אור ברסלב

מראי מקומות הערות וציונים על תורה אור

משפטים

יתרו

דף עד

ואלה המשפטים: ממאמר זה יש עוד ב' הנחות, א' הנחת כ"ק אדה"א נדפס בסה"מ תקס"ה ח"א ע' רמז. נוסחא שני' הנחת כ"ק אדה"א בתו"ח משפטים. הנחת מהרי"ל (אחי אדה"ז) בשינויים בבוך 1824 קמח, א.
ראה לעיל ציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע.
באוה"ת [ביאור?] בע' א'קא. ע' א'קטז הגהות. קיצור בע' א'קיז. הערות נוספות בע' א'קכד. כרך ח ע' ג'יב [כנראה קיצורים].
בסה"מ תקס"ה ח"א ע' רצה ד"ה שיניך כעדר הרחלים נסמן עליו: ”ביאור על ד"ה ואלה המשפטים". ד"ה זה נדפס בהנחה אחרת בלקו"ת שה"ש לו, ד. וראה במ"מ לשם.
בלקו"ת בחוקותי נ, ב מציין לד"ה זה בענין אדם זהו נשמות דאצי' ובחי' בהמה נשמות דבי"ע.
לכללות מאמר זה, ראה דרך מצותיך פ, א. סה"מ תש"ב ע' 84 ואילך. ד"ה ואלה המשפטים תשל"ח ותשד"מ. פלח הרמון שמות ע' שלט.

ואלה המשפטים: שמות כא, א.

שו"ה ואלה המשפטים — עברי גו': בבוך 1824 נוסף: שש שנים תעבוד וברביעית יצא לחפשי חנם. הנה: צל"ה.

לפניהם משמע . . כי יקנו: קטע זה בבוך 1824 בשינוי לשון: לפניהם הוא לשון רבים והל"ל יקנו ג"כ לשון רבים ולא תקנה לשון יחיד.

והל"ל כי יקנו: ”שהרי הענין דכי תקנה עבד עברי הוא אחד מן המשפטים אשר תשים לפניהם לשון רבים" — ד"ה ואלה המשפטים תשד"מ (מהנחה בלתי מוגה).

שו"ה יחיד — קאי על מרע"ה: בבוך 1824 הנ"ל: על משה כמו ## שהוא גואל ישראל גואל ראשון וגואל אחרון כו' כתי' שלח נא ביד תשלח והשיב ה' אנכי אהי' עם פיך. ולהבין זאת: כתיב ונתתי עשב.

דכי תקנה קאי על מרע"ה וקאי אדלעיל מיני': ”דהנה ארז"ל [מכילתא ריש פרשתנו] והובא בפרש"י דואלה מוסיף על הראשונים מה הראשונים מסיני אף אלו מסיני, וכשם שמשה קיבל תורה מסיני כך קיבל גם משפטים אלה, ועליהם נאמר לו אשר תשים לפניהם, דפירוש לפניהם היינו לפנימיותם" — ד"ה ואלה המשפטים תשד"מ (מהנחה בלתי מוגה).

דהנה כתיב ונתתי עשב בשדך: מכאן עד עה, א נעתק בסה"מ תרכ"ט (הוצאת תשנ"ב) ע' רסז בשינויים והוספות. סה"מ תר"ל ע' נז. סה"מ תרל"ב ע' ט ואילך. וראה גם סה"מ תש"ב ע' 85.
בלקו"ת בחוקותי מט, ב. נ, ב מציין לכאן.

ונתתי עשב בשדך: דברים יא, טו.

וזרעתי את בית ישראל: ירמי' לא, כו. ראה אוה"ת ראה ע' תת.

זרע אדם וזרע בהמה: באוה"ת משפטים ע' א'קטז יש הגהה:
ועמ"ש בענין ומותר האדם מן הבהמה אין, אדם נעשה בצלם אלקי' אצילות רוח האדם העולה למעלה וזהו אדם אחד מאלף מצאתי בד"ה אדם כי יהיה בעור בשרו [לקו"ת תזריע כב, ב], בצלמינו יחו"ע כדמותינו יחו"ת בד"ה ראשי המטות תרט"ו [אוה"ת מטות ע' א'צב], האדם שיש לו דעת כמ"ש הן האדם הי' כאחד ממנו לדעת טו"ר, מפיו דעת משמע דעת גבוה מהחכמה גדולה דיעה שניתנה בין שתי אותיות, אם אין דיעה הבדלה מניין כי הדעת מחבר השכל עם המדות וזהו בחי' גבוה, אל יתהלל החכם כו' כ"א כו' השכל וידוע אותי, וכמו הזיווג נקרא ידע, ולע"ל ומלא הארץ דיעה, דע ב"פ מ"ב, ועיין מענין מ"ב זווגין במק"מ ר"פ בראשית בזהר שם, וי"ל יש מ"ב בפ' שמע מן ואהבת עד ובשעריך בחי' בכל מאדך וא"כ ב"פ מ"ב אפ"ל כאשר ע"י העלאה זו נמשך ג"כ מלמעלה למטה, כמ"ש בד"ה אלה מסעי [לקו"ת מסעי פט, ב] בענין מ"ב מסעות, א"כ מעלה הדעת כמו הזווג מחבר עד שנעשים אדם א', כך ענין הדעת כו'. ע"כ.

שיש ב' מדרגות בנש"י: ראה המשך חייב אדם לברך — תרל"ח סעי' ח. (נדפס בסה"מ תרל"ח ע' קה). ראה גם לקו"ת במדבר יג, ג. ד"ה החודש הזה לכם בסה"מ תרס"ו ע' קס. סה"מ תרע"ט ע' ו.

נעשה אדם בצלמנו כדמותנו: בראשית א, כו.

נשמות דאצילות והם הנק' בנים . . הן בני עלייה: בלקו"ת צו ח, ב. מטות פד, ג. שה"ש טז, ג. מציין לכאן.

אם כבנים אם כעבדים: באוה"ת משפטים ע' א'קכא: אם כבנים רחמינו כו' ואם כעבדים כו' ותוציא כאור משפטינו.

דעת אין ר"ל הידיעה לבד: תניא פמ"ב. תו"ח כאן, ובארוכה בהמשך ר"ה עת"ר ד"ה ואני נתתי לך ע' קטו. וראה גם סה"מ תרפ"ד ע' קמד.
וראה לקמן קיח, ד שמציין לענין דעת לכאן.

זרע בהמה . . כמעט כל הנשמות שבדורותינו: ”והוא מיוסד על מש"כ בזהר ח"ב ר"פ משפטים (צד, סע"ב), ראה רמ"ז שם. וראה ג"כ לקוטי תורה לרבנו הזקן פ' צו (ח, ב ואילך), שערי תשובה (לבנו אדמו"ר האמצעי) ח"א ד"ה ששים המה, ובכ"מ. (כ"ק אדמו"ר זי"ע בקובץ יו"ד שבט ע' כז). וראה שם בד"ה באתי לגני — תשי"ג סעי' ז ”דאף שרובם ככולם שייכים להשיג ולהשכיל עניני קדושה בכלל ובפרט גדולת הבורא ית', מפי ספרים ומפי סופרים, השגה והבנה גדולה, מ"מ נקראים בשם זרע בהמה לפי שחסר בהם בחי' הדעת וההרגשה בנפשם" ע"ש.

הן בני עלייה שהם מועטים כו' אפילו בדורות הראשונים: ”כמ"ש ראיתי בני עלי' והם מועטים וכמארז"ל אם הראשונים כמלאכים אנו כבני אדם ואם הם כבני אדם אנו כחמורים ולא כחמורו דרפב"י — סה"מ תרל"ב ע' קצ.

בבחי' דעת והרגשה בנפשו: באוה"ת שם ע' א'קטז יש הגהה: ובמא"ע במצרים הי' הדעת בגלות, בכל דרכיך דעהו.

רק שאין לה דעת: בסה"מ תרכ"ט ע' רסח נוסף: כ"כ.

והאדם ידע: בראשית ד, א.

שהוא בחי' התקשרות והתחברות: ראה תניא פ"ג.

ומבשרי אחזה: איוב יט, כו.

דף עה

שו"ה ממש — זה נק': בגוכתי"ק: זהו נק'.

שו"ה את הנולד — כו': בגוכתי"ק: וכו'.

איזהו חכם: תמיד לב, א. ראה מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תרכג.

כאלו רואה: ראה בתניא פרק מג: פי' שרואה כל דבר איך נולד ונתהוה.

וה' עליהם יראה: זכרי' ט, יד.

והאמונה היא למעלה מן הדעת: ראה לעיל ו, א. לקו"ת ואתחנן ה, ג.

דע את אלקי אביך: דה"א כח, ט.

אינו דומה שמיעה לראיה: ראה מכילתא יתרו יט, ט.

(ופי' ראיה: חלק מהגה"ה זו מד"ה מארז"ל אינו דומה שמיעה לראיה הנדפס במאמרי אדה"ז הקצרים ע' תקנו-ז. ונעתק באוה"ת ויקרא כרך ג ע' תשצ. שה"ש כרך א ע' רכא. וחלק שם ע' שלז.
ראה בהמשך וככה תרל"ז פל"ג ופנ"ז. ובסה"מ תש"ט בד"ה ויאמר משה ע' 60.

הסתכל בשלשה דברים: אבות פ"ב מ"א.

וכל העם רואים את הקולות: שמות ח, יח.

רואים את הנשמע: מכילתא שם.

חכמה היא בחי' ראי': ע' לקו"ת פ' צו ד"ה והניף ספ"ב.

דאבא מקנן באצי': ראה ע"ח שער סדר אצי' פ"א. שער סדר אבי"ע פ"ב. ועוד. ת"ז תי' ו. וראה בארוכה בהערת כ"ק אדמו"ר זי"ע בסה"מ ת"ש ע' 59. ובסה"מ תש"ג ע' 133. סה"מ תרצ"ו ע' 119.

וע"כ נקרא זרע בהמה: עי' ס' השיחות תש"א ע' 62.

והאדם ידע: בראשית ד, א.

שו"ה שיתחבר — בחי' חכמה לבינה דהיינו: בבוך 1223 נוסף הגה"ה מהצ"צ: ”הגה"ה העשיר דעת והדל בהמה לא ימעיט כי שרשם עצלים לחם מ"ש שאין לו דעת העבודה קשה לו".

היינו כחולמים: תהלים קכו, א.

(עמש"ל . . דע כי כו'): בבוך 1223 ליתא הגה"ה זו ובמקומו נכתב ”אבל בחי' בצלמינו זהו בחי' זרע אדם בחי' ראי' כו'".

וע' בלק"ת: להאריז"ל.

והנה מרע"ה: באוה"ת משפטים ע' א'קטז יש הגהה:
והנה מרע"ה כחו גדול היינו כי דעות שיש ב' דעת וזרע אדם זהו מבחי' ד"ת שמקשר השכל עם המדות, אבל ד"ע המחבר חו"ב זהו משה ושרשו מאוירא בד"ה החלצו כו'. והנה בהמה י"ל שאין להם דעת רק בממכ"ע ולא בסוכ"ע בד"ה וידעת היום כו', והמשכות הדעת בסוכ"ע זהו ע"י קדוש שיהי' דעת בבחי' קדוש סוכ"ע כו' בד"ה והנה אנחנו מאלמים אלומים י"ב בקר זהו בהמה י"ל ע"י הקרבן שנכלל הבהמה בשרשה עי"ז והחיות נושאות כו', עי"ז נכלל בהמה בבחי' אדם כי גם כשהי' בהמה הי' מבחי' פני אדם שבבהמה לכן יוכל להתעלות בבחי' אדם ממש. ג' בחי' אדם גם ז"א ישראל אדם והתורה חכמה אדם עיין זח"א קל"ד ב' ובה"ז שם, לכן ע"י התורה מוחין נמשך שיהי' אדם בפרטיות. וכמו"כ למטה אם כבנים ואם כעבדי' בנים אתם לה' והנה כעבדים כשנמשכו מסט' דמט"ט בזח"ג דרט"ו סע"א, ואם הוא בחי' זרע בהמה, ולכן שש שנים, ובשביעי' כמו בשמטה תלה הכתוב בהמה בחיה סד"ה את שבתותי תשמרו, כי סוכ"ע חי' ובהמה שוין ע"ד אסתיר פני ביום ההוא דסכ"ס כו', צאן מרעיתי אדם אתם הרי יוכל להיות מצאן בחי' אדם וא"כ אז גבוה יותר שהוא אדם ומשים עצמו כצאן מענין בהמה אין לה דעת בד"ה בכ"ה בכסליו נה"ב מתפעלת רק בבחי' בשכמל"ו ונה"א אדם מתפעלת מההתבוננות בעצמו' אוא"ס והנה בשכמל"ו זהו רוח הבהמה היורדת למטה ש' ב"ן וכל דעת יחוד, והאדם ידע המשכות ד"ע טפת מ"ד, דכולא קמי' כל"ח בהמ"ן ותשחוין לאלומתי כי דת"י, משא"כ בהמה אינה משגת רק שהיש מאין בשכמל"ו כנ"ל, ולא ביטול אמיתי מ"ד ענין יודע צדיק נפש בהמתו כו', דברי חכמים כדרבונות שדר בינה באדם, מורה דעה בפרה ממשיך דעת בבחי' בהמה כו'. עכ"ל.
ראה באוה"ת שם ע' א'קיח עוד הגהה.

שממשיך ומשפיע בחי' דעת: ראה לקו"ת בהר מד, ב.

גואל ראשון וגואל אחרון: ראה שמו"ר פ"ב ס"ד. זח"א רנג, א. שה"פ פ' ויחי.

וידעתם כי אני ה': שמות ו, ז.

ויאמן העם: שמות ד, לא.

ומלאה הארץ דעה: ישעי' יא, ט.

כי כולם ידעו אותי: ירמי' לא, לג.

כמבואר במ"א ע"פ וידעת היום: לקו"ת ואתחנן ד, ב ואילך.

ונתתי עשב בשדך: דברים יא, טו.

עשב . . שהוא שם ע"ב ושי"ן באמצע: באוה"ת פ' משפטים ע' א'קיב מציין לת"ז תי' נא. וכ"כ באוה"ת פ' חקת ע' תשפד. וראה גם ביאוה"ז להצ"צ כרך א ע' ז.

בהמשך זאת חנוכת המזבח תר"מ סעי' יב נוסף: עשב הוא ע"ב דחכ' ושין הם ג' מדות, ע"ש.

נק' ג"כ בשם בהמות וחיות: ראה לעיל ד, ב.

שיש להם דעת והכרה באלקות: ראה רמב"ם פ"ב הל' יסודי התורה.

ע"פ רני ושמחי: לעיל לז, א ואילך.

בפ' תולדות ע"פ מים רבים: יט, א ואילך.

וכמ"ש בזוהר דלא מקדשי לי' לעילא: זח"א רלא, א. ראה חולין צא, ב.

ישראל עלו במחשבה: ב"ר בתחלתו.

ואף הנשמות . . והוא עולם הבריאה: ראה לקו"ש חי"ט ע' 413 הערה 24.

לכך אין יכולים המלאכים לומר קדוש: באוה"ת בראשית כרך ז תתתע, א שהפי' כאן: ”פי' לפי שישראל עלו במחשבה והמלאכים נמשכו מן הדבור וא"א שיומשך בהדבור מקודם שיומשך בהמחשבה", ושם (כנראה הכוונה להמבואר בתו"א לעיל בד"ה אוסרי לגפן) מפרש מצד שהם בחי' מ"ה וב"ן והבירור של המלאכים נעשה אחר הבירור דמ"ה, ומסיים: ”ואפ"ל דקרובים הענינים זל"ז".

כשהכתר נמנה אין הדעת נמנה: ראה משנת חסידים מס' בריאת א"ק פ"א מ"ד. לעיל מג, א. ולקמן (ביאור לד"ה יביאו לבוש מלכות) צא, ג. ובמ"מ לשם.

כמ"ש בכוונת ברוך שאמר: בפע"ח. וראה סידור בפי' ברוך שאמר.

ע"פ הרם את מטך: ראה תו"ח שמות קפא, א. ובאוה"ת פ' בשלח ע' תיז.

ע"פ . . ראשי המטות: ראה אוה"ת פ' מטות ע' א'רפא.

וזהו ואלה המשפטים . . לשון הליכה: ראה אוה"ת משפטים ע' א'קיט.

כמשפט הראשון: וישב מ, יג. וראה באוה"ת פ' משפטים ע' א'קיט שמביא הפסוק כמשפט הבנות יעשה לה ת"א כהלכת בנת ישראל יעביד לה . . וכן והקמות את המשכן כמשפטו . . תרומה כו, ל ית משכנא כהלכתיה. ע"ש.

כהלכתא קדמייתא: כ"ה בדפוסים שהיו בזמן אדה"ז ולפניו. וכ"ה הלשון בדא"ח. אבל בתרגום הנדפס לפנינו הגירסא ”קדמאה". [אבל בתרגומים שנדפסו מכת"י כמו הוצאת ברלינר וכו' הוא ”קדמייתא"].

הליכות עולם לו: חבקוק ג, ו. ראה מגילה כח, ב אל תקרי הליכות אלא הלכות. ובאוה"ת כאן ע' א'קכ שע"י העיון בהם להשיגן היטב זוכה האדם לילך ממדריגה למדריגה. וראה באוה"ת נ"ך כרך א ע' תצט, ושם מציין ללקו"ת שה"ש כט, ד שההלכות הן הליכה והמשכה מאור א"ס ב"ה הסוכ"ע מעולם ועד עולם.

הקליפות אין להם בחי' מוח הדעת: ראה לקו"ת פ' חוקת ס, ג דשם מבאר שביצה"ר יש רק ב' מוחין חו"ב ולא מוח הדעת ע"ש. ובאוה"ת פ' משפטים ע' א'קה.

אז תבואנה שתים נשים זונות: מלכים-א ג, טז.

חדא נפשאי לך קראי: פסחים סח, ב.

לפניהם היינו לפנימיותם: זה מתאים למ"ש בהל' ת"ת לרבנו הזקן פ"ד הי"ח (שיחה פ' משפטים תשכ"ז). ראה אוה"ת משפטים ע' א'קכ.

ולכן איתא בזוהר: ח"ג קפז, ב. ראה אוה"ת פ' שמות ע' סא.

אברהם אברהם פסיק טעמא: עי' אגה"ק סי' טו. אוה"ת שמות ע' נט. סה"מ תר"ל ע' נו. ד"ה וספרתם תרס"ו ע' רטז.

א"נ לפניהם ר"ל לבחי' פני אדם: ראה אוה"ת פ' דברים ע' לב.

וכעין מ"ש בפ' ויקהל: לקמן פח, א.

משפטיך תהום רבה: תהלים לו, ז.

ע"פ לבבתני: לקו"ת שה"ש ל, א.

ע"פ את שבתותי: ראה לקו"ת בהר מד, א ואילך.

כי תקנה עבד עברי: בסה"מ תקס"ה ח"א ע' רנז. וכדלעיל.

כי תקנה עבד עברי: שמות כא, ב.

קונה שמים וארץ: בראשית יד, יט. כב.

קונה הכל: ברכת אבות.

בורא שמים וארץ: ראה ישעי' מ, כח. מב, ה. מה, יח. סה, יז. בראשית א, א. ב. ד.

בורא הכל: ברכת יוצר.

ע"פ ואתחנן ביאור הדבר: ראה לקו"ת פ' ואתחנן ב, א.

היא התחדשות יש מאין וזהו בורא: ראה אגה"ק סי' כ.

הוא ענין גלוי ההעלם: בארוכה במאמרי אדה"ז תקס"ג ע' רצב ואילך. אוה"ת ענינים ע' רא ואילך. המשך תרס"ו ע' קס ואילך. ובכ"מ.

בעבר הנהר ישבו אבותיכם: יהושע כד, ב. בלקו"ת נצבים מו, ג מציין לכאן ששרש הנשמות מבחי' בעבר הנהר שהוא מבחי' עיגולים וסוכ"ע. וראה באוה"ת נ"ך כרך א ע' ד.

בזהר פ' אמור: צח, ב. וראה לעיל כה, א ובמ"מ.

ועבר הנהר: ראה לקו"ת בחוקותי מה, א. דרמ"צ פב, ב. ד"ה ואלה המשפטים תשל"ח סעי' ו.

אבל שרשו ומקורו: מובא בלקו"ת שה"ש יט, ג.

שיש הפרש גדול . . כמ"ש בגמרא: תענית ט, ב.

ימים יצרו: תהלים קלט, טז.

ואברהם זקן . . באינון יומין: בראשית כד, א. זח"א רכד, א. ראה אוה"ת חיי שרה כרך ד ע' תשפב, א. ובתורת שמואל תרכ"ז ע' לח.

הם לבושים הנעשים להנשמה מהתורה ומצות: וכ"ה לקמן עט, ב הימים הם בחי' לבושים והם לבושי התורה ומצות. וראה בתורת שמואל תרכ"ז ע' לח. מא. שצ"ל מה שייכות ענין לבוש זה להימים.

חסר יום א' . . חסרא לבושא: באוה"ת שבועות ע' צא ובפ' פנחס ע' א'קצט כ': ”דלכאורה אינו מובן הלא יוכל לעשות למחר שתי מצות ומה ענינן ליומין דוקא". ומבואר שם כי התומ"צ כמה שהן למעלה הן אור בהיר וצריך להתגשם ולבא מלמעלה מהזמן בתוך הזמן ע"ש. וביהל אור ע' תקכז וז"ל: ”ואינו מובן כ"כ הטעם, ואפ"ל משום שצ"ל יעבוד כמו עיבוד העורות כך צריך לכבס הלבושים שיתעלו מבירור ק"נ עד שיוכלו להיות בחי' אסה"מ וימים כו' דאל"כ י"ל הם מטונפים שיש מצות שלא לשמה וה"ל כמו וכל מלבושי אגאלתי . . וע"כ דוקא ע"י היומין מתעלים המצות בבחי' והנה סלם" עכ"ל ע"ש בארוכה. ובשיחת ש"פ חיי שרה תשכ"ב.

והיינו שלבושים אלו: וכ"ה באגה"ק סי' כט (קמט, א).

ולאשתאבא בגופא דמלכא: זח"א ריז, ב.

ששרשן מאד נעלה מבחי' גופא דמלכא: ראה בסידור בביאור למ"ש בלק"א פנ"ב נ"ג.

דף עו

בד"ה בשעה שהקדימו ישראל: לקו"ת במדבר יג, ב.

והיתה נפש אדוני: שמואל-א כה, כט. ראה פי' הפסוק באוה"ת נ"ך כרך א ע' כט בשם מהרש"א.

וזהו והיתה נפש אדוני . . ע"י היומין ולבושין דתומ"צ: מובא באוה"ת נ"ך כרך א ע' לא.

אבן במרגמה: ע"פ משלי כו, ח. וראה לעיל לח, ג. בסה"מ תרכ"ז ע' לג מציין לכאן.

במקור החיים: בסה"מ תרכ"ז ע' לט מציין ע"ז: ”ופי' במקור החיים היינו כמ"ש תרומה קמ"ב ב' הנ"ל וההיא נשמתא אתקשרת באא"ס והו"ע בינה שבה מאיר התגלות עתיק וכמ"ש בתו"א ע"פ לך לך בענין הוא דא עתיקא ולכן היא המאירה בגעה"ע, ובאגה"ק סי' כט ד"ה א"ח עט"ב פי' בצרור החיים היינו בבחי' כתר וצחצחות כו' וכדי להיות הנשמה עולה כ"כ למעלה זהו ע"י המצות והיינו כמ"ש בד"ה לבאר ענין שבת שבתון ובד"ה כי ביום הזה יכפר פי' הפסוק אני כברוש רענן" עכ"ל.

השש שנים הם הזמן שית אלפי שני: ראה גם לקמן צו, א.

שית אלפי שני: ראש השנה לא, א. סנהדרין צז, א. ראה לקו"ש חכ"א ע' 453.

ונתתי עשב: דברים יא, טו.

כעדר הרחלים: שה"ש ו, ו.

ע"פ שיניך כעדר הרחלים: לקו"ת שה"ש לו, ד ואילך.

חנם בלא מצות: ראה ספרי בהעלותך יא, ה.

צדיקים אין להם מנוחה: ברכות בסופה.

שאין עוד עליי' למעלה הימנה: ראה ביאוה"ז להצ"צ פ' ויצא ע' קיב. ראה גם ד"ה מים רבים תרל"ו פרק עו. בסה"מ תר"מ ח"ב ע' תרצב: מסיום דואלה המשפטים משמע דקאי על אלף השביעי, ומסיום הביאור [עו, ג] משמע דקאי על ימוהמ"ש שיהי' כמצות רצונך. ע"ש.

בהמות הייתי עמך: תהלים עג, כב.

ממ"ש ע"פ מים רבים: לעיל פ' תולדות.

יאמרו ליצחק כי אתה אבינו: שבת פט, ב.

רבקה של שלש שלש בקר: עירובין יז, ב. ראה לעיל יח, א. אוה"ת פ' קרח ע' תשטו.

יש ב' בחי' מדות: נתבאר שער האמונה לאדה"א פס"ח ואילך. שער היחוד פכ"ה.

כתר עליון: ת"ז תי' ע (קלה, ב).

אוכם אוכם הוא: ב"פ אוכם, כן הובא גם בלקו"ת ביאור זאת חקת ס"ה.

ואלה המשפטים: ראה אוה"ת משפטים ע' א'קכה.

וזרעתי את בית ישראל: ירמי' לא, כז.

בהמה בגימטריא ב"ן: בלקו"ת צו ח, ב מציין לכאן.

ועל דמות הכסא: יחזקאל א, כו.

עולם הכסא הוא עולם הבריאה: קטע מכאן מובא ביהל אור ע' שמג.

הגם שלגבי מטה נחשב הדעת גדול: בלקו"ת ויקרא ג, ד מציין לכאן.

אדם ובהמה תושיע ה': תהלים לו, ז.

אבל אדם דאצי' הוא בחי' אדמה לעליון: ”ר"ל ז"א הוא אדמה לעליון עתיק יומין" — אוה"ת בראשית כרך ה תתקנג, א. ראה אוה"ת ויקרא כרך ד ע' תתקסד.

אדמה לעליון: נסמן לעיל סט, ב.

שאינו רק מהעלם אל הגילוי: פרדס שער טז. באוה"ת בלק ע' תתקפד, ובאוה"ת ענינים ע' רא ואילך שואל ”איך אצי' אינו רק מההעלם אל הגילוי והכתיב והחכ' מאין תמצא, ומבואר הפי' שהוא יש מאין וכמ"ש בתניא ח"ב פ"ט, וצ"ל הפי' דלגבי א"ס ממש הסוכ"ע החכמה הוא יש מאין . . אך מה שנק' אצי' ואדמה לעליון ר"ל לגבי א"ק שנק' ג"כ בשם א"ס בהשאלה לפי שהוא למעלה מהכלים דאצי' . . ולגבי בחי' א"ק נקרא אצי' אדמה לעליון שאינו רק מהעלם אל הגילוי" ע"ש.

גילוי א"ס ממש: עי' לקו"ת פ' ואתחנן פ"ב. מאמרי אדה"ז ענינים ע' קפב. ובאוה"ת פ' ואתחנן ע' רכז וז"ל: וצ"ע דלכאורה סותר למ"ש בד"ה ואתחנן פ"ב, ויש ליישב דמש"כ וכן מ"ש בביאור ואלה המשפטים זהו לפ"ד הפרדס שער עצמות וכלים, ומ"ש בד"ה ואתחנן זהו לפ"ד הר"מ מקראנטי הובא בפרדס שער המל' פ"א שאעפ"י שהפרדס השיג עליו עכ"ז לפי קבלת האריז"ל בענין הצמצום ומק"פ יש ליישב דבריו על נכון ושהע"ס שרשם מהרשימו שמשם שרש הכלים אמנם גם דעת הפרדס ושטתו יש ליישב ג"כ עכ"ל. ראה ג"כ ד"ה פקודא ליתן מחצית השקל לכ"ק אדה"ז (נדפס בקונטרס בפ"ע נ.י. תשכ"ג). ובביאוה"ז להצ"צ פ' לך לך ע' כט. ועמוד עג.
באוה"ת בראשית כרך ה תתקנג, א מוסיף ”(וע' בעבה"ק ח"א פ' בגד"ה ונת' במ"א)".

ובא לידי גילוי בחכמה: ראה אוה"ת שמות כרך ח ע' ב'תתקצח. ובאוה"ת ואתחנן ע' קכב.

בבריאה התחדשות יש מאין: ראה לקו"ת מסעי צה, א. סה"מ תקס"ג ע' רצג. אוה"ת ויקרא כרך ב ע' תסג. ביאוה"ז להצ"צ ע' כט. אוה"ת ענינים ע' קנח.

ואנכי עפר ואפר: בראשית יח, כז. באוה"ת ע' א'קכה יש כאן הגה"ה בענין בריאה יש מאין.

עשב (ע"ב שי"ן: ת"ז תי' נא. ראה זח"א כה, ב.

תלמוד בבריאה: נסמן לעיל יז, א.

קנין הוא באצי': ”דכמו הקנין הרי הוא אותו הדבר שהי' מקודם אלא שנעתק מרשות לרשות, כך הוא גם בכללות האצי' שאינו דבר חדש כ"א הוא רק גילוי ההעלם בלבד כידוע" — ד"ה נר חנוכה תש"כ.

כמאמר ברוך עושך: בנוסח קידוש לבנה.

ברוך עושך . . ברוך קונך: ”כנוסח האריז"ל (כסדר ד' עולמות אבי"ע) — ובמס' סופרים (פ"ב ה"ב) לפנינו בשינוי סדר (בר"ת יעקב). וראה טאו"ח סו"ס תכו". — לקו"ש חל"ה ע' 41 הערה 21.
בענין ד' קנינים — ראה אוה"ת ענינים ע' צב.

לעשות מלאכתו: בראשית לט, יא.

והנה אצי' . . וזהו נשמה דאצילות: ראה ד"ה וספרתם בסה"מ תרס"ו ע' ריז.

אשר התהלכתי לפניו: בראשית כד, מ.

משה הוא משמטה ראשונה: ראה לעיל נא ד. ושם נב, א.

כי מן המים משיתיהו: שמות ב, י.

ונחנו מה: שמות טז, ז.

כדור הארץ . . בראשם למטה: ראה במאמרי אדה"ז תקס"ב ע' רצג. ובאוה"ת נ"ך כרך א ע' תרסט.

תלת חללין דגלגלתא: ראה לקמן פג ד שמציין לזח"ג רסב, א.

בעגולים סוכ"ע: באוה"ת שמות כרך ז ע' ב'תצד כ' וז"ל: ”וע' בתו"א בביאור ואלה המשפטים מבואר עגולים הוא סוכ"ע ויושר הוא ממכ"ע, ועם היות ביושר יש ג"כ מקיפים, אך ההפרש בין מקיפים דיושר לבחי' העגולים היינו שהעגולים הם בחי' מקיף למקיף וכמו ערך הבית לגבי הלבוש" ע"ש בארוכה בענין עגולים ויושר. ובמאמרי אדה"ז תקס"ח ע' שיט ואילך. ראה אוה"ת תרומה ע' א'תסד. ועוד.

וכ"ז . . בחי' פנימיות: ראה אוה"ת פ' יתרו ע' תתא.

שמשה משה לא פסיק טעמא: שמות ג, ד. זח"ג קפז, ב.

כי אברהם שבבריאה ושבאצילות אינם מסוג א': באוה"ת שמות ע' נט. ובסה"מ תר"ל ע' נו מציינים לאגה"ק סי' טו.

עיין בהרמ"ז פ' תרומה בדף קל"ד ב': ראה אוה"ת פ' שלח ע' תמד. סה"מ תר"ל ע' נז. וראה גם לקו"ת בלק עג, ב.

ואברהם בא בימים יומין עלאין: בראשית כד, א. זח"א קכט, א. ראה לעיל טז, א ובמ"מ לשם. באוה"ת פ' פנחס ע' א'קצט ובאוה"ת שבועות ע' צא מציין לכאן. וראה לקו"ש חל"ב ע' 12 בפי' הבעש"ט.

כצרור אבן במרגמה: ראה לעיל לח, ג.

תוכן העניינים

מראי מקומות הערות וציונים על תורה אור

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה