אור ברסלב

מראי מקומות הערות וציונים על לקוטי תורה

האזינו

יום כיפור

דף עא

האזינו השמים: הנחה אחרת בסה"מ תקס"ג כרך ב ע' תשנו. ובע' תשסג ביאור.
הגהות וקיצורים נדפסו באוה"ת האזינו ע' א'תרלח ואילך. א'תרמט ואילך. שם בהוספות ע' א'תתקמב הגהה לסוף אות א'. ביאור נדפס שם כרך ה ע' ב'קמ. כרך ו ע' ב'תקכא "שייך לסד"ה האזינו הא'".
הדרוש במאמרי אדה"א ח"ד ע' א'קסג מיוסד על ד"ה זה.
ד"ה תורה צוה תרל"ג (ח"ב ע' תקנא) מיוסד (חלק) על מאמר זה.
בענין דפ' האזינו שייכות לתשובה, וגודל מעלת פ' האזינו נתבאר בשיחת ש"פ האזינו תשמ"ב, וביאור הסיפור מתלמיד הרמב"ן המובא בסדר הדורות ובספר עמק המלך.

האזינו השמים . . יערוף כמטר: דברים לב, א-ב.

כנס"י שאלה שלא כהוגן: תענית ד, א. ראה גם לעיל סד, ב. אוה"ת נ"ך כרך א ע' תלט. אוה"ת פ' נח תריב, א.

אהי' כטל לישראל: הושע יד, ו.

מה שהם המשילו . . כגשם או לטל: במאמרי אדה"א כאן ע' א'קסג.

ההפרש בין גשם לטל: אוה"ת כאן ע' ב'קמ ואילך. ראה ספר המאמרים תרל"ג ח"ב ע' תקנג. סה"מ תרל"ד ע' מא.

תשובה קדמה לעולם: ב"ר א, ד.
פסחים (נד, א). [כ].

כי הנה תשובה קדמה לעולם: בבוך 788 קיט, א נוסף הגהה מהרא"י ריבלין "(עמ"ש ע"פ מי אל כמוך)".

נמצא כל ימיו בתשובה: שבת קנג, א. ראה שיחת תענית אסתר — תשמ"ב (הנחה בלתי מוגה): שכללות ענין התשובה הוא — "והרוח תשוב אל האלקים אשר נתנה", ולכן גם כאשר שב בתשובה ביום שלפנ"ז (ו"תורת אמת" קוראת לזה בשם "תשובה"), הנה למחרת נדרשת ממנו עבודת התשובה באופן נעלה יותר. זאת אומרת: נוסף על המבואר בתניא (פרק כט) ש"אף שכבר עשה תשובה נכונה, הרי עיקר התשובה היא בלב, והלב יש בו בחי' ומדרגות רבות כו'" — הרי כאן מדבר אודות עבודת התשובה באופן וסוג נעלה יותר. כי: בתניא (שם) מדובר (גם) אודות תשובה מיראה, כמובן מתוכן הפרק, ואילו בעניננו מדובר תשובה מאהבה — תכלית העילוי שבעבודת התשובה, עד ש"זדונות נעשו לו כזכיות" (לא רק "כשגגות").

עיקר התשובה: ראה לקו"ש ח"כ ע' 279. 438. סה"ש תנש"א כרך א ע' 172.

כמ"ש והרוח תשוב: ראה אוה"ת נ"ך כרך ב ע' א'קיג.
בלקו"ש חי"ט ע' 160 מבאר שעיקר התשובה לעלות לבחי' רוח, ואז יהי' תשוב אל האלקים ע"ש.

ביאור הדבר הנה אנו אומרים: קטע מובא בהמשך מים רבים תרל"ו פרק קעה. ובכרך ב שם ע' תקיט.

נשמה שנתת בי טהורה היא: ברכת השחר.

ויפח באפיו נשמת חיים: בראשית ב, ז.

כי על כל מוצא פי ה': דברים ח, ג.

בצאתו מההעלם אל הגילוי: ראה באוה"ת יתרו ע' תתקסב.

וע' בזהר פ' תזריע (דמ"ז ע"ב): בענין הבל הבלים. נתבאר בארוכה ביאוה"ז להצ"צ כרך ב ע' תתעח ואילך.

עודנה בהעלם ומתאחדת עם הנפש: במים רבים תרל"ו פרק קעה כ' בהקיצור שם "והתחיל לבאר שרש הנשמה טהורה בראת כו' נפחתה להיות יש ודבר נפרד אבל בראתה כענין התקשרות לבוש המחשבה בנפש".

ומתאחדת עם הנפש: בבוך 788 הנ"ל נוסף: (עמ"ש במ"א ע"פ כי ביום הזה כופר בענין ולכבודי בראתיו דשם נת' שעולם המחשבה נק' בראיה וגם מובן למשכיל דד' בחי' לכבודי בראתיו יצרתיו ועשיתיו הן הן ד' בחי' דנתבאר כאן בראתיו כל עד נפחת כמ"ש במ"א).

אז ראה . . ויאמר לאדם: בהמשך מים רבים הנ"ל פרק קעו נוסף: "(ע' ברע"מ זח"ג קי"א ב' מפרש על אדה"ר)".

אז ראה . . שהם ד' בחי': לקו"ת להאריז"ל. ראה ביאורו בסה"מ תקס"ג ע' ד. ביאוה"ז להצ"צ כרך ב ע' תקפח בסופו.
באוה"ת שמות כרך ז ע' ב'תקפו "המכוון שכדי שיבא השפע מאוא"ס ב"ה המאציל העליון בבי"ע צ"ל ע"י ד' בחי' חו"ב ומדות ודבור". וראה שם ע' ב'תקעט.

במדרש רבה ר"פ כי תשא פ"מ: ראה גם אוה"ת פ' כי תשא ע' א'תתקנא. פ' וארא כרך ז ע' ב'תקעט.

ובלק"ת ר"פ בראשית: להאריז"ל. נתבאר באוה"ת פ' עקב ע' תקפה. וראה שם ע' תקעט.

ובזהר . . ח"א דף ה' סע"א . . ח"ג קי"א ב': נזכרים באוה"ת כי תשא ע' א'תתקנא דשם כ' "שם פי' דכ"ז על המ' שעליה נאמר ה' אלקיך בה וזהו אז ראה כו'".

כי חלק ה' עמו: דברים לב, ט. בלקו"ת מבאר כי חלק גו' בענין התשובה דבחי' "והרוח תשוב אל האלקים אשר נתנה", שהיא תשובה עילאה. משא"כ באגה"ת [פ' ד-ו] מביא פסוק זה לבאר (בעיקר) הענין דתשובה תתאה.
ויש לומר, ששני הענינים ישנם בהימים שבהם קוראים פ' האזינו, כי בהתשובה שבעשי"ת (ועד"ז — בהד' ימים שבין יוהכ"פ לסוכות) — שתי מעלות (רמב"ם הל' תשובה פ"ב ה"ו וראה שיחה הנ"ל ס"ח): "יפה ביותר" (היינו תשובה נעלית יותר, תשובה עילאה), ו"מתקבלת היא מיד" (היינו שגם בחי' התשובה שבכל השנה, שבכללות היא תשובה תתאה — מעלת עשי"ת ש"מתקבלת היא מיד"). לקו"ש ח"ט ע' 215.

בבחי' יעקב חבל נחלתו הוא הגוף: בבוך 788 הנ"ל בגיליון: "נת' שהנשמה ששרשה גבוה . . וכדי שתרד . . להתלבש . . בתחלה . . נתת בראתי יצרתיו נפחת כנגד ד' אותיות הוי' . .)".

לא כל הנשמה יורדת למטה: ראה לקמן בשה"ש טז, ד.

ונק' מזל: ראה ספר קיצורים והערות לתניא ע' נ-נא.

אדם אית לי' מזלא: שבת נג, ב. ב"ק ב, ב.

אין מזל לישראל: שבת קנו, א. נדרים לב, א.

אין מזל לישראל . . אבל יש בחי' מזל מקור הנשמה: "נראה שמפרשים מזל היינו מזלות ורבינו פי' אין מזל לישראל היינו שבחי' אין הוא המזל של ישראל, ונמצא שניהם אמת כי אין מזל לישראל הוא בחי' המזלות והילוך הכוכבים ומזלות, אבל בחי' אין הוא המזל של ישראל, וע' בלקו"ת בד"ה יונתי בחגוי הסלע [שה"ש טז, ד] שפי' מארז"ל אע"ג דאיהו לא חזי . . שא"א לומר על מזלות שהרי אמרו רז"ל אין מזל לישראל, אלא הכוונה הוא על בחי' שרש ומקור הנשמה, ובד"ה האזינו הא' בסופו [לקמן עג, סע"ב] פי' שבחי' טל הוא למלעה משורש ומקור נשמות ישראל שמקורם הוא במזלות דנוצר ונקה". וראה גם במאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'קסט.
ראה סה"מ תרל"ג ח"א ע' רלט.

בפרדס בערה"כ ערך מזל: "הכתר נקרא מזל, והטעם כי הוא המשפיע ומזיל ומרביב לכל הספירות. וכמו שהמזל הוא עליון כן זה עליון לכל האצילות אמנם נק' מזל מצד בחינתו המתגלה ומשפיע לכלם" עכ"ל.

וכוכבים אשר חלק לכל העמים: ראה דברים ד, יט.

להחיות רוח שפלים: ישעי' נז, ט ו.

והרהורי תשובה שבאים לאדם: ראה לעיל פ' תצא לו, ד בשם הבעש"ט. ועיין גם לקמן שה"ש טז, ד.

אע"ג דאיהו לא חזי: מגילה ג, א.

ב"ק יוצאת ומכרזת: אבות ו, ב.

חזי שרואה ושומע הכרוזין של מעלה: לכאורה יש הפרש בין ראי' לשמיעה שראי' תופסת גשמיות הדבר. משא"כ שמיעה תופסת רוחניות, כמבואר באוה"ת ואתחנן ע' סג. ובהמשך תער"ב ס"ע תקמג ואילך. ע"ז תי' בשיחת ש"פ דברים תשמ"ז הערה 57 בשולי העמוד "ואולי י"ל שבשרשם מתאחדים, ועד שלפעמים גם שמיעה מכונה בשם ראי' (ראה מקץ מד, א ובראב"ע שם. אוה"ת וירא קד, ב וש"נ) אבל עצע"ק הכפל בלקו"ת "רואה ושומע", ואולי הכוונה לשרשם הנ"ל".

ממקורה ושרשה שלמעלה: בבוך 788 הנ"ל נוסף בגיליון: "(והיינו כמ"ש במ"א . . ושומר על . . הנשמה שבג"ע . .)".

בד"ה כי תצא: לעיל לו, ד.

נכרתה ממזל' ושרשה: בהמשך מים רבים שם פרק קעו נוסף: "שאצלו אינו נופל הרהורי תשובה ג"כ כו', ועכ"ז גם מי שנכרת נפשו משרשה ומקורה אל יאמר נואש לנפשו שגם לו יש תקוה" ע"ש.

נכרתה ממזל' ושרשה: בבוך 788 הנ"ל בגיליון: "(נת' שלא כל הנשמה נכנסת לגוף רק הארה ממנה אבל כל הנשמה מלמעלה נק' מזלא)".

ונוזלים מן לבנון: שה"ש ד, טו.

החכמה תחי': קהלת ז, יב.

נמשך מבחי' שלמעלה מן השכל . . בחי' אין שאינו מושג: בהמשך מים רבים הנ"ל נוסף קיצור לסעי' קעו: "קיצור ד' בחי' בחלק ה' עמו נגד ד' אותיות דשם הוי', עד שבאה להתלבש בגוף, ולא כל הנשמה מלובשת בגוף כ"א רק מקצת והארה ועיקרה היא למעלה זהו בחי' מזל וממנו נוזל למטה להארה המלובשת בגוף ונוזלים מן לבנון ע"ד החכמה מאין תמצא, וזהו מהות התשובה להשיב הנפש לשרשה בחי' האין כו'".

בג"ע נהנית מזיו השכינה: ברכות יז, א.

עד יעבור עמך הוי': שמות טו, טז.

דף עב

סעיף ב): סעיף זה ליתא בבוך 788. ובצד הגיליון יש הגהה מהרא"י ריבלין שא"א לפענח.

ועיין בבחיי פ' יתרו: בהוצאת שעוול ע' קצז. הלשון נעתק באוה"ת פ' בראשית כרך ג תקכב, א.

בשנת היובל הזאת תשובו: ויקרא כה, יג.

סד"ה וימצאו איש מקושש עצים: לעיל שלח מב, ד.

וסד"ה והיה ביום ההוא: לעיל ס, ב.

ע"פ שוש אשיש: לעיל פ' נצבים.

ובד"ה ביום השמיני עצרת: לקמן פה, ב.

פ"ד דאבות יפה שעה א' של קורת רוח: מי"ז.

דבזהר תרומה . . ומדרגת הרוח: ראה ד"ה אתם נצבים תשל"ו.

בזהר בפ' בראשית (דל"ז ע"ב: ראה גם לעיל פ' אמור לו, ד.

לא ידון רוחי: בראשית ו, ג.

ובס"י איתא אחת רוח אלקים חיים: פ"א, מ"א. אוה"ת פ' במדבר ע' לא.

עד יערה עלינו רוח ממרום: ישעי' לב, טו.

רוח האדם העולה למע': קהלת ג, כא.

רוחו ונשמתו מבחי' סוכ"ע: ראה הערת כ"ק אדמו"ר באוה"ת פ' שמות ע' פב בשולי העמוד.

ונתתי רוחי בכם וחייתם: יחזקאל לז, יד.

מתנה טובה יש לי בבית גנזי: שבת י, ב. וש"נ. זח"ג קכב, ב.

נותן בעין יפה הוא נותן: ב"ב סה, א.
ל' הרע"ב סופ"ד דב"ב ול' הרשב"ם שם (נג, א. סה, א. עא, א) כי לשון הש"ס (שם) מאן דיהיב וכו'. [כ].

במשנה פ"ד דתרומות: מ"ג.

עלי עין: בראשית מט, כב.

עין לא ראתה אלקים זולתך: ישעי' סד, ג.

זבחי אלקים רוח נשברה: תהלים נא, יט.

בכל לילה חוזרת נשמתו: ראה יהל אור ע' קטז.

מי יעלה בהר ה': תהלים נא, יט.

בכל יום צריך להיות . . בק"ש: ראה אוה"ת ויקרא כרך א ע' פט.

וישמע שאול: ש"א יז, יא.

ולמסור נפשו באחד: בבוך 788 הנ"ל מוסיף: (נת' ענין כל ימיו בתשובה למקורה ושרשה העליון וזהו שמע ישראל כו').

ראה נתתי לפניך . . ובחרת בחיים: דברים ל, טו. יט.

בכל דבר יש חומר וצורה: רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב, ה"ג.
ל' הרמב"ם במו"נ כ"פ. וספ"א מח' פרקים שלו. [כ].

לאהבה את ה"א כי הוא חייך: דברים ל, כ.

מי לי בשמים: תהלים עג, כה.

ואם לעוברי רצונו כך: נדרים נ, ב.

פי' אחר שרואה שנמשך כ"כ חיים: ראה לעיל פ' שלח מז, א.

במקום שבע"ת עומדים: ברכות לד, ב.

שהם בחי' עוברי רצונו: בבוך הנ"ל נוסף בגיליון: "(עמ"ש במ"א בענין וכל קרבי כו' שיש מלאכים הנק' קרביים ע"ש שמבררים השפע והמובחר נמשך בעולמות עליוני' שיהיו נהנין מזיו כו', והפסולת נשפע למטה . . עוה"ז . . כמו צואה יחשב לגבי תענוגי אלקו' שבג"ע כו')".

במקום שבע"ת עומדים: ברכות לד, ב.

ויצעקו אל ה' בצר להם: תהלים קז, ו.

שבת אותיות תשב: ראה ב"ר פכ"ב ביפ"ת. ראה לעיל בלק עב, א ובמ"מ לשם. אגה"ת פ"י ובליקוט פי' — חיטריק שם.

כי בו שבת מכל מלאכתו: בראשית ב, ג.

והרי לא שייך עמל ויגיעה לפניו ית': ראה ב"ר פ"ג, ב. וש"נ.

כי ששת ימים עשה: שמות כ, יא.

בעשרה מאמרות שנבה"ע: אבות רפ"ה.

ובראשית נמי מאמר הוא: ר"ה לב, א. מגילה כא, ב.

כולם בחכמה עשית: תהלים קד, כד.

בד"ה להבין ענין הפסוק מי אל כמוך: לעיל סא, א.

כי בכל יום הארה מעין שבת: ראה לעיל פ' בהר מא, א. תו"א ט, ב. פח, א.

שכל שבתות השנה הם חשובים נגדו כימות החול לגבי שבת: מובא באוה"ת פ' שמות ע' רעה. ובאוה"ת ויקרא כרך ב ע' תקח, ושם מבאר אף שיש עליות בשבת עד הכתר, ומבאר שזהו כתר דאצי' ויוהכ"פ הוא רעדכ"ר שזהו מבחי' אדם קדמון ע"ש. וראה גם שם בכרך א ע' שי "דצ"ע כי גם בשבת עולים בי"ע באצי' במנחה". וראה גם באוה"ת פ' נצבים ע' א'רמז.

ובכל השבתות מאיר הארה ממנו בלבד: ראה יהל אור ע' תקכו.

ואית רצון ואית רצון: ל"מ מקורו. [כ].
ראה סה"מ תש"ט ע' קיג בהערה.

לפני ה' תטהרו: ויקרא טז, ל.

אצלי ודוך: ע"ל חקת (סז, א) ונ' א"ז מאדמו"ר. [כ].

ע"פ תבנה ותכונן עיר סיחון: לעיל פ' חקת סז, א.

סלחתי כדבריך: במדבר יד, כ.

המרבה לסלוח: ברכת סלח לנו.
ע' באגה"ת (פי"ב). [כ].

וכל מאמינים שהוא לבדו הוא: פיוט די"נ.

ולית מח' תפיסא בי' כלל: ת"ז בהקדמה (פתח אלי').

ובשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד: דברים ד, לט.

אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו: ישעי' א, יח.

ושער רישי' כעמר נקא: דניאל ז, ט.

וכמ"ש ושער רישי' כעמר נקא: בבוך 788 שם נוסף בגיליון: פי' הפסוק הוא מ"ש בענין הנותן שלג כצמר . . שהצמר גבוה מהשלג יען היות אשר שרשה מגלגלתא . . [א"א לפענח כל ההגהה].

ברבות ויחי פצ"ט: ראה ביאורו באוה"ת נ"ך כרך א ע' צא: "בזכות התורה אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו" ע"ש.

ור"פ ויקרא בפסוק ההר הטוב הזה והלבנון: "תני רשב"י למה נקרא שמו לבנון שמלבין עונותיהם של ישראל הה"ד אם יהיו חטאיכם כשנים" אוה"ת נ"ך כרך א ע' צא.

פ' אמור פ' כ"ז: "בג' מקומות בא הקב"ה להתווכח עם ישראל . . כיון שראה הקב"ה ששמחו עכומ"ז הפכה להם לטובה שנאמר אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו" — אוה"ת נ"ך כרך א ע' צב.

במדבר פ' ב' נשא . . רפ"י: "וכ"ה ממש בפ' נשא פ' יו"ד ע"פ חכו ממתקים . . וכ"ה עד"ז בפ' במדבר . . גבי והיה במקום אשר יאמר" — אוה"ת נ"ך כרך א ע' צב.

נשא רפ"ח: "ולמה קורין אותו לבנון שהוא מלבין עונותיהם של ישראל כשלג" — אוה"ת נ"ך כרך א ע' צב.

ובשה"ש רבה בפסוק כאהלי קדר: "בפי' כיריעות שלמה מה יריעות שלמה זו מתלכלכת ומתכבסת כו' כך ישראל אף על פי שמתלכלכין בעוונות כל ימות השנה יוהכ"פ בא ומכפר עליהם שנאמר אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו" — אוה"ת נ"ך כרך א ע' צב.

ובפ' צוארך כמגדל השן: "אפך כמגדל הלבנון זה בהמ"ק כו' שמלבין עונותיהם כו' כשלג ילבינו" — אוה"ת נ"ך כרך א ע' צב, וע"ש ב' פי' בתי' ואפך.

לבון הלכתא: שם כתוב "לבון ההלכה" וכ"כ בת"ז קמז, א. קנב, ב. [תז"ח צז, ד — ההלכות]. קנה, א. [תז"ח צט, ב אבל בזח"א כז, א הלכתא]. [כ].

אנכי כללות מ"ע ולא יהי' לך כללות מל"ת: ראה זח"ב צא, א. וראה ג"כ שם רעו, א.
ע' בקו"א מסש"ב ד"ה הנה לא טובה השמועה. [כ].

אנכי מי שאנכי: ראה לקו"ת להאריז"ל פ' תולדות. זח"א קסז, ב. זח"ג יא, א. ועוד. וראה בהנסמן לעיל פ' פנחס פ, ב.

רמ"ח מ"ע . . רמ"ח אברים דמלכא: ראה ת"ז ת"ל.

שמאלו תחת לראשי: שה"ש ב, ו.

ולא יהי' לך כללות ל"ת . . ישא ה' פניו: מובא באוה"ת יתרו ע' תתקיט. וראה שם שמציין לע"ח.

עונותיכם מבדילים: ישעי' נט, ב. ושם אי' כי אם [היו מבדילים]. [כ].

שעבירה מטמטמת: יומא טל, א. [כ].

שכל העושה עבירה בורא קטיגור: ראה אבות פ"ד, מי"א.

והוא מקליפות וסט"א: "(ר"ל פי' סט"א שאינו צד הקדושה כו' שבטל כו' אלא הוא דבר נפרד כו' בסש"ב ח"א פ"ו)" — אוה"ת יתרו ע' תתקיט.

יאר ה' פניו אליך ישא ה' פניו: במדבר ו, כה-ו.

לוחות הראשונות . . בקולות וברקים: ראה שמות יט, טז. ראה אוה"ת תבוא ע' תתרצא.
באוה"ת פ' תשא ע' א'תתקעט מציין לכאן. נתבאר בארוכה במאמרי אדה"א כאן ע' א'קפח ואילך.

רגלי' יורדות: משלי ה, ה.

ומלכותו בכל משלה: תהלים קג, יט.

ואיש לא יעלה עמך: שמות לד, ג.

ברבות פ' כי תשא פמ"ו: ראה אוה"ת פ' כי תשא ע' ב'נו. אוה"ת נצבים ע' א'ריז. פ' יתרו ע' תשפא.

עיקר הצעקה בלב: ראה לעיל ר"ה נד, ב.

עיין בזהר פ' שמות (ד"כ רע"א): נזכר גם לעיל מד, ד וש"נ.

דף עג

סעי' ה: ראה אוה"ת נ"ך כרך ב ע' תשפו כעין קיצור לסעי' זה.

הגשם יורד בענן: ראה באוה"ת ויקרא כרך א ע' קצה בשם רבינו בחיי ס"פ עקב.

המכסה שמים בעבים: תהלים קמז, ח.

מאדים אשר יעלה מן הארץ: ראה בראשית ב, ו.

ישת חשך סתרו: תהלים יח, יב.

מרחוק ה' נראה: ירמי' לא, ב.

יערוף כמטר לקחי: דברים לב, ב.

לבחי' המשכה עליונה זו דיערוף כמטר לקחי: ביהל אור ע' שסח מציין "דעיקר השמחה בישראל על ירידת גשמים זהו מפני שזה מורה על בחי' ויבא כגשם לנו, עיין מזה בלקו"ת בד"ה האזינו השמים דרוש הראשון בפי' יערוף כמטר לקחי, ואף דשם נתבאר דבחי' אהי' כטל לישראל זהו בחי' עליונה יותר מ"מ צ"ל ג"כ יערוף כמטר כו'" ע"ש.

רמ"ח . . אברין דמלכא: נ' לעיל (נד, א). [כ].

הדם הוא הנפש: דברים יב, כג.

וכמ"ש בזהר ס"פ ויקרא (דכ"ה סע"ב): ראה גם לקמן שה"ש כה, ג ובאוה"ת שה"ש כרך ב ע' שצה.

הרעיפו שמים ממעל: ישעי' מה, ח.

וז"ש במדרש פ' האזינו: פ"י, ב.

חכם אינו מדבר בפני מי שגדול: אבות ה, ז.

כי עם קשה עורף הוא וסלחת: שמות לד, ט.

דאיתא במדרש דקשה עורף לשבת קאמר: שמו"ר ספמ"ב. וראה בתו"א קכג, ב.

לא ע"ה חסיד ולא בור ירא חטא: אבות ב, ה (בשינוי סדר).

לא עם הארץ . . ולכן מתלבש בחכמה תחלה: "ועמ"ש בד"ה האזינו השמים דרוש הראשון ספ"ה בענין ולא עם הארץ חסיד מפני שבחי' חסד עילאה שהוא בחי' ורב חסד אינו מאיר אלא בבחי' חכמה דוקא שהיא התורה, וזהו ע"ד שביאר כאן רבינו ז"ל [באוה"ת שם] בענין לשארית נחלתו שבבחי' זו דוקא מאיר ורב חסד" — אוה"ת בראשית כרך א צ, ב.

בביאור ע"פ וקבל היהודים: תו"א צז, ב.

ורב חסד: שמות לד, ו.

תלת קשרין קוב"ה אורייתא וישראל: ראה זח"ג עג, א.

רע"ק הי' דורש על כל קוץ וקוץ: מנחות כט, ב.

ידבר עמים תחתינו: תהלים מז, ד.

וסוכה תהי' לצל יומם: ישעי' ד, ו.

תוכן העניינים

מראי מקומות הערות וציונים על לקוטי תורה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה