אור ברסלב

מרבה לספר על הגדה של פסח· רבי ידידיה טיאה ווייל

קדש

סימני הסדר

פסקה ב

הטעם דתקנו ארבע כוסות כ' רשי' בריש פרק ערבי פסחים משום ד' לשונות הגאולה הוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי ובדף ק"ה כ' רשי' הטעם כנגד ג' כוסות שראה שר המשקים דפרעה וכוס בהמ"ז (ועיין לקמן בפסקא דשפוך חמתך מ"ש בזה) ולענ"ד יש ליתן טעם אחר עפ"י מה דאית' במכילת' פ' בא ר"א הקפר אומר שהיו לישראל ארבע מצו' שאין כל עולם כדאי בהן. שלא נחשדו על העריות. ולא על לשון הרע. ולא שינו את שמם. ולא שינו לשונם ובגדיהם שהיו ישראל מצוינין שם ובזכות זה נגאלו והוציא זה מקראי עש ונראה דכנגד זה תקנו ארבע כוסות:
אך קשה הא כ' רש"י בחומש ואת ערום וערי' שלא היו לישראל מצות כדי לגאול אותם ונתן להם דם פסח ודם מילה עיין פ' בא כבר תי' בזה בס' כלי יקר דאלו ד' מצות הם בשב ואל תעשה. אבל היו ערומים במצות עשה ונתן להם הקב"ה שני מצות עשה פסח ומילה ע"כ דבריו ונכון ונלע"ד דבזכות שב ואל תעשה שילם הקב"ה מידה כנגד מידה שבטלה העבודה מאבותינו במצרים בראש השנה והוא נמי שב ואל תעשה. אבל בשביל קיום מצות העשה. יצאו ממצרים שזהו קום ועשה והוי מידה כנגד מידה (ועיין בפסקא ושמע ה' וכו' ותמצא עוד טעם לד' כוסות):

פסקה ז

אשר בחר בנו ז"ל הרמב"ן בחומש פ' בשלב על פסוק כל מחלה וכו' וז"ל והנני מאיר עיניך כי כל ברכה שיש בה מלכות היא כן שחלקו כבוד למלכות העולם אשר קדשנו ואשר עשה לנו (ר"ל בנסתר) והסמוכה לחברתה אשר לא יזכירו מלכו' הוא לנוכח אתה גיבור אתה קדוש וכן כולם ותקנו עלינו לשבח נסתר מפני שמזכירין בה מפני מלך מלכי המלכי' והבן זה עכ"ל וקשה מברכת הקידוש ואשר גאלנו. וכן מזכירין ביוד ימי תשובה זכרינו דהן מתחילין בנסתר ומסיימין בנוכח וכן הרבה כדומה לזה. וצ"ל דדווקא בתחילת הברכה שמזכירין בה מלכות צריך נסתר. אבל סוף הברכה שהוא דרך בקשה ותפילה הוא בנוכח. וגם צ"ע שאנו אומרים אין לנו מלך אלא אתה. ואפשר דדווקא במלך העולם הקפידו בנסתר ועיין בתוס' דפסחים דף ק"ו ע"ב:

פסקה יב

מה שנוהגו' הנשים לברך שהחיינו בשעת הדלקתן כתבתי להגאמ"ו ז"ל שזה לא מצאתי בשום ראשון או אחרון מפוסקים. והשיב לי כי גם בס' יוסף אומץ סי' תשצ"ח התמיה על זה כי עיקר שהחיינו נתוקן על הכוס ואפ"ה כ' הגאמ"ו ז"ל להניחן על מנהגן. כי עשו להן נחת רוח לנשי' כמו בסמיכה. ומשמע בסוכה דף מ"ז דיכול לומר זמן אי"ט אפי' בשוק. ואם היות כן כתבתי אליו. לפ"ז אם אמרה שהחיינו על הנרות כי היא קבלת י"ט שלה. אזי אם תעשה אח"כ קידוש. לא תאמר אז שהחיינו. וא"כ בפס דגם בעלת הבית מברכת על הקידו' לא תברך אז עוד זמן. אמנם אם בעל הבית הוא מדליק על הנרות אזי טוב יותר לברך זמן על הכוס ולא על הנרות ובכל זה הסכים עמי הגאמ"ו ז"ל דנכון לנהוג כן:

תוכן העניינים

מרבה לספר על הגדה של פסח

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה