אור ברסלב

מראי מקומות הערות וציונים על תורה אור

תצוה

תרומה

דף פא

ואתה תצוה: נדפס גם בתו"א לעמבערג ח, ג. הנחת כ"ק אדה"א בסה"מ תקס"ז ע' סו.
ביאור-הנחת כ"ק אדה"א נדפס לקמן קי, א.
ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע. ובהערות וציונים לפלח הרמון בראשית ק, א (ד"ה מאי חנוכה) מציין לכאן.
המאמר עם הגהות וקיצורים באוה"ת תצוה ע' א'תקמא. הערות ע' א'תקסג. קיצור ע' א'תקסט. ע' א'תקעג. קיצור והגהות ע"ז בכרך ח ע' ג'נו. הגהות ע' ג'נט.
ד"ה זה בס' מאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' שטו מיוסד על מאמר זה.

ואתה תצוה: שמות כז, כ.

למה צוה ה' ויקחו אליך: ראה תו"כ פ' אמור פי"ג ובהגהות מהרי"ד. באוה"ת ע' א'תקמא הביא מגמרא ”פ"ט דמנחות דפ"ו ע"ב אליך ולא לי לא לאורה אני צריך, וקשה איך היא אליך, הרי זה שייך לאהרן ולא למשה". וראה שם ע' א'תקעה.

אהרן שושבינא דמטרוניתא: נסמן לעיל לב, ב. ראה לקמן קי, א ובמ'מ לשם.
באוה"ת ע' א'תקסג מבאר ענין שושבינא ומביא ראי' מהרשב"ם פ"ט דב"ב קמד, ב דמתרגמינן בשמואל-ב סי' טז רעה דוד שושבינא דדוד.

ואהרן הוא השושבין: עי' באוה"ת פ' במדבר ע' ט.

ענין השושבינים . . אלא בשעת החתונה: ראה לקו"ש חכ"ב ע' 62.

ביום חתונתו וביום שמחת לבו: שה"ש ג, יא.

שמחה של מעלה: באוה"ת הגהות על מאמר זה הגי': של מצוה.

תחת אשר לא עבדת: דברים כח, מז.

באשרי כי אשרוני בנות: בראשית ל, יג.

ויניחהו בג"ע: בראשית ב, טו.

לעבדה במ"ע: נסמן לעיל ה, ד.

שע"י המצות הוא עושה הג"ע: ראה גם לקו"ת פ' שלח לט, ג. נתבאר בארוכה באוה"ת פ' חוקת ע' א'תרכב ואילך.

מוטב דלידייני': חגיגה טו, ב. ראה לעל ח, ד.

ר"ע כשראה כרך גדול: נסמן לעיל טו, ד.

יותר מרוב כל: וכפי' האריז"ל המובא בתניא פכ"ו.

בהשכלתם — (וזהו ומעשה ידיו: באוה"ת ע' א'תקמג מציין קודם זה הג"ה.

ועמ"ש בפי' הללוהו ברקיע עזו: אולי הכוונה לד"ה זה בסידור סט, ד.

ת"ח אין להם מנוחה: ברכות סד, א.

ילכו מחיל אל חיל: תהלים פד, ח.

כי כל בשמים ובארץ: דברי הימים-א כט, יא.

ענין שנזכר בספרים: לקמן ק, ב מציין לזח"ב ריא, א. ולפ' ויחי ריט, א. וראה בהמצויין לעיל ז, ג. ולקמן ק, ב.

נו"ן אלף יובלות שהכל בחי' עליות: ראה לקו"ת קרח ע' נב, ג.

אשר אנכי מצוך: דברים ו, ו.

יפה שעה א': אבות פ"ד מי"ז.

רוממות אל בגרונם: תהלים קמט, ו.

שעת צלתא שעת קרבא: ראה זח"ג רמג, א.

כותש ונותן לתוך הסל: מנחות פו, א.
במאמרי אדה"א כאן ע' שכג מבאר ענין זה בעבודה.

יהיו מזונותי מרורים כזית: עירובין יח, ב. ב"ר לג, ט.

שהזית משכח תלמודו של ע' שנה: הוריות יב, ב. וראה לקמן קו, ד.

כי חכמה הוא מוח הזכרון: ראה לקמן קי, סע"ד. לקו"ת ס"פ קדושים. שה"ש לג, א. ובכ"מ.

ולזכרון בין עיניך: שמות יג, ט.

לשארית נחלתו שמשים עצמו כשיריים: מיכה ז, יח. ר"ה יז, א. ראה לקו"ת עקב יז, ד.

מי לי בשמים: תהלים עג, כה.

והי' שארית יעקב: מיכה ה, ז.

רוממות אל בגרונם: תהלים קמט, ו.

(משא"כ . . אפר): מוסגר זה נמצא גם בכת"י מאמרי אדה"ז.

וענין הפרכת . . הפרכת לכם: מובא ביהל אור לסי' פד ע' שא. ובסה"מ תרל"ט ע' ג.
ראה במאמרי אדה"א כאן ע' שכד בענין הפרכת והפרסא.

כי שמש ומגן ה' אלקים: תהלים פד, יב.

כמו מגן שעושין לשמש: ראה לעיל יב, א. ובהמשך תרס"ו ע' רכה.

והבדילה הפרוכת לכם: שמות כו, לג. וראה לקמן קטו, ב.

חוקת עולם לדורותם: שמות כז, כא.

לדורותם — מבחי' אותיות התורה: ראה לעיל לו, ג. בלקו"ת פינחס עו, א מציין לכאן. וראה גם סידור לו, ג. לקו"ת נשא כו, ב.

ולא ע"ה חסיד: אבות פ"ב מ"ה.

וכמ"ש בזהר: פ' ויחי רכג, ב. וראה גם לעיל נו, ד ובמ"מ לשם.

ודברי אשר שמתי בפיך: ישעי' נט, כא.

מתניתא מלכתא: ראה לעיל מט, ב.

דף פב

דבר ה' זו הלכה: שבת קלח, ב.

בחד קטירא אתקטרנא: אד"ז זח"ג רפח, א. ראה שערי אורה שער הפורים עג, ב. דרך מצותיך פו, ב.

ות"ת כנגד כולם: פאה פ"א מ"א.

איזהו חכם הרואה את הנולד: תמיד לב, א.

ורוח אייתי רוח: זח"ב קסב, א.

מלשון צוותא והתקשרות: באוה"ת בשלח ע' תלב מציין ”ע"ד מארז"ל פ"ק דברכות ד"ו סע"ב בענין כל העולם כולו לא נברא אלא לצוות לזה ועמ"ש סד"ה ואתה תצוה [הכוונה לכאן] ובלק"ת בד"ה צו את קרבני הראשון רפ"ד".

מערב ועד בקר: שמות כז, כא.

ברישא חשוכא והדר נהורא: שבת עז, ב.

להעלות נר תמיד: שמות כז, כ.

ועשית בגדי קדש: נדפס בתו"א לעמבערג ט, ג. הנחת כ"ק אדה"א בסה"מ תקס"ה ח"א ע' דש. שם ע' שיב נמצא ג"כ ביאור.
ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע.
חלק מהמאמר באוה"ת תצא ע' א'תקעז בד"ה ואתה הקרב (מתחיל מהקטע והנה נודע). קיצורים למאמר זה בכרך ח ע' ג'סז. המאמר עם הגהות ע' א'תקפז (מהסגנון נראה שההגהות נכתבו בהיותו צעיר — ושייכים להסוג שנדפסו באוה"ת בראשית כרך ו מפרשת וישב ואילך). ביאור ע' א'תקצח (כנראה הביאור הוא להצ"צ והביאור הוא הנדפס בסה"מ תקס"ה ח"א ע' שיב) ועם הגהות באוה"ת כרך ז ע' א'תרד ובכרך ח ע' ג'ע. קיצור ע' א'תר. להדרוש שבתו"א ע' א'תרכז. ביאור וקיצור מהדרוש ע' א'תרלג. להדרוש שבתו"א ע' א'תשנז. קיצור ע' ב'תשסה.
המאמר משנת תקס"ה. באוה"ת כרך ז ע' ב'תשסג מציין ”הדרוש ואלה המשפטים והדרוש ועשית בגדי קודש נאמרו מרבינו ז"ל סמוכים זה לזה בפ' משפטים ובפ' תצוה דשנת תקס"ה".
ד"ה זה במאמרי אדה"א כאן ע' שלח, מיוסד על ד"ה זה.
ד"ה זה נזכר בלקו"ת ויקרא ב, ב בענין אתעדל"ע לעורר אתעדל"ת. וראה גם בפ' אמור כו, ג. עקב יז, ב.
בלקו"ת צו ט, ד מציין לכאן בענין והחכמה מאין תמצא מבחי' שאין ערוך שהוא רק בחי' שערות.

בהמשך תער"ב חלק ב' ע' תתעב: ובתו"א . . דאותיות הדבור הן כדוגמת השערות.
בלקו"ת שלח מו, א. שה"ש ט, ב. מציין לכאן בענין המשכה ע"י שערות.
בלקו"ת קרח נג, א מציין בענין אותיות הדבור נק' ג"כ שערות.
בלקו"ת נצבים נ, א שיש כמה בחי' בלבושים הנעשים ממעשה המצות.
בלקו"ת ראה לג, א. וזאת הברכה ק, ב — נסמן לכאן.

ועשית בגדי קדש: שמות כח, ב.

אהרן הוא משבעה רועים: תיקונים בזהר חדש (קד, א). וראה סוכה נב, ב.

שהוא איש החסד: ראה ספר הערכים-חב"ד כרך ב טור תרכד ערך אהרן הערה 2: ”היא בחי' ”ורב חסד", אבל בביאורים לתו"א (אוה"ת תצוה ע' א'תרד, א' תריח) שתואר זה הוא לבחי' אהרן שבאצי' . . ואפשר דמ"ש בתו"א שם שבחי' ”ורב חסד" היא מדתו של אהרן ”איש החסד" הוא — לפי שגם בהיותו באצילות הוא בבחי' זו". ע"ש.

ובגדי אהרן הם לבושים לאהבה זו: באוה"ת ע' א'תקפז מדייק הצ"צ ”מדקדוק לשונו ובגדי אהרן הם לבושים של אהבה זו וכמו שיש לבושים לכל נשמה כו', מובן דלבושים אלו של אהבה זו אינו הלבושים של הנשמה, דא"כ מהו וכמו שיש כו', היינו הך . . ולפ"ז יובן כמה רבבות מדריגות שונות בבחי' הלבושים של הנשמה, אם הם מבחי' נשמה שהי' לה בחי' אה"ר דמבחי' אהרן כה"ג שאז הלבושים נמשכים מבחי' לבושים דאהרן הנ"ל".

ימים יוצרו: תהלים קלט, טז. וראה אוה"ת כרך ז ע' ב'תשנח שמציין לד"ה אוסרי לגפן שיש ב' לבושים.

וכמ"ש בזהר: ח"א קכט, א. רכד, א. וראה סה"מ תקס"ה ח"א ע' רנז מפני מה נק' הלבושים בשם ימים. וראה לעיל עה, ד. ראה הלשון מהזהר באוה"ת פ' בלק ע' תתקמ.

האדם ומכוונת: בתו"א דפוס לעמבערג שנת תורה ט, ג: האדם וחי בהם ובכוונת. אבל בבוך 1052 כמו שנדפס כאן.

אברהם אוהבי: ישעי' מא, ח.

וההפרש שבין מדת אהרן . . מדת אברהם: באוה"ת כרך ז ע' ב'תשנח מציין לכמה מקומות בדא"ח. ובארוכה ראה בספר הערכים-חב"ד ערך אברהם וערך אהרן.

אית חסד ואית חסד: זח"א ריט, א. זח"ג קלג, ב. ראה אוה"ת חנוכה שו, א. ראה גם אוה"ת פ' תצוה ע' א'תקפז.

והנה גם לפני אתעדל"ת קדמה אתעדל"ע: ראה אוה"ת ויקרא כרך ג ע' תשכא.

לעבודת ה': בבוך תניא-ברוק: לעבודת האדם לה'.

וחסד ה' מעולם: תהלים קג, יז.

חסדי ה' עולם אשירה: תהלים פט, ב.

חסד לאברהם: מיכה ז, כ.

שו"ה שהיא — נש"י: בבוך 1052: ישראל.

אבל בחי' ורב חסד הוא למעלה מעלה . . כמ"ש כשמן הטוב: קטע מובא בלקו"ת פ' כי תצא לז, ג.
ראה לקו"ת שה"ש ל, ד. סה"מ תרכ"ז (הוצאה חדשה) ע' סו.

והחכמה מאין ממש תמצא: איוב כח, יב. בלקו"ת צו ט, ד מציין לכאן.

וכמ"ש בת"ז: בהקדמה (פתח אליהו).

כלם בחכמה עשית: תהלים קד, כד. ”כלם" — כ"ה גם בדפוס ראשון ובדפוס זיטאמיר. אבל בבוך 1052: כולם.

להיות התלבשות אוא"ס ב"ה בחכמה: ראה תניא פל"ה בהג"ה.

כשמן הטוב על הראש: תהלים קלג, ב.

אהבתי אתכם: מלאכי א, ב. לקמן צח, ד מציין לכאן.

אהבה דוחקת את הבשר: ב"מ פד, א.

ואהרן אותיות נראה: זח"ג קג, א. ובמק"מ ובהרמ"ז שם. כ"ה בלקו"ת בהעלותך ל, א. באוה"ת תצוה ע' א'תרא כ' זה בשם השל"ה פ' תרומה. ראה ס' השיחות תש"א ע' 152 שזה אמר הבעש"ט. ע"ש. ובספר הערכים-חב"ד כרך ב ע' תרכט להערה 681 בדיוק לשון של ס' השיחות הנ"ל.
בלקו"ת שמע"צ צא, ג מציין לכאן.

עין בעין נראה: במדבר יד, יד.

ואהבת את ה' אלקיך: דברים ו, ה.

שיהא שם שמים מתאהב: יומא פו, א.
באוה"ת כרך ח ע' ג'סח: ובמ"א פי' שיהא שם שמים מתאהב שיאיר תוספת אור בבחי' השם ע"ד מ"ש ביום ההוא יהי' הוי' אחד ושמו אחד כי שמים הוא ז"א ושם שמים הוא מל'".

בכל לבבך בשני יצריך: ברכות נד, א.

ועמך לא חפצתי בארץ: תהלים עג, כה.

בטל רצונך: אבות פ"ב מ"ג.

אהרן שושבינא דמטרוניתא: נסמן לעיל פא, א. בלקו"ת מסעי צד, ב מציין לכאן.

אלה מסעי כו': במדבר לג, א.

הוא אהרן ומשה: שמות ו, כו.

אך הנה לבחי' גלוי: בבוך 1052 נסמן סעיף ב).

זקן אהרן שיורד על פי מדותיו: תהלים קלג, ב.

שו"ה מדו — אלו הלבושין: בסה"מ תרל"ד ע' רד כמו שת"י על אימרא דלבושא, וכן פרש"י יעו"ש.

אנכי מי שאנכי: נסמן לעיל א, א.

ודברת בם ולא בדברים בטלים: ראה יומא יט, ב. מדרש תהלים (באבער) לט, ד. הל' ת"ת לכ"ק אדה"ז פ"ג ה"ה.

מלשון ידבר עמים: תהלים מז, ד. וראה לעיל ד, א. נו, א. סח, ב.

דלאו אורחא דמלכא: זח"ג קמט, ב. וראה לקו"ת בהר כט, ד.

דאורייתא מחכמה נפקת: זח"ב קכא, א.

כי אמרתי עולם חסד יבנה: תהלים פט, ג. ראה ביאור הפסוק בלקו"ת שה"ש יב, ב.

שו"ה רמ"ח — גלוי למעלה: בבוך 1052: למעלה גלוי.

ושמרו דרך ה': בראשית יח, יט.

וצדקה ביעקב אתה עשית: תהלים צט, ד.

אל תקרי בניך אלא בוניך: סוף ברכות. וש"נ.

והנה בתקון ועשיית הלבושים: בלקו"ת קדושים ל, ג מציין לכאן: ”ועמ"ש . . שבתיקון ועשיית בגדי אהרן יש ג' בחינות ומדריגות אך כ"ז רק בבחי' האור המאיר בעולמות אבל בעצמותו ית' אין שייך שום השגה". ע"ש. וראה גם לקו"ת שה"ש יח, ג. יט, ב. כ, ד.

שו"ה הא' — הוא של משה: באוה"ת כרך ז ע' ב'תשסג מציין לכמה מקומות בתו"א לעיל בענין מדרגות משה. ע"ש.

מן המים משיתיהו: שמות ב, י. ראה סה"מ תרל"ד ע' רו.

ותמלא כדה: בראשית כד, טז.

שארז"ל שהתורה נק' כלה ומאורשה: פסחים מט, ב.

ועשיתם אתם: ויקרא כו, ג.

אשר יעשה אתם האדם: ויקרא יח, ה. יחזקאל כ, יא.

והנה בזה יובן ענין ברכת המצות . . גילוי מלכותו ית': נתבאר באוה"ת כרך ח ע' ג'עא.
לעיל נג, ב מציין לכאן בענין ברכת המצות. וכ"ה בלקו"ת ואתחנן י, ג. עקב טז, ב. ראה כב, א [ועמ"ש כעין זה סד"ה ועשית . . בענין ברכת המצות] שמע"צ פא, ב-ג. שה"ש יז, ב.

לית ברכתא שריא: זח"א קסה, א. קפב, א.

שבמקום שיש משפיע: ראה אוה"ת פ' ואתחנן ע' תכט.

מלמעלה — ממקום גבוה מאד נעלה יותר משל ב' הבחי': ראה לעיל מח, א. ובלקו"ת אמור לו, ג.

זכר ונקבה בראם: בראשית א, כז.

ביום שהוקם המשכן . . והיא ברכת המצות: מובא באוה"ת נ"ך כרך ג ע' א'שיא: ”ומבאר שם [הכוונה לכאן] שבמקום שיש דכר ונוק' שורה הברכה, ודו"נ הם ז"א ומל' א"כ משמע שהברכה הוא מהבינה וזהו ענין ויהי נועם כו'".

ויביאו . . אמר ויהי נועם: שמות לט, לג. רש"י שם, מג. מד"ר פ' נשא פי"ב. וראה ביהל אור ע' שכד. בלקו"ת צו יא, א מציין לכאן.

ותכלית וסוף הברכה: בלקו"ת שבת שובה סז, ב מציין לכאן.

ה' מלך גאות לבש: תהלים צג, א.

ומרדכי יצא: אסתר ח, טו.

שו"ה גאות — שמדת מלכותו היא בחי' לבוש: מובא בלקו"ת אחרי כח, א. שה"ש יז, ב.

אשר אתם זונים אחריהם: במדבר טו, לט.

שאין אדם עובר עבירה אא"כ: סוטה ג, א.

אשר מלאתיו רוח חכמה: שמות כח, ג.

דף פג

שום תשים עליך מלך: דברים יז, טו.

איש אשר כברכתו: בראשית מט, כח.

ועשית ציץ: ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע.
הנחת כ"ק אדה"א בתו"ח תצוה [אותיות מרובעות] שנו, א. עוד הנחה בסה"מ תקס"ו ח"א.
המאמר עם הגהות וקיצורים באוה"ת ע' א'תרצ. ביאור ע' א'תשיז. שייך לד"ה ועשית ציץ ע' א'תשלב. [קיצורים] כרך ז ע' ב'תשסו. כרך ח ע' ג'פא. ראה גם סה"מ תרכ"ז (הוצאת תש"ס) ע' קנב. פלח הרמון שמות ע' שנ.
ראה ד"ה זה בסה"מ תרנ"א ע' קלט.
בתורת חיים הנ"ל מציין שהמאמר הוא משנת תקס"ו, וכן נמצא המאמר בגוכתי"ק אדה"א בין מאמרי שנת תקס"ו. וראה רשימת המאמרים בסה"מ תקס"ו הערה 13. אוה"ת ע' א'תשיז.

ועשית ציץ: שמות כח, לו.

קדש למ"ד למטה והוי' למעלה: ירושלמי יומא פ"ד ה"א. מגילה פ"א ה"ט. שבת סג, ב (הגי' יו"ד ה"א למעלה וקדש למ"ד למטה — וכ"ה בסוכה ה, א).
בלקו"ת תזריע כא, ג מציין לכאן: ”דבחי' שם ה' מלמעלה הינו מה שאין אתעדל"ת מגעת שם".

ולהבין ענין זה: בתו"ח יש כאן עוד דיוקים: א) דממשמעות הכתובים משמע דלמשה נצטווה מעשה הציץ שהוא דוקא יעשנו, ב) ושהציץ יהי' דוקא על מצח אהרן. ע"ש.

יציץ נזרו: תהלים קלב, יח. באוה"ת כרך ז ע' ב'תשסו מביא פי' רש"י ”יאיר כמו ונוצצים כעין נחשת קלל ביחזקאל סי' א' ז'".

מציץ מן החרכים: שה"ש ב, ט.
בסה"מ תרכ"ז (הוצאת תש"ס) ע' קנב מבאר שבציץ יש ב' פירושים הא' לשון הארה כמו נץ החמה, יציץ נזרו, יציץ ופרח ישראל שהוא מלשון הארה כו', הב' מלשון הבטה מלשון מציץ מן החרכים וכמו שפרש"י על מציץ לשון הבטה, ע"ש בארוכה שמפרש ההפרש בין ב' פי' אלו. וראה גם בתו"ח תקכה, ב.

והוא אור האהבה רבה הבאה מלמעלה: באוה"ת ע' א'תרצ העיר ע"ז ”לפמ"ש במא"א אות צ' סי"ט דציץ הוא יסוד אבא, א"כ אהבה רבה זו היא ע"ד אהבה הנמשכת מן החכמה שהוא ענין חסד דאבא והוא בחי' אהבה שלמעלה מהשכל המושג". ע"ש. בלקו"ת שלח מג, ג מציין לכאן. וראה בפלח הרמון.

זקן אהרן שיורד: תהלים קלב, ב. בענין זקן אהרן ראה לקו"ת קרח נד, א.

שאהרן הוא רועה משבעה רועים: נסמן לעיל פב, א. לקו"ת בהעלותך כט, ג ואילך.

שהכל בידי שמים חוץ מיראת שמים: ברכות לג, ב. וש"נ. זח"א נט, א. ”א"כ אהוי"ר תלוי' הם בעבודת האדם מלמטלמ"ע" — סה"מ תרכ"ז ע' קנג.

לאהבה את ה' אלקיכם: דברים יא, יג.

מי לי בשמים: תהלים עג, כה.

פי' שמים ג"ע העליון: ראה לעיל יז, ד.

שמשחרב בהמ"ק: ברכות לב, ב. ובאוה"ת ע' א'תרצא מביא מה שכתב המהרש"א שם: ”ולענין תפלה דרחמי קאמר דאינה נשמעת כ"כ מיום שחרב בהמ"ק, אבל לענין שבחו ית' לקדושה וברכו הא אמרינן דאפילו מחיצה של ברזל אינה מפסקת בין ישראל לאביהם שבשמים". ע"ש. וראה שם ע' א'תשלז. ראה גם אוה"ת מג"א (הוצאת תש"נ) ע' ריז (הוצאה הראשונה ע' ב'ת).

כי הגם שאין דבר חוצץ לפניו ית': ראה תניא אגה"ת פ"ה. נזכר בלקו"ת בלק עג, ג.

גם חשך לא יחשיך ממך: תהלים קלט, יב.

עונותיכם היו מבדילין: ישעי' נט, ב.

ראשית גוים עמלק שהוא ראש לשבעה גוים: באוה"ת ע' א'תרצד העיר ”כי רש"י והרמב"ן בפ' בלק נדחקו איך עמלק הוא ראשית גוים, אך ע"פ מ"ש אתי שפיר כי שבעה גוים נמשכים ממה שנפל בשבה"כ מז"ת, אך עמלק הוא מבחי' מה שנפל מהדעת והדעת הוא ראש ומקור להמדות כו' וכן איתא בכתבי האריז"ל".
”היינו כי שבעה גוים נמשכים מז"ת שהם חג"ת כו' שהוא מה שנפלו ממדות דתהו בשבה"כ, משא"כ עמלק הוא ראשית להם כי הוא מבחי' הדעת שהוא ראש ומקור להמדות כו'" — אוה"ת בלק ע' א'נג. וראה בסה"מ תרכ"ז ע' קס.

מלחמה לה' בעמלק: שמות יז, טז.

אם תגבי' כנשר: עובדי' א, ד.

שאין השם שלם: ראה לקו"ת ראה יח, ג.

עזי וזמרת י"ה: שמות טו, ב.

כי הנה . . ואח"כ התפשטות: מובא באוה"ת בלק ע' תתקנג.

אבל עמלק הוא כס י"ה: קטע מכאן מובא ביהל אור ע' תקס.

ויאמר משה גו' בחר לנו אנשים: שמות יז, ט.

שלכבוש מלחמת עמלק צריכים אנשי משה דוקא: ראה סה"מ תרס"ה ע' ריט. ד"ה זכור תשל"ה.

בשיחת מוצש"ק פ' בשלח י' שבט תשי"ז פי' כ"ק אדמו"ר זי"ע: אנשי משה — הם אנשים שקשורים עם נשיא הדור אתפשטותא דמשה בכל דרא ודרא . . ואז — כשישנם ”אנשי משה" — בא הציווי צא והלחם בעמלק.

ונחנו מה: שמות טז, ז.

תוכן העניינים

מראי מקומות הערות וציונים על תורה אור

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה