מראי מקומות הערות וציונים על לקוטי תורה
שיר השירים
דף א
שיר השירים: הנחה אחרת בסה"מ תקע"א נדפס מגוכתי"ק כ"ק הצ"צ.
ראה הערת כ"ק אדמו"ר בהערות וציונים לעיל יט, ג.
סעי' א נמצא בשרש מצות התפלה פרק מא עם הגהות אחרות. במאמרי אדה"ז — כתובים ח"ב ע' א' כנראה קיצור או תוכן מחלק מהמאמר.
עוד הנחה באוה"ת שה"ש ע' טו עם הגהות אחרות. שם ע' כא צויין: שייך לד"ה שה"ש ביאור על לקו"ת. שם ע' כד צויין: ביאור מעט ע"פ ישקני לד"ה שה"ש הא' לסעי' ג. שם ע' כה ללקו"ת ד"ה שה"ש. ראה להלן בהוספות להערות וציונים השוואות לד"ה זה.
באוה"ת שה"ש כרך ג ע' תתט נדפס ביאור (וראה בהערה לשם).
שיר השירים: שה"ש א, א.
וכנס"י נקרא בשם כלה: באוה"ת שמות כרך ז ע' ב'תקיח מביא זה בשם רבות ס"פ ואתחנן.
ביום חתונתו זה מ"ת: שה"ש ג, יא. תענית כו, ב. ראה תו"א קו, א. סה"מ תקס"ג ע' קב. אוה"ת שמות כרך ז ע' ב'תקטז. ב'תקיח.
בפ"ק דברכות: ו, ב.
חתן חות דרגא: ראה יבמות סג, א. באוה"ת שמות כרך ז ע' ב'תקטז ובגמרא שבת משמע שהוא עלי' ומפרש שם ששני הענינים אמת ע"ש.
באוה"ת שמות כרך ז ב' ע' תקכד מעיר שכאן מבאר שהירידה מאוא"ס בחכמה נק' ג"כ חתן, ובמ"א מבואר שחות דרגא הוא מג"ר לז"ת ע"ש.
והנה כלה יש בו ב' פירושים: ראה אוה"ת שמות כרך ז ע' ב'תקיח. פ' שלח ע' תרט. סה"מ תרע"ח ע' מ.
דתרגם יונתן: אבל רש"י שם פי' "לשון תאוה כמו כלתה לתשועתך נפשי" [תהלים קיט, פא]. וכן פירשו במצודת ציון ומצודת דוד.
תשוקת נפש לידבק: באוה"ת שלח ע' תרט מביא הקושיא "הלא מל' דאצי' היא אחת מע"ס שהן אלקות ממש, וא"כ איך שייך בזה התשוקה להכלות הנפש לאוא"ס כמו שלא שייך התשוקה מהרגל אל הראש" ע"ש.
ואל אישך תשוקתך: בראשית ג, טז.
בק"ש יש ב' בחי' מס"נ: ראה גם לקמן כא, ג.
למסור נפשו באחד: ראה שו"ת הרשב"א ח"ה תשובה נה. ב"ח טור או"ח סס"א. פע"ח שער הק"ש פי"ב. ראה גם תו"א כט, ב. אוה"ת תרומה ע' א'שסז. נצבים ע' א'ר. לעיל בפ' ראה כה, א "ואין הכוונה על ציור ק"ה בפ"מ בלבד אלא גם ברוחניות".
לאהבה כו' כי הוא חייך: דברים ל, כ.
בד"ה להבין מארז"ל ע"פ כי טובים דודיך: תו"א נג, א.
ובד"ה חייב אינש לבסומי בפוריא: תו"א צט, ב.
שמע מלשון הבנה: ראה שמואל-א ג, א.
אני הוי' לא שניתי: מלאכי ג, ו.
אני ראשון . . ומבלעדי אין אלקים: ישעי' מד, ו.
ולא תחללו את שם קדשי: ויקרא כב, לב.
מי לי בשמים: תהלים עג, כה.
בבשכמל"ו בחי' יחו"ת: בשרש מצות התפלה פרק מא ((קלח, ב) מבאר זה "אחר שאמר אחד שהוא בחי' יחו"א איך שאין עוד שום דבר ממש כו' לא שייך כלל בחי' ואהבת בבחי' יש מי שאוהב אלא ע"י בחי' בשכמל"ו שנאמר בינתיים שהוא בחי' יחו"ת".
שאין מלך בלא עם: ס' החיים פ' הגאולה פ"ב. בחיי וישב לח, ל. עמק המלך ש' שעשועי המלך רפ"א. תניא ח"ב פ"ז. להעיר מפרקי דר"א פ"ג.
הוי' . . הוא אלקים: דברים ד, לט. ובמאמרי אדה"ז — כתובים ח"ב ע' א' (שקרוב לודאי שזהו קיצור ותוכן מהצ"צ להמאמר דכאן) נוסף "וכתי' שמש ומגן הוי' אלקים, כמו המגן שמסתיר הארת השמש, והיינו כהדין קמצא דלבושא מיני' ובי'. והיינו להיות התהוות נבראי' ונפרדי' כי נתאוה להיות לו דירה בתחתונים. ואמנם התכלית הוא להיות אח"כ ביטול היש והוא בחי' אהבה בכל נפשך תשוקת כל הנבראי' מלאכי' ונשמות לאלקותו ית' שיש מי שאוהב. ובחי' זו נק' כלה מלשון כלות הנפש". ע"ש. וראה כעין זה באוה"ת שה"ש כרך א ע' טז.
וכהדין קמצא דלבושי' ומיני' ובי': ב"ר כא, ה.
ואהבת בבחי' יש מי שאוהב: בשרש מצות התפלה פרק מא (קלט, א) מבאר זה "להמשיך תמיד בחי' גילוי אלקות להיות הוי' הוא האלקים וזהו ואהבת את הוי' אלקיך שיהי' גילוי בחי' הוי' למטה זה אלי כו' וזהו בחי' כלה שני' לשון כלתה נפשי שהכלות הנפש הוא בבחי' יש עדיין יש מי שאוהב כו'".
בד"ה בכ"ה בכסלו באופן אחר קצת: תו"א כט, ב. ושם כ' "ובכל נפשך היינו שגם בחי' נה"ב הי' בבחי' אתכפייא ואתהפכא כו' שמס"נ זו אינה באחד אלא בבחי' ברוך שם כבוד מלכותו כו'". וראה סה"מ תרס"ו ע' קלה.
באוה"ת תרומה ע' א'שסח מבאר שכאן מדבר בענין "ומס"נ והרצון בבחי' זו הוא באחד דוקא כי בחי' זו נמשך מההתבוננו' באחד איך דכולא קמי' כל"ח" ושם בע' א'שסט בענין למסור נפשו באחד "והרי במשנה דרשו זה על ובכל נפשך, אך כי מס"נ באחד ענינו מסירת הרצון דהיינו להיות ועמך לא חפצתי", ע"ש.
שכינתא עילאה . . תתאה: ת"ז (תל"ח). ושם (קנז, א [תז"ח ק, ד]. קנח, א. [תז"ח קא, ד]. קסו, ב [תז"ח קח, א]. קעג, ב [תז"ח קיד, ג]). זח"א (כו, א. נ, ב). וע' זח"ג (קח, ב). [כ].
וראה הביאור בשרש מצות התפלה שם "דהיינו המקור והשרש שיהי' בכל א' מישראל בחי' המס"נ הנ"ל, נק' שכינה ששורה בתחתונים שמשם מקבלים נשמות ישראל, והמקור והשרש לבחי' מס"נ וכליון הנ"ל באחד שהוא מבחי' יחו"ע נק' שכינתא עילאה והמקור והשרש לבחי' ואהבת בכל נפשך בכלות הנפש ותשוקה שהוא מבחי' יחו"ת נק' שכינתא תתאה", וראה אוה"ת שה"ש כרך ג ע' תתט. באוה"ת שמות ע' נח מבאר שזה ב' בחי' מס"נ שבק"ש.
בפרדס ש"ח פי"ג . . ושכינתא תתאה: באוה"ת שה"ש כרך ג ע' תתט "בפרדס שער ח פי"ג בשם הת"ז פי' דשכינתא עילאה הוא בינה ושכינתא תתאה הוא בחי' מל'".
ובזהר הרקיע ר"פ בראשית: נתבאר בסה"מ תקס"ג ע' ב. ביאוה"ז להצ"צ כרך ב ע' תקפו ואילך.
ובזהר הרקיע ר"פ בראשית . . אוף כנ"י: באוה"ת שה"ש כרך ג ע' תתט מוסיף "דשושנה הוא מל' דאצי' נוק' דז"א וכנסת ישראל הוא נק' כלת משה והיא בפנימיות בתוך ז"א והיא מתלבשת במל' החיצונה".
הזהר הרקיע נתבאר בארוכה בביאוה"ז להצ"צ כרך ב ע' תקפה ואילך.
בד"ה ששים המה מלכות: לקמן שה"ש לט, ג.
בד"ה זכור את אשר עשה לך עמלק: תו"א פד, ב.
וע' בסה"מ סי' קנו: בספר הדרת מלך. נעתק באוה"ת שה"ש כרך ג ע' תתט "וז"ל דכנ"י היינו בינה, ודע שאין הכוונה בינה ממש אלא כך הוא עיקרן של דברים" ע"ש שמאריך בלשונו.
בד"ה וארשתיך לי: לעיל במדבר ח, ב.
סד"ה כי אתה נרי: תו"א מקץ מא, א.
פרק ב): ראה שרש מצות התפלה פרק מג.
בחי' חות דרגא: "כנזכר בפרק הבע"י דס"ג ע"א נחית דרגא" — אוה"ת שמות כרך ז ע' ב'תקטז ע"ש.
תרי משמע: בשרש מצות התפלה פרק מג, מבאר זה ע"ש.
מלך משובח ומפואר: ברכת ברוך שאמר.
עד שלא נבה"ע הי' הוא ושמו בלבד: פדר"א פ"ג. וראה דיוק גי' זהו בהקדמת השל"ה בתחלתה.
קטע מכאן נעתק בסה"מ תרכ"ט (הוצאת תשנ"ב) ע' רצו.
נקרא בגמרא ובמדרשים בשם הקב"ה: ראה לעיל תזריע כב, ג. בהעלותך לד, ג. בשרש מצות התפלה פרק מג. שם מז, א. קב, ב. קלא, א. וראה אוה"ת פנחס ע' א'רי. סה"מ עזר"ת ע' קעו ואילך. אגה"ק סי' ז.
בביאור ע"פ כי עמך מקור חיים: תו"א לה, ג.
ולקמן . . צאינה וראינה: דף כא, ב.
הקב"ה יושב ועוסק בתורה: בתדא"ר רפי"ח והעיקר מע"ז ג, ב. ד, ב.
והארה זו נק' בחי' שם: מובא אוה"ת יתרו ע' תתלד.
והשרש והיכולת: ראה דרך מצותיך קלו, א. אוה"ת ענינים ע' קמא. אוה"ת פ' יתרו ע' תתלה.
כח אד': במדבר יד, יז.
בכחך הגדול: דברים ט, כט.
בד"ה אתם נצבים: לעיל שם מד, ג.
וכמ"ש במ"א בפי' כי עמך מקור חיים: ראה לעיל ויקרא נא, ד.
כי בעילה ועלול יש שינוי בהעילה: ראה לקמן מ, ב.
הוא רק מבחי' שמו . . שמו הגדול: באוה"ת שה"ש כרך א ע' רסד מציין לכאן "ושם פי' שזהו הנק' ג"כ שמו הגדול".
משמו הגדול: ראה אוה"ת שמות כרך ז ע' ב'תקעב.
בפ' שלח ע"פ אני: לעיל פ' שלח מח, ג דשם נתבאר כי יש כמה שמות הקדושים שהם בבחי' ממכ"ע אבל שמו הגדול הוא מה שלמעלה גם מבחי' סוכ"ע. בכמה מקומות מציין כ"ק הצ"צ גם ללקו"ת פ' בהר מא, ג.
ובאוה"ת שה"ש כרך א ע' רסד מציין לכאן "וע"ש שזהו מענין יהא שמי' רבא מברך".
ובפ' פינחס בד"ה צו את בנ"י: לעיל פ' פינחס עז, ג.
שמו גימ' רצון: פע"ח ש' הק"ש סופכ"ח. [כ].
וע"פ ואלה שמות: נדפס באוה"ת שמות ע' קג ואילך. וראה תו"א מט, ד ואילך. וראה גם אוה"ת פ' יתרו ע' תתלד.
והנה התלבשות . . להתלבש בתורה: מובא בד"ה וזאת חנוכת המזבח — תר"מ סעי' כא ומוסיף: "פי' שמו הגדול היינו שם הוי' דלעילא שלמעלה מהפסיק טעמא דהיינו ענין הקב"ה . ." ע"ש בארוכה.
אורייתא מחכ' נפקת: זח"ב קכא, א. וראה שם פה, א.
חכים ולא בחכמה ידיעא: ת"ז בהקדמה (פתח אלי').
כי הנה הטעמים: נתבאר בארוכה בד"ה זאת חנוכת תר"מ סעי' כג.
כי עמך מקור חיים: תהלים לו, י.
ואהי' אצלו שעשועים: משלי ח, ל.
תורתך שעשעתי: תהלים קיט, ע.
הוא בחי' מטי ולא מטי: באוה"ת בראשית כרך ה תתקו, ב מציין לכאן שזהו שיר של הקב"ה שמלמעלה למטה. ופי' שרי השירים היינו שיר העליון שהוא רננא דאורייתא זרקא מקף שופר וכו' שבהם ועל ידם נמשך להיות התלבשות אא"ס בחכמה ומבחי' שיר הנ"ל מקבלים השירים שמלמטה למעלה כו' ע"ש.
ועיין בעץ חיים: ע' ש' אח"פ (רפ"ב ד"ה ודע). ושם ריש ש' עקודים. [כ].
בביאור ענין מוצאיהם למסעיהם: לעיל פ' מטות.
כל בעלי השיר יוצאים בשיר: שבת נא, ב.
ע"פ מזמור שיר חנוכת הבית: אולי הכוונה להנדפס לעיל בפ' ברכה צט, סע"ג. סידור שער חנוכה רעה, ד ואילך.
וע"פ ושם אחיו יובל: ראה תו"א ז, ג. ובאוה"ת ע"פ זה.
השירה הזאת: שמות טו, א.
ועיין מענין שה"ש ברבות: באוה"ת שה"ש ע' ה נעתק הלשון.
שמע ישראל שיר א-ל: ע' בהקדמת ת"ז (ג, סע"א). ושם ריש (ת"י, כה, א) אי' כמ"ש כאן הל', שמע ישראל שיר אל ועז"א הפי', ודו"ק. [כ].
ועמש"ל מענין ישורון: ראה לעיל פ' נצבים מה, א.
אשר לשלמה: קטע זה מובא באוה"ת ויקרא כרך א ע' רמט עם הגהות אחרות ע"ש.
עושה שלום במרומיו מיכאל שר של מים: במד"ר פי"ב, ח.
ע"ל במדבר (י, א). וש"נ. [כ].
בטפה זו שאין ערוך ממש כו': קטע מכאן מובא באוה"ת ויקרא כרך א ע' רנט ושם יש הגהה לכאן: "(ור"ל טפת מ"ד)".
מוכרח להיות המשכת עונג עליון: באוה"ת ויקרא כרך א ע' רנט יש הגהה: "(ע' בד"ה לסוסתי השני פ"ב דמ"ב ע"א גבי כך היתה התענוג העליון כו')".
דכר ונוק' גם יחד: באוה"ת ויקרא כרך א ע' רנט יש הגהה: "(ע' זח"ג פ' אחרי דנ"ט ע"ב ס"פ מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד)".
כי שלמה בחולם . . וגם שלמה בה': באוה"ת ויקרא כרך א ע' רס מציין שגם בפסוק אוסרי לגפן עירה הה"א של עירה בחולם רומז ג"כ לבחי' היחוד.
שלמה . . מלך שהשלום שלו: בארוכה באוה"ת שה"ש כרך א ע' ב וז"ל: "והוא ספ"ד דשבועות דל"ה ע"ב ושם מסיים שיר למי שהשלום שלו, וכ"פ הרמב"ם פ"ו מהל' יסוה"ת הל' ט' וסיים והרי הוא כשאר הכינויין, וע"ש בכ"מ דר"ל שאינו כמו ז' שמות שאין נמחקין, ובנה"כ ביו"ד ססי' רע"ו הביא מהתוספות פ"ק דסוטה ד"י ע"א ד"ה אלא מעתה לא ימחה דס"ל דשלום עדיף מהכינויין חנון ורחום ואינו נמחק, אם כן לדבריהם ודאי כמו כן שלמה שבשה"ש אינו נמחק. וכ"פ האגודה ס"פ שבועת העדות סי' כ"ד וז"ל כל שלמה האמור בשיר השירים קדש ואין נמחקין חוץ מזה האלף לך שלמה עכ"ל" — ע"ש.
ישקני מנשיקות פיהו: שה"ש א, ב.
בד"ה מי יתנך: תו"א פ, ד. וראה אוה"ת שה"ש כרך א ע' כד. ושם מוסיף "ושם נתבאר שהוא המשכה מבחי' העקודים שלמעלה מבחי' התלבשות בכלים" ע"ש.
יומם יצוה ה' חסדו: תהלים מב, ט. ראה יהל אור ע' קסח.
שהוא ענין התלבשות אוא"ס בהשפעה: ראה ספר החקירה פ, ב בענין ישיבה.
באגה"ק בד"ה להבין משל ומליצה: סי' טו. וראה בליקוט פירושים ומ"מ — חיטריק שם.
אבל בלילה שירה . . שיר המלאכים: ביהל אור ע' קסו מציין למהרש"א שהקשה מגמרא חולין צא, ב ע"פ כי עלה השחר הגיע זמני לומר שירה ע"ש.
והנה כל זה . . ויקם עדות ביעקב: קטע זה נעתק באוה"ת כרך ז פ' ויקהל ע' ב'תתב.
ויקם עדות ביעקב: תהלים עח, ה.
אלפים שנה . . קדמה התורה: ראה מדרש תהלים צ, ד. ב"ר פ"ח, ב. ויק"ר פי"ט, א. תנחומא וישב ד. זח"ב מט, א. קסא, א זח"ג קכח, א. קנט, א. וראה ג"כ קונט' י"ב תמוז ה'תש"ח (קונט' נט), ע' 36.
דף ב
בחי' חתן חות א' . . חתן ב': ראה אוה"ת שמות ע' נח.
אשר יעשה אותם האדם: ויקרא יח, ה.
וחי בהם שמקבל מהם חיות: ראה גם בדרך חיים פע"ה.
ועשיתם אותם אתם כתיב: ויקרא כו, ג. זח"ג קיג, א.
אפי' יתוש קדמך: סנהדרין לח, א.
(שם מ"ה . . בחכמה): מוסגר זה נמצא גם בכת"י המאמר מאדה"ז בלי הגהות מהצ"צ.
תר"ך עמודים: ע"ל בחקותי (מז, ב). וש"נ. [כ].
אחור וקדם צרתני: תהלים קלט, ה.
ואהבת בכל נפשך: דברים ו, ה.
והיו הדברים האלה: דברים ו, ו.
אני המשנה המדברת בפיך: מגיד מישרים פ' ויקרא. ובכ"מ.
ואשים דברי בפיך: ישעי' נא, טז.
משכיל לאיתן: תהלים פט, א.
איתנים הם תנאים: זח"ב קי, ב. וראה בארוכה באוה"ת פ' שמות ע' טו.
חסדי ה' עולם אשירה: תהלים פט, ב.
ובצל ידי כסיתיך: ישעי' נא, טז.
כי טובים דודיך מיין: שה"ש א, ב.
עין לא ראתה זה יין המשומר בענביו משי"ב: ישעי' סד, ג. ברכות לד, ב.
תירושי המשמח אלקים: שופטים ט, יג. ראה לעיל פ' שלח מא, ג.
שאין אומרים שירה: ברכות (לה, א). וע' רד"ה ביום השמע"צ הא'. [כ].
באוה"ת בראשית כרך ה תתקב מציין לעוד כמה מקומות.
מכאן עד תי' מן ההעלם לגילוי נעתק באוה"ת פ' קרח ע' תרצה ומבאר "וזהו המשמח אלקים כי אלקים הוא בחי' ההסתר וההעלם" ע"ש שמבאר בארוכה ב' פי' בשם אלקים.
היין בענבים מבלע בליעי: פסחים לג, ב. [כ].
נכנס יין יצא סוד: עירובין סה, א. סנהדרין לח א. זח"ג לט, א.
ויין ישמח: תהלים קד, טו.
אותותינו לא ראינו: תהלים עד, ט.
גלות רד"ו שנה: במד"ר פי"ג, כ.
זורע צדקות מצמיח ישועות: ברכות ק"ש.
שעל ידי הצדקה . . מצמיח ישועות: בס' הנחות הר"פ ע' קמד מבאר יותר וז"ל: "ע"י המצות שירדה ונתלבשה בהסתר דברים גשמיים דוקא סוכה ולולב בחי' צומח ע"י האדם אשר יעשה אותם להיות מצוה ונולד מזה צמיחה רבה מצמיח ישועות ע"י שנזרע צדקות מקודם כי סתם מצוה נק' בשם צדקה כמבואר במ"א ע"י שנזרע המצוה בגשמיות ממש כי נצמח ישועות". וכ"ה באוה"ת שה"ש כרך א ע' כ.
וישע ה': בראשית ד, ד.
ש"ע נהורין: בהנחת הר"פ שם ובאוה"ת שם: שע"ה נהורין. וראה ג"כ לקמן מ, ג שמביא ענין הנ"ל וכ': ש"ע נהורין. וראה אוה"ת פ' שמות ע' צה.
וזהו ענין יין המשמח . . סוד ה' ליראיו: מובא באוה"ת פ' קרח ע' תרצה.
כי שמש ומגן ה"א: תהלים פד, יב.
וזהו נכנס יין יצא סוד כו' סוד ה': מובא באוה"ת בראשית כרך ב דף תתקב, ב ושם מפרש שסוד ה' "היינו כי קוב"ה סתים וגלי' כמ"ש בזח"ג פ' אחרי דע"ג ע"א".
בד"ה ענין ברכת הזימון: סידור שער בהמ"ז.
וכתר עליון אע"ג דאיהו אור צח: ת"ז ת"ע קרוב לסופו דף קלה, ב.
בד"ה אשירה לה': תו"א סג, א.
בד"ה עד דלא ידע: תו"א צח, ב "כי פי' הקדמוני היינו קדמונו של עולם שהוא אוא"ס ב"ה עצמו" ע"ש.
קל"ז א': "נדרש ענין ישקני על תח"ה" — אוה"ת שה"ש כרך ג תתיא.
קמ"ז ב': מובא באוה"ת שה"ש כרך ג ע' תתי: "ובענין ישקני בזהר תרומה קמ"ו סע"ב ישקני ההוא דסתים כו' ובמק"מ ישקני אריך באמצעות זעיר כו'".
שיר השירים: ד"ה זה הוא חלק מד"ה הודו לה' קראו בשמו משנת תקס"א נדפס בסה"מ אתהלך ע' קלו.
המאמר הנ"ל עם הגהות הצ"צ נדפס באוה"ת סידור ע' י' ואילך. ונאמר גם ע"י כ"ק מהר"ש בסה"מ תרכז ע' מז ואילך. ובסה"מ תרלה ח"א ע' ערא. ובלי הגהות בד"ה מצה זו תר"מ פרק ח.
הצ"צ הוסיף כאן הפסוק שיר השירים (וכן עשה לכמה דרושים). בכל הדרוש לא נמצא הגהה מהצ"צ רק בסוף יש הגהה, והגהה זו מובנת רק כשמעיינים בתחלת המאמר באוה"ת בסידור ע' יא דשם מביא המדרש פ' וירא ע"פ וישרנה הפרות בדרך.
השמע לאזניך: ביהל אור ע' קצז "ושם [— הכוונה ללקו"ת כאן] ג"כ ע"ד השמע לאזנך מה שאתה מוציא מפיך היינו שבחי' אתה ע"ד כי אתה אבינו הוא המוציא מפיך אותיות ודבורים של תורה ותפלה". וכ"ה באוה"ת פ' במדבר ע' כג.
יעקב חבל נחלתו: דברים לב, ט.
שו"ה שעבודת — וענין: ושכינה בחי' זו דאצי' השוכן בבי"ע וענין. [כ].
שו"ה שמיעת — ותפלה: צ"ל: ותפלתה [כ].
התהללו בשם קדשו: דה"א טז, י.
מכאן נמצא בסה"מ אתהלך ע' קלט (בשינויים קלים) ובאוה"ת סידור ע' יד-טו. סה"מ תרכ"ז ע' נב. סה"מ תרל"ה ח"א ע' קפד.
אד' שפתי תפתח: תהלים נא, יז.
צריך ליגיעה . . ולפעמים א"צ ליגיעה: ב' ענינים אלו נתבאר גם בלקו"ת פ' ויקרא ב, ב.
למען יזמרך כבוד: תהלים ל, יג.
אלקים אל דמי לך: תהלים פג, ב.
נהורא תתאה קרי תדיר: בזח"א פו, ב. [כ]. ראה גם זח"ב רנו, ב.
ואני תפלה: תהלים קט, ד.
נאלמתי דומי': תהלים לט, ג.
כרחל לפני גוזזי': ישעי' נג, ז.
לשון יגיד הוא המשכה: ראה גם לקמן מא, א "כמו נגד ונפק מן קדמוהי" ע"ש.
בסה"מ סי' ע"ז: נורא בהפך אתוון ארון ראה הלשון ביהל אור ע' קכ עם הגהות ושם מציין ללקו"ת פ ואתחנן ח, א.
ראה גם לעיל פ' נשא כט, ג.
וע"ע בע"ח ש' מיעוט הירח פ"ג [כ].
עי"ז נמשך בהם גילוי בחי' תהלה להיות התהללו כו': בד"ה מצה זו תר"מ יש קיצור:
קיצור שהעלי' בנש"י זהו ע"י אותיות התורה וכמ"ש התהללו בשם קדשו שהל"ל הללו אלא ע"י שנמשך גילוי אלקות בבחי' המל' להיות תהלה עי"ז נמשך גם בנשמות להיות התהללו לשון נפעל כו'.
לריח שמניך: באור התורה שה"ש ע' לא עם הגהות אחרות. שם ע' נד הגהות לד"ה לריח שמניך הראשון.
פעמים נק' התורה יין ופעמים שמן: שהש"ר א ע"פ כי טובים דודיך.
ההפרש בין יין לשמן נתבאר באמרי בינה שער הק"ש פרק נד ואילך.
כי טובים דודיך מיין: שה"ש א, ב.
דכולא קמי' כלא חשיב: זח"א יא, ב.
מי גילה לבני רז זה: שבת פח, א.
גילוי החסדים המכוסים: ע' ד"ה ושאבתם מים הא' פ"ג (עט, ג). וש"נ. [כ].
בזהר בא דל"ח ע"ב: ראה לעיל פ' צו ט, ד שמציין לכאן.
כי בועליך עושיך: ישעי' נד, ה.
וכבוד ה' עליך זרח: ישעי' (רס"י ס). [כ].
כי אשב בחשך: מיכה (ז, ח).
ע"פ עיני כל: לעיל פ' מטות פה, ב ואילך. וראה בס' הנחות הר"פ ע' פה. ובאוה"ת שה"ש כרך א ע' לה.
בד"ה יחיינו מיומיים: לעיל ר"ה סג, ג ואילך.