אור ברסלב

מראי מקומות הערות וציונים על לקוטי תורה

שמיני עצרת

סוכות

דף פג

ביום השמיני עצרת: הנחה אחרת בסה"מ תקס"ג ח"ב ע' תשעב.
הדרוש ביום השמע"צ במאמרי אדה"א שמע"צ ע' א'שיג מיוסד על מאמר זה.
קיצורים והגהות נדפסו באוה"ת שמע"צ ע' א'תשצד. ביאור שם ע' א'תשצח. קיצורים ע' א'תתכ.
כמה ענינים מהמאמר נתבארו בד"ה ביום השמיני שלח תשמ"א (סה"מ מלוקט ח"ב ע' קלד ואילך).

ביום השמיני עצרת: במדבר כט, לה.

שמאלו תחת לראשי: שה"ש ב, ו.

יפה שעה בתשובה ומע"ט כו': אבות פ"ד, מי"ז.

וכבר נתבאר פעמים רבות במ"א: ראה תו"א טז, א ואילך. וראה לקמן במפתח כ"ק אדמו"ר ערך יפה שעה אחת.

גדול תלמוד שמביא לידי מעשה: קידושין מ, ב. וש"נ.

רמ"ח פקודין אינון רמ"ח אברין דמלכא: ראה ת"ז תי' ל.

אין לו דמות הגוף: פיוט "יגדל". וראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"א.

כי לא מחשבותי גו' כן גבהו מחשבותי גו': ישעי' נה, ח-ט.

תתן אמת ליעקב: מיכה ז, כ. באוה"ת פ' וארא ע' קסז מציין לכאן.

מהו האמת שהנביא משבח שניתן ליעקב מדת אמת: באוה"ת נ"ך כרך א ע' תקצה מבאר "דהקושיא שהרי יעקב עצמו הוא אמת וא"כ מהו תתן אמת ליעקב" ע"ש.

כי א-ל דעות ה': ש"א ב, ג.

והחכמה מאין תמצא: איוב כח, יב.

דכולא קמי' כלא חשיב: זח"א יא, ב.

ואמת ה' לעולם: תהלים (קיז, ב).

ובכל זמן שתקנו לומר הלל: ראה דרך מצותיך קמח, א.

להנחיל אוהבי יש: משלי ח, כא.

סד"ה כי תשמע בקול: לעיל פ' ראה כג, ד.

כמ"ש הרמ"ז פ' אמור (תחלת דצ"ו): "שכן ההלל סודו להאיר במ' סוד אדנ"י גימט' הלל וז"ש אתעטרת סיהרא שאז היא שלימה ומולכת באדנות שלה בכח התלת דרגין שעליה יה"ו".

סד"ה בכ"ה בכסלו: בתו"א פ' מקץ.

ועתה יגדל נא כח אד': במדבר יד, יז.

יעקב הוא בחי' י' עקב: ראה קה"י ערך ישראל.

בביאור ע"פ אלה מסעי: לעיל פ' מסעי צג, ג.

כי אמת היינו תורה: ירוש' ר"ה ג, ח. פתיח' איכ"ר ב. ועוד.

כי באור פניך: ברכת שים שלום.

כמ"ש באד"ר: זח"ג קלג, ב.

כל ארחות ה' חסד ואמת: תהלים כה, י.

לית מחשבה תפיסא בי': ראה ת"ז בהקדמה (ד"ה פתח אליהו).

וגם אהבה זו היא ירושה לנו מאבותינו: ראה תניא פרק יח.

הכח והעוז להיות תלוי אתעדל"ע באתעדל"ת: בלקו"ש חי"ט ע' 159 הערה 16 מציין לד"ה אדון עולם תש"ג ע' 14 "אשר כללות הענין מה שבאתעדל"ת אתעדל"ע הוא רק לפי שכן עלה ברצונו ית'" ע"ש בלקו"ש בהערה 14 בארוכה.

בד"ה הבאים ישרש: תו"א נג, ג ואילך. וראה במ"מ לשם.

ונכרתה הנפש ההיא מלפני אני ה': ויקרא כב, ג.

שנכרתה הנפש ההיא משרשה: מובא באוה"ת נ"ך כרך ב ע' א'מ.

הכרת תכרת גו': במדבר טו, לא.

וזכות אבות לא תמה: מחלוקת בשבת (נה, א). ולהעיר מתו' שם, ד"ה ושמואל אמר. אבל כן הוא המסקנא בויק"ר (פל"ו, ו). ועייג"כ ירוש' סנהדרין פ"י, ה"א. אגדת בראשית פ"י. זח"א קסח, א. זח"ג קעד, א. ת"ז תי' כא (נד, ב). תיקונים מז"ח (קיג, ד). — הערת כ"ק אדמו"ר זי"ע בסה"מ תש"ח ע' 192.
וכמ"ש [הל'] כאן ל"מ. [כ].

אע"ג דאיהו לא חזי: מגילה ג, א.

אין . . מזל לישראל: שבת קנו, א.

כי אבי ואמי עזבוני: תהלים כז, י.

או השבע שבועה: במדבר ל, ג.

צריך להבין ענין שבועה זו: ראה סה"מ אתהלך לאזניא ע' רה. סה"מ תרל"ד ע' רצ.

לזרעך נתתי את הארץ: בראשית טו, יח.

נגד חכמתו ורצונו: "וי"ל שהכוונה בזה שמוסיף "ורצונו" היא, דפעולת השבועה היא לא רק שע"י השכל לא יהי' שינוי בהרצון, אלא שגם אם יהי' שינוי גם בהרצון (שבגילוי) יעשה נגד רצונו" — ד"ה יו"ט של ר"ה תשל"ג (נ' בסה"מ מלוקט ח"ג ע' רצה הערה 28).

בי נשבעתי נאום ה': בראשית כב, טז.

אשר מלשון באשרי: בת"ז (ת"ל עד, רע"ב). ובריש (תט"ל). [כ]. ראה באוה"ת נ"ך כרך ב ע' תתקיא שמציין לכאן.

באשרי כי אשרוני בנות: בראשית ל, יג.

אשרי יושבי: תהלים פד, ה.

מבשרי אחזה: איוב יט, כו.

תר"ך עמודי אור: פרדס ש"ח, פ"ג.
ע"ל בחקותי (מז, ב). וש"נ. [כ].

חכים ולא בחכמה ידיעא: ת"ז בהקדמה.

בד"ה והנה מנורת זהב: לעיל פ' בהעלותך לד, ב.

בד"ה לסוסתי: לקמן שה"ש יב, ב.

בד"ה שוש אשיש: לעיל נצבים מז, ד.

שנהנין הנשמות מזיו: ראה ברכות יז, א.

מוטב דלידייני' וליתי לעלמא דאתי: חגיגה טו, ב.

ע"י נהר דינור מתעלים בעילוי אחר עילוי: ראה זח"א רא, א. זח"ב ריא, ב. ופע"ח ש' התפלין פ"י. כנפי יונה ח"ד סי' ח.

ביו"ד נברא עוה"ב: מנחות כט, ב.

וקראת לשבת עונג: ישעי' נח, יג.

אז תתענג על ה': ישעי' נח, יד.

יש ב' מיני תענוגים לפני המלך: ראה לעיל פ' נצבים מח, ב.

כי אבי ואמי עזבוני: תהלים כז, י.

שלום שלום לרחוק ולקרוב: ישעי' נז, יט.

מרחוק ה' נראה לי: ירמי' לא, ב.

בזח"א (ד"ו ע"א): נעתק באוה"ת ויקרא כרך ב ע' תרסא.

וע"ש במק"מ ובהרמ"ז: מבואר ונתבאר באוה"ת ויקרא כרך ב ע' תרסד.

בד"ה החלצו מאתכם: לעיל מטות פו, ב.

כי הנני מושיעך מרחוק: ירמי' מו, כז.

אחכמה והיא רחוקה ממני: קהלת ז, כג.

רבות פ' חקת: פי"ט, ג.

סד"ה כי המצוה הזאת: ראה לעיל מה, ג. ובסה"מ תקס"ה ח"ב ע' תתעט.

במקום שבע"ת עומדים: ברכות לד, ב.

בזח"ב (ויקהל דר"ז ע"א): ראה ספר החקירה עז, א. נזכר לעיל פ' בחקותי מז, ב. נא, ג.

ברוך כבוד ה' ממקומו: יחזקאל (ג, יג).

הנה מקום אתי: שמות לג, כא.

דף פד

לפני ה' תטהרו: ויקרא טז, ל.

שמאל דוחה: סוטה מז, א. וש"נ.

ויצעקו אל בצר להם: תהלים קז, ו. כח.

יוכ"פ אין בו לא אכילה ושתיה: יומא עג, ב.

ממעמקים קראתיך: תהלים קלו, א.

לרחוק שנעשה קרוב: ראה ברכות לד, ב.

שאמר ונעשה רצונו: ראה ספרי במדבר טו, ז. כח, ח.

בי"ג מדה"ר דמיכה: מיכה ז, יח.

בשעה שישראל עונין אמן יהא . . הקב"ה מנענע בראשו: ברכות ג, א.

בד"ה אני ה' אלקיכם: לעיל פ' שלח.

ע"פ מאמר הזח"ג קרח (קע"ח ב'): ראה ביאוה"ז לאדה"א צה, א. ואילך.

ועיין עוד מענין שמאלו תחת לראשי: באוה"ת שה"ש כרך א ע' רלג מציין: "ובד"ה ביום השמיני עצרת דרוש השני ושם נסמן מאמרי הזהר המדברים מזה". וראה שם ע' רלח-רמ שמביא מאמרי הזהר הנזכרים ומעתיק לשונם.

ישמח ה' במעשיו: תהלים קד, לא.

ישמח ישראל בעושיו: תהלים קמט, ב.

כי פנו אלי עורף: ירמי' ב, כז.

וירא ישראל את היד הגדולה: שמות יד, לא.

בד"ה בפ' נסכים: לעיל פ' שלח מ, ד ואילך.

ואני נתתי לך שכם אחד: בראשית מח, כב.

על שכם שניהם: בראשית ט, כג.

לעבדו שכם אחד: צפני' ג, ט.

ה' צלך על יד ימינך: תהלים קכא, ה.

בד"ה ביום השמיני שלח: לקמן פו, ג ואילך.

ואשים דברי בפיך: ישעי' נא, טז.

כי לא על הלחם לבדו: דברים ח, ג.

שהוא בחי' תורה: ראה חגיגה יד, א.

סד"ה וארשתיך לי: לעיל במדבר ח, ד.

ובזח"א (בראשית . . ובפי' הרמ"ז שם): ראה לעיל פא, ג ובהנסמן לשם.

ואהי' שעשועים יום יום: משלי ח, ל.

ושעשועי את בנ"א: משלי ח, לא.

או יחזיק במעוזי: ישעי' כז, ד.

בגמרא ספ"ק דקדושין: מ, ב. בארוכה באוה"ת פ' ואתחנן ע' רמא ואילך.

התורה עיקרה מתנה מלמעלה: ראה שמו"ר פמ"א, ו. רש"י שמות לא, יא. ועוד. אוה"ת פ' ראה ע' תשסא.

לכו שברו . . וחלב: ישעי' נה, א.

עקימת שפתי הוה מעשה: ראה ב"מ צ, ב. סנהדרין סה, א.
ע"ל האזינו (עד, ג). וש"נ. [כ].

מבין דבר מתוך דבר: חגיגה יד, א. וש"נ.

בינה ליבא: ת"ז בהקדמה (פתח אלי').

נח"ר לפני שאמרתי ונעשה רצוני: ספרי במדבר כח, ח. וראה ג"כ טו, ז.

ועיין מענין ביום השמיני עצרת: רוב המ"מ נעתקו באוה"ת כאן ע' א'תשע ואילך.

ברבות וישלח פ' פ"א: "מהו אמת אמר ריש לקיש אלף ראשון [ברבות שלפנינו בראשון] של אותיות מ"ם באמצע תיו בסוף על שם אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלקים" — אוה"ת ויחי שפט, א. וכ"ה גם באוה"ת כאן ע' א'תשצז.

המתנשא מימות עולם: ברכת יוצר.

דרשו ה' בהמצאו: ישעי' נה, ו.

חצבה עמודי' שבעה: משלי ט, א.

ברבות ר"פ שמיני: "אלו שבעה ס"ת" — ראה אוה"ת בראשית כרך ד תרפג, א.

ואמת ה' לעולם: תהלים קיז, ב.

יקוו המים אל מקום אחד: בראשית א, ט.

מקוה ישראל ה': ירמי' יז, יג.

אומרים בשמע"צ מוריד הגשם: טוש"ע או"ח רסקי"ד. ועוד.

ביום השמיני עצרת: הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי משמע"צ תקס"ו. ונמצאים ב' הנחות א' בסה"מ תקס"ה ח"ב ע' תתקס. והנחה הב' שם בשולי העמוד. ביאור שם ע' תתקפה.
ראה הגהות באוה"ת שמע"צ ע' א'תתז. א'תתח.

ותרגם אונקלוס: עה"פ במדבר כט, לה.

במקורם ושרשם: ראה אוה"ת שמע"צ ע' א'תשעח.

זה היום תחלת מעשיך: בברכת זכרונות.

ג"ע התחתון שהוא הממוצע בין העולמות הרוחנים ובין עוה"ז הגשמי: בסה"מ תקס"ה ח"ב ע' תתקס בהנחת כ"ק אדה"א נוסף: "(וע"כ לא נמצא ג"ע זה בשטח הארץ הגשמי בכדור הארץ הלז כי הרי הוא בחי' הרוחניות ושורה במרכז קו האמצעי הנק' קו השוה כו' כמבואר בס' הגמול להרמב"ן". וראה בס' הגמול (הוצאת שעוועל) ע' רצה. וראה סה"מ תקע"ז — הנחות ע' פב.
וראה גם באוה"ת שה"ש כרך ב ע' תשפד: "געה"ת הוא פנימי' עולם העשי' וממוצע בין רוחנית לגשמיות כי דירת אדה"ר היה בג"ע" ע"ש.
בענין קו השוה — ראה ע"ח שער ג פ"א, ונזכר גם לעיל פ' תזריע ח, א.

וכמ"ש בזהר: בהקדמה לזח"א (ז, א). [כ]. בתקס"ה מבאר הזהר.

יש נהר דינור כו': נסמן לעיל פג, ד.

נהר דינור: ל' הפסוק דניאל (ז, יו"ד). [כ].

בד"ה ויהי מקץ: תו"א לא, א.

וכן מגן עדן התחתון לעליון: בס' כוונות מהאריז"ל (סא, א) ד' קארעץ שעובר דרך נהר דינור, ב' הזהר. ועל בין עוה"ז וגעה"ת לבד הזכיר, ובאמת גם ע"ז צריך נהר דינור רק במדריגה אחר כמ"ש להדיא ד"ה ויהי מקץ הא' בתו"א. [כ].

הכל ירוממוך סלה: ברכת יוצר דשבת.

וכל החיים יודוך סלה: נוסח תפלת שמו"ע.

סלה בלי הפסק: ראה עירובין נד, א.

וכנודע מענין השמיטות והיובלות: ראה לקמן שה"ש ג, ד. ובאוה"ת שה"ש ע' מה.
בסה"מ תקס"ה ע' תתקסב בנוסחא שני' "כמ"ש בכתבי האריז"ל שיש בחי' עליות נ' אלפים יובלות עד ש[יגיע] לתכלית העילוי אל הארת מל' דא"ס".

דף פה

שהוא תחלת עולם העשי' . . וכמ"ש . . לעבדה ולשמרה: בסה"מ תקס"ה שם ע' תתקסג בנוסחא שני' מבואר יותר: "פי' תחלת מעשיך הוא בחי' ג"ע התחתון שהוא התחלת עולם העשי' שהוא הממוצע בין רוחניות לגשמיות דעשי', שקודם חטא אדה"ר הי' אצלו בחי' ג"ע התחתון כמו אצלנו עולם העשי' הגשמי כמ"ש ויניחהו בג"ע לעבדה ולשמרה כו' רק לאחר שחטא כתיב ויגרשהו מג"ע".

ויניחהו בג"ע לעבדה ולשמרה: בראשית ב, טו.

בד"ה אוסרי לגפן: תו"א מו, א.

נעוץ תחלתן בסופן: ס"י פ"א, מ"ז.

אני ה' הוא שמי: ישעי' מב, ח.

צדיקים יושבים ונהנים מזיו השכינה: ברכות יז, א.

אז תתענג על ה': ישעי' נח, יד.

כמ"ש בזהר (ויחי דרי"ט ע"א): ראה גם לעיל פ' חקת סב, ג.

יפה שעה א' בתשובה ומע"ט: אבות פ"ד, מי"ז.

סד"ה יונתי בחגוי: לקמן שה"ש יז, ג.

תשובה קדמה לעולם: ב"ר א, ד. פסחים נד, א.

בד"ה וירא ישראל את היד: תו"א סב, א בענין יפה שעה אחת.

מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ: תהלים עג, כה.

ע"מ לקבל פרס: ראה אבות פ"א, מ"ג.

צור לבבי: תהלים עג, כו.

ישת חשך סתרו: תהלים יח, יב.

כחשיכה כאורה: תהלים קלט, יב.

השוה ומשוה קטן וגדול: פיוט וכל מאמינים.

כי שם הוי' במקורו נחשב כבחי' אלקים: ראה יהל אור ע' שה.

ושמתיך בנקרת הצור: שמות לג, כב.

סד"ה כי ביום הזה יכפר: לעיל פ' אחרי כו, ג.

בד"ה האזינו השמים: לעיל עא, ג.

תוכן העניינים

מראי מקומות הערות וציונים על לקוטי תורה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה