מראי מקומות הערות וציונים על תורה אור
וישלח
דף כד
וישלח יעקב: ב' הנחות אחרות בסה"מ תקס"ה ע' פב. וראה בספר השיחות קיץ ת"ש ע' נ אודות מאמר זה שנאמר בשנת תקס"ב, וכנראה שנאמר עוד פעם.
ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע.
באוה"ת כרך ה תתעב, ב. בד"ה וישלח יעקב תשמ"ג מציין דבמאמר זה ביאור כל פסוק ופסוק על הסדר בדרוש אחד, הוא דבר בלתי רגיל בדרושי חסידות, כי בדרך כלל רוב הדרושים הם על פסוק אחד, ואף שבסידור יש ג"כ דרושים המבארים כו"כ פסוקים על הסדר, מ"מ נראה שדרושים אלו נאמרו כמה פעמים על כל פסוק בפ"ע, ואח"כ נתחברו יחד בדיבור או בכתב, משא"כ בדרוש זה וישלח גו' נראה שמלכתחילה הי' ביאור על כל הפסוקים הנ"ל. ראה גם ד"ה וישלח תשמ"ז.
וישלח יעקב מלאכים: בראשית לב, ד.
שיעקב . . דעולם התקון . . עשו . . עולם התהו: לקו"ת להאריז"ל ס"פ וישלח. הענין נתבאר באוה"ת וישלח רלא, ב [מובא גם באוה"ת תבוא ע' תתרלו, ובהערות וקיצורים לתניא ע' מט].
ולא יכלו להתלבש בתוך הכלים: ראה לעיל ט, ג (ובהנחות הר"פ ע' נח). לקמן קיד, ב. סה"מ תרמ"ג ע' קמו.
אל בחי' שלמעלה . . בחי' מלכין קדמאין דתהו: ראה לקו"ש ח"ה ע' 402. חט"ו ע' 299 ובהערה 46.
דלית ברכתא שריא: זח"ב קנה, א. קנז, ב. זח"ג לד, א.
וישובו המלאכים: בראשית לב, ז.
ששרש . . של ד' מאות איש . . מן ד' מאות שקל כסף: ראה זח"ג קכח, ב ואילך. רפח, א. ובאגה"ק לתניא סי' כט. ובביאוה"ז להצ"צ כרך ב ע' תרמו.
שנתן אברהם אע"ה לעפרון: חיי שרה כג, טז.
עובר לסוחר: בלקו"ת ברכה צט, ג מציין לכאן.
ת' עלמין דכסופין: ראה זח"א קכג, ב.
ומשם נמשכו השפעות עונג העליון: בתו"ח נח מז, ג מבאר ת' עלמין דכסופין נק' יש גמור שעונג הנעלם בא במורגש ממש. וראה שם תולדות קפב, ד שנמשכים מעצמות התענוג שבשעשועי המלך ע"ש בארוכה, ובדף קפג, ב.
כנודע שהכתר הוא ממוצע: ע"ח שמ"א פ"ג. נסמן לעיל לדף כב, ד.
עובר לסוחר שהם באים ונמשכים מעצמות אוא"ס: בלקו"ת עקב טז, ד. ברכה צט, ג מציין לכאן.
ד' מאות איש לעשו והוא בחי' ש"ק . . אז יחזיר עפרון: מובא באוה"ת נ"ך כרך א ע' קצז ע"ש בשם לקו"ת מהאריז"ל. ישעי' עה"פ מ, יב מי מדד.
רוח אייתי רוח: זח"ב קסב, ב. ראה לעיל א, א ואילך.
ויאמר יעקב אלהי אבי אברהם: בראשית לב, י.
ההפרש בין עולם התהו לעולם התיקון: ראה ע"ח שער הכללים פ"א, פ"ב. שער עגולים ויושר ענף ד. ובכ"מ. לקמן נא, ד. ואילך.
התהו . . זה תחת זה . . בציור קוין: ראה לעיל ט, ד. וראה ד"ה והארץ היתה תוהו תקס"ח בתחלתו. ובד"ה אחרי מות תרמ"ט סעי' ג.
והייתם לי סגולה: שמות יט, ה.
וזהו הנק' בחינת ב' קוין . . אבל בתקון שהת"ת מכריע בין חו"ג: מובא באוה"ת פ' וישלח רמד, א. ראה תו"ח פ' בראשית ט, א.
השחיטה כשרה בזר: ברכות לא, א וש"נ.
גמלים מיניקות: בראשית לב, טז.
דף כה
אבל יעקב העלה מ"ן לבחי' המקיף דתהו: בלקו"ת שלח נא, א כנראה שמציין לכאן ”שהמשכתם היה כמו בתורה שלמעלה (ועמ"ש קצת כעין זה ע"פ וישלח יעקב)". מובא באוה"ת נ"ך כרך א ע' תרנה. ומציין גם לקו"ת חקת ס, א.
וכמארז"ל גבי חזיר שעתיד לחזור וליטהר: ראה של"ה פ' חיי שרה. מדרש תלפיות ענף חזיר בשם רבינו בחיי. ס' הקנה. לקו"ת ד"ה וכל בניך ס"ג. וראה הערת כ"ק אדמו"ר זי"ע בהמשך מים רבים תרל"ו ע' פד. ובכ"מ. סה"ש תנש"א ח"א ע' 162 ובמ"מ לשם.
י' גמלים מגמלי אדוניו: בראשית כד, י.
כגמול עלי אמו: תהלים קלא, ב.
ויקם בלילה: הנחה אחרת בסה"מ תקס"ה ע' צ. צד.
ויקם בלילה הוא: בראשית לב, כג.
יחוד ברכה וקדושה: ראה לקו"ת ברכה צג, ד.
בעבר הנהר ישבו אבותיכם: יהושע ב, כד.
ופי' הנהר הוא בחי' בינה: פ' אמור צח, ב. ראה לקמן עה, ד.
ונהר יצא מעדן: בראשית ב, י.
ושרש האבות הוא מעבר הנהר . . ונשפלו . . בז"א דאצילות: וכ"כ בדרך מצותיך פב, ב ”אבל עבר הנהר היינו מה שלמעלה מחו"ב דאצילות והוא בחי' המקיפים שלמעלה מהשתלשלות" ע"ש.
ראה סה"מ תרל"ט ח"א בהנחת כ"ק מהורש"ב ע' קעז.
וע' בזהר פ' אמור: צח, ב: ”בעבר הנהר ישבו ואפיק לון מגו נהרא עילאה כל הנהר ההוא דאשתמודע". ע"כ. מובא גם לקמן עה, ד ובמ"מ. וראה הלשון באוה"ת נ"ך כרך א ע' ה ע"פ זה וז"ל: ”וא"כ מפרשו על ונהר יוצא מעדן בינה דאצי'".
בענין עבר הנהר ברוב הדרושים מציין הצ"צ ללקו"ת פ' בחוקותי דרוש הראשון מה, א.
ויותר יעקב לבדו: בראשית לב, כה.
דיעקב הוא בחי' תפארת: זהר חדש תשא (מד, ב). נתבאר באוה"ת ויחי תתקצג, ב.
בזהר פ' תרומה . . קע"ו ע"א: ראה באוה"ת תרומה ע' א'תתקלב שמפרש פי' ”בריח". וראה שם ע' א'תתקיז וע' א'תתקיח ואילך.
וענין ”מן הקצה אל הקצה" באוה"ת ויחי שפה, ב.
ובע"כ אתה חי: אבות ד, כב.
ד' שנכנסו לפרדס: חגיגה יד, ב. ראה לקו"ת שלח מ, ד. ואתחנן ח, ב. שה"ש לו, ב מציינים לכאן. אוה"ת ויקרא כרך ב ע' תקכז שמציין לכאן. וראה שם ע' תקמא.
נזכר בד"ה וכל העם רואים בסה"מ תרמ"ז ע' צד.
רק ר"ע נכנס בשלום: כגירסת העין יעקב שם. ירושלמי שם פ"ב ה"א.
עזה כמות האהבה: שה"ש ח, ו.
היינו בחי' הרצוא ושוב במדה ומזיגה נכונה: ראה באוה"ת אחרי כרך ב ע' תקמא: ”ששרש נשמת ר"ע היתה במעלה ומדרגה גדולה לקבל הגילוי". וראה במאמרי אדה"ז — ענינים ע' תו: ”ר"ע יצא בשלום מפני שירידתו היתה בקו האמצעי".
ולכן הי' ר"ע מקור כל התורה שבע"פ: ראה לקו"ש חכ"ב ע' 140.
סתם משנה ר"מ: סנהדרין פו, א.
מימינו אש דת למו: דברים לג, ב.
להמשיך אא"ס למטה דוקא בתומ"צ: ראה ד"ה כתוב באוה"ח בסה"מ אתהלך לאזניא (ס"ע לג), ובארוכה ד"ה וכל הלבבות באוה"ת אחרי (כךר ב ע' תקלח). ד"ה אחרי מות תרמ"ט. לקו"ש ח"ג ע' 988 ואילך. לקו"ש חכ"ב ע' 140.
ויבא לו יין: בראשית כז, כה.
ופי' בזהר: זח"ג קפט, א.
דיעקב הוא שלימו דאבהן: זח"א קעא, ב. וראה לעיל יז, ג.
לא כאברהם שיצא ממנו ישמעאל: ספרי דברים לב, ט.
ויקח מן הבא בידו: ב' הנחות אחרות נדפסו בסה"מ תקס"ה ע' ס. ראה ברשימות המאמרים שבסה"מ תקס"ב ח"ב בסופו הערה 39. ספר השיחות קיץ ת"ש ע' 50.
ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע.
בסה"מ תרכ"ז (הוצאת תש"ס) ע' מט, חלק מהמאמר עם הוספות וקיצורים שם (הוצאת תש"ס) ע' נג ואילך.
ויקח מן הבא בידו: בראשית לב, יד.
והבל הביא גם הוא מבכורות צאנו: בראשית ד, ד.
שהי' קרבן מנחה: ירושלמי מגילה פ"א הי"א.
תפלה שכנגד קרבנות: ברכות כו, ב.
בתשובת אמונת שמואל: להרב אהרן שמואל ב"ר ישראל קאידנובר, נדפס לפעם הראשונה בפפא"מ שנת תמ"ג. השאלה למה קורין תפלת מנחה מנחה, ומבאר.
אני ה' לא שניתי: מלאכי ג, ו.
ולמת"ב: ת"ז בהקדמה.
כי ממך הכל: דה"א כט, יד.
והכל הוא בזיו וההארה כו': בסה"מ תרכ"ז ע' נה יש הגה"ה לכאן.
השתלשלות. השתלשלות: באוה"ת פ' פנחס ע' א'קפה השתלשלות, האחד השתלשלות. ע"ש הגהות על קטע זה.
ויובן זה בעבודת ה': ראה אוה"ת פ' יתרו ע' תשצא.
וחיי החיים של כל העולמות: באוה"ת דברים כרך ו ע' ב'רסח וז"ל: ”(נ"ב לכאורה חיים חו"ב וחיי החיים כתר, וצ"ע, עכ"ה)", עכ"ל. בענין הצ"ע ראה גם אוה"ת כי תשא ע' א'תתסז.
לפי מזגה ותכונתה: באוה"ת דברים כרך ו שם וז"ל: ”(נ"ב ע' בד"ה שמאלו תחת לראשי בפ' כי תשא שזהו האהבה דבכל לבבך, עכ"ה)", עכ"ל.
כי אני ה' לא שניתי . . ולהתכלל באחד ממש: באוה"ת שם וז"ל: ”(נ"ב, והגם שצ"ל איך אפשר שהנפש תכלל בבחי' אני ה' לא שניתי שהוא אור א"ס שלמעלה מחיי החיים, מיהו במ"א בדרוש המילויים כתבתי [אולי הכוונה להנדפס באוה"ת-ענינים ע' רמ ואילך] שי"ל ע"ד ענין המילויים של השמות ועמ"ש בד"ה תקעו בחדש, דרוש השני פ"ב, וע' בסש"ב פי"ט הגם שתהי' אין ואפס כו' ע"ש, עכ"ה)", עכ"ל.
והנה כתיב: ראה אוה"ת פ' בראשית יד, א.
פני ארי' אל הימין: יחזקאל א, י. ראה תו"א לקמן צג, ג. לקו"ת שה"ש ט, ד. סה"מ תרכ"ז (הוצאת תש"ס) ע' נ.
ואעפ"כ למטה בעוה"ז . . חי' טמאה: ראה אוה"ת וירא צג, ב. וארא ע' קסד. נ"ך ע' תסו. כרך ב ע' א'נז. מובא באוה"ת ואתחנן ע' תו. סה"מ תרכ"ז ע' נ. וראה גם בלקו"ת שה"ש ט, ד.
כי אדרבה: באוה"ת פ' בראשית יד, א: כי הנה אדרבה.
ראה ביאור התירוץ בביאוה"ז לאדה"א כז, רע"ד. ובאוה"ת בלק ע' א'מז.
כמ"ש במ"א: לעיל בפ' תולדות ד"ה ראה ריח בני. וראה באוה"ת פ' פנחס ע' א'קפו.
רם על כל גוים ה': תהלים קיג, ד.
ויעקב יו"ד עקב: נסמן לעיל כא, א.
קטע מכאן מובא באוה"ת פ' כי תצא ע' תתעא.
שיו"ד היא הארה מצומצמת: באוה"ת תבוא ע' תתרעב נוסף ”(ע"ד לעולם ילמד אדם לתלמידו בדרך קצרה, בבה"ז פ' אחרי דע"ט ע"ב)". ראה באוה"ת פ' ראה ע' תשפה.
דקרו לי' אלקא דאלקיא: מנחות קי, א.
ע"י צפור המדברת: בלקו"ת במדבר כ, א מביא זה וכמ"ש בלקו"א בשם המגיד נ"ע, וראה במ"מ לשם. המשל הזה מובא גם בלקו"ת שה"ש לז, א. וראה בד"ה אם בחקתי תרמ"ג ע' קלג.
קטע מכאן מובא בסה"מ תרכ"ז (הוצאת תש"ס) ע' רצד. תרכ"ט (הוצאת קה"ת תשנ"ב) ע' ג.
לב מלכים אין חקר: משלי כה, ג.
ומי שאינו אוכל ג' ימים: בסה"מ תרכ"ט שם מביא מגמרא שבועות כה. ונדרים טו, א מענין שבועה שלא אישן ג' ימים.
ח' חכמה ומזל הח' נוצר חסד: ”ואולי י"ל שבמ"ש אדה"ז ”מזל הח' נוצר חסד", מוסיף רמז בר"ת ד”מנחה", מזל נוצר חסד" (או מזל נוצר שהוא מזל הח')" — סה"ש תשמ"ח כרך ב ע' 521.
ומזל הח' נוצר חסד: ראה זח"ג רפט, ד. ע"ח שער הכללים פ"ה. וראה גם לקמן מח, ד. סט, א. לקו"ת צו טו, ג. ובכ"מ.
אז אהפך אל עמים: צפני' ג, ט. באוה"ת נ"ך כרך א ע' תקג מציין לכאן: גבי יעקב ועשו שהי' התגלות בחי' כתר.
דהע"ה אמר הודיעו בעמים עלילותיו: דה"א טז, ח. תהלים קה, א.
הבו לה' משפחות עמים כו' ויאמרו הגוים כו': תהלים צו, ז-י. דה"א טז, כח. לא.
יעקב י' עקב: נסמן לעיל כא, א. ובאוה"ת תצא ע' תתעו מציין לכאן.
ויקם עדות ביעקב: תהלים עח, ה.
ואתם קרויים אדם: יבמות סא, א. זח"א כ, ב. זח"ב כה, ב.
דף כו
מעשה אבות סימן לבנים: ראה ב"ר פ"מ, ו: צא וכבוש את הדרך לפני בניך. רמב"ן בראשית יב, ו: כל מה שאירע לאבות סימן לבנים. לקו"ש חכ"ה ע' 123.
והנה העלאת מ"ן . . השוה ומשוה כו': נזכר באוה"ת נ"ך כרך א' ע' תרנה. נתבאר בלקו"ת חקת נט, ד. בלקו"ת בחוקותי נ, ד. חקת ס, א. שה"ש לו, ב מציינים לכאן.
פרים בני בקר שנים: במדבר כח, יט.
מי יתן טהור מטמא: איוב יד, ד.
ששם כחשכה כאורה: ראה אוה"ת פ' פנחס ע' א'פא.
קטן וגדול שם הוא: איוב ג, יט.
וימינו תחבקני: שה"ש ב, ו.
והוא עבר לפניהם: בראשית לג, ג.
הנה בכיה . . בבכי יבואו: מובא בסה"מ תרכ"ט (הוצאת תשנ"ב) ע' שג בשינויים.
דוחה המותרות בליחות הדמעות: ראה באוה"ת נ"ך כרך א ירמי' ע' שעב שכתב שיש להעיר ממ"ש בסידור שער הסוכות בענין ויעקב אמר אז יבקע. וממ"ש בת"א בד"ה יביאו לבוש. ע"ש.
כמ"ש בזהר שה"ש: ראה מדרש הנעלם בזהר וירא צח, ב. לקו"ת תצא לז, ד. לקו"ש ח"ט ע' 208.
ושמועה טובה תדשן עצם: משלי טו, ל.
וכמעשה דאספסיינוס: גיטין נו, ב.
בבכי יבאו: ירמי' לא, ח.
ויאבק איש עמו: הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי בסה"מ תקס"ו ע' קמח. הנחת ר' משה בן כ"ק אדה"ז שם ע' קסד. ומתחיל: ”בזהר פ' וישלח ויאבק איש עמו".
ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע.
חלק מהמאמר מהנחת כ"ק אדה"א עם הגהות באוה"ת כרך ה תתעה, א. וראה גם בכרך ז תתתל, א. חוקת ע' תשסד ואילך.
ויאבק איש עמו: בראשית לב, כה.
מלחמת הס"מ בסטרא דקדושה: בסה"מ תקס"ו ע' פא: ”לכאורה יפלא מאד איך יתכן למעלה ענין המלחמה של יעקב ושרו של עשו שהוא בחי' המלחמה בין סט' דקדושה לסט"א". וראה גם באוה"ת וישלח תתעה, א. כרך ז תתתל, ב.
מלחמה לה' בעמלק: שמות יז, טז.
וכנודע מן הפרדס: שער יז שער ירך יעקב. באוה"ת שם כרך ה מציין שער י"ז הוא שער ירך יעקב שהביא בשם הזהר וז"ל: והוא צולע על ירכו דא איהו נצח ישראל כו' דלא אתנבי מתמן בר נש עד דאתא שמואל נביאה ועל דא כתיב וגם נצח ישראל לא ישקר כדין אתתקן דרגא דא כו'.
בסה"מ תקס"ו שם ע' קכ: ”שפגם בחי' הנצח דקדושה שמשם אור הנבואה שופע למטה בנבואה כו' וע"כ לא היתה הנבואה בישראל".
נצח ישראל לא ישקר: שמואל-א טו, כט.
לא כאברהם: ספרי דברים לב, ט. ראה לעיל יב, א. ענין זה לא נזכר בב' הנחות בסה"מ תקס"ו.
מותרי החסד: ראה לעיל כה, ב.
ואת רוח הטומאה אעביר: זכרי' יג, ב.
חיל בלע ויקיאנו: איוב כ, טו.
בלע המות לנצח: ישעי' כה, ח.
עת אשר שלט האדם באדם: קהלת ח, ט.
כחשיכה כאורה: ראה באוה"ת פ' וישלח כרך ה תתעה, א.
שממית בידים תתפש: משלי ל, כח.
בלקו"ת פ' ראה לא, א. סה"מ תרכ"ט (הוצאת תשנ"ב) ע' רצב — מציינים לכאן.
ואלה המלכים אשר מלכו: בראשית לו, לא. בסה"מ תקס"ו (הוצאה ראשונה) ע' פג מבאר ”שמאחר שלא הי' עדיין מלך בישראל הוא התיקון דאצי' לכך מלכו הז' מלכים קדמאין בארץ אדום שמשם ינקו פנימי' השפע עליונה מאחר ששם כחשיכה כאורה שוים כו'".
מלך אין באדום: מלכים-א כב, מח.
יאר ה' פניו אתנו סלה: תהלים סז, ב. בהנחת כ"ק אדה"א בסה"מ תקס"ו מביא במקומו הפסוק ”יאר ה' פניו אליך".
תחילת הביטול . . כמו חב"ד: באוה"ת כאן תתעה, ב ”זה צ"ע דבאדם כשנמשך ההתפעלות באהוי"ר בלב חשוב יותר מאלו ההתבוננות רק במוחו ושכלו ולא נגע ללב וצ"ע בסש"ב פט"ז בענין מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה" ע"ש.
שהם הם בחי' בטול ממש: באוה"ת נוסף: (ע' בסש"ב פל"ה בהג"ה).
ואינן עצמות הבטול ממש: באוה"ת יש הג"ה לכאן.
עד שנמשך . . מקום לעצמם: ראה אוה"ת ויקרא כרך ב ע' תלז.
וקרו לי' אלקא דאלקיא: מנחות קי, א.
אם תגביה כנשר: עובדי' ד. בהנחת כ"ק אדה"א בסה"מ תקס"ו מקשה כאן: ”לכאורה מה שאמר כנשר דוקא, וגם איך ביכולתו להגביה א"ע כ"כ עצמו".
לקמן קב, ב. לקו"ת צו טז, ב מציינים לכאן.
באוה"ת וישלח כרך ה תתעג, א מציין לכאן. וגם מציין לכמה מקומות שמדבר מענין נשר.
שרוצים לינק מאא"ס ב"ה שלא ע"י הקדושה: ראה אוה"ת פ' תצוה ע' א'תרצד.
ואם צדקת: איוב לה, ז.
יעקב מובחר שבאבות: נסמן לעיל יז, ג.
והאבות הן הן המרכבה: נסמן לעיל ד, ג.
משא"כ בחב"ד . . שאין בזה לעו"ז: ראה אוה"ת פ' זכור ע' א'תשעה: ”ועיין בהרמ"ז ר"פ ויקהל, וצ"ע בת"א בד"ה ויאבק שאין קליפה רק נגד ז"ת ולא נגד ג"ר כו', מ"מ הרמ"ז ביאר שהוא נגד היכל הרצון".
בתורת שמואל תרכ"ט (בהוצאת תשנ"ב) ע' יב מציין ע"ז וז"ל: אך צ"ע מההגהות לד"ה תער השכירה מהרמ"ז שיש בעשי' לעו"ז גם נגד ע"י, ומההגהות לד"ה קמיפלגי במתיבתא דרקיע מענין ד"מ נגעים שנגע היפך הענג, וי"ל כי רבינו ז"ל חולק בזה על הרמ"ז וצע"ג" עכ"ל שם. ועיין במ"מ בסה"מ תרכ"ט שם. [ד"ה תער השכירה נדפס באוה"ת נ"ך כרך ב ע' תשפג. ובסה"מ הנחות — תרט"ז (נמצא בדפוס).
ומהגהות לד"ה קמיפלגי, ראה אוה"ת פ' תזריע ע'רנב, ושם כרך ב ע' תקכח].
וכמבואר מההיכלות . . בהיכל ק"ק: ראה באוה"ת על מגילת אסתר ע' ב'רסה דהיכל קדה"ק הוא כסה"כ שלמעלה, כמ"ש בע"ח, ומבואר ג"כ בסידור בדרוש שאחר עלינו לשבח המתחיל ביאור למ"ש בסש"ב פנ"ב נ"ג. ולקמן ק, ד.
רק נגד ז"ת: באוה"ת פ' זכור ע' א'תשעה: ”ולא נגד ג"ר דהיינו שאין בהם היכל נגד היכל ק"ק דקדושה" ע"ש.
בפ' קדש ולזכרון בין עיניך: שמות יג, ט.
שפ' קדש היא בחי' חכמה: ראה לקמן פו, ג. פז, ב. צב, ד.
במלחמת עמלק לא תשכח: דברים כה, יט.
חסד דרועא ימינא: ת"ז בהקדמה (פתח אליהו).
צרכי עמך ישראל מרובים ודעתם קצרה: פיוט בתפלת נעילה ע"פ ברכות כט, ב. ראה שיחת ש"פ תשא תשכ"ז.
ולתאוה יבקש נפרד: משלי יח, א. וראה בהמשך מים רבים תרל"ו סעי' א ע' ב: ”פי' שאם הי' לו דעת חזק ונודע כי הדעת הו"ע ההתקשרות, וא"כ לא הי' נפרד וממילא לא הי' מתאוה תאוות כלל והסיבה למה יתאוה לדברים רבים מפני היותו נפרד כו'. וזהו ענין אומרו לתאוה יבקש נפרד שהוא היפך הדעת ולכן מרובים צרכיו אשר יתאוה להם" עכ"ל ע"ש. וראה בארוכה בתקס"ו ע' פו.
שיעקב הוא י' עקב: ראה קהלת יעקב ערך ישראל. ומסומן לעיל כה, ג.
היינו הארת יסוד אבא: בלקו"ת בלק עב, ג מציין לכאן.
וזהו ענין התפלה שהוא המשכת הדעת שמבחי' יסוד אבא — לקו"ת בלק עא, ד.
ובזה טעה הס"מ: ראה אוה"ת פ' בלק ע' א'יג.
בבחי' דכר דקליפה שכנגד ז"א: ראה באוה"ת פ' זכור ע' א'תשעה שזה נגד פי' הרמ"ז ר"פ ויקהל ע"ש.
ההפרש שבין עפר לאבק שנז' בזוהר: ח"א קע, א. עפר דכל איבין נפקין מינה אבל אבק אינו מצמיח, וכן אפר אינו מצמיח בטוב, רק מעט מזעיר דאפר הוא מה דאשתאר מנורא — ד"ה זה יתנו תרנ"ח ע' קכח. ראה בסה"מ תקס"ו (הוצאה הראשונה) ע' פח. ובאוה"ת בראשית כרך ג תקכו, ב. אוה"ת חקת ע' תשעא. שה"ש כרך ב ע' תשיט ואילך. כרך ג ע' תתעא. ובאוה"ת לאיוב ע' תרנז שכאן מיירי בבירור שמלמעלה למטה ואז האבק הוא הפסולת שנדחה למטה, וכענין הוצאת הדשן מהקרבנות ע"ש. עיין באוה"ת וישלח כרך ז תתלא, ב.
ראה בסה"מ תרל"ט ע' נא.
בלקו"ת שמע"צ עט, ד. אוה"ת חקת כרך ג ע' תשס ואילך ע' תת. תתמ — מציינים לכאן.
הכל היה מן העפר: קהלת ג, כ.
ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן: במדבר ה, יז.
אני ראשון ואני אחרון: ישעי' מד, ו.
אני אותיות אין: ראה מאו"א אות א סעי' ס.
והחכמה מאין תמצא: איוב כח, יב.
דאשתאר מן נורא: זח"א קע, א.
כמשל העצים שדולקים באש . . ולא נשאר אלא יסוד העפר: ראה אגה"ק סי' טו (קכא, ב) ובליקוט פי' שם.
שלכן הוא כשר לכסוי הדם: חולין פח, ב. ובתוס' שם בד"ה מצינו.
העלו אבק עד כה"כ: חולין צא, א. זח"א קע, א.
שגם בחי' אבק נתכלל למעלה: ראה לקו"ת תצא לט, ד. ר"ה סא, ד.
לעולם ירגיז: ברכות ה, א. זח"א רב, א. זח"ג קיג, ב. וראה הערת כ"ק אדמו"ר זי"ע בספר השיחות תש"א ע' 59.
ובמקום שבע"ת כו': נסמן לעיל כא, ג.
והאבק . . עלה עד כסה"כ: ראה אוה"ת בשלח ע' תלו. תנג.
דמשכין לי' בחילא יתיר: זח"א קכט, ב. ראה לעיל ט, ג. כ, ד לקמן לט, ג ”פי' יתיר על הכלי".
וכמ"ש בזהר ע"פ בכל לבבך: זח"ב כו, ב. כז, א לאכללא שמאלא בימינא.