מראי מקומות הערות וציונים על תורה אור
תרומה
דף עט
מי יתנך: השייכות וקשר לפ' תרומה ראה ד"ה מי יתנך תשמ"ו שמבאר בפנים הדרוש בענין הכרובים המבואר בפ' תרומה.
המאמר הוא משנת תקע"א. ובסה"מ הנ"ל נדפסו ב' הנחות אחרות בע' עז (מגוכתי"ק הצ"צ). והגהות וקיצורים על הנחה זו נדפס באוה"ת פ' תרומה ע' א'תנה. והנחה ג' ממאמר זה נדפס בסה"מ שם ע' צג.
ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע.
ביאור נדפס במאמרי אדה"ז כתובים ח"ב ע' קפה.
מי יתנך כאח לי: שה"ש ח, א. בגוכתי"ק הצ"צ מסיים ”יונק שדי אמי אמצאך בחוץ אשקך וגו'. זהו מאמר כנס"י בגלות להקדב"ה כו'". בזמן.
זהו בקשת כנס"י להקב"ה: ראה אוה"ת שה"ש כרך ב ע' תרלד.
נקראו ישראל אחים למקום: מבואר באוה"ת שה"ש כרך ב ע' תרעח ש”הקב"ה קדוש בוא"ו וישראל ע"י עסק התורה ומצות נקראים ואנשי קודש תהיון לי, שמקבלים וממשיכים מבחי' קודש העליון לכן נקראים אחים להקב"ה". ע"ש.
למען אחי ורעי: תהלים קכב, ח.
כלומר אימתי . . מבקשת: בגוכתי"ק ליתא.
ולפיכך מבקשת עכשיו מי יתנך כאח לי: ”ועיין מ"ש ע"ז התרגום דקאי על משיח" — אוה"ת שה"ש כרך ב ע' תרלד.
ופניהם איש אל אחיו: שמות כה, כ.
ועשית שנים כרובים: שמות כה, יח.
מ"ש רז"ל (חגיגה י"ג ב'): ראה פי' הגמרא באוה"ת פ' תרומה ע' א'תנא.
ועל דמות הכסא: יחזקאל א, כו. בגוכתי"ק נוסף ”והוא אפי רברבי".
וצ"ל שהרי אין לו דמות הגוף: בגוכתי"ק: ”וצ"ל דהא נודע שאין לו גוף ודמות הגוף כו'". נסמן לעיל א, א.
זאת התורה אדם: במדבר יט, יד. להעיר שבסה"מ תקע"א ע' עח ובהנחה אחרת שם ע' צג אינו מביא פסוק זה.
וזאת תורת האדם: שמואל-ב ז, יט.
כל התורה כולה שמותיו של הקב"ה: זח"ב קכד, א. רמב"ן עה"ת בהקדמה.
ובזהר נק': ע' בזח"ג וילך דרפ"ה א' ע"פ כי שם ה' אקרא ומ"ש ע"ז השל"ה בהקדמה דף ד' ע"א בפי' כולא סלקין ואתקשרן בחד, ובזהר ויקרא דף י' ע"ב ודף י"א ע"א — אוה"ת ואתחנן ע' קכא. ראה ת"ז תי' יח.
שהוא רק בחי' הארה בעלמא שאינו נוגע להעצמות: בגוכתי"ק נמצא בשינוי לשון ושם ”ונודע בפי' ל' הארה שהיא מה שאינה ערוך כלל לגבי מקורה כו' והיא הנקראת ג"כ שמו הגדול כמ"ש במ"א וראשית גילוי הארה זו הוא בחכמה".
ה' בחכמה: משלי ג, יט.
אני הוי' הוא שמי: ישעי' מב, ח.
ראשית חכמה: תהלים קיא, י.
בד"ה זכור: לעיל עא, א.
אורייתא מתקשראה בקוב"ה: זח"ג עג, א.
ולתבונתו אין חקר: ע"פ ישעי' מ, כח.
שהוא היודע והוא הדעה: רמב"ם הל' יסודי התורה פ"ב ה"י.
ועיין בר"ח פ"א משער היראה: וז"ל שם: ”שעיקר היראה לירא מעילת כל העילות וסבת כל הסבות שהוא עיקר ושורש לכל העולמות ירצה שהוא המקיימם בחיותו ית' השופע בהם". ע"ש.
תלמוד בבריאה: ראה לעיל סט, ב. נסמן לעיל יז, א.
צמצם שכינתו בין בדי ארון: תנחומא ויקהל ע"פ ויעש בצלאל. ובשהש"ר א, יד ע"פ אשכול הכופר. ראה ב"ר פ"ה, ז. ויק"ר פ"י, ט. ראה לקו"ת אמור לד, ב. בלק עג, ד. סה"מ תרל"ה ע' מו.
מקצה השמים מוצאו: תהלים יט, ז.
כלה לשון כלות הנפש: ראה לקו"ת שה"ש א, א. המובא לקמן בהמאמר.
בד"ה זכור את יום: לעיל סט, ג.
עיני ה' אלקיך: דברים יא, יב.
ועמ"ש ע"פ כי על כבוד חופה: לקו"ת שה"ש מז, ב.
והיו הכרובים: שמות כה, כ.
קטע מכאן מובא בהמשך יונתי תר"ם כרך ב' ע' תצ.
ועמ"ש הרמ"ז פ' אחרי: הלשון מובא באוה"ת פ' קרח ע' תשיג. ובהמשך דיונתי תר"ם ביאור בארוכה.
וזהו ענין שהכרובים סוככים בכנפיהם: ראה באוה"ת כאן ע' א'תנז ביאור ענין זה שהוא מלשון סכך ומקיף. ע"ש. ובאוה"ת שה"ש ע' שיב.
תפלה הוא לשון חיבור: סה"מ תרל"ד ע' קנד. ראה גם אוה"ת פ' וישב כרך ה תתסח, א.
נפתולי נפתלתי: בראשית ל, ח. ראה סה"מ תרכ"ז (הוצאת תש"ס) ע' עב שיש בזה ד' פירושים. ע"ש.
התופל כלי חרס: כלים ג, ה. וראה ת"ז תי' מט אית טפל בט' ואית תפל בת'. וראה רש"י בראשית ל, ח. וראה הערת כ"ק אדמו"ר זי"ע בסה"מ תש"ט ע' 79. לקו"ש חכ"ד ע' 29. וע' 315. ראה גם בהערה לסה"מ תקע"א ע' פ.
בלקו"ת צו יא, ב. במדבר ו, ג. שה"ש מז, ב. לז, ג.
ראה סה"מ תרכ"ז (הוצאת תש"ס) ע' עב סה"מ תרל"ד ע' קנד. בתורת מנחם תשי"ג כרך ט ע' 17 ב' פי' בתי' ”הטופל" בטי"ת.
דף פ
כמ"ש בד"ה יונתי: לקו"ת שה"ש טז, ד.
בד"ה ואהי' אצלו אמון: לקו"ת פ' במדבר.
ועמ"ש הרמ"ז פ' אחרי . . והנה נקראים אחים: ”והנה נקראים אחים כאשר הם שווין בקומתן שמל' נבנית ע"י או"א ולא ע"י זעיר כו' והם משגיחים אפין באפין אז הוא תכלית ההצלחה" עכ"ל. — אוה"ת פ' שלח ע' תקא.
משחרב בהמ"ק . . ד' אמות של הלכה: ברכות ח, א.
לכו שברו כו' יין וחלב: ישעי' נה, א.
חי ה' אשר עמדתי לפניו: מלכים-ב ה, טז.
אני היום ילדתיך: תהלים ב, ז.
כמ"ש ע"פ חכלילי: לעיל פ' ויחי.
אשרי מי שבא לכאן: פסחים נ, א. ראה סה"מ תקע"א ע' צט השייכות לכאן.
ע"פ בהר סיני: לקו"ת פ' בהר.
רועה ישראל: תהלים פ, ב.
אחותי רעיתי: שה"ש ה, ב.
ישראל מפרנסין לאביהם שבשמים: זח"ג ז, ב. ראה לעיל לג, ד. לקו"ת האזינו עו, ב.
הנה אלקינו זה: ישעי' כה, ט.
יונק שדי אמי: שה"ש ח, א.
תושב"כ נק' מוסר אביך ותושבע"פ נק' תורת אמך: הובא באגה"ק סכ"ט. וראה במ"מ בסה"מ תקע"א ע' פא.
כמבואר בד"ה ביום השמיני עצרת: לקו"ת שמע"צ פה, ב. וראה יהל אור ע' תרמא.
וכמ"ש בזהר ע"פ ועבד הלוי הוא: ח"ג קעח, ב.
ובע"ח: ראה שער תיקון נוקבא פ"ב ולמה נק' הוא.
ועמ"ש פ' לך לך: לעיל יא, ב.
וקוב"ה אתא לאשתעשע: זח"ג סז, ב. וראה בסה"מ תרס"ה ע' עה ב' פי'.
כל השונה הלכות בכ"י: סוף ברכות. וש"נ.
קאי על בעלי עסקים: ראה לקו"ת שה"ש מד, ד. ובלקו"ש ח"כ ע' 598 ”ועל פי המובן שם צריכים בעלי עסקים להתעסק בדא"ח — תורת החסידות — בקביעות ביותר".
מ"מ עליהם נאמר דמ"מ אמצאך בחוץ ג"כ: דגם בעלי עסקים הנמצאים בחוץ, שהם יוצאים אל החוץ הנה גם בהם צ"ל אמצאך. דאף שנמצאים בחוץ ולכן צ"ל אצלם ענין של חיפוש, אעפ"כ הבקשה היא שיהי' אמצאך בחוץ, שגם שם ימצאו את הקב"ה — ד"ה מי יתנך תשמ"ו. וראה בסה"מ תש"ט ע' רכז שהגילוי אלקות בהם הוא ע"י בחי' חוץ.
ויכלו השמים כו' לשון כלתה נפשי: ראה לעיל נג, ד. לקמן קו, א. לקו"ת בהר מב, ד. שה"ש א, א.
כלתה נפשי: תהלי פד, ג.
קונה שמים וארץ: בראשית יד, יט. ראה לקו"ת עקב טז, ג ושם מציין הצ"צ לכאן. ובמקבילו בסידור שער בהמ"ז קיא, ב. סה"מ תקס"ה ע' רנד. דרמ"צ לו, ב ואילך. אוה"ת משפטים כרך ח ע' ג'כו.
חמשה קנינים: אבות ו, י.
ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ וביום השביעי שבת: תשא לב, יז.
ואספת דגנך: דברים יא, יד.
דינא דגמרא: ברכות יג, ב.
ע"פ וישב יעקב: לעיל כז, א.
אתדבקות רוחא ברוחא: זח"ב קכד, ב. ראה תניא פמ"ה.
בפ' נח בד"ה מים רבים: לעיל ט, ג ואילך.
שלא יוכל לפרש בדבור: ראה בבה"ז פ' נח ד"ה ויבן נח ח, א. דכלי הפה אינו מסתיר על הבל הלב. וראה בד"ה וה' אמר תער"ב.
בד"ה שיר השירים: לקו"ת שה"ש א, ד.
והחכמה מאין תמצא: איוב כח, יב.
וינשק לבן לבניו: בראשית לב, א.
בני בנים . . כבנים: יבמות סב, ב.
אנהגך אביאך אל בית אמי: שה"ש ח, ב.
והגית בו יומם ולילה: יהושע א, ח. ראה אוה"ת נ"ך כרך ב ע תשלז.
ודברי אשר שמתי בפיך: ישעי' נט, כא.
אשקך מיין הרקח: המשך הפסוק אנהגך — שה"ש ח, ב. בענין יין הרקח, ראה אוה"ת שה"ש כרך ב ע' תרסז. תשיב.
ויין הוא בחי' יינה של תורה: ראה פסיקתא זוטרא ויחי מט, יא.
הריח . . שהנשמה נהנית ממנו: ברכות מג, ב.
מעסיס רמוני: סיום הפסוק אנהגך, שה"ש ח, ב.
שאפי' ריקנין שבך: עירובין יט, א. חגיגה בסופה. זח"ב ק, א. ראה אוה"ת בראשית כרך ג תפד, ב. לקו"ת לג' פרשיות בראשית כג, ב. לקו"ש חט"ז ע' 437 הערה 25.
ריחא דלבושייכו: זח"ג קפו, א.
כי המעיל הוא בחי' מעיל צדקה: אוה"ת שה"ש כרך ב ע' תע מציין לכאן.
ביאור על הנ"ל: הנחה אחרת בסה"מ תקע"א ע' פד (מגוכתי"ק הצ"צ). הנחת כ"ק אדה"א שם ע' קז. עוד הנחה נדפס במאמרי אדה"ז כתובים ח"ב ע' קפה.
ועמך כולם צדיקים: ישעי' ס, כא.
יוסף נק' צ"ע: ראה לקו"ת מסעי צ, ד. פ' ראה כה, ד ואילך.
ובנימין נק' צדיק תחתון: זח"א קנג, ב.
כי כל בשמים ובארץ . . דאחיד בשמיא וארעא: דהי"א כט, יא. זח"א לא, א.
יעקב נק' בריח התיכון: זח"ג קפו, א. ראה זח"ב קעה, ב.
ותקש בלדתה: בראשית לה, טז.
למעלה — כי בנימין . . והגילוי מלמעלה למטה: בהנחת כ"ק אדמו"ר הצ"צ: ”ובנימין הוא צדיק תחתון שהוא התקשרות המקבל אל המשפיע ועפ"י חסידות הוא בחי' מס"נ שהוא העלא' ממטה למעלה שעי"ז יכול להיות ההשפעה נגבלת אצל המקבל (כי כלי ריקן דוקא מחזיק וגם הוא העלא' מ"ן לעורר הרצון במשפיע להשפיע ד"מ בגשמיות כשהרב רואה שיש חפץ בהתלמיד לשפעו נתעורר בו רצון וחשק להשפיע וכענין מ"ש ישב רוחו יזלו מים פי' ישב רוחו ממטה למעלה העלא' מ"ן אזי יזלו מים ממעלה למטה)".
ורב שלום בניך: ישעי' נד, יג.
כרוב א' מקצה מזה: שמות כה, יט.
והוא נער: בראשית לז, ב.
בבחי' נשיקין . . ממשיכים מבחי' עקודים: באוה"ת שה"ש ע' כב מציין: ”והיינו כמ"ש בע"ח שער העקודים פ"א שהם אורות היוצאים מפה דא"ק דהיינו כי בחי' נשיקין היינו זיווג חב"ד בחב"ד".
בחי' הנשיקין שהוא בחי' שלמעלה מהדבור: ראה אוה"ת שה"ש ע' כד ושם מציין ”וכ"מ בהרמ"ז פ' בראשית בדף ד' סע"ב". ע"ש.
בפ' בשלח: לעיל סה, א.
דף פא
שנזכר בגמרא תליסר נהרא: תענית כה, א. ראה לקו"ת שה"ש ג, ב.
בד"ה זאת חנוכת המזבח: אולי הכוונה ללקו"ת נשא כט, ב שענין שמן המשחה הוא תערובת בחי' פנימי ומקיף.
ביאור לענין הכרובים: ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע.
המאמר הוא משנת תקע"א. נמצא בבוך כת"י משנה הנ"ל בגוכתי"ק הצ"צ. בכותרת: ”כי"ק הרב שי' ביאור לענין הכרובים".
הגהות באוה"ת פ' תרומה ע' א'תנג.
כשהנוק' היא כנס"י: ראה אוה"ת ויקרא כרך ב ע' תסה. ד"ה ויחי יעקב תרנ"ב ע' כז.
וזה הי' ע"י קבלת התורה: מובא באוה"ת חנוכה שיט, א. ובפ' בא ע' רנח מוסיף: ”נמצא בשבועות במ"ת הוא בחי' אחותי ע"י שנשמות ישראל מקבלים ג"כ מחו"ב שקדמה אלפיים שנה". ע"ש.
והנה באצי' . . וגרמוהי חד: ראה ביאוה"ז לכ"ק אדמו"ר הצ"צ יתרו ע' רמ.
פרושים למעלה לעופף לאצי': באוה"ת בראשית מב, א מציין לזה: הרי למדנו שע"י כנפים יוכלו לעופף לאצילות.
ונודע . . מקצה מזה: קטע בסה"מ תקס"ה ח"א ע' תקה. אוה"ת שה"ש כרך ב ע' תשב. בראשית כרך ג תקנב, א. כרך ז תתנא, א. תרומה ע' א'תנג. ד"ה חייב אדם לברך — תרל"ח פרק ה.
כרוב אחד מקצה מזה הוא קצה אוא"ס שבז"א: מובא בלקו"ת ויקרא ג, ב: והיינו כמ"ש הרמ"ז שם כידוע שבחי' עתיק הוא סוף עולם הא"ס.
בלקו"ת קדושים ל, ד. במדבר ט, א. שה"ש מז, ב. מט, ג. סה'מ תרל"ג ע' רנז — מצויין לכאן.
שהז"א הוא תכלית ירידת אוא"ס: ראה המשך בשעה שהקדימו תער"ב סי' שעג. ד"ה פדה בשלום תרע"ה.
להאיר אח"כ לבי"ע ע"י הנוק': ראה באוה"ת בראשית כרך ג תקנב, א (מלקו"ת לג' פרשיות בראשית כט, א).
הוא מקור בי"ע ושרשם שבאצי': ראה בד"ה ועשית חג שבועות תרע"ו (בסה"מ תער"ב-ע"ו) ע' צט שהכוונה כאן ”דכרוב השני הוא שעי"ז יהי' עליית בי"ע באצי' שזהו ע"י הנשמות והוא מבחי' כנס"י פנימיות המל'". ע"ש.
שמתלבש בהם ג"כ אוא"ס: נתבאר בד"ה מצה זו תרע"ג. וראה סה"מ ת"ש ע' 60.
רק מהחזה ולמטה כנודע: ראה בלקו"ת מהאריז"ל פ' בראשית בטעמי המצות גבי מ"ע שהזמ"ג. ובאוה"ת דרושים לשבועות בד"ה והי' אמונת עתך ע' פה כי מהחזה דז"א ולמטה נק' זמן ע"ש.
והכרובים נעשים מקשה אחת . . בחי' כתר לשניהם: באוה"ת תרומה ע' א'תנ: ור"ל שהכרובים הם זו"נ והכפורת מבחי' בינה, וצ"ע בגמרא פ"ו דב"ב דצ"ט ע"א שהכרובים שעשה משה במשכן הם עומדים רגליהם על הכפורת, א"כ איך הכפורת כתר להם שהוא עטרה וראש. עכ"ל. וראה ד"ה יונתי תר"מ ע' ד. וראה ד"ה ויחי יעקב תרנ"ב ע' כט.
ובזמן עליית . . עולה עמהם: באוה"ת תרומה ע' א'תנט ביאור ע"ז.