מראי מקומות הערות וציונים על לקוטי תורה
עקב
דף יג
ויאכילך את המן: המאמר הוא משנת תקנ"ו. ראה ברשימת המאמרים שבסו"ס מאמרי אדה"ז — הקצרים ע' תרטז הערה 64.
הגהות וקיצורים למאמר זה נדפסו באוה"ת עקב ע' תקכד וע' תקל. (ושם מציין לד"ה זה: ע"פ ויאכילך את המן כו' דמברכין אלול תקנ"ו. ממה שנזכרו שם המאמרים בצירוף שנת אמירתם, נראה שנכתבו בהתחלת סידור המאמרים)
בכת"י 787 בתחילתו נמצא קונטרס ביאור ארוך והגהות על מאמר זה מהרה"ח וכו' מוהרא"י ריבלין (ונעתק ג"כ בכת"י 16 קח, א) ומתחיל: ד"ה ויאכילך את המן.
ראה לקמן יז, ג. שה"ש מה, א. סה"מ תקס"ח ע' מא. ד"ה ויענך במאמרי אדה"א דברים ע' חצר.
ויאכילך את המן: דברים ח, ג.
הנה המן הוא בחי' טל . . שעתיד להחיות בו: בהגהות הרה"ח מוהרא"י ריבלין שם ז"ל: והנה ע"ד מ"ש כאן ויענך וירעיבך דמן כענין תחה"מ מצאתי בדברי הרב המאירי ר"פ חלק שהעתיק תשובות הרמב"ם כו' עמש"ש בענין מה שיהי' להם גוף וגויה ואברים בלא אכילה ושתי' דוגמא מאכילת המן ויענך וירעיבך כו' למען הודיעך כו' יחי' האדם ע"ש. ע"כ.
ותעל שכבת הטל: שמות טז, יד.
טל שעתיד להחיות בו את המתים: חגיגה יב, ב. וש"נ.
ע"פ ואלה המשפטים: תו"א עד, ג.
מחי' מתים ברחמים רבים: נוסח תפילת שמו"ע.
פני ארי' אל הימין: יחזקאל א, י.
פני ארי' . . ובמ"א כתיב אריה שאג: ראה אוה"ת שבועות ע' רכא. אוה"ת נ"ך כרך א ע' תסו. המשך בששה"ק תער"ב ח"ג ע' א'שלד (ובארוכה בענין זה בהגהות הרה"ח מוהרא"י ריבלין שם).
ימים נוראים נקראים ע"ש ארי': ע' של"ה הק' ר"מ ר"ה ב' הקדמונים ר"ת ארי', אלול ר"ה יוה"כ הו"ר. [כ]. ראה לקו"ש חל"ט ע' 283. שם ע' 287.
ארי' אותיות יראה: קה"י בערך יראה.
הובא בת"ז (ת"ע) קכב, א. [כ].
ראה גם מגלה עמוקות אופן קג.
ולגדולתו אין חקר: תהלים קמה, ג.
תפול עליהם אימתה ופחד: שמות טו, טז.
המבואר במ"א המשל מחותם: על"ק ד"ה ארץ הרים. ובד"ה שימני כחותם. [כ]. ראה מאמרי אדה"א דברים כרך א ע' שיב ואילך.
שירד על המזבח אש בצורת ארי': יומא כא, ב.
ע' זח"ג (לב, ב. לג, א). ובח"ב (רעח, א). [כ].
דאכיל כל קרבנין: זח"א ו, ב. זח"ב רעח, א. זח"ג יז, א. ועוד.
כי ה' אלקיך אש אוכלה הוא: דברים ד, כד.
אל דמי לך: תהלים פג, ב.
קארי תמיד ולא שכיך: זח"א (פו, א). ח"ב (קמ, א). [כ].
עולם מלשון העלם: ל' הת"ז (תמ"ב). [כ].
לעיל פ' במדבר ה, ג מביא בשם קה"ר ג, יא. וראה ביאוה"ז להצ"צ כרך א ע' שנה שמציין לגמרא פסחים נ, א.
ואהבה זוטא: ע' זח"ב (רנד, ב). וע' באגה"ק סו"ס טו. [כ].
ועל דמות . . כמראה אדם: יחזקאל א, כו.
דהיינו מארי דאורייתא: ת"ז בהקדמה (א, ב).
ושס"ה גידים משא"כ אברי בהמה: בהכת"י (ראה להלן בהוספות ברשימת הכת"י): משא"כ אברי בהמה וגידי'.
שאהוי"ר הם רק גדפין: הרח"ו בשער היחודים פי"א. וראה ת"ז ת"י.
ואני בער ולא אדע: תהלים עג, כב. תניא פי"ח. תו"א עו, א [כ].
בהמות לשון רבים: וע' בסש"ב ספמ"ו [כ].
שכל הפרצופים: ע"ל פ' אמור בד"ה והניף הא' [כ]. וראה סה"מ תרל"ו ח"ב ע' שנו.
כמו למשל מלך בשר ודם: מובא בד"ה וזאת התרומה — תרל"ד ע' קלג.
וכולא . . כלא חשיבא קמיה: זח"א יא, ב.
הן שמים לא זכו בעיניו: איוב טו, טו.
שצדיקים יושבים ונהנים מזיו השכינה: ברכות יז, א.
בחי' עדן שלמע' מבחי' גן: ראה ברכות לד, ב.
כולם בחכמה עשית: תהלים קד, כד.
חלק אלו-ה ממעל: איוב לא, ב.
ואני ה' לא שניתי: מלאכי ג, ו.
הי' הוה ויהי': פיוט וכל מאמינים.
ואתה הוא קודם שנבה"ע: נוסח התפלה.
אי עביד בגין יקרי': זח"א רכג, ב. מובא בתניא ר"פ מ.
מתחת השמש שהכל הבל ורעות רוח: עפ"י קהלת א, יד.
כי טל אורות טלך: ישעי' כו, יט.
טלא דנטיף מפומא דעתיקא כו': זח"ב סא, ב. זח"ג קכח, ב ועוד. בסה"מ תרלד ע' קלד מוסיף "אשר זה יוכל להיותו גם בעודו בעוה"ז בגוף כמ"ש במ"א שטל תורה מחי' בגוף, וגם המתים יחיו מבחי' הטל הזה", עכ"ל. וראה תניא ספל"ו. מאמרי אדהאמ"צ במדבר ח"ב ע' שנו ואילך. וראה בהנסמן שם.
ונגלה כבוד ה': ישעי' מ, ה.
דף יד
קיסטא דחיותא: ראה זח"א פג, א.
ויתן את רשעים קברו: ישעי' נג, טו.
רשעים בחייהם קרוים מתים: ברכות יח, ב. וראה ליקוט פי' לאגה"ק — חיטריק סי' ז.
שאפילו החיות שבהם: ראה גם אגה"ת פ"ז.
כשמן הטוב . . יורד על הזקן: תהלים קלג, ב.
ובפ' אמור (בדצ"ד ע"א): ראה לקמן דרושים ליוהכ"פ עא, ב. מובא באוה"ת בראשית כרך ו תתסח, ב "שיש ב' בחי' בי"ג מדה"ר הא' השערות עצמן ומשם שורש אימא, והב' בחי' פנימי' שבתוך חלל השערה והוא כענין כשמן הטוב כו' יורד על הזקן". וראה גם יהל אור ע' רכט.
ושבט לוי הכולל כולם: ראה לקו"ש ח"ט ע' 311.
ולכן אומרים סליחות וי"ג מדות מר"ח אלול: טושו"ע או"ח רסתקפ"א.
בכמה ביכלאך: ולכן יש נוהגים לומר סליחות מר"ח — לקו"ש ח"ט ע' 311. וראה שם ע' 458.
אומרים סליחות: גילה הקב"ה . . בפסוק ויעבור ה' גו' (סדר אלי' זוטא ספכ"ג). וראה ע"ח מס' אלול פ"א מ"ד — לקו"ש ח"ט ע' 311.
רחמיך רבים ה' כמשפטיך חייני: תהלים קיט, קנו.
כי אברהם לא ידענו: ישעי' סג, טז.
אומרים בעשי"ת אבינו מלכנו: או"ח סי' תרב ברמ"א שם.
האבות שהן הן המרכבה: ב"ר מז, ו. פב, ו. זח"ג רנז, ב.
ושמי ה' לא נודעתי להם: שמות ו, ג.
אשר לא ידעון אבותיך . . למען הודיעך: דברים ח, טז. ח, ג.
בקה"ר בפ' ברבות הטובה: ה, יא.
כל האומר אין לי אלא תורה: יבמות קט, ב.
ישראל מפרנסין לאביהן שבשמים: זח"ג ז, ב. שהש"ר א, סד"ה לסוסתי. יל"ש רמז תיח.
ואורייתא וקוב"ה כולא חד: זח"א כד, א. זח"ב ס, א. זח"ג צג, א.
כל העוסק בתו' טל תו' מחייהו: ת"ז (יב, א. לח, ב. קנג, א. [תז"ח צז, ג]). וע' כתובות קיב, ב. המשתמש. [כ].
ראה תניא ספל"ו ובליקוט פירושים ומ"מ — חיטריק שם.
טל תורה מחייהו שהוא מבחי' סוכ"ע: באוה"ת פ' האזינו ע' א'תרמג מציין לכמה מקומות בדא"ח ע"ש.
|ואעפ"כ ויאכילך שנתגשם עד שדכו במדוכה: ראה ד"ה הנני ממטיר תשל"ז ס"ח.
שדכו במדוכה: במדבר יא, ח.
ואכלת ושבעת: הנחת כ"ק אדהאמ"צ בסידור קי, ג (בהתחלה: ת"ר מנין לברהמ"ז מן התורה. ואחריו בא ד"ה והקימותי שהוא הנחת אדהאמ"צ מהביאור דלהלן טז, ג. ואחר זה בא ביאור נוסף המתחיל: להבין שרשי הדברים כו' פתח במזבח וסיים בשולחן).
הגהות למאמר זה באוה"ת עקב ע' תקלג. ובכרך ו ע' ב'שח [ונרשם שם ע"ז בגוכתי"ק כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע: "שייך לד"ה ואכלת ושבעת — והוא מה"ק"].
באוה"ת בהעלותך ע' שנד נזכר: בדרוש דביהמ"ז חורף תק"ע מענין שולחן של אדם במקום מזבח. וראה גם בהנסמן להלן ברשימת הכתבי-יד לדף טז, ג מבוך 1101.
לכמה ענינים שבהמאמר ראה גם תו"א בשלח סה, ד ואילך, מאמרי אדה"ז — הקצרים ע' מ. ד"ה ואכלת ושבעת תשמ"א.
ואכלת ושבעת וברכת וגו': דברים ח, י. ראה בלקו"ש חכ"ד ע' 67 בדיוק תי' "וגו'".
וברכת זו ברכת הזן . . בונה ירושלים: בענין ג' ברכות אלו, ראה אוה"ת עקב ע' תקלב.
משה תקן . . ברכת הזן . . יהושע תקן . . ברכת הארץ: ברכות מח, ב. טור או"ח סקפ"ז. שו"ע אדה"ז שם ס"ג. ראה לקו"ש חט"ז ע' 179 הערה 44.
ומזון שבברכת הארץ הוא קאי על לחם מן הארץ: ראה ד"ה ויענך וירעיבך תשכ"ג (סה"מ מלוקט ח"ד ע' שנה) הערה 8 "בפשטות, הברכה היא רק על הארץ "דמפקא מזון" (ברכות מט, א). אבל בלקו"ת [— כאן] בסידור עם דא"ח (קט, א): דהזכרת מזון בברכת הארץ הוא ברכה על הלחם שמן הארץ. וחידוש גדול יותר בהמשך תרס"ו ע' שלד "וברכת הארץ תיקן יהושע כו' והברכה היא על הלחם שמן הארץ". דמלשון זה משמע שלא רק הזכרת המזון אלא הברכה היא על הלחם כו'".
מדוע גם עתה החיוב לברך . . אע"פ שאין המן יורד עכשיו כלל: בלקו"ש חט"ז ע' 178 הערה 41 מציין: "כן הקשה בלקו"ת . . (וראה סדור קו, ג ואילך. קט, א) עפמ"ש רשב"א ברכות (הובא בב"י לטוא"ח [בסי' קפז] "דמטבע הוא שטבעו להן כו'" ע"ש".
אשר לא ידעת: עקב ח, ג.
שהמן ירד בזכות משה: תענית ט, א. זח"ג קב, סע"ב. קג, א [כ].
ובלק"ת פי' דר"ל המוצא פי ה' שבמאכל: להאריז"ל בפ' עקב. וראה לעיל פ' צו יד, ב. "פי' האריז"ל המוצא פי הוי' שבמאכל הביאו השל"ה בדוכתי טובא" — אוה"ת דברים כרך ה ע' ב'כד.
ח"ב דפ"א ע"ב ע"ש: "מפרש פי הוי' הוא קול השופר, וכ' המק"מ ושיעור הכתוב כי ע"י האורות שיוצאים מפי הבינה יחיה האדם שהוא ז"א והם כענין ז' הבלים הנז' בזח"ג פ' תזריע דמ"ז ע"ב וא"כ פי' כי לא על הלחם לבדו הוא חטה כ"ב אתוון הנמשכים מחו"ב שהם אותיות התורה" — אוה"ת דברים כרך ה ע' ב'כד.
בפ' אמור בביאור דכבשים: לעיל פ' מטות פא, א.
וע"פ ראשי המטות: לעיל פ' מטות פא, א.
וע"פ ששת ימים תאכל מצות: לעיל פ' צו יג, ב.
והארץ היתה כו': בראשית א, ב.
מטל השמים: בראשית כז, כח.
לחם מן השמים: שמות טז, ד.
כי טל אורות: ישעי' כו, יט.
וע"כ לא הי' ממנו פסולת: יומא עה, ב. ראה לקמן יז, א.
טלא דבדולחא: ע"ל ריש אם בחקותי (מז, ג). ע' בזח"ג (קכח, ב). [כ]. ראה ביאוה"ז להצ"צ כרך א ע' שלח ואילך.
ועינו כעין הבדולח: במדבר יא, ז.
ע"פ אכלוהו היום: תו"א סה, סע"ב ואילך.
סד"ה אני ישנה: לקמן שה"ש לד, ד.
ויקרא ה' ה': שמות לד, ו.
ונחנו מה: שמות טז, ז-ח.
כבד פה: שמות ד, י.
שהוא בחי' ביטול אמיתי מבחי' יחו"ע: ראה בלקו"ש חט"ז ע' 76 הערה 40 שמציין לתו"א כג, סע"א. לקמן יד, ד ואילך. סידור קי, ב (ועוד). אוה"ת פ' וארא ע' רו, ביאוה"ז להצ"צ ע' תמז ועוד.
ועמ"ש בפרשה בהעלותך: לעיל בהעלותך לג, ב.
ברכת הארץ מל': ראה מא"א אות א, סעיף קכו. ראה סה"מ תרמ"ג ע' כה שכאן כ' שההודאה הוא בחי' יחו"ת ביטול היש, וברכה הוא המשכה מבחי' ח"ע יחו"ע ביטול אמיתי, אבל בתו"א סו, ג משמע הודאה יחו"ע והברכה הוא שיהי' מושג כאלו רואה ממש, ע"ש. וראה גם אוה"ת בראשית כרך ג תקנה, א. המשך חייב אדם לברך תרל"ח ע' כא.
[וע' בזהר ויחי דרל"ז: ראה אוה"ת בראשית כרך ב שסב, א. ובכרך ה' תתקצז, א.
יהודה אתה: בראשית מט, ח.
ועמ"ש בענין שמע שם ע' ב"ן רפ"ח ששם ב"ן מברר ומעלה הרפ"ח ניצוצים ע"ש: לעיל ואתחנן יב, ד ואילך.
המזלות שרשם משמרי האופנים: על"ק (לה, ד). [כ].
אך גם כדי שיהיה ביטול היש צ"ל ברכה והמשכה לזה מבחי' יחו"ע: "וצ"ל דהכוונה דלהיות בחי' ביטול היש דבחי' יחו"ת בבחי' ביטול היש ממש והיינו כמ"ש בד"ה ואתחנן להיות רוחו ונשמתו אליו יאסוף כו' שזהו ע"י שההתבוננות היא בבחי' ראי'" — המשך תער"ב כרך ג ע' א'תא.
מבחי' ברכת הזן . . ממשיכים . . ביטול היש: ראה לקו"ש חט"ז ע' 169 הערה 43.
וכמ"ש בזהר ר"פ תזריע דמ"ב ע"ב: הלשון הובא לקמן טו, ד.
ממגד תבואות שמש: דברים לג, יד.
תדשא הארץ דשא: בראשית א, יא.
אין לך עשב מלמטה: ראה ב"ר פ"י, ו. [וע"ל ר"פ צו. — כ]. זח"א רנא, א.
מ"ש בזהר ויגש (דר"ז סע"ב): ובזהר ויגש . . משמע דזהו ההפרש בין ברהמ"ז ובין ברכאן דצלותא שברהמ"ז ענינה להמשיך מזון להעולם, ולכן כתיב ואכלת ושבעת וברכת, משא"כ בברכאן דצלותא שאסור לאכול קודם התפלה, וכמ"ש לא תאכלו על הדם, ופי' הטעם בזהר שם משום שזהו ברכתא דצלותא דיחודא שלמעלה מברכתא דמזונא" — אוה"ת פנחס ע' א'עג.
להוציא לחם מן הארץ: תהלים קד, יד. ראה לקו"ש חט"ז ע' 169 הערה 43 "שירידת המן (למטה) היא בכדי ליתן כח בעבודת הבירורים (דלחם מן הארץ). ע"ש. וראה שם ע' 178 הערה 37.
דירה בתחתונים: תנחומא נשא טז. וראה שם בחקותי ג. ב"ר ספ"ג. במד"ר פי"ג, ו.
כי שרית עם אלקים: בראשית לב, כט.
צחוק עשה לי אלקים: בראשית כא, ו.
בד"ה ואתחנן: לעיל ג, א.
בד"ה שובה ישראל: לקמן סד, ב.
זה השער לה': תהלים קיח, כ.
נעוץ סופן: ס"י פ"א, מ"ז.
ארץ חמדה: ירמי' ג, יט.
ארץ חפץ: מלאכי ג, יב.
וכמ"ש בע"ח שמתחלה הי' ההמשכה: ראה בש' הכללים פ"ב. ש' ט"ל דרוש ב.
בביאור ע"פ יונתי: לקמן שה"ש.
ישראל עלו במחשבה: ב"ר רפ"א. ראה לעיל פ' צו טז, ג ובמ"מ לשם.
רחבה מצותך מאד: תהלים קיט, צו.
סד"ה וכל העם רואים: תו"א עד, ד.
כי עיקר המשכה דברכת הזן: ראה לקו"ש חט"ז ע' 178 הערות 37-38.
שיזכיר בה ברית ותו': ראה ברכות מט, א. וראה אוה"ת תבוא ע' תתרנא.
ופי' בזהר: וע' לעיל במדבר (יז, ד). וש"נ. [כ].
מל' פה תושבע"פ: ת"ז בהקדמה (פתח אלי').
תושב"כ דמח"ע נפקת: ראה זח"ב פה, א. קכא, א. זח"ג פא, א.
דף טו
חכמות בחוץ תרונה: משלי א, כ.
ותמלא כדה: בראשית כד, טז.
בד"ה זכור את יום השבת: תו"א ע, א [דשם נת'] "פי' חכמות בחוץ שע"י שנתלבשה התורה למטה בחוץ מזה תרונה שיהי' עלייה בהתורה" אוה"ת נ"ך כרך א ע' תקמז. וראה לעיל בהעלותך לב, ג.
המגביהי לשבת המשפילי לראות: תהלים קיג, ה-ו.
וכ"מ הפי' באדרא (דקל"א ב' וד"מ ע"א) ועמ"ש מזה לעיל בפ' בהעלותך: ראה לעיל פ' בהעלותך לב, ג.
בד"ה לך לך מארצך: תו"א יא, ג. מכאן ואילך נדפס מהדורא קמא באוה"ת דברים כרך ו ע' ב'שח.
ואנכי אהי' עם פיך: שמות ד, יב.
בד"ה ואהיה אצלו אמון: לעיל במדבר יז, ג.
אמון פדגוג: ב"ר בתחלתו. [כ].
כי תאמר אלי שאהו בחיקך: במדבר יא, יב.
במדרש רבה: דברים "ע"פ אלה הדברים אשר דבר משה שע"י התורה זכה משה לדבור כו' ע"ש". אוה"ת עקב כרך ו ע' ב'שח.
לא איש דברים אנכי: שמות ד, י.
במ"א ע"פ ארוממך ה': סידור עם דא"ח מו, ב. ואילך. וראה אוה"ת תרומה ע' א'תעו.
וענין חיוב הזכרת ברית: באוה"ת פ' עקב כרך ו ע' ב'שח נדפס מגוכתי"ק הצ"צ שציין עליו — שייך לד"ה ואכלת ושבעת — והוא מהדו"ק.
לך ה' הגדולה: דה"א כט, יא.
דלאו מכל אלין מדות: ת"ז שם.
ותרגומו דאחיד בשמיא וארעא: ל' הזהר הוא בכ"מ, זח"א (לא, א. קצא, ב). ח"ב (קטז, א), ושם אי' ות"י, וזהו טה"ד וכ"ה ברע"מ זח"ג (רנז, א), ושם בנצוצי אורות העיר מפ"ק דמגילה (ג, א) שיונתן לא תרגם כתובים. וכ"ה האמת ולי' בשום תרגום רק ל' הזה"ק. וע' בת"ז בכ"ד בהקדמה (ט, ב) שם לי' תיבת תרגמו. (כט, א) שם אי' תרגום אונקלוס וג"ז טעה"ד. (סז, ב) ותרגומו. (פד, א) ת"א. (קכט, ב) דמתרגמינן. ושם (קס, סע"א [תז"ח קג, ב] ות"א וזה לי'. [כ].
לקמן פ' ראה כג, ד מביא זה בשם תרגום אונקלוס וכ"ה באוה"ת דברים כרך ו ע' ב'שלה.
בסה"מ תקס"ד ע' כז בגוכתי"ק הצ"צ: תרגום יונתן.
שהוא בחי' יסוד: ראה אוה"ת פ' וארא כרך ז ע' ב'תקפג.
ע"ד מ"ש בפע"ח שער הסוכות: מובא גם ביהל אור ע' שה, וע' שנה. אוה"ת נ"ך ע' תרלב.
ותקם את דבריך כי צדיק אתה: נחמי' ט, ח.
בלקו"ת פ' עקב: להאריז"ל.
בד"ה שיר השירים: לקמן שה"ש בתחלתו.
ובד"ה צאינה וראינה: לקמן שה"ש כב, א.
כי הנה בחי' יסוד . . התקשרות: ראה אגה"ק סי' טו.
יותר משהעגל רוצה לינק: פסחים קיב, א.
דמזוני במזלא תליא: מו"ק כח, א. זח"א קפא, א.
יזל מים: במדבר כד, ז.
מל' נק' חכמה תתאה: ראה מא"א אות ח, סכ"ח.
חכמה בראש וחכמה בסוף: ת"ז (פ, ב. צה, ב. קנו, א. [תז"ח ק, ב]. קנז, ב. [שם קא, ב]). ח"ג (רלח, סע"א). זח"א (כו, ב). [כ].
בד"ה כי אברהם לא ידענו: תו"א מג"א.