אור ברסלב

מראי מקומות הערות וציונים על לקוטי תורה

ראה

עקב

דף יח

ראה אנכי נותן: נאמרה בשנת תקנ"ח — ראה רשימת המאמרים שבסו"ס מאמרי אדה"ז הקצרים ע' תרכב הערה 137, ולהלן ברשימת הכתבי-יד. וראה סה"מ תקס"ג ח"ב ע' תרצו. מאמרי אדה"ז פרשיות ח"ב ע' תשצו.
הנחה אחרת בארוכה במאמרי אדה"א דברים כרך ב ע' שסו ואילך, וביאור שם ע' שצד ואילך.
הנחה אחרת ובתוס' הגהות וקיצורים באוה"ת פ' ראה ע' תרלה ואילך. ע' תרסב ואילך. ע' תרסו ואילך. ובאוה"ת דברים כרך ה ע' ב'לה. ב'לז. ב'לח. וראה שם בכרך ו ע' ב'תקכב. סה"מ תרכ"ו ע' רז (בהוצאת תשמ"ט) [מקבילה לאוה"ת ע' תרלה]. סה"מ תרל"ג ע' תמא (מיוסד על מאמר זה). המשך מים רבים תרל"ו פ"ה ואילך. וראה גם ד"ה זה בסה"מ עטר"ת ע' תרט. ד"ה כי קרוב אליך תרפ"א. ד"ה א"ר יהושע בן לוי תרפ"ח ע' קיט ואילך. תש"ב ע' 138 ואילך. וד"ה זה תשי"ג, תשל"ב ותשל"ג.

ראה אנכי נותן לפניכם . . את הברכה: דברים יא, כו-כז.

ארז"ל כל מקום שנאמר: ע' רש"י נצבים [כט, יב] פסוק ד כיום הזה. ובלקח טוב (שם [ט]) מה היום לא ישבות. כל' אדמו"ר ל"מ. וע' רש"י סוטה (מו, ב) ד"ה ויקרא וז"ל כ"מ שנא' עד היום הזה לעולמי ולעולמי עולמים. [כ].

היום הוא נצחי ולעולם גם היום הזה: באוה"ת ע' תרלה ובסה"מ תרכ"ו מוסיף: "(כ"מ בעה"כ של הסה"ד בערך מחר בשם רש"ל דכל העוה"ז נק' היום)". ראה לקו"ש חי"ט ע' 147 הערה 64.

ע"פ ויהי מקץ בדבור השני: תו"א לא, ג. ובאוה"ת פ' ראה ע' תרלה מפרש "פירוש דהיינו סתים וגליא שכמו שקוב"ה סתים וגליא כך אורייתא וכך ישראל כו' כמ"ש בזח"ג פ' אחרי דע"ג א'" ע"ש.

פנים בפנים דיבר ה': דברים ה, ד. ראה אוה"ת יתרו ע' תתצט.

נמשך לכל אחד ואחד מישראל בחי' הוי': ראה אוה"ת כאן ע' תרסב.

אנכי ה' אלקיך: שמות כ, ב. דברים ה, ו.

איך יש בחי' שם הוי' בכל אחד ואחד: ראה ד"ה ועשית חג השבועות תרס"ו. ד"ה פדה בשלום תרע"ח ותש"ז.

אפי' רשעים מלאים חרטות: במאמרי אדה"ז הקצרים ע' תיג. וראה שם ע' תקמג.
בהמשך מים רבים תרל"ו ע' ח בהערה מציין כ"ק אדמו"ר לר"ח שער היראה פ"ג בשם ס' חסידים (מלאים חרטה) ושבט מוסר פכ"ה בשם מארז"ל (כל ימיהם מלאים חרטה) ותניא פרק יא.
(ר"ח שער היראה פ"ג [ד"ה וראיתי]). וע' ר"פ במדבר (א, ד). [כ].

והוא בלי טעם ודעת: ראה המשך מים רבים — תרלו פרק ה.

כמ"ש במ"א (ע' בסש"ב פכ"ד): באוה"ת ראה ע' תרל"ו מציין גם "ובלקו"ת בד"ה מי אל כמוך נושא עון פ"ה".

משכיל לאיתן האזרחי: תהלים פט, א. ראה ג"כ תורת אדה"ז על פסוק זה. הובאה ונתבארה בקונטרס לימוד החסידות ע' 5.

איתן מל' חיזוק כמו איתן מושבך: במדבר כד, כא. וראה סוטה מו, סע"א. אוה"ת נ"ך כרך א ע' תרצט.

כי עם קשה עורף הוא וסלחת: שמות לד, ט. בד"ה בהעלותך תרע"ו (נדפס בסה"מ תרע"ב-ע"ו ע' קכב) "וזהו שאמר וסלחת דלכאורה מה זה נתינת טעם על הסליחה, אך זהו כי העקשנות הוא מעלה גדולה והוא התוקף הגדול בקיום התומ"צ כו', ומקור הכח הזה הוא מבחי' משכיל" ע"ש.

בלי שום טעם ושכל מושג: "ואפ"ל לא שאין לזה טעם כלל, אלא שהוא למעלה משכל המושג. ולכן נק' משכיל לאיתן והרי משכיל הוא ענין השכלה אלא שהוא למעלה משכל המושג" — אוה"ת ראה ע' תרלה. מובא באוה"ת סידור ע' קכו.

איתן משמעות לעתיד לבוא: קו"א ד"ה וצדקה כנחל איתן (קסא, א). ולהעיר שאות א' היא מאותיות אהו"י — שנכללות בנקודות והן אותיות שבמחשבה (ראה לקו"ת בהר מא, ב) — ד"ה בסוכות תשבו תשל"ח הערה 48.

ישראל עלו במחשבה: ב"ר רפ"א. ראה לעיל פ' בחקותי מז, א ובמ"מ לשם. פ' צו טז, ג ובכ"מ.

בד"ה ביום השמיני שלח: לקמן דרושים לשמע"צ.

ובד"ה יונתי: לקמן שה"ש יח, ד.

בד"ה בשעה שהקדימו: לעיל במדבר יג, א.

בד"ה ה' לי בעוזרי: לקמן פח, ג.

מה שאני עתיד להזריח: ראה מאמרי אדה"ז הקצרים ע' עג-ד. סה"מ תשי"א (כ"ק מוהריי"צ) ע' 58. וראה ג"כ תניא קו"א קסא, א.

בינה רחובות הנהר: זח"ג (קמב, א). [כ].

כל חד לפום שיעורא דילי': זח"א קג, א-ב.

בשמים ממעל ועל הארץ מתחת: דברים ד, לט.

וכולא קמי' כלא חשיב: זח"א יא, ב.

תרין רעין דלא מתפרשין: זח"ב נו, א. זח"ג ד, א. וע"ל (יב, ד). [כ].

כפי אשר יד שכלו ורוח בינתו . . וליבטל בבחי' חכמה שלמעלה מטעם ודעת והמושג: ראה ד"ה פדה בשלום תרע"ח ותש"ז. ושם מבואר דזהו אחר ההשגה דאז בא לבחי' הדעת והכרה בהענין.

החכמה תחי' בעלי': קהלת ז, יב.

דתרגום בעל מרא ורבון: "על בחי' חכמה, להיות כי יש מעלה בבינה על החכמה, ומ"מ החכמה תחי' את הבינה שנק' בעלי' לפי שאם אין נקודה אין היכל" — סה"מ תרל"ג חלק ב ע' תמו.

שאין מחשבה תפיסא בי': ראה ת"ז בהקדמה (פתח אלי').

זהר בראשית (ד' ו'): וע"ע שם (כ, א). זח"ג (קצג, ב). ובת"ז (תכ"ח). [כ].

ובת"ז תיקון ה': דף יט, א.

סד"ה כי אתה נרי: תו"א מא, א.

שהנקודה מחיה את ההיכל: נתבאר בסה"מ תרל"ג חלק ב ע' תמו: "נקודה הוא בחי' יו"ד בחי' חכמה. והיכל הוא בחי' בינה, כי היכל הוא ה"י כ"ל, כל הוא בחי' נו"ן שערי בינה" ע"ש.

תושבע"פ מלכות קרינן לה: ת"ז בהקדמה (פתח אלי').

וגדול תלמוד שמביא לידי מעשה: קידושין מ, ב.

בד"ה בכ"ה בכסלו: תו"א כט, ג.

תשובה תשוב ה': זח"ג קכב, א (ברע"מ)

וע' לקמן ע"פ ושמתי כדכד: לקמן כו, ב.

ועמך לא חפצתי: תהלים עג, כה.

ונקרא נקודה בהיכלי': ראה אגה"ק סי' ה. וסי' טו. אוה"ת יוה"כ ע' א'תקסא. ביאוה"ז להצ"צ כרך א ע' תקיג.

מאד עמקו מחשבותיך: תהלים צב, ו.

בשעה שישראל עונין איש"ר: ברכות ג, א.

ממעמקים קראתיך: תהלים קל, א.

בסבא דמשפטים (דק"י סע"א): ע"פ והאיתנים מוסדי ארץ, מובא באוה"ת פ' שמות ע' יד.

שאמרו ארז"ל גבי עובר בבטן אמו: נדה ל, ב.

ע"פ שחורה אני: לקמן שה"ש ו, ג. ח, ד.

ובפ' שלח ע"פ והיה לכם לציצית: לעיל שלח מד, א.

אך אמרו רז"ל: מובא באוה"ת וירא כרך ד תשע, ב.

שבזמן הגלות אין השם שלם: ראה תנחומא ס"פ תצא. רש"י ס"פ בשלח. וראה לקמן פ' נצבים נא, ג.
ע' לקח טוב סו"פ בשלח עה"פ כי יד על כס וברש"י. ובפסיקתא סוף זכור. ופסיק"ר פי"ב. והלשון שבזמן הגלות ל"מ. אך ת"ל מצאתי בע"ח ריש ש' הקליפות פ"א, ודו"ק. [כ].

ע"פ ועשית ציץ: תו"א פג, ב.

וע"פ זכור את אשר עשה לך עמלק: תו"א פד, ב. פה, ב.

ובמגילת אסתר . . חייב אינש: תו"א צה, א.

ומלתם את ערלת לבבכם: דברים י, טז.

ומל ה"א את לבבך: דברים ל, ו.

עונותיכם מבדילים: ישעי' נט, ב.

ונרגן מפריד אלוף: משלי טז, כח.

אם יהי' נדחך בקצה השמים: דברים ל, ד.

הנה ישכיל עבדי: ישעי' נב, יג.

ירום מאברהם: יל"ש ישעי' רמז תעו בשם התנחומא.
זח"א קפא, ב [כ]. — אבל שם ונשא מסטרא דאברהם.

כפי' הטא"ח סי' נ"ו . . כמ"ש התוס' ריש ברכות: ג, א. ראה שם ב' פי' ומה שכתבו בשם מחזור ויטרי.

ס"פ שלח ע"פ אני: לעיל שלח נ, ב.

ושתי הכוונות אמת: ראה סה"מ תרל"ג חלק ב ע' תמט.

בביאור ע"פ זכור: תו"א פה, ב.

מראש מקדם נסוכה: פיוט לכה דודי. ראה לקמן שה"ש יח, ד. סה"מ תש"א ע' 4.

אתה הוא קודם שנברא העולם: נוסח התפלה.

אני ה' לא שניתי: מלאכי ג, ו.

ארז"ל מה לפנים מה לאחור: חגיגה יא, ב. וש"נ.

מקור מים חיים: ירמי' ב, יג.

האומר אין לי אלא תו': יבמות קט, ב.

אנכי מי שאנכי: ראה לקו"ש חי"ט ע' 136 הערה 30.

לפניכם בבחי' פנים שלכם: ראה תו"א עה, ג. ובספר השיחות תנש"א חלק ב ע' 768 הערה 15.

(ופי' מקדם: לכאורה חסר סיום המוסגר.

בד"ה חייב אינש לבסומי: תו"א צח, ב ואילך.

ובד"ה ששת ימים: לעיל פ' צו יד, ד.

ובד"ה ביום השמיני שלח: לקמן שמע"צ פו, ג.

דף יט

במ"א נת' בענין ההפרש בין ברכה לתפלה: ראה סה"מ תקס"ח ח"ב ע' תשח. אוה"ת נשא ע' ערה. רעז. עקב כרך ה ע' ב'כו. ביאוה"ז להצ"צ ע' תקעח. ועוד.

שהברכה היא גילוי השרש שבהעלם: ראה לעיל פ' עקב טז, א ואילך. ראה גם אוה"ת בראשית כרך ו תתשכה, ב. אוה"ת שמיני ע' כו וע' כט. וכרך ב ע' תקכא. סה"מ תרכ"ו (הוצאת תשמ"ט) ע' קלב ואילך. ד"ה פדה בשלום תרע"ה. וראה בלקו"ש תנש"א בברכת ערב יום הכפורים סעי' ב' ואילך.

איש אשר כברכתו: בראשית מט, כח.

ואולם אחיו הקטן יגדל ממנו: בראשית מח, יט.

ע"פ ואלה המשפטים: בתו"א.

סד"ה האזינו השמים: לקמן פ' האזינו עג, ג.

בד"ה זכור ושמור: תו"א עא, א.

בבה"ז פ' אחרי: לכ"ק אדה"א עו, ג. ביאוה"ז להצ"צ כרך א ע' שסג ואילך.

את לבבך ואת לבב זרעך ר"ת אלול: בעל הטורים דברים ל, ו.

בזח"ב תרומה (קס"ה ע"ב): הלשון נעתק עם הגהות ביהל אור ע' רלג.

בביאור ע"פ כי כאשר השמים החדשים: לקמן לקו"ת.

בד"ה אלה פקודי המשכן: לעיל פ' פקודי.

בזח"ב בשלח ס"ג ע"ב: "לאמשכא ברכאן מעמקא דבירא כו' כד עתיקא סתימא דכל סתימין בעי לזמנא ברכאן לעלמין אשרי כולא ואכליל כולא בהאי עמיקא עילאה" — אוה"ת כאן ע' תרעה. ביאוה"ז להצ"צ כרך ב ע' תשעז ואילך. וראה גם אוה"ת שה"ש ע' מ ואילך לשון הזהר. אוה"ת פ' נשא ע' רעא. אוה"ת סדור ע' שמז. יהל אור ע' תקס.

ובמאו"א אות בי"ת סל"ה ול"ט: ראה גם לעיל תזריע כב, ג. אוה"ת בראשית כרך א נא, ב ובכ"מ.

בזח"א ר"פ ויגש (דר"ה ע"ב): "עד דאתקיים כולא באות ב' דאיהו סימן ברכה דבראשית" — אוה"ת כאן ע' תרמא.

כחשכה כאורה: תהלים קלט, יב.

בד"ה בשלח פרעה: בתו"א סא, א.

סיני שירדה שנאה: ראה שבת פט, א.

סד"ה מצה זו: לעיל פ' צו יב, ד.

בד"ה להבין ענין הברכות: תו"א ו, א.

ע"ד מ"ש בזח"א ויצא קנ"ח ב': ראה אוה"ת בראשית כרך ז תתתסט, א.

ויקרא הוי' הוי': שמות לד, ו.

מארז"ל היום אם בקולו תשמעו: סנהדרין צח, א.

ויברך דוד את ה': דה"א כט, י.

ר"ת ודאי: ע' משנת חסידים מס' יום ר"ה פ"ט מ"ז. [כ].

אחרי ה"א תלכו: הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי בסה"מ תקס"ה ח"ב ע' תשעו.
בלי הגהות בתו"א לעמבערג תרי"א כב, ב.
הנחה אחרת ממאמר זה ותוס' הגהות וקיצורים נד' בדרמ"צ קפה, ב. אוה"ת ראה ע' תרפג. וראה סה"מ תרנ"ז ד"ה וידעת מעמוד נב ואילך. תש"ח ד"ה כי מנסה ע' 94 סעיף א שם ובסופו נוסף קיצור, וראה גם אוה"ת דברים כרך ו ע' ב'שכד. ד"ה זה במאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' שיג מיוסד על מאמר זה.

אחרי ה"א תלכו: דברים יג, ה.

כי מנסה גו': דברים יג, ד.

ולהבין מהו כי מנסה וגו': בדרך מצותיך יש הגה"ה לכאן.

חי ה' אשר עמדתי לפניו: מ"א יז, א. וראה הנסמן במאמרי אדה"ז — פרשיות לע' תשכט הערה אלי'.
בד"ה וידעת — תרנ"ז ע' נב מבאר שענין עמידה למעלה הוא ענין ביטול.

ותכלית ירידתה היא בשביל הנסיונות: וכ"כ באגה"ק סי' יא. ראה דרך מצותיך קפו, א ואילך. סה"מ פר"ת ע' קז ואילך.

במניעת בריאת הגוף: בדרך מצותיך יש הגה"ה לכאן.

דרך רשעים צלחה: ירמי' יב, א.

ובא האות והמופת לומר נלכה: דברים יג, ג.

ידינו . . רמה: דברים לב, כז.

ומגביהין כנשר קנם: ראה ירמי' מט, טז.

כדי שיתגבר עליהם: בדרך מצותיך יש הגה"ה לכאן.

אתה הראת לדעת: דברים ד, לה.

ומבשרי אחזה: איוב יט, כו.

שעי"ז יומשך בחי' הדעת בנפש האדם: ראה בארוכה בסה"מ תש"ח ע' 101.

ה' אמר לו קלל: ש"ב טז, י.

גלו לבבל שכינה עמהם: מגילה כט, א.

אזי קורע . . מהעלם אל הגילוי: ראה בארוכה בד"ה וידעת תרנ"ז. ד"ה כי מנסה תש"ח. ועוד.

מוצא פי ה': דברים ח, ג.

ששרשו מאד נעלה כו' כמ"ש במ"א: ראה לעיל ר"פ מטות ובכ"מ.

פני ארי' ופני שור: יחזקאל א, י.

משכני אחריך נרוצה: שה"ש א, ד.

ואנכי הסתר אסתיר: דברים לא, יח.

כל חד לפום שיעורא דילי': זח"א קג, א-ב.

אם אין בינה אין דעת: אבות ג, יז.

המחדש בטובו בכי"ת: ברכת יוצר.

ולהבין ענין יש מאין: ראה לקמן כו, ד. ביאוה"ז להצ"צ כרך ב ע' יח.

כי ממך הכל: דה"א כט, יד.

וכולא קמי' כלא חשיב: זח"א יא, ב.
בלקו"ת פ' ראה מבואר שהחכ' שורשה ממו"ס, והבינה שרשה מגלגלתא וכמ"ש בביאור האדרא מהאריז"ל שבחי' גלגלתא המקפת את המוח זהו בחי' בינה שהיא היכל לחכ' הגנוזה בתוכה, וצ"ע בכת"י בד"ה אלה תולדות יצחק כו' הביא האדר"ז שחסד דע"י המלובש בגלגלתא דא"א שממנו שרש אבא דאצי', וגבו' דעת"י המלובש במו"ס ממנה שרש הבינה, וצ"ע. — הערה שנמצאת בדפים בודדים — בספרי' כ"ק אדמו"ר. — כנראה מחסיד.

כי עמך מקו"ח: תהלים לו, י.

ולכן נק' הבריאה יש מאין: ראה אוה"ת תצוה ע' א'תרצז.

מלכותך מלכות כל עולמים: תהלים קמה, יג.

הלוך ונסוע הנגבה: בראשית יב, ט.

מי לי בשמים ועמך: תהלים עג, כה.

ועמ"ש בפ' וארא ע"פ לכן אמור לבנ"י: תו"א נה, ב ואילך. נז, ב.

דלית מח' תפיסא בי': ראה ת"ז בהקדמה (פתח אלי').

הודו על ארץ ושמים וירם קרן לעמו: תהלים קמח, יג-יד.

כי חלק ה' . . עמו: דברים לב, ט.

עבדו את ה' בשמחה: תהלים ק, ב.

יפה שעה אחת בתשובה ומע"ט: אבות ד, יז.

בשמחה וטוב לבב מרוב כל: דברים כח, מז.

מעוה"ב שנק' יום שכולו ארוך: קידושין לט, ב.
באוה"ת בראשית כרך ד תשפו, ב כ' "ולפמ"ש [כנראה הכוונה למאמר כאן] דפי' זיו זהו ההמשכה מיסוד, א"כ קשה דהא ענין היסוד ממשיך מבחי' אתה קדוש בבחי' ושמך קדוש כו' וצ"ע. אמנם בד"ה לכן אמור לבנ"י [תו"א נז, ב] ובד"ה ואתה תצוה [ ] פי' תחת אשר לא עבדת כו' מרוב כל דרוב כל הם התענוגים רוחניים ג"ע עליון וג"ע תחתון כי בחי' כל זהו ענין כי כל בשמים ובארץ העמוד המחבר ג"ע עליון עם התחתון כו' וכ"ז הוא בבחי' הזיו, אבל בא"ס ב"ה ממש למת"ב כ"א ע"י המצות, ולכן הם יפים הרבה יותר מרוב כל, א"כ לפ"ז אין סותר למ"ש דהזיו נמשך מבחי' היסוד" ע"ש. בענין זיו השכינה שנק' יסוד ראה אוה"ת בהר כרך ב ע' תתעט.

וע"פ ובבואה לפני המלך: תו"א צו, א. כנראה הכוונה כמו שמבואר באוה"ת תצוה ע' ב'תשעא "ועיין מזה בתו"א בד"ה ובבואה לפני המלך דלשם פי' ענין אל תקרי שמות אלא שמות היינו בחי' חד חרוב והוא רק מבחי' שמות היינו שם הוא בחי' מל' אבל ע"י תומ"צ מאיר מעצמות אור א"ס לכן יפה שעה אחת בתשובה ומע"ט בעוה"ז כו'".

וכל נהוראין מתחשכאן קמיה: זח"א (כג, א). [כ].

אית יראה ואית יראה: זח"א (יא, ב) [כ].

אלף אלפין ישמשוני': דניאל ז, י.

אכלתי יערי עם דבשי: שה"ש ה, א.

ועצי שטים עומדים . . שרפים עומדים: שמו"ר ספל"ה.

דף כ

ע"פ אני ישנה: לקמן שה"ש.

והקדוש בשמים ובארץ: ברכת ישתבח.

אשר אנכי מצוך היום: דברים ו, ו.

כמים הפנים: משלי כז, יט.

עשה רצונו כרצונך: אבות ב, ד.

תוכן העניינים

מראי מקומות הערות וציונים על לקוטי תורה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה