אור ברסלב

מראי מקומות הערות וציונים על תורה אור

הוספות · שמות

ויחי

פרק קו

להבין ענין שמחת חתן וכלה: המאמר נמצא בבוך 1195 גוכתי"ק כ"ק אדה"א פ' שמות. הנחת הר"מ בן אדה"ז בסה"מ תקס"ג ע' קב (נזכר ג"כ באוה"ת סדור ע' רלה).
ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע.
הנחה אחרת עם הגהות באוה"ת שמות כרך ז ע' ב'תקטז. המאמר בהרחב הביאור במאמרי אדה"א דרושי חתונה כרך ב ע' תרעו. ובאוה"ת דרושים לחתונה ע' רלה.

ע"פ להעלותו כו' . . ודבש: ליתא בגוכתי"ק אדה"א.

ותרגומו של יורד נחית: לדוגמא בראשית לח, א: וירד יהודה ותרגומו ”ונחת יהודה". וראה יבמות סג, א. וראה באוה"ת שמות כרך ז ע' ב'תקטז בהגהת הצ"צ כאן: ”(הגהה. ובגמרא פ"ה דשבת דרגא דרך גג, א"כ דרגא הוא עלייה, י"ל לפי שע"י ירידה זו של החתן אל הכלה יהי' עלי' כי אחעט"ב". ע"ש.

וכלה יש בה ב' פירושים: ראה לקו"ת שה"ש א, א.

כלתה נפשי: תהלים פד, ג. בסה"מ תקס"ג ע' קב: ”(והוא הרצוא ליכלל למעלה כו')". ובאוה"ת שמות כרך ז ע' ב'תקיח שגם בפי' זה יש ב' בחי', ע"ש.

והב' לשון כלא: ”שהוא בית האסורים" — סה"מ תקס"ג שם.

שים זה בית הכלא: דה"ב יח, כו (ובמלכים-א כב, כז ”שימו את זה בית הכלא").

כלוא בבית לא אצא: ע"פ תהלים פח, ט. באוה"ת מביא עוד פסוקים ”ע"ד לכלא את הרוח בקהלת סי' ח, ה. כלוא ולא אצא תהלים פ"ח, ויכלא הגשם בפ' נח". וראה שם עוד פי' ג' בלשון כלה שהוא לשון כלילת יופי.

הנה ארז"ל . . כי ידוע: בגוכתי"ק אדה"א ליתא.

ביום חתונתו זה מ"ת: תענית כו, ב.

כח הפועל בנפעל: ראה לעיל צו, ג במ"מ.

משפילי בשמים וארץ: תהלים קיג, ו.

כמו הרה תקריב ללדת: ישעי' כו, יז. ראה דרושי חתונה לכ"ק אדה"א ע' תרעו.

בכל ימי הגלות מצרים נמשלה למעוברת: ראה לעיל נה, א. אוה"ת שמות ע' קלט.

וכן הרינו חלנו: ישעי' כו, יח.

אני היום ילדתיך: תהלים ב, ז.

פי' קוב"ה: ראה לקו"ת תזריע כב, ג.

שמש ומגן הוי' אלקים: תהלים פד, יב.

שויתי הוי' לנגדי: תהלים טז, ח.

למטה כמו שהוא למעלה: בספה"מ תקס"ג ע' קב ”שהוא שוה קודם שנברא כו' ללאחר שנברא".

ביום ההוא יהי' ה' אחד: זכרי' יד, ט.

אטו האידנא לאו אחד: פסחים נ, א.

כמו הרה תקריב ללדת: ע' אוה"ת פ' עקב ע' תקכב.

אשה כי תזריע וילדה זכר: ויקרא יב, ב.

והאשה . . שממנו עור ובשר של הולד: נדה לא, א.

ואל אישך תשוקתך: בראשית ג, טז.

מדדים שבמקום בינה: ברכות י, א.

כי דם הלידה נעכר ונעשה חלב: נדה ט, א. בכורות ו, ב. ראה לעיל נה, ד.
(ראה שו"ע אדה"ז יו"ד סי' קפד ס"ק כד). ראה דרושי חתונה ח"ב ע' תשיג.

מיץ דק במוחין שלה: ראה לקמן קח, ב בשם הע"ח.

ומשם נשפע ויורד למקום בינה: נתבאר בסה"מ תקס"ב ח"א ע' קלב. וראה גם לקו"ת שלח לח, א.

מבטן מי יצא הקרח: איוב לח, כט.

כמ"ש במ"א ע"פ הנותן שלג כצמר: סידור עם דא"ח סג, א.

הגדיל ה' לעשות עם אלה: תהלים קכו, ב.

וראו כל בשר: ישעי' מ, ה.

כי חלק ה' עמו: דברים לב, ט.

ישראל עלו במחשבה: ב"ר בתחלתו. נסמן לעיל נ, ב.

הגם שיהי' בחי' חבלי לידה גם לאחר משיח והוא הכאב שמרגשת אחר הלידה: במאמרי אדה"א דרושי חתונה כרך ב ע' תרפד מבאר זה: ”וידוע דחבלי לידה נפסקים בגמר הלידה והוא קוצר רוח שע"י עבודה קשה המונעים ומעכבים . . שלא יהי' בזמן הגאולה שנק' לידה . . אך יש כאב שמרגשת אחר הלידה ברוחות הבטן כידוע וזה יהי' גם לאחר הגאולה מיד".

הנה מטבע הדבש: ראה גם משל זה במאמרי אדה"א דרושי חתונה כרך ב ע' תרפה. באוה"ת פ' תבוא ע' תתרנג.

מרוב ימים ושנים יתפרדו חלקי הד' יסודות: ”והטעם . . הוא מפני שעוה"ז הוא עולם הפירוד כדכתיב ומשם יפרד" — סה"מ תקס"ג ע' קד. וראה גם אוה"ת תבוא ע' תתרנג.

כמ"ש בפוסקים בי"ד: ראה לקמן בסוף הקטע.

הורדס דטמנה בדובשא: ב"ב ג, ב.

עיין ברא"ש . . סי' רי"ו: ראה בהנסמן לעיל צט, א.

שהרי שורף הלב וכמ"ש במ"א: ראה במאמרי אדה"ז הקצרים ע' תנד.

אתה נפחתה בי: ברכת אלקי נשמה. ראה מכתב כ"ק אדמו"ר זי"ע נדפס בקובץ ליובאוויטש שנה ה' חוברת א' ע' 48.

עתידים צדיקים: ב"ב עה, ב. נסמן לעיל יח, ב.

פרק קז

שויתי הוי': תהלים טז, ח.

ויפח באפיו: בראשית א, ז.

בצדיקים הגדולים כידוע: ”ע' בלק"א פרק נ" — הגהת הצ"צ בגוכתי"ק בבוך 82.

שו"ה כידוע — תחזור להתקיים בגופם: בגוכתי"ק הצ"צ נוסף ”(כי באמת צ"ל בעל כרחך אתה חי ולא לתהו בראה להסתלק מן הגוף לגמרי אלא לשבת יצרה להמשיך אא"ס בעוה"ז)".

וכמ"ש בזהר שהוא ענין דעייל ונפיק: זח"ג קמד, א. ומבאר אדה"א בדרושי חתונה ח"ב ע' תרפט ”דג' שנסתלקו מחמת הפלאת דביקות נשמתם לא יכלו לחזור בבחי' שוב לא נק' דעייל ונפיק כמו זולתם שגם המה פרחה נשמתם מעוצם התענוג ועריבות מתיקות אבל עיילו ונפקו לחזור למטה בבחי' שוב כענין ע"כ אתה חי כו'".

יפה שעה א': אבות ד, יז.

תחת אשר לא עבדת בשמחה . . מרוב כל: דברים כח, מז. ראה לעיל ז, ב.

למען אחי ורעי: תהלים קכב, ח.

שכינה מדברת מתוך גרונו: ראה מכילתא שמות יח, יט. זח"ג רלב, א. וראה בלקו"ת ואתחנן ג, ד ובמ"מ לשם.

כמראה אבן ספיר דמות כסא: יחזקאל א, כו.

ונז' בזהר דמל' עלמא תתאה: ראה זח"ב קפד, ב.

וכנז' בזהר בהאי יומא מלכא בי תרעא יתיב: זח"ג קב, ב.

להבין שורש כל הדברים: הנחה אחרת בסה"מ תקס"ג ע' קמו.
תוכן המאמר במאמרי אדה"ז כתובים ח"א [הוצאת תשס"ז] ע' יב.
ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע.
המאמר עם הגהות אחרות באוה"ת שמות כרך ז ע' ב'תקכד.
בתקס"ג מציין על מאמר זה ”ליל שבת פ' בא ביאור על התורה ברבים של שבת פ' שמות הנ"ל". המאמר במאמרי אדה"א דרושי חתונה כרך ב ע' תרצג מיוסד על מאמר זה.

בפע"ח שער השופר: פ"א. מובא גם במאמרי אדה"ז הקצרים ע' תנד.

ש"ו של שופר הוא בגימט' דבש: בתקס"ג ובאוה"ת נוסף ”פ"ר של שופר הוא הגימט' [באוה"ת ה"ג] מנצפ"ך".

כל שאור וכל דבש: ויקרא ב, יא. ראה בסה"מ אתהלך ע' רטז. באוה"ת שמות כרך ז ע' ב'תקכד ”שאור דינים דקטנות ודבש דינים דגדלות ולכן לפי שהם דינים אסורים בהקטרה כ"כ בטעמי המצות להרח"ו בפ' ויקרא, ובמא"א אות ד' סעי' ה' דבש נק' הדינים המתוקים דגדלות כו'". וראה שם ע' ב'תקכז באוה"ת ויקרא ע' ח.

כדפרש"י בחומש פ' ויקרא: ובאוה"ת שם ע' ב'תקכה ”כדפרש"י והחינוך וכמ"ש במל"מ רפ"ה מהל' אסורי מזבח מכמה מקומות בגמרא ופוסקים".

דבאמת כמה מיני גבורות יש: ”פי' שאין הפי' שגבורות הם הכל מיני צמצומים ומיעוט חיות" — אוה"ת שם ע' ב'תקכד.

וכמו ענין גבורות גשמים: משנה ריש תענית. וראה בלקו"ת שמע"צ צב, ד. פ' ואתחנן יג, ג. סה"מ תקס"ב ע' לב ואילך.

כמו שמצינו כשנתבטל היצה"ר ג' ימים: יומא סט, ב.

כי הדם הוא הנפש: דברים יב, כג.

ומתוק האור וטוב לעינים: קהלת יא, ז.

ומתק רעהו מעצת נפש: משלי כז, ט. וראה באוה"ת נ"ך כרך א ע' תרכח ואילך.

בחכמה אתברירו: נסמן לעיל ה, ד.

שו"ה העונג — (ונ"ל: בגוכתי"ק אדה"א אין מוסגר, וכן ליתא תי' ”ונ"ל". ובסיום המוסגר בשו"ה עונג — נ"ל). בגוכתי"ק נכתב במקומו: ”וד"ל" בלי סוף מוסגר.

משא"כ מבחי' חסד . . בבחי' כלי כלל כנ"ל וד"ל: באוה"ת שם ע' ב'תקכו ”כמ"ש הרמ"ז פ' אמור דפ"ח ע"פ כשמן הטוב על הראש והיינו שאינו מתלבש בשום כלי".

כמ"ש בפרדס שער מהות והנהגה: פרק ה (תי' אלו הם הוספות כ"ק הצ"צ. ראה לעיל ה, ד בשם החייט. בתקס"ג ע' קמז מוסיף ”שיש שסוברים שבחכמה יש תערובת דין, ויש שמקשים ע"ז והלא חכמה הוא מקו ימין חח"ן וא"א שיהי' בה תערובות דין". וראה בארוכה בביאוה"ז לצ"צ כרך ב ע' תשיח ואילך. ובדרך מצותיך מצות קידוש החודש פרק ב (ע, א).

והאריז"ל הכריע ששניהם אמת: ע"ח שי"ג פ"ו. ראה בארוכה אוה"ת דרושים לר"ה ע' א'שלג.

שו"ה שבכתר— :: נקודות אלו אינם נמצאים בגוכתי"ק, ושם אין שום פסיק.

החכמה עדן ע"ש העונג: בארוכה בדרך מצותיך מצות אכילת ק"ק צב, ב.

שחכמת אדם תאיר פניו: קהלת ח, א.

כשממציא מושכל חדש כו' וכמ"ש במ"א: ראה לקו"ת מסעי צג, ב. ובכ"מ.

שו"ה במ"א — בשכל החדש: בדרך מצותיך שם ביאור למה עיקר התענוג הוא בהתחדשות.

החכמה שבכתר הנק' משכיל בשם עדן: זח"ב צ, א. ראה פרדס שער ערה"כ ערך עדן. מאו"א ע' יא. וביאיר נתיב שם.

בוצינא דקרדוניתא דנקיב: ראה לעיל לט, א. נג, ב ובמ"מ לשם.

שו"ה הקו — גבורה דע"י שבחס': ראה תניא ח"ב ספ"ד.

כמ"ש במ"א ע"פ אתם נצבים: הוספת הצ"צ. והוא בלקו"ת נצבים מד, ג. סידור שער האלול רלב, א.

פרק קח

שו"ה כנ"ל — (נ"ל: בגוכתי"ק אדה"א אין תי' זו, וכל הקטע בלי מוסגר.

שו"ה ויסתלק — אך בזהר אמר . . כנ"ל): הוספת כ"ק הצ"צ.

דלית שמאלא בהאי ע"ק: זח"ג קכט, א.

כמ"ש במ"א בענין י"ג תיקוני דיקנא דתקיפין מושכל מוטבע מורגש: בסה"מ תקס"ג ע' קמט. ובאוה"ת שמות ע' ב'תקכז נתבאר בארוכה מושכל הוא חב"ד, מוטבע הוא חג"ת, מורגש הוא נה"י, ופי' מוטבע הוא המדות טבעיים ונק' מוטבע היינו המדות עצמן כמו שהם.

בפרד"ס שער הנתיבות: ספ"ב.

וכמ"ש בפרד"ס שער הנתיבות . . שכל מוטבע: הוספת כ"ק הצ"צ.

שעשה לה דדים במקום בינה: ברכות י, א.

תלת גו תלת: ראה זח"ב נ, א. ע"ח שער הכללים פ"ג. פע"ח שער חג המצות פ"א.

ונתחזקו המוחין כמבואר בע"ח: שער המוחין פ"ג.

שהדם נעכר ונעשה חלב: נדה ט, א. בכורות ו, ב. וראה לעיל נה, ד. קו, ג.

להנחיל אוהבי יש: משלי ח, כא.

מה פשפשת: זהר בהקדמה א, ב.

אב הרחמן . . אב הרחמים: ראה לקו"ת נשא כג, א. דברים סב, ד. שה"ש יו"ד, ג.

ויהי כי הקשה פרעה לשלחנו: שמות יג, טו.

לפתח חטאת רובץ: בראשית ד, ז.

בעצב תלדי בנים: בראשית ג, טז.

עורף ואחוריים. ובאדם . . כמו הרה: בגוכי"ק נמצא במקומו: ואחוריים דאלקי' אחרים הי' המונע את הלידה בצירי' וחבלי': וכמה הרה.

ופרעה הוא עורף: לקו"ת להאריז"ל ר"פ וישב. שם ר"פ שמות. ובכ"מ.

ע"פ עבדים היינו לפרעה: בסידור שער חג הפסח.

ויזעקו: ראה דרושי חתונה לכ"ק אדה"א ח"ב ע תרעט.

וא"כ היתה בחי' מקשה לילד: מה שנתבאר כאן ראה שער האמונה לכ"ק אדה"א קב, א.

מה שנבקע יסוד אימא בעת הלידה . . כמ"ש בע"ח: שער ב פ"ג.

שו"ה בשכל — והנה בחי' יסוד אימא: ראה סה"מ תקס"ג ע' קנב. ובאוה"ת ע' ב'תקלא בשם הרב המגיד נ"ע, ”שיסוד אימא הוא המקשר ומעציר את ההשגה וההבנה שלא יתגלה לחוץ (שזה שאינו מגלה לחוץ תיכף כשמבין הוא מחמת שיסוד אימא הוא המקשר כו')".

(בסידור גבי סוכות): ד"ה זהר אמור דק"ג עב. וראה באוה"ת ויחי שפט, ב.

וכענין . . גבי סוכות): בגוכתי"ק נמצא במקומו: ”וכענין בוקע חלוני' רקיע וכמ"ש במ"א שהוא מפני ריבוי האור דוקא יפתח פתאום בדרך בקיעה וד"ל".

תוכן העניינים

מראי מקומות הערות וציונים על תורה אור

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה