אור ברסלב

מראי מקומות הערות וציונים על לקוטי תורה

סוכות

האזינו

דף עח

ושאבתם מים: הנחה אחרת בסה"מ אתהלך לאזניא ע' קלב. וראה מאמרי אדה"ז הקצרים ע' תרכג הערה 153.
וראה היום יום ע' צו (נעתק בהוספות להערות וציונים בלקו"ת כאן).
באוה"ת דברים כרך ו ע' ב'תקלא הערה לד"ה זה.

ושאבתם מים בששון: ישעי' יב, ג.

ביום השמיני עצרת: במדבר כט, לה.

ואש של מעלה הי' יורד על המזבח כדמות ארי': יומא כא, ב. וראה לעיל פ' במדבר יא, א.

וניסוך המים כל שבעה: סוכה פ"ד, מ"א.

תפלות כנגד תמידין: ברכות כו, ב.

עבודה שבלב זו תפלה: תענית ב, א. קטע מובא באוה"ת שה"ש כרך ב ע' תפב.

והלב הוא רומז כנגד המזבח: ראה עקידה פ' צו. תורת העולה ח"א פכ"ד.

וכשם שהיו ב' מזבחות פנימי וחיצון כך יש בלב ב' בחי': ראה סה"מ תקס"ד ע' סו ואילך. דרך מצותיך מצות בנין מקדש פז, א. אוה"ת ויקהל ע' ב'רה ואילך.

בזח"ג פ' צו ד"ל ע"ב: נזכר גם לעיל פ' שלח מט, א. "אמר רבי יהודה דא אוריאל ובהרמ"ז שם אוריאל בת"ת". — אוה"ת נ"ך כרך א ע' תרצה. וראה באוה"ת פ' ויקהל ע' ב'קפה מה שמציין לזהר הנ"ל.

בד"ה שה"ש: לקמן שה"ש א, א.

ב' בחי' מזבח . . פרים ואילים וכבשים כו': ראה אוה"ת ויקהל ע' ב'קפה.

ובדף כ"ז כתב דאוריאל גימטריא אברהם: "והוא כחשבון אברהם בחי' חסד" — אוה"ת ויקהל ע' ב'קמז.

חסד לאברהם: מיכה ז, כ.

בד"ה וילקט יוסף: תו"א מד, ג. וראה אוה"ת בראשית כרך ב שנב, א. סה"מ תקס"ב ח"ב ע' שלט.

אחרי ה' ילכו כארי' ישאג: הושע יא, י.

כי ה"א אש אוכלה הוא: דברים ד, כד.

אש אוכלה אש: יומא כא, ב.

ארז"ל שאסור לאכול קודם התפלה: ברכות י, ב. שו"ע או"ח ספ"ט, ס"ג.

לשרוף דאגת הפרנסה: ע' לעיל שובה הא' רפ"ג סקילה ברוחני' דאגת הפרנסה יעו"ש [כ].

יגיע כפיך כי תאכל: תהלים קכח, ב.

אע"פ שאש יורד . . מצוה להביא מן ההדיוט: יומא כא, ב.

זורע צדקות ומצמיח ישועות: ברכת יוצר.

שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני: שה"ש ב, ו.

חסד דרועא ימינא: ת"ז בהקדמה (פתח אלי').

וימין מקרבת: סוטה מז, א. וש"נ.

עם קרובו: תהלים קמח, יד.

בביאור ע"פ שימני כחותם: לקמן שה"ש מו, ד.

דף עט

כי לא ידח ממנו נדח: ראה ש"ב יד, יד.

בצדקה תכונני: ישעי' נד, יד. [כ].

ישראל למטה הם מלאים מצות צדקה: ראה חגיגה כז, א.

צריך לזרוע ע"ג עפר שנחרש: ראה פסחים מז, ב.

ומאי חזית דדמא דידך סומק טפי: פסחים כה, ב.

ולרש אין כל: ש"ב יב, ג.

הלא אב א' לכולנו: מלאכי ב, י.

ואנכי עפר ואפר: בראשית יח, כז.

הושיעה ימינך: תהלים ז, ז. [כ].

השיב אחור ימינו: איכה ב, ג.

להושיע ידו לו: ראה שופטים ז, ב. ישעי' נט, טז.

עת לחבק: קהלת ג, ה. [כ].

בזהר פ' ויצא . . ובמק"מ שם: ראה באוה"ת פ' וארא ע' קכה ובפ' פנחס ע' רסב.

ע"פ המאמר הזהר . . קוב"ה בגלותא סליק לעילא: ראה לעיל פ' נצבים מח, א. תו"א נה, ב.

וכ"מ הפי' בזהר פרשה בשלח . . ובפ' אחרי דע"ד ע"א: נזכרים גם באוה"ת נ"ך כרך ב ע' עח.

כמ"ש הושיעה ימינך . . בתהלים סי' ס': ראה ביהל אור ע"פ. ובאוה"ת נ"ך כרך ב ע' א'עח.

ורב חסד: שמות לד, ו.

כי חפץ חסד הוא: מיכה ז, יח.

ע"פ הוי' יחתו מריביו: לעיל פ' נשא כה, ג.

בביאור ע"פ אני דפ' ציצית: לעיל שלח נא, א.

דלית שמאלא בהאי עתיקא: זח"ג קכט, א. וראה שם רפט, א.

בד"ה צאינה וראינה: לקמן שה"ש כא, ב.
בבוך 1101 תקצו, א בגוכי"ק נוסף: בפ' קדושים. בבוך 4 (לקו"ת מהדו"ק) נכתב מאמר זה בפ' קדושים.

וברבות נזכר מענין הושיעה ימינך: ראה יהל אור עה"פ ע' רט ואילך שנעתקו כל המקומות שנזכרו כאן. וראה גם אוה"ת פ' פנחס ע' א'סא.

ושייך לזה ג"כ מ"ש בזהר פ' תשא דקפ"ט סע"ב ובפי' הרמ"ז: ע"ד הוכן בחסד כסאו, ראה אוה"ת פ' פנחס ע' א'סב.

ימינך ה' תרעץ אויב: שמות טו, ו. ראה יהל אור ע' רסח בשם השל"ה דף שט"ו סע"א.

דברים תחתונים פשוטים: ראה לעיל פ' אחרי נה, ד.

להיות ממארי דחושבנא: זח"ג קעח, א.

צעק לבם: איכה ב, יח.

ענין חנוכה בפ' מקץ: תו"א לב, ב.

זהו ענין מצות תרומת הדשן: ראה אוה"ת ויקרא כרך ג ע' תתא.

ג) והנה כל זה: קטע מובא באוה"ת פ' יתרו ע' תתקפב.

הוי כל צמא לכו למים: ישעי' נה, א.

אתה הראת לדעת: דברים ד, לה.

חסדים המכוסים: ע' שה"ש רד"ה לריח שמניך הא' בהמוקפים. [כ].

תפלת שמו"ע בלחש: שו"ע או"ח סק"א ס"ב.

בתפלה . . כאלו עומד לפני המלך: שם סצ"ח ס"א.

הכריעות והשתחוואות: ברכות לד, סע"א. שו"ע או"ח סקי"ג ס"א.

וכמ"ש במ"א ע"פ ארץ אוכלת יושבי': (ציון זה נמצא גם בהכתבי-יד שאין בהם הגהות אדהצ"צ). וראה ד"ה לה"ע אוכלת יושבי' בס' מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ע' תריט.

שהתגלות עתיק הוא בבינה: ראה זח"ג קע"ח, ב. תו"א ר"פ לך לך.

אותי עזבו מקור מים חיים: ירמי' ב, יג.

דהיינו ע"ד משל כמקור הנובע: באוה"ת פ' יתרו ע' תתצה מציין לכאן.

עמוק עמוק מי ימצאנו: קהלת ז, כד.

ברע"מ ס"פ בא (דמ"ב ע"ב): דשם מבאר ענין מקור ומעין וחפירה, ונזכר גם לקמן פ, ג. וראה ביאור במאמרי אדה"ז הקצרים ע' שיא.

בזהר ס"פ ואתחנן (דרס"ו ע"א): נזכר גם לעיל פ' צו יא, ג. פ' חקת עט, ג.

ובפ' וילך (דרפ"ו ע"א): באוה"ת נ"ך כרך א ע' שכח מציין לבחיי פ' בשלח ע"פ ויאמינו בהוי' דכל שאינו נזהר במלת אמן מורידין אותו . . ועז"א הכתוב אותי עזבו מקור מים חיים ע"ש. וראה באוה"ת שם ע' רו ואילך.

ברע"מ פ' עקב (דרע"א ע"א): "אמן הוא רזא דקשרין דכל יחודא וקדושה" — אוה"ת ש"ש ע' א'תעט. וראה באוה"ת בראשית תקסו, א מה שמביא בשם הזהר.

ועיין עוד בזהר ויקרא די"ב ע"א: בענין מקור מים חיים.

ונפשי כעפר לכל תהי': תפלת אלקי נצור. ראה אוה"ת בלק ע' תתקיט.

מה בין עפר לאבק: ראה אוה"ת חקת ע' תשעא.

סד"ה ויאבק איש עמו: תו"א כו, ג.

ובד"ה ויגש אליו יהודה: תו"א מג, ג.

בביאור ע"פ מי מנה: לעיל בלק ע, א.

ולפני א' מה אתה סופר: ס"י פ"א, מ"ז.

במ"א בענין לך לך: תו"א יא, א.

בלקו"ת שם: — להאריז"ל.

ובפרדס בעה"כ בערך ארץ עליונה: הלשון באוה"ת בראשית כרך ד תשכו, א.

וכ"כ במא"א ערך עפר: סעיף כד. ראה גם לעיל פ' בלק ע, ב.

כנזכר ברבות בקהלת: ראה גם אוה"ת שבועות ע' קיב.
וראה באוה"ת פ' בלק ע' תתקכא שכ' "ואיך גלגל חמה בחי' אור נברא מן העפר", עי"ש. וראה אוה"ת שבועות ע' קיב.

בביאור ע"פ הבאים ישרש: תו"א פ' שמות.

הכל הי' מן העפר: קהלת ג, כ.

ישת חשך סתרו: תהלים יח, יב.

הכתר . . מבחי' תחתונה שבמאציל: ע"ח שמ"ב פ"א.

מי מנה עפר יעקב: במדבר כג, י.

חכמה בראש וחכמה בסוף: זח"א כו, ב.
ע"ל עקב (טו, ב). וש"נ. [כ].

נעוץ סופן בתחלתן: ס"י פ"א, מ"ז.

ושאבתם מים: הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי בסידור רסח, א. נאמר בליל מוצאי שבת חוה"מ סוכות תקס"ה — ראה רשימת המאמרים שבסו"ס תקס"ד הערה 100.
עוד הנחה במאמרי אדה"ז נביאים ע' עט ואילך.
קיצורים והגהות נדפסו באוה"ת דברים כרך ה ע' ב'קמז.
ד"ה ושאבתם — תרל"ד [נדפס בסה"מ תרל"ג ח"ב ע' תקלט] מיוסד על מאמר זה.
ראה הענינים בסה"מ אתהלך ע' מז ד"ה להבין ענין ניסוך המים. ובסה"מ תרל"ה ח"ב ע' תמא.
לכללות המאמר ראה גם סה"מ תרנ"ד ע' כא. ועוד.

סוכה ל"ד א' זבחים ק"י ע"ב: וכ"ה בסוכה מד, א. תענית ג, א (בסוגיא דניסוך המים). מו"ק ג, ב — לקו"ש חכ"ט ע' 226 בשולי העמוד.

אם הבנים שמחה: תהלים קיג, ט.

ועבד הלוי הוא: במדבר יח, כג.

הוא דא עתיקא: זח"ג (קעח, ב). [כ].
ראה ביאוה"ז להצ"צ ע' תקכ ואילך.

השיר שהיו אומרים על היין שהוא בחי' בינה: ראה זח"ג קכז, א. וראה ספר הליקוטים — דא"ח להצ"צ ערך יין סעי' א.

נכנס יין כו': סנהדרין לח, א.

בד"ה אז ישיר: תו"א סב, ג.

בד"ה לך לך: תו"א יא, ב.

דף פ

בד"ה ה' לי בעוזרי: לקמן פח, ב.

בד"ה ענין המרגלים: לעיל שלח לו, ד.

והאופנים ברעש גדול: ברכת יוצר.

מערבי של מים כו': סוכה פרק ד משנה ט.

וניסוך המים הוא בחי' חכמה: ראה המשך וככה תרל"ז פרק צז ואילך. ד"ה ושאבתם תרס"ט.

כה"ג נוטל חלק בראש: יומא יד, א.
ע' נדרים (סב, סע"א). ובזח"א (קמז, סע"א) אי' כה"ג. [כ].

כל בעלי השיר יוצאים בשיר: שבת נא, ב.

וילוו עליך וישרתוך: במדבר יח, ב.

כל התורה שמותיו של הקב"ה: ראה זח"ב קכד, א. זח"ג יט, א. פט, ב. קנט, א. רסה, ב.
ע"ל בפינחס (עו, ב). וש"נ. [כ].

כל אותיותיה מנויות: ראה קידושין ל, א.

וכל אות צ"ל בדמותו ותבניתו והנגיעה פוסלת: שו"ע יו"ד סרע"ד, סד"ה.

כמ"ש בזהר (ויקהל דף רי"ש): נזכר גם לעיל פ' חקת נט, ד.

דאורייתא מחכמה נפקת: זח"ב קכא, א. וראה שם פה, א. זח"ג פא, א.

חמשים שערי בינה: ר"ה כא, ב.

ותושבע"פ היא בחי' מל': ראה ת"ז בהקדמה (פתח אלי').

בחכמה יסד ארץ: משלי ג, יט.

שהיא מל': מא"א אות א, סקכ"ו.

בע"ח שכ"ו ספ"א: בדפוס שקלאוו תק"ס.
לפננו ש' ס' אבי"ע ספ"ב, ובזה יובן כאן דה"ק. [כ].

שבחי' בינה נק' מי: מא"א אות מ, סס"ח.

יוצר אור ובורא חושך: ישעי' מה, ז.

וכחשכה כאורה: תהלים קלט, יב.

רוח קדים: שמות יד, כא.

הפך ים ליבשה: תהלים סו, ו.

ערבים עלי ד"ס: שהש"ר א ע"פ כי טובים דודיך (ב). וראה ע"ז לה, א.
ע"ל מטות (פה, רע"א). וש"נ. [כ].

מבואר בס"י . . בסופר וספר וסיפור: ס"י פ"א מ"א. וראה זח"ב קלז, ב ועוד. מאמרי אדה"ז נביאים ע' עט.

לספר שהיא בינה בחי' מחשבה וסיפור הוא בחי' דיבור: באוה"ת פ' וזאת הברכה ע' א'תתקו מציין לכאן.

התהוות העולמות הוא מבחי' דבר ה': ראה תהלים לג, ו.

מבחי' חכמה אי' סופר: ישעי' לג, יח. וראה לקוטי הש"ס להאריז"ל לר"ה טז, ב.

בראשית ברא . . שמחכמה: ת"י בראשית א, א.

ועמ"ש בד"ה איה סופר: תו"א נג, ג.

וע"פ שחורה אני: לקמן שה"ש ז, א. ושם מציין לכאן. וראה שם מו, ג.

חו"ב הם תרין רעין: ראה זח"ב נו, א. זח"ג ד, א.
ע"ל ר"פ ראה. וש"נ. [כ].

ובאתעדל"ת אתעדל"ע: ראה זח"א רלט, ב.

ובזה יתחברו בחי' חו"ב: ראה בהמשך וככה — תרל"ז ע' קנז ואילך.

נקודה בהיכלי': [עי' לעיל] (ר"פ ראה) נ' [כ].

אנשי מעשה מרננים ומרקדים: סוכה נא, א.

בזהר (פ' בלק דקפ"ט סע"א): ראה ביאוה"ז לאדה"א סד, א. בביאוה"ז להצ"צ כרך ב ע' תתנג. אוה"ת ויקרא ע' לט. ראה גם באוה"ת במדבר כרך ו ע' א'תרצט. אוה"ת בראשית כרך ו תשנא, ב. ושם מציין לעיין כאן.

כוס ישועות אשא: תהלים קטז, יג.

וכמ"ש בזהר ויחי דר"נ ע"א: ראה גם באוה"ת נ"ך כרך ב ע' א'תקצט.

דהע"ה על מדתו מל' דאצי': מא"א אות ד, ס"ט.

אם אני כאן הכל כאן: סוכה נג, א.

וכדפי' בזהר בהשמטות: ח"א דף רסא, ב.

ובפ' בראשית (דף א') פי': ראה אוה"ת סידור ע' קכח מה שכתב בשם הרמ"ז.

ותושע לו ימינו: ראה תהלים צח, א. איוב מ, יד.

רגלי' יורדות מות: משלי ה, ה.

לא יגורך רע: תהלים ה, ה.

ברע"מ פ' בא (דמ"ב ב'): מבואר במאמרי אדה"ז הקצרים ע' שיא ואילך.

והיינו בחי' יסודות דאו"א: ראה וככה — תרל"ז ע' קנח ואילך.

בזהר (ס"פ בלק: ראה גם אוה"ת פ' תשא ע' א'תתקלז ושם מציין לכאן.

ענין הקפות . . ואינו אלא מנהג: רמ"א בשו"ע או"ח סתרס"ט. בסידור עם דא"ח רסט, ב "והוא ענין המנהג נביאים בהקפות שאינו גם מד"ס אלא מנהג נביאים בלבד". וראה בלקו"ש חכ"ט ע' 227 הערה 54 הצ"ע בזה.

וקרוב לזה נתבאר במ"א בענין תפלת ערבית: ראה ביאוה"ז לאדה"א יג סע"ד. ביאוה"ז להצ"צ כרך א ע' פה. וראה לקמן שה"ש כד, ב.

אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני: קהלת ז, כג.

ותתצב אחותו מרחוק: שמות ב, ד.

אמור לחכמה אחותי את: משלי ז, ד.

תוכן העניינים

מראי מקומות הערות וציונים על לקוטי תורה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה