והא ליכא ושניהם מודים במחזיר גרושתו שאם בעל ולא קידש שאינו לוקה דרך ליקוחין אסרה תורה, המבואר מזה דבמחזיר גרושתו אינה נאסרת הביאה כי אם אחר הקידושין וכיון דאיסור הביאה באה על ידי הקידושין והרי בקדושין ה"ל איסור מוסיף דנאסרה על כל העולם משום א"א נאסרה גם על המקדש משום מחזג"ר ושפיר חל לאו זה על לאו דסוטה, וא"ש וק"ל.