מראי מקומות הערות וציונים על לקוטי תורה
וזאת הברכה
דף צג
ואתה מרבבות קדש: משנת תקס"ט. הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי נדפס בסה"מ תקס"ח ע' תקכו.
ואתה מרבבות קדש: דברים לכ, ב.
אי"ק בכ"ר: ראה בד"ה להבין . . דכל פרוטה ופרוטה באוה"ת ענינים ע' מב ואילך. אוה"ת פ' בא ע' שלד.
היי לאלפי רבבה: בראשית כד, ס.
ומאה מכם רבבה ירדפו: ויקרא כו, ח.
רבבות אלפי ישראל: במדבר י, לו.
ויהיו חיי שרה מאה שנה: בראשית כג, א. קטע מכאן באוה"ת דרושים לשמע"צ כרך ז ע' ב'תקלד. אוה"ת ענינים ע' מב ואילך.
לך ה' הגדולה: דה"א כט, יא.
תרין רעין דלא מתפרשין: ר"פ ראה. וש"נ. [כ].
ועיין בזהר פ' חיי שרה: ראה ביאוה"ז לאדה"א יב, ג. קלא, סע"א. וראה הלשון באוה"ת ענינים ע' מב. וראה לעיל פ' מסעי צא, ג. ופ' ראה כב, ג.
בד"ה באתי לגני: לקמן שה"ש לב, א.
ובפסוק את קרבני לחמי: לעיל פ' פנחס עז, ד.
שם א-ל שהוא נהירו דחכמתא: זח"א (צד, א). ובח"ג (ל, ב. לא, א. סה, א). [כ].
חסד א-ל: תהלים נב, ג.
קנה חכמה קנה בינה: משלי ד, ה.
שו"ה קנה — יש: ע' במאו"א אות י' מערכת יש סל"ה. [כ].
קומתו של אדה"ר הי' מאה אמה: ראה חגיגה יב, א. סנהדרין ק, א. ב"ר יב, ו. וש"נ.
ספרא בחקותי ([כו, יג] סופ"א). סי' יז קוממיות רי"א מאה אמה כאדה"ר. וע' ב"ב (עה, א). [כ].
נרנח"י: זח"א פא, א. רו, א. ב"ר יד, ט. דב"ר ב, לז.
בד"ה מה טובו אוהליך: לעיל פ' בלק עד, ב.
שתוק כך עלה במחשבה: מנחות כט, ב.
ונוצר חסד לאלפים: שמות לד, ז.
נוצר אותיות רצון: ע"ל מטות (כג, א). וש"נ.
התורה קדמה אלפים שנה לעולם: ראה מדרש תהלים צ, ד. ב"ר פ"ח, ב. תנחומא וישב ד. וש"נ. זח"ב מט, א.
בד"ה מראיהם ומעשיהם: תו"א פ' יתרו.
ומוטב דלדייני': חגיגה טו, ב.
ועתיק יומין יתיב: דניאל ז, ט.
אלף אלפים ישמשוני': דניאל ז, י.
וכמ"ש באד"ר: זח"ג קכח, ב.
הללוהו כרוב גודלו: תהלים קנ, ב.
שרי . . שרה לכל העולם: ברכות יג, א. רש"י ד"ה שרי. וראה תוספתא ברכות פ"א. ב"ר פמ"ז, א.
מלכותך מל' כל עולמים: תהלים קמה, יג.
חיי אדם לברך מאה ברכות . . א"ת מה אלא מאה: מנחות מג, ב. וראה רש"י שם. מנחות (מג, סע"ב) ובתוד"ה שואל. וכ"כ בערוך ערך מאה א'. ובזח"ב (קכז, א). וע"ע בפרדס [הגדול טו, ג] לרש"י ז"ל (סי' ה) מגמרא דארץ ישראל כן וגם הרי"ף והרא"ש סוף ברכות. וכ"כ באבודרהם ס' תפלת של חול צד (יג, רע"ב). וכ"ה הגירסא בסידור רב עמרם גאון הנדפס מחדש עמוד א. וע"ע זח"ג (רנד, א). [כ].
ואתה מחי' את כולם: נחמי' ט, ו .
מה רב טובך אשר צפנת: תהלים לא, כ.
רב פעלים: ש"ב כג, כ.
והיו ימיו מאה ועשרים שנה: בראשית ו, ג.
ואתה לשון תרגום: באוה"ת שמות כרך ז ע' ב' תרצט כ' שכאן "קאי על אותיות התורה שהתורה מתחלת באלף אנכי ומשם נמשכים אתוון רברבין, וכאן [בתו"א פ' יתרו ד"ה זכור את יום השבת ס, ד] מדבר על אותיות בריאות העולם בעשרה מאמרות שמתחילין בבית בראשית ברא כו' בהבראם בה' בראם ה' זעירא כו'" ע"ש.
שהוא בחי' אחוריים: ראה מאו"א אות ת' סעי' נה.
ישקני מנשיקות פיהו: שה"ש א, ב.
התדבקות רוחא ברוחא: ע' סש"ב ח"א (פמ"ה). ובלקו"ת מהר"ש בתחלתו (א, ב-ג) [אוה"ת בראשית ח"ו תתרכד, א]. והוא בזח"א (כב, א. מב, א. קפד, א). ובח"ב (קכד, ב. רנו, ב). [כ].
באריכות ע"פ תורה צוה: לקמן צד, ב.
התגלות פנימית טעמי תורה: רש"י שם.
נובלות חכמה שלמע' תורה: ב"ר יז, [ה] ופמ"ד [יז] [כ].
ברכה קדושה יחוד: ראה אוה"ת סוכות ע' א'תשז שזהו בסדר "בקי" מלמטה למעלה ע"ש.
אנת הוא חד ולא בחושבן: ת"ז בהקדמה (פתח אלי').
ונגלה כבוד ה': ישעי' מ, ה.
עין בעין יראו: ישעי' נב, ח.
בפרדס ערך יבק: ראה גם אוה"ת משפטים ע' א'שה "יחוד מת"ת" ביאוה"ז להצ"צ כרך ב ע' תשטז.
ובמאורי אור אות ב' סעיף ס"ו: "בקי נק' הקב"ה . . שהוא סוד יב"ק כללות כל האצילות".
ובאות יו"ד סעי' כ"ג: צ"ל סכ"ד.
וברע"מ פ' משפטים (דקי"ו סע"א: "יחוד קדושה וברכה וזהו ענין בקי" — אוה"ת סוכות ע' א'תשז.
ובהרמ"ז פ' תצא (דרע"ז א'): "בד"ה ומברך בה שכ' ה"ס יחוד היכל הרצון בקה"ק וברכה בינה וקדושה חכמה ויחוד בכתר עכ"ל. אוה"ת סוכות ע' א'תשז. וראה גם באוה"ת פ' משפטים ע' א'שה.
ע"פ מ"ש בזח"ג פ' בלק: ביאוה"ז לאדה"א.
וכ"ה ברבות שה"ש: פ"ה, ט.
קדושתי למעלה מקדושתכם: ע"ל ליוהכ"פ (עא, א). [כ].
לתבונתו אין מספר: תהלים קמז, ה.
תורה צוה: אודות תאריך אמירת מאמר זה — ראה להלן בהוספות ברשימת הכתבי-יד.
ראה ביאור נוסף (מלבד הנדפס להלן) באוה"ת ברכה ע' א'תתמה. שם ע' א'תתמז הגהה על הביאור הנדפס להלן.
לד"ה זה ראה ד"ה ביום השמיני שלח תרל"ה כרך ב ע' תמז. מענין תושב"כ ותושבע"פ ראה גם ד"ה חייב אדם לברך — תרל"ח פרק כו.
ספ"ד דתענית: כו, ב.
תורה צוה לנו משה: דברים לג, ד.
בפסחים שם: מט, ב.
דף צד
וע' זח"ב . . ס"א ב': הלשון נעתק באוה"ת שה"ש כרך ב ע' שפג ואילך.
ולא תתורו אחרי לבבכם . . למען תזכרו: במדבר טו, לט-מ.
ואל אישך תשוקתך: בראשית ג, טז.
ביום ההוא תקראי אישי: הושע ב, יח.
כלתה נפשי: תהלים פד, ג.
כלה שארי ולבבי: תהלים עג, כו.
אך הנה אירוסין הוא: ראה יהל אור ע' תנט. בסה"מ — תרל"ה ח"ב ע' תמט.
הטבעת קדושין: בסה"מ תרל"ה שם מוסיף "ועי"ז אוסרה לכל העולם".
ממשיך לה חיות מועט: בסה"מ תרל"ה שם מפרש שע"י אירוסין אוסרה לכל העולם ותהי' מופרשת ומובדלת לו. וע"י נשואין ה"ה משועבדת לגמרי לבעלה. וראה בסידור קלח, ד.
אירוסין . . נותן להכלה טבעת: שו"ע אה"ע סל"א.
מקודשת ל' הפרשה: ראה קידושין ב, ב תוד"ה דאסר לה.
שו"ה מבאר — כידוע: ע' בעמק המלך סוף שער עולם התהו [מב, א] שכ"כ להדיא. ובס' כוונות מהאריז"ל (נט, א) ד' קארעץ. [כ].
בהרמ"ז בפ' בראשית: הלשון נעתק לעיל בפ' צו יז, ג. ובאוה"ת בראשית כרך א יא, א.
מלכות פה תושבע"פ: ת"ז בהקדמה (פתח אלי').
ודבר מלך שלטון: קהלת ח, ד.
שוך תשים עליך מלך: דברים יז, טו.
ואפי' כתב אחד מעכבן: מנחות (כט, א. לד, א). [כ].
עלמין סתימין דלא אתגליין: ת"ז שם.
אורייתא מחכמה נפקת: זח"ב קכא, א.
חכים ולא בחכמה ידיעה: ת"ז שם.
שמים פי' שם מים: חגיגה יב, סע"א.
בד"ה וכל העם רואים: תו"א עג, ד.
וכד"ה על שכמה: בראשית כד, טו. וראה לקו"ת להאריז"ל על פסוק זה.
ח"ע הנק' קדש: מא"א אות ק, ס"ז.
[וע' מענין מסיני . . ח"ג קצ"ב]: ראה אוה"ת פ' ברכה ע' א'תתמב ואילך דשם נעתקו רוב המ"מ.
גליד ברוחא וכביש באשא: זח"ג באדר"ז (רצה, ב). שם הל' "כביש באשא גליד ברוחא". וצ"ל כי לפני א' הל' כמ"ש כאן [כ].
שאף שאש בא מלמע' מצוה להביא מן ההדיוט: עירובין סג, א.
ונתנו בני אהרן הכהנים: ויקרא (א, ז) וצ"ל "הכהן" ולא הכהנים — וכמ"ש כאן בשורה ששית שורה הכהן]. [כ].
וימינו תחבקני: שה"ש ב, ו.
א"ת בניך אלא בוניך: ברכות סד, א. וש"נ.
בנים אתם לה"א: דברים יד, א.
ברא כרעא דאבוהי: יונת אלם רפ"ב. וראה יבמות ג, א תוד"ה מקמי.
ע"ל דברים (יב, ג). וש"נ. [כ].
ועמך לא חפצתי: תהלים עג, כה.
אלה המצות אשר יעשה אותם האדם: ויקרא יח, ה. ושם לא כתיב "אלה המצוות" בתי' אלו. [כ].
והשיאנו שהוא בחי' נישואין: ראה אוה"ת פ' וישלח רמח, ב. דברים ע' כה.
סתימו דכל סתימין: זח"א ב, א. ובכ"מ.
ישת חשך סתרו: תהלים יח, יב.
כולם בחכמה עשית: תהלים קד, כד.
ע"פ כי על כל כבוד חופה: לקמן שה"ש מז, ב ואילך.
סוף מעשה במחשבה תחלה: פיוט לכה דודי.
נעוץ סופן בתחלתן . . תחלתן בסופן: ס"י פ"א, מ"ז.
שמבריח מן הקצה אל הקצה: זח"ב (קעה, רע"ב). [כ].
בלקו"ת ס"פ [משפטים]: נזכר גם לקמן בשה"ש טו, ג. נא, ג.
עצרת תהי' לכם: במדבר כט, לה.
ועד"ז פי' בספר מאו"א אות י' סכ"ט: "ירושה נק' חו"ב דז"א, ירושה נק' הנכנס תחתיו ויורש מקומו, וכן עליית פרצוף במקום חבירו נק' ירושה כו' עכ"ל, ומ"ש שירושה נק' חו"ב דז"א עיין באדר"ז דרצ"א ע"א" — אוה"ת דברים ע' כו. וראה פ' ראה ע' תרסב. במדבר ע' עב.
והענין דאיתא בלק"ת: להאריז"ל. ראה אוה"ת ויצא ריד, ב. נעתק באוה"ת ויקהל ע' ב'קכה. וראה גם אוה"ת בלק ע' א'לו. קטע מכאן מובא באוה"ת דברים ע' לז.
בהרמ"ז פ' פקודי: ראה באוה"ת פ' בלק ע' א'לו תוכן דבריו. וראה גם אוה"ת ויקרא כרך ב ע' תרעט. נזכר גם לעיל פ' ואתחנן ג, א.
דף צה
בעבודה שבלב זו תפלה: תענית ב, א.
בכל לבי דרשתיך: תהלים קיט, י.
אליך ה' נפשי אשא: תהלים כה, א.
בינה בן י-ה: מא"א אות ב, סי"ט.
זח"ג (קכג, סע"א). [כ].
תשובה תשוב ה': זח"ג קכב, א.
תשובה תשוב ה' במילוי יו"ד: ע' במאו"א מערכת תשובה (ס"ס) תשוב ה' לגבי יו"ד, והל' כמ"ש כאן ל"מ. וע' ס"פ בלק (עה, ב). וש"נ. [כ].
בינה ליבא: ת"ז בהקדמה בד"ה פתח אלי'.
בחכמה יבנה בית: משלי כד, ג.
ויעקב נסע סכותה: בראשית לג, יז.
בית יעקב לכו ונלכה: ישעי' ב, ה.
ביאור ע"פ תורה צוה: המאמר בלי הגהות נדפס באוה"ת בראשית כרך ז תתתט, ב בד"ה ורבקה יוצאת משנת תקפ"ט.
באוה"ת כאן ע' א'תתמה נמצא עוד ביאור בכותרת "ביאור ע"פ תורה צוה הנדפס בלק"ת ובאופן אחר מהביאור שנדפס שם". שם א'תתמז נמצא הוספה לסעי' ד.
לענין מה שמבואר כאן ראה ד"ה משה קבל תורה — תר"מ (הנחת כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב . . קונטרס שיצא לאור תשנ"ח).
בבראשית רבה פרשה י"ז: יז, ה. וראה גם תו"א יא, ג.
כמבואר בלק"א: פרק לה בהגהה.
אלא מבחי' אחוריים וחיצוניות החכמה: ראה סה"מ פר"ת ע' צח.
דורש שמונים שנים: וע"ל פ' צו ד"ה והניף, ספ"ב (יז, ב). וש"נ. [כ].
השתלשלות עילה ועלול: ע"ל ח' דברים (נו, א). וש"נ. [כ].
מבשרי אחזה: איוב יט, כו.
והחכמה מאין תמצא: איוב כח, יב.
חכ' סתימאה: זח"ג קכח, ב. [כ].
שתוק כך עלה במחשבה: מנחות כט, ב.
בביאור ע"פ כי על כל כבוד חופה: לקמן שה"ש מח, א.
וע"פ אם בחקותי: לעיל פ' בחקותי מו, ג.
ובביאור ע"פ אלה מסעי: לעיל פ' מסעי צב, ד.
ובפ' ואתחנן ד"ה ענין ק"ש: לעיל יב, א.
אך אין התהוות החכמה . . רק דילוג הערך: ראה המשך תער"ב פרק רד ואילך, פרק רח ואילך.
וזהו הנק' בע"ח: ש' הולדת או"א וזו"ן רפ"ו מאדר"ז (רפט, ב).
ניקב קרום המוח טריפה: חולין רפ"ג.
כי העצמות הם בחי' דומם: ראה גם לעיל פ' חקת נח, א.
והחכמה תחי': קהלת ז, יב. ושם בלא ו' [כ].
וזרח משעיר למו: דברים לג, ב.
מבחי' חכמה סתימאה ע"י שערות לבד: ראה סה"מ פר"ת ע' צח.
בלקו"ת ר"פ תולדות: להאריז"ל.
וע' בפע"ח שער הק"ש פט"ו: ראה לעיל פ' נצבים מט, ד הלשון.
דכביש באשא: זח"ג רצה, ב. וראה ביאורו באוה"ת שמות כרך ז ע' ב'תרפו. וראה גם הלשון בד"ה פתח אלי' — תרנ"ח ע' כד.
והענין יובן עד"מ . . להיות נרגשים ג"כ: באוה"ת יתרו כרך ז ע' ב'תרפה מביא כל המשל ומוסיף: "והמשל לזה יובן בהקדים הקדמה אחת המבואר בפרדס שער יא פ"ג וז"ל ועתה יש לשאול אחר שאמ"ש ר"ל אויר מים אש למה לא נזכר בכל ספר יצירה יסוד העפר שהוא יסוד ד' של הבריאה. והדבר הזה יובן במה שפי' חכמי המחקר שיסוד העפר עם היותו יסוד רביעי הוא כלל שלשה יסודות הראשונים שהם מים אש אויר ומהם נתהוה יסוד הד'" ומאריך בהמשל שמביא להלן. ראה ד"ה בראשית ברא תרנ"ה ע' יא. ד"ה בראשית ברא תש"ב ע' 44.
המים כלולים ג"כ ד' יסודות: ראה פרדס שער המאריכין פ"ג.
פרק השואל במס' ב"מ: דף צה ע"א.
וכי ישאל איש: משפטים כב, יג.
ועמ"ש בד"ה ועשית ציץ: תו"א פג, ג. "והנראה דאותיות דתושב"כ שנמשכים בתושבע"פ הן מבחי' בינה ואין זה כמו עצמיות האותיות דתושב"כ. וכן מובן ממה שציין לד"ה ועשית ציץ בענין ופתחת פתוחי חותם ושם מבואר עד"מ אותיות הנחקקים בשעוה שאינם מערך ומהות האותיות שבמח' או דבור רק מ"מ הן אותיות עצמן שנצטיירו ונתגשמו — ד"ה הרעשת ארץ — פר"ת ע' צח. וראה באוה"ת פנחס ע' א'קיט שמציין לד"ה הנ"ל בתו"א ומוסיף "שהאותיות מתהווים בבינה".
וכדה על שכמה . . ותורד כדה על ידה: בראשית כד, טו. יח.
כדה . . כ"ד ספרין דאורייתא: ת"ז (תכ"א) מז, א. יד, א. [כ].
ופני לא יראו: שמות לג, כג.
רק ר"ע היה דורש על כל קוץ וקוץ . . של הלכות: "שהוא לבדו היה יודע ולזאת נק' שמו עקיבה עקב י"ה שהי' ממשיך ומחבר אף בחי' י"ה בבחי' עקב (וכך עד"ז האריז"ל כדלעיל . . .) — אוה"ת בראשית כרך ז תתתיא, א.
ויאמר העבד הגמיאיני נא מעט מים מכדך: בראשית כד, יז. ושם לי' תי' "העבד". [כ].
שהעבד הוא בחי' מל' בחי' תושבע"פ: ראה מא"א אות ע', ס"ב. ת"ז בהקדמה (פתח אלי').
עבדו זקן ביתו: בראשית כד, ב.
מלכותך מל' כל עולמים: תהלים קמה, יג.
בבחי' מדות שנק' ידים: ראה מא"א אות י, ס"ה.
(ואפשר . . שעל ידה): באוה"ת בראשית שם תתתיא, א נמצא במקום מוסגר זה: "כנז' אצלינו בענין כוס של ברכה שהוא בחי' מל' דיתבא על ה' אצבען יד ימין הנז' בזהר בתחלת הספר ע"ש)".