מראי מקומות הערות וציונים על תורה אור
וישב
דף כו
וישב יעקב: הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי במאמרי אדה"ז פרשיות ע' קפג.
באחד מכת"י רשום שהוא משנת תקס"ג.
ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע.
המאמר עם הגהות וכו' באוה"ת בראשית כרך ב רנא, ב. כרך ה תתפח, א. הערה תתצח, א. תתצט, ב. כרך ז תתתלז, א. תתלז, ב. חלק מהמאמר מובא גם בד"ה וישב יעקב תרל"ט ע' נד. בד"ה מי כה' אלקינו תרל"ט ע' סד.
לכללות מאמר זה ראה פלח הרמון בראשית צו, ג. ד"ה זה תשכ"ז. תשמ"א. תשמ"ו.
וישב יעקב: בראשית לז, א.
גם כפל לשון: ראה בכלי יקר. ובשיחת ש"פ וישב תשכ"ב.
בבוך 633: כפל מלת בארץ תרי זימני: הנה כתיב.
אתהלך לפני ה': תהלים קטז, ט.
שיש שני ארצות: באוה"ת חיי שרה קיח, א. סה"מ תרל"ב ע' שצ וע' שצח. ד"ה אך בגורל תרמ"ז ע' יד מציינים לכאן.
(וכמו חיים לשון רבים: דהיינו רבוי מיני חיות — מאמרי אדה"ז פרשיות ע' קפד. ועיין שם.
מוסגר זה נמצא גם בכת"י מאמרי אדה"ז. [בבוך 633 ליתא כל המוסגר]. באוה"ת רנא, ב מציין שהגה"ה זו היא ממהרי"ל אחי כ"ק אדה"ז.
בכל התורה ארץ כנען: א"י שממערב לירדן, בראשית יז, ח. במדבר לד, ב. שם לה, י. ארץ ישראל שמעבר לירדן מזרחה נקראת לרוב בשם ארץ הגלעד — במדבר לב, כו. כט. יהושע כב, ט ועוד.
בבוך 633: בלשון ארץ כנען.
חם הוא אבי כנען: בראשית ט, יח.
ומה הוא היחוס שבח א"י בזה: בפלח הרמון צז, א מביא שענין כנען הוא מדריגה פחותה, כמארז"ל (ב"ר פל"ו) ע"פ וחם הוא אבי כנען אבי פחתא כלי פחות וגרוע ומקולקל, וא"כ למה תקרא א"י על שמו. ע"ש.
(גם להבין . . מרמה): מוסגר זה נמצא גם בכת"י מאמרי אדה"ז. בבוך 633 ליתא המוסגר.
כנען בידו מאזני מרמה: הושע יב, ח.
גם מה שכתוב ולא יהיה כנעני עוד: ”דאם כפשוטו דכנעני קאי על ארור כנען א"ש, אבל מאחר שנק' ארץ ישראל ארץ כנען א"כ מוכרח שזהו כנען דקדושה, א"כ מהו המעלה והשבח ולא יהי' עוד כנעני וגו'" — אוה"ת בראשית כרך ב רנב, א.
ולא יהי' כנעני עוד בבית ה' צבאות: זכרי' יד, כא.
כך יש כל בחי' אלו בקדושה: באוה"ת בראשית כרך ב רנב, א מציין למקומות שמבואר ענין לבן דקדושה, עשו דקדושה.
שלשה בני נח . . ג' בחי גווני קשת: לקוטי תורה להאריז"ל פ' נח. דנח בעצמו הוא היסוד וג' גווני הקשת הוא ג' בניו כלולים בו כו'. נתבאר באוה"ת וישב כרך ה תתפח, ב.
כנען פירושו סוחר: בבא בתרא עה, א. תנחומא מסעי ט. ת"ב שם ז. במדב"ר פכ"ג יו"ד. ע' בלקו"ת פ' עקב בד"ה להבין שורש טעם וקישור, ובאוה"ת פ' בשלח ע' תרנ. ובפ' ואתחנן ע' קכט. ובפ' עקב ע' תקלג. סה"מ אידיש ע' 91 עה"פ ותמת שרה.
כנעני' נכבדי ארץ: ישעי' כג, ח. ראה ויקרא רבה פי"ז.
מפזר ונוסף עוד: משלי יא, כד. וראה שער המצות להאריז"ל (פ' ראה מצות הצדקה), וראה ספר הלקוטים פ' תצוה. (הערת כ"ק אדמו"ר זי"ע בד"ה וישב יעקב תשכ"ז). ושם מוסיף: ”דתכלית ענין המסחר הוא הריוח, וכמארז"ל [ב"מ מ, ב] זבון וזבין תגרא איקרי בתמי'". בפלח הרמון צז, ג מביא ראי' כלום זורע אדם קב כו'.
הג"ה בגיליון תו"א ”ע' פסחים נ, א (ממורי נ"ע)".
בא אחיך במרמה: בראשית כז, לה.
עת אשר שלט האדם: קהלת ח, ט.
לא גלו ישראל: נסמן לעיל ו, א.
בלע המות: ישעי' כה, ח.
ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ: זכרי' יג, ב.
ונגלה כבוד ה': ישעי' מ, ה.
כי עין בעין יראו: ישעי' נב, ח.
נכסף נכספת: בראשית לא, ל.
דהיינו בחי' אהבה: ראה לקמן פו, ד. מד, ג. באוה"ת וישב רנג, ב מציין: וכמ"ש נכספה וגם כלתה נפשי.
וזהב מצפון יאתה: איוב לז, כב.
שהוא בחי' שמאל שהוא בחי' יראה: באוה"ת וישב שם: וכמ"ש בזח"ב פ' תרומה דקל"ה א' וזהב דא ר"ה יומא דדינא ור"ה הוא בחי' יראה.
טוב לי תורת פיך: תהלים קיט, עב. בלקו"ת בלק סז, ד ומוסיף כ"ק הצ"צ ”וממ"ש כאן [בלקו"ת] יובן יותר מש"ש [בתו"א]. אוה"ת חקת ע' תתכט. מכאן ואילך ראה סה"מ עטר"ת ע' שע. סה"מ תרצ"ז ע' 190 ואילך.
אלפי לשון לימוד: באוה"ת וישב רנג, ב: כמו אאלפך חכמה.
שהיתה הנשמה למודה בהם בתחלה: ראה לקו"ת שה"ש ו, ג.
יפה שעה אחת: אבות ד, יז.
שאע"פ . . בבחי' רעותא דליבא: ראה אוה"ת פ' וישב רסה, ב.
דף כז
שיש לה גרעון באהבה ויראה טבעית שבחיצונית הלב: נתבאר בארוכה באוה"ת בראשית כרך ב רנד, ב ד”מ"ש שיש לה גרעון . . הלב היינו מצד שנתמעט השגתה כו' ויש לה יתרון בפנימי' הלב ע"י אם ישים אליו לבו דלמחתב"כ" ע"ש בארוכה שמבאר מהו טוב לי תורת פיך.
בבחי' רעותא דלבא: בענין רעותא דלבא ראה באוה"ת ואתחנן כרך ו ע' ב'רסט שמציין לכאן ולכמה מקומות בדא"ח: ”בד"ה וישב יעקב בענין רעותא דלבא שהיא תכלית הירידה בעוה"ז כי למתב"כ כ"א ברעו"ד הוא נתפס".
אני ראשון: ישעי' מד, ו. קטע מכאן מובא באוה"ת נ"ך כרך ב ע' תתו. וראה באוה"ת ואתחנן כרך ו ע' ב'רע.
אני ה' לא שניתי: מלאכי ג, ו.
דהיינו באמצעות הזמן שנראה העולם ליש ודבר בפ"ע: ”ובחי' מקור המהווה בחי' זו הוא אלקותו ית' על ידי צמצום ומקום פנוי, ונק' התלבשות בעשר ספירות" אוה"ת בראשית כרך ב רנה, ב.
מלכותך מלכות כל עולמים: תהלים קמה, יג.
לית מחשבה תפיסא ביה: אפילו חכמה עילאה — אוה"ת וירא כרך ד תשמ, א.
ממעמקים קראתיך: תהלים קל, א.
אל חיק אביה: ראה תניא פ"נ. לקמן סז, א. וש"נ.
בחי' רעו"ד נמשך מהתבוננות זו עצמה: ”הטעם שדווקא בעוה"ז תגיע לבחי' רעו"ד שהו"ע הרצון שלמעלה מהשכל, נתבאר בד"ה מי מנה [לקו"ת בלק סז, ד] שהוא ע"י המצות שהם רצה"ע" — אוה"ת וישב (כרך ה) תתצ, ב ע"ש.
אם ישים אליו לבו: איוב לד, יד.
לצאת . . ולהשתפך אל חיק אביה: ראה תניא פ"נ. לקמן לה, ב.
והנה בזמן שהיה בהמ"ק קיים: קטע מכאן מובא בלקו"ת נשא כד, ב. ע"ש.
בזמן שהי' בהמ"ק . . רעותא דלבא: באוה"ת פ' ראה ע' תשצט מוסיף ע"ז כ"ק אדמו"ר הצ"צ: פי' רעו"ד בד"ה מי מנה עפר יעקב שהוא הרצון שלמעלה מהשכל" עכ"ל. ראה באוה"ת בראשית כרך ה תתצט, ב. יתרו ע' תתקג.
דלבא — מגילוי: באוה"ת יתרו שם: וגילוי.
בהיכל קדשי קדשים: באוה"ת יתרו שם: ”וענין היכל קה"ק מבואר בתניא פרק נ"א ונ"ב שהוא עד"מ התגלות החיות מהנשמה במוחין שבראש ששם גילוי כללות החיות וממנו נמשך לכל הרמ"ח אברים כו', ועמ"ש ע"פ שבת שבתון בפי' קדש הקדשים שהוא ענין מה שלמעלה גם מסוכ"ע כו'" ע"ש בארוכה עפ"י כהאריז"ל.
כמ"ש בתניא: פרק נב. בבוך 1118 ובבוך 633: בלק"א. בלקו"ת נשא כד, ב מעתיק הלשון מכאן ”בסש"ב".
”היינו כמ"ש בתניא בענין גילוי השכינה המשל מהתלבשות כללות חיות הנפש במוחי', וכך הוא עתה בחי' התלמוד כמארז"ל משחרב בהמ"ק אין להקב"ה בעולמו אלא ד"א של הלכה. והיכל ק"ק הוא כחב"ד דבריאה" — אוה"ת בראשית כרך ב ע' רנו סע"א ע"ש בארוכה איך זה שייך לארץ חפץ.
כי תהיו לי ארץ חפץ: מלאכי ג, יב.
ובקשתם משם את ה' אלקיך: דברים ד, כט. ראה לקמן פ, ב. אוה"ת ויקרא כרך ב ע' תרג. אוה"ת פ' חקת ע' תשצח מציין לכאן.
ואתה מחי' את כולם: נחמי' ט, ו.
כמה ארך אפים לפניו: אבות ה, ב.
אם לעוברי רצונו כך: סוף מכות.
כי תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך: דברים ד, כט.
וחם הוא אבי כנען: בראשית ט, יח.
בזקף גדול: ראה לעיל יג, ב בענין זקף גדול, ”דהיינו כשהיא מתעלית למעלה". קטע מכאן מובא באוה"ת פ' ואתחנן ע' קכט ע"ש.
טעמה כי טוב סחרה: משלי לא, יח.
קרוב ה' לכל קוראיו: תהלים קמה, יח.
דגנבא אפום מחתרתא: ברכות סג, א (ע"פ גירסת עין יעקב).
שפת אמת תכון לעד: משלי יב, יט.
הקל קול יעקב: בראשית כז, כב.
כמ"ש בזהר הקדוש: באוה"ת וישב כרך ה תתצד, ב מציין עיין ח"א ד"ן ע"ב ל"ב א' ויצא קנ"א סע"א וישלח קע"א ע"א . . ויגש רי, א. תורת שמואל מצה זו תר"מ סעי' כ ואילך.
הקדוש: בבוך 633 ליתא תי' זה.
הנה בחי' יעקב . . בכל עולם ועולם לפי ערכו: באוה"ת פ' כי תצא ע' תתעו מביא קטע מכאן.
יעקב הוא י' עקב: נסמן לעיל כא, א.
ביו"ד נברא עוה"ב: מנחות כט, ב.
עקב ורגל . . ראש ורגל: הקטע עד שו"ה בחינת — ראש ורגל ליתא בבוך 633.
ויעקב הוא מבריח מן הקצה אל הקצה: זח"ג קפו, א. ראה זח"ב קעה, ב.
ועמדו רגליו ביום ההוא: זכרי' יד, ד.
והארץ הדום רגלי: ישעי' סו, א.
ומקום רגלי אכבד: ישעי' ס, יג.
ויעקב . . בכל עולם ועולם לפי ערכו: באוה"ת וישב (כרך ה) תתצה, א: ומש"ר בכל עולם ועולם לפי ערכו י"ל דהיינו שבחי' יעקב שייך גם למעלה מאצי' . . וגם בפי' בכל עולם לפי ערכו היינו גם בבי"ע.
דרוח אמשיך רוח: זח"ב קסב, ב.
ואשים דברי בפיך: ישעי' נא, טז. ראה אוה"ת וישב כרך ה תתצו, ב.
דבר ה' זו הלכה: שבת קלח, ב.
בי מלכים ימלוכו: משלי ח, טו.
מאן מלכי רבנן: ע"פ גיטין סב, א. ראה אוה"ת ויקרא ע' רנו. סה"מ תרכ"ז ע' רעא. בלקו"ש חי"ט ע' 401 הערה 18. לקו"ש חל"ו ע' 99.
ומתניתא מלכתא: ראה לקמן מט, ב.
כעבד המקיים מצות המלך ועושה דבריו: מובא בלקו"ש חט"ו ע' 315 ומציין שם בהערה 38 ”ולהעיר מתניא פכ"ג". וראה גם לקו"ש חי"ט ע' 401. וראה בד"ה שלום רב תשל"ח בסופו.
ומגורי . . לשון יראה: זח"א קפ, א.
והב' הוא לשון אוצר: בד"ה שלום רב תשל"ח (סה"מ מלוקט ח"ב ע' רו) שב' פירושים אלו מיוסדים על מ"ש הה"מ באו"ת (יז, ב) שמגורי אביו היא יראת אביו שבשמים, ובהמשך הענין שם (יח, סע"א) מגורי ל' אסיפה וכניסה כמו אוגר בקיץ (ל' הכתוב — משלי י, ה).
מגורה מלאה פירות: פסחים ד, רע"ב. וש"נ.
יראת ה' היא אוצרו: ישעי' לג, ו.
בדברי רז"ל אוצר של יראת שמים: ברכות לג, ב.
ובחי' חכמה עילאה נק' אביו: ”י"ל דבלשון התו"א ד”ח"ע נק' אביו" (ולא ”נק' אב") — מרומז גם שח"ע נק' ”אביו" דיעקב. (סה"מ מלוקט ח"ב ע' רז בהערה 104).
ומלך במשפט יעמיד ארץ: משלי כט, ד.
והוכן בחסד כסא: ישעי' טז, ה.
עולם חסד יבנה: תהלים פט, ג.
מצות הצדקה . . שהיא שקולה כנגד כל המצות כמ"ש בתניא: בלקו"א פרק לז. בבוך 633 (יב, ב) ובבוך 1118 נוסף בסיום המאמר: ”ובפרט בצדקה שעושים עם אה"ק ממש שהוא שער השמים ומכוונת כנגד ארץ כנען העליונה כמו שאה"כ כעיר שחוברה לה יחדיו וד"ל".
והנה אנחנו מאלמים אלומים: ב' הנחות אחרות — בסה"מ תקס"ה ע' צט. וראה במאמרי אדה"ז הקצרים ע' יח. ובמגדל עוז ע' שפט שרבינו הזקן למד ענין זה מהרה"ק אברהם בן הה"מ ז"ל.
באוה"ת בראשית כרך ו תתרפב, א המאמר עם הגהות אחרות נדפס מגוכתי"ק כ"ק הצ"צ שנכתבו כנראה בחיי כ"ק אדה"א או קודם לזה.
ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע.
ראה הנחות — תרט"ז ד"ה והנה אנחנו שמבאר הענינים של המאמר.
ראה ד"ה פדה בשלום תשל"ה.
והנה אנחנו מאלמים אלומים: בראשית לז, ז.
אלה המלכים אשר מלכו: בראשית לו, לא.
שהן ז' מלכין קדמאין דתהו שנפלו בשבה"כ: ראה לקמן קי, ד. ביאוה"ז להצ"צ כרך א ע' רפא.
ומשם . . כידוע: באוה"ת שם ליתא.
שהוא ענין הברכה: בד"ה פדה בשלום תשל"ה (הנחה בלתי מוגהה) מוסיף ”היינו ברכה לשון המשכה".
אזי לא ימצא בהן התלבשות השכלה זאת כלל: בד"ה פדה בשלום תשל"ה מוסיף: ”היינו שאין השכלה זו בגילוי, אבל בטח שנשאר איזה רושם מזה שהיו אותיות אלו ביחד, שהרי קדושה לא זזה ממקומה".
היש מספר: איוב כה, ג.
ונהר יוצא מעדן: בראשית ב, י.
הס"ר נשמות הם שכבר נתקנו ונתבררו: ראה בארוכה בביאור הצ"צ על פ' ח"ש נדפס לעיל בהוספות. לקו"ש ח"י ע' 119 הערה 29.
כי הנה ידוע ע"פ ורוח אלקים מרחפת: מאמרי אדה"ז פרשיות בראשית ע' א. וראה מאמרי אדה"א בראשית ע' נו.
רפ"ח מת: ראה ע"ח שער רפ"ח ניצוצין פ"א. ראה גם בה"ז בלק קט, ד. סה"מ תקס"ה ע' קד. מאמרי אדה"א בראשית ע' נו. מאמרי אדה"ז — פרשיות פ' בראשית ע' ה. סה"מ תרל"ב ח"ב ע' שעו. סה"מ אעת"ר ע' קפב. ועוד.
כמו שהיו עדיין באצילות: ראה לקו"ש חט"ו ע' 524.
כי הנה ידוע: קטע מכאן מובא בסה"מ תרל"ד ע' קמה.
וזהו רפ"ח מת כו': באוה"ת גוכתי"ק הצ"צ: ”וזהו מת רפ"ח כו'". וכ"ה הלשון בלקו"ת מטות פב, ד. וכ"ה בע"ח שער רפ"ח ניצוצין פ"א. וראה בהנסמן למאמרי אדה"ז — פרשיות פ' בראשית ע' א.
שו"ה ס"ר — ממספר זה: באוה"ת שם גוכתי"ק הצ"צ נוסף: שאף במדינת פולין ימצא יותר מס"ר.
בגמרא כפר שחליים: גיטין נז, א.
מה רבו מעשיך: תהלים קד, כד.
שו"ה יחד — מפורדים: באוה"ת גוכתי"ק נוסף הגה"ה מכ"ק הצ"צ: (ועמש"ל פ' וישלח בענין יש לי רב ויש לי כו' ע"ש). וזהו.
וזאת תורת האדם . . שיתעלו באחדות ה': ראה תו"ח פרשתנו סו, א ואילך. לקו"ש ח"י ע' 119.
ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ: דברי הימים-א יז, כא.
ולא יהיו נפרדים: באוה"ת גוכתי"ק שם נוסף: ועמש"ל פ' וישלח בענין יש לי רב ויש לי כל ע"ש. [כוונה לבוך הנ"ל — וחסר שם עד וישב].
דף כח
וזהו . . עבודת השבטים: לקמן מה, ד. קיז, ג מציין לכאן.
ענין הבירורים: ראה ביאוה"ז לכ"ק אדה"א ר"פ חקת. דרך מצותיך מצות איסור עבודת בעלי מומין. בד"ה ויגש אליו יהודה תשל"ו (נדפס בסה"מ מלוקט ח"ד ע' קיז) דכאן מבאר ”שהניצוצות שנתבררו ע"י השבטים הוצרכו להתברר בירור שני ע"י יוסף כי הבירור שע"י השבטים הוא בירור בדרך מלמטה למעלה (בירור דב"ן). דבירור זה הוא רק ביטול היש, ולכן הוצרכו להתברר בירור שני ע"י יוסף, בירור בדרך מלמעלה למטה (בירור דמ"ה). ועי"ז הם (הניצוצות) נכללים באלקות, ומבואר בתו"א [לקמן כח, ג] שכדי שתהי' המשכה דשם מ"ה, הוא ע"י העלאת מ"ן דשם ב"ן, וזהו מ"ש ותשתחוינה לאלומתי, העלאת מ"ן דהשבטים בבחי' ביטול (השתחואה), שעי"ז עוררו המשכת שם מ"ה להיות בירור שני" ע"ש בארוכה.
ובסה"מ הקצרים: ”וזהו מאלמים אלומים כמו קיבוץ שבולת רבים לעשות מהם אגודה א' כו', והעלאת מ"ן של השבטים להעלות ליחודו ית' לא"ס ב"ה הוא צריך שיתעלו דרך מדרגת יוסף לפי שהן מעלמא דנוקבא ויוסף מעלמא דדכורא וד"ל".
מאלמים אלומים מלשון אלם . . בחי' בטול: בסה"מ תרכ"ז (הוצאת תש"ס) ע' ב. המשך תער"ב ח"ב ע' א'סז. סה"מ תרכ"ז ע' צד מביא קטע מכאן. ומציין לכאן.
איידי דטריד למיבלע: ע"פ חולין קח, ב. וכהלשון כאן מובא בדא"ח בכ"מ, ראה לעיל י, ב. לקמן קט, ג. סידור קמג, ב.
ועמ"ש ע"פ התוספתא דבשלח: ביאוה"ז לכ"ק אדה"א מד, א ואילך.
ועמ"ש בטעם שהמסעות היו מ"ב: לקו"ת מסעי פט, ד.
שתי רוחות מספרות: ברכות יח, ב. באוה"ת שם תתרפג, ב מוסיף: ”וכמ"ש במ"א בביאור מ"ש באוצ"ח בענין הצמצום ורשימו רל"א שערים כו'". כנראה הכוונה להנדפס בלקו"ת בהוספות לויקרא.
שו"ה אוכלות כו': באוה"ת מגוכתי"ק הצ"צ נוסף: ואינו מהות בפ"ע.
עבור שני לאחר הלידה כמ"ש בע"ח: שער העיבור פ"א.
שו"ה לו — מא"ס ב"ה: באוה"ת שם נוסף: (וגם דמיון לבחי' אלמים הנ"ל הוא מ"ש במ"א בענין שהי' משה כבד פה לפי שהי' בבחי' ביטול ונחנו מ"ה לא יכול להיו' יש להשפיע וכעין זה ה"ע בקושי התירו לדבר דברי תורה בשבת מצד הביטול שלמעלה מהשפעה).
כענין י"ב בקר שהיו בים של שלמה: ראה לקמן קג, א.
בחכמה דוקא אתברירו: נסמן לעיל טז, ד.
ר"ע שיצתה נשמתו באחד: ברכות סא, ב. וראה לקוטי שיחות ח"ו ע' 126 הערה 35.
למהוי אב"א: זח"ב קלה, א.
ששרשו משם מ"ה דאצי' שהוא בחי' המ"ד: אוה"ת שמות ע' יד מציין לכאן.
ע"פ ואלה שמות: ראה לקמן מט, ג. באוה"ת בראשית כרך ו תתרפד, א במקום מראה מקום זה נמצא ”ע"פ הזהר וישב דקפ"א אך אל הפרוכת כו' ובשאר דוכתי".
ואביו שמר: בראשית לז, יא.
השתחוואה כוללת ב' בחי': ראה לקמן בד"ה יביאו לבוש מלכות, צא, א. ובאוה"ת פ' תרומה ד"ה ועשו לי מקדש ע' א'תכח. סה"מ תרל"ב ע' עד.
וצבא השמים לך משתחוים: נחמי' טו, ו.
ברוך בבחי' אתה כמבואר בפע"ח: ראה שער העמידה.
לית ברכתא שריא באתר ריקניא: זח"ב קנה, א. קנז, ב. זח"ג לד, א.
ששם עלו שבטים שבטי י"ה: תהלים קכב, ד.
שיש בחי' י"ב גבולי אלכסון: בלקו"ת צו יז, א. שמע"צ פ, ד מציין לכאן.
שו"ה ששרשם: באוה"ת מגוכתי"ק הצ"צ נ': שרש שרשם . . אבל הם נשפלו למטה בבריאה.
אלומותיכם כו' כנ"ל: באוה"ת שם נמצא קיצור ואח"כ מעתיק מד"ה ואני נתתי לך שכם אחד מפ' ויחי תקס"ג ע"ש.
הקיצור. השבה"כ ענין בחי' פירוד ופירור הכלי לחלקי' רבים ועי"ז מסתלק האור וההשכלה, ושבירה זו הי' בנשמו' וניצוצו' לכן כל מה שירדו למטה נעשה הרבוי יותר. ועבודתינו לברר ולהעלות מטורי דפרודא לבחי' אחדו' גוי אחד בארץ, וזהו מאלמי' אלומין, מהרבה שבולי' נעשה אלומה א', גם ל' אדם מצד הביטול כו'. וכ"ז הוא העלא' מ"ן ביטול היש ועדיין צריך בירור שני ע"י מ"ד לשיתהפך לאלקו' ממש וזה הי' עבודת יוסף וזהו והנה קמה אלומתי כו' וענין ותשתחוין כי השתחוא' ביטול וגם עי"ז המשכה מאוא"ס להתלבש במ"ד דיוסף, והשתחוא' דיעקב המשכה לבד. ומה שהשבטי' שנאו אותו לפי שסברו ששרשם ג"כ מי"ב ג"א דז"א א"כ כמוהו כמוהם וא"צ לו בשביל המ"ד ג"כ אבל האמת שהם י"ב בקר דבריא' והוא מיסוד ז"א וזה הי' החלומות כנ"ל.
שיר המעלות: הנחה אחרת בסה"מ תקס"ה ע' קפד.
ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע.
באוה"ת בראשית כרך ו תתש, ב המאמר עם הגהות ומתחיל: ”להבין ענין החלומות שהגלות נמשל לבחי' חלום".
ד"ה זו נזכר בלקו"ת ויקרא בהוספות נא, ב. שלח לז, ד. שה"ש כ, א. אוה"ת ויחי תתרט, ב בשם אדה"א שאמר בשם כ"ק אדה"ז.
לכללות מאמר זה ראה ד"ה שיר המעלות תשכ"ז. שיחת ש"פ פנחס תשד"מ.
שיר המעלות בשוב כו' היינו כחולמים: תהלים קכו, א.
שני ענינים הפכים: ראה תו"ח שמות נב, א. ספר המאמרים ת"ש ע' 8. בסה"מ תקס"ה ע' קפד ”(והיינו שיוכל לראות בחלום אשר הוא נהרג או מת ואח"כ הוא חי ברגע א' ממש ולא יקשה לו כלל מה שהם הפכיים שיתכון ויתיישרו בשעת החלום או כמו שיחלום לו שהוא כאן ובאספמי' ברגע א' כו' וכה"ג טובא וכנודע לכל)".
כמ"ש הרמב"ם בשמונה פרקים: פ"א. בתקס"ה ליתא כל זה.
שש שנים תזרע שדך: ויקרא כה, ג.
ולעבדו בכל לבבכם: דברים יא, יג.
ביום ההוא . . ופריך בגמרא: זכרי' יד, ט. פסחים נ, א.
ואז נשמתו מושכת לו חיים מלמעלה כו' ושם הוא בבחי' עגולים: בבה"ז לכ"ק אדמו"ר הצמח צדק פ' ויגש ע' קמט: ”פי' בשעת השינה דוקא מושכת לו מבחי' עגולים דהיינו מבחי' ההעלם דעצמות הנפש שהוא בבחי' עגולים שלשם הוא הרצוא בעת השינה, משא"כ בהקיץ הנשמה והרצוא הוא לאור השכל שבמוח שהוא בחי' יושר" עכ"ל ע"ש. ראה אוה"ת פ' שמיני כרך א ע' לו.
אלו ואלו דא"ח: עירובין יג, ב.
אלביש שמים קדרות: ישעי' נ, ג. ראה אוה"ת פ' פנחס ע' א'קפא.
שו"ה עגולים — העלם והסתר: באוה"ת מקץ כרך ו תתשא, א נוסף: (שהוא החלום לבוש המקיף): שאז.
כי שם הוא בבחי' עגולים: באוה"ת שם נוסף: שהוא בחי' מקיפים הכוללי' ב' הפכים ביחד ע"ד השוה ומשוה קטון וגדול כו' וכחשיכה כאורה: כנ"ל.
אזי נראה ונגלה ההפוך: ראה אוה"ת פ' שמיני ע' לו.
רק למטה בהתחלקות הקוין . . קו זה כך וזה כך: ראה אוה"ת פ' משפטים ע' א'קי ”ועפמש"ש [=הכוונה לכאן] י"ל הבנה חדשה במעלת הדעת כי דעת קו האמצעי מקשר ב' הקוין שלא יהיו הפכיים" ע"ש.
נפרדים ורחוקים זה מזה: באו"ת מקץ שם נוסף: ועמש"ל פ' וישב בביאור ע"פ ויוסף הורד [באו"ת] בענין ר"א שהי' אומר על טמא טהור ומראה לו פנים כו' שהוא לפי ששרשו מבחי' המקיפי' בחי' עיגולים שאין שם התחלקות כ"כ כמ"ש במ"א באריכות): ולכן.
חכמה ודעת שהוא ע"פ קווין: באוה"ת מקץ שם נוסף: (וכנודע שהגלות הוא בחי' עיבור ז"א בבטן אימא תלת גו תלת שהוא בחי' הסתלקות המוחין ואמא היא מקור המקיפי' שלמעלה מהתחלקות קוין דז"א לכך בזמן הגלות היינו כחולמים בחי' התלבשות המקיף בלבוש המסתיר לא כשאני נכתב אני נקרא כו'): ולע"ל.
ולא יכנף עוד מוריך: ישעי' ל, כ.