מרבה לספר על הגדה של פסח· רבי ידידיה טיאה ווייל
קדש · פסקה יב
מה שנוהגו' הנשים לברך שהחיינו בשעת הדלקתן כתבתי להגאמ"ו ז"ל שזה לא מצאתי בשום ראשון או אחרון מפוסקים. והשיב לי כי גם בס' יוסף אומץ סי' תשצ"ח התמיה על זה כי עיקר שהחיינו נתוקן על הכוס ואפ"ה כ' הגאמ"ו ז"ל להניחן על מנהגן. כי עשו להן נחת רוח לנשי' כמו בסמיכה. ומשמע בסוכה דף מ"ז דיכול לומר זמן אי"ט אפי' בשוק. ואם היות כן כתבתי אליו. לפ"ז אם אמרה שהחיינו על הנרות כי היא קבלת י"ט שלה. אזי אם תעשה אח"כ קידוש. לא תאמר אז שהחיינו. וא"כ בפס דגם בעלת הבית מברכת על הקידו' לא תברך אז עוד זמן. אמנם אם בעל הבית הוא מדליק על הנרות אזי טוב יותר לברך זמן על הכוס ולא על הנרות ובכל זה הסכים עמי הגאמ"ו ז"ל דנכון לנהוג כן: