אור ברסלב

מראי מקומות הערות וציונים על לקוטי תורה

פנחס

בלק

דף עה

צו את בנ"י: ראה לעיל יט, ב בהערות וציונים הערת כ"ק אדמו"ר.
הנחה אחרת בסידור עם דא"ח לא, ג. ראה מאמרי אדה"א במדבר-ה ע' א'תיט. וראה בכרך-ו ע' א'תתקיט.
הגהות למאמר זה נדפסו באוה"ת פינחס א'עט. א'פג. א'פד. וראה שם ע' א'ע. ובאוה"ת במדבר כרך ה' ע' א'תרעד. כרך-ז ע' א'תתקיט.
ביאור נוסף למאמר זה נדפס בסה"מ תקס"ה ח"ב ע' תשמח. ובאוה"ת פינחס ע' א'פח נדפס חלק מביאור זה בתוס' הגהות וקיצורים.
בשרש מצות התפלה פרק מד ואילך. סה"מ תרל"ה-ב ע' שסט. סה"מ תרנ"ד ע' רלב. תרנ"ו ע' רסח. תרנ"ח ע' רטו ואילך. סה"מ תרפ"ד ע' קיח.

צו את בנ"י . . ואמרת להם: במדבר כח, ב-ג.

כל המצות . . לקיים במחשבה דיבור ומעשה: אוה"ת יתרו ע' תתקלז. וראה בשיחת ש"פ פנחס תנש"א איך שבמצות ת"ת ותפלה וק"ש וכיוצא בהן יש גם מעשה ע"ש בהערה 38.

בקרבנות . . הוא המעשה: ראה לקו"ש-יח ע' 413.

תפלה עבודה שבלב: ספרי דברים יא, יג. תענית ב, א.

שכנגד הקרבנות: ברכות כו, ב.

כל העוסק בתורת עולה: מנחות קי, א.

נחת רוח לפני שאמרתי: ספרי במדבר כח, ח. וראה ג"כ שם טו, ז.

ות"ת כנגד כולם: פאה א, א.

אך הנה כל זה: מכאן ואילך בשרש מצות התפלה פרק מד. ראה סה"מ תרמ"ח ע' ריח ואילך.

היום לעשותם ולא למחר: דברים ז, יא. עירובין כב, א.
מכאן ואילך נמצא גם בשרש מצות התפלה פרק מד. וראה לקמן פ' ראה לג, ב.

ובו נתנה הבחירה: באוה"ת פ' פנחס ע' א'פ מציין "(ועמ"ש מענין הבחירה בד"ה תקעו בחדש דתק"ע)". והוא הנדפס באוה"ת דרושים לר"ה ע' א'שלד ואילך. וראה שם ע' א'שלו.

כך נשאר בעוה"ב: ראה המשך וככה תרל"ז סעי' ח. סה"מ תרנ"ד ע' רלב ואילך. סה"מ תרנ"ח ע' רטו.

וצבא השמים לך משתחוים: נחמי' ט, ו.

דקרו לי' אלקא דאלקיא: סוף מנחות.

ג' מיני לבושים כנודע: ראה תניא פ"ד.

וכמארז"ל מלפפתו: סוטה ג, ב.

אין חבוש מתיר א"ע: ברכות ה, ב. וש"נ.

הסירו הבגדים: זכרי' ג, ד.

הסירו דייקא: באוה"ת כאן ע' א'פג "הסירו ע"י גיהנם כו'".

ועיין מענין כף הקלע: ראה אוה"ת ויקרא כרך-ב ע' תפב ואילך.

משפטים צ"ט ב': "אתי בגלגולא בעלמא כאבנא בקוספיתא דהיינו כף הקלע" — אוה"ת ויקרא-ב ע' תפב, ושם מציין שזה מקור לדברי מהרש"א בשבת דף קנב, ב שמקלעין נשמתין מסוף העולם ועד סוף העולם וכתב ע"ז המהרש"א שזהו הגלגול שמכניסין הנשמה לגוף אחר.

ג"ע הוא תענוג הנשמות: ראה ברכות יז, א.

מלאכים ונשמות . . הם מובדלים בפ"ע: בשרש מצות התפלה שם נוסף "בהיכלות דקדושה ומלאכי חבלה הם במדור בפ"ע".

לעשות מרגל ראש: בשרש מצות התפלה שם "לעשות מראש רגל ומרגל ראש".

אשר יעשה אותם האדם: ויקרא יח, ה.

משא"כ המשכת אור א"ס ב"ה שבעוה"ז: ראה תורת שמואל תרכ"ו ע' רצב. ובהוצאת תשמ"ט ע' רנה.
"וע' בלק"ת בפ' פנחס בד"ה צו, ששם נת' מפני שהארת הסובב הוא בעה"ז הגשמי דוקא, ואפ"ל שהכוונה א' הוא שמפני שבעה"ז יש הארת הסובב לכן כשהאדם הוא בגפו בעה"ז יוכל לעשות תשובה כי אז הוא גם מבחי' סוכ"ע, משא"כ בצאת הנפש היא רק בבחי' ממכ"ע, וצ"ע". עכ"ל שם.

דלית מחשבה תפיסא בי': ראה ת"ז בהקדמה (פתח אלי').

לעבדה ולשמרה: בראשית ב, טו.

השוה ומשוה קטן וגדול: פיוט וכל מאמינים.

כחשכה כאורה: תהלים קלט, יב.

והמלאכים שואלים . . ואומרים: וכ"ה בתניא פרק מו.

מלא כה"א כבודו: ישעי' ו, ג.

ונעוץ סופן בתחלתן: ס"י פ"י, מ"ז.

בעוה"ב שהוא עולם ברור: ראה פסחים נ, א. ב"ב י, ב.

מלכותך מכ"ע: תהלים קמה, יג.

ומלכותו בכל משלה: שם קג, יח.

מאן דלא כרע במודים . . נעשה נחש: ב"ק טז, א.

ובזהר אמרו דלא יקום בתחיית המתים: ח"ב ק, א. ח"ג קסד, א. וע"ל פקודי (ז, ג). [כ]. ולעיל עא, א.

רגלי' יורדות: משלי ה, ה.

ובכח התשובה . . למקורו ושרשו: מובא באוה"ת נ"ך-א ע' תרסה.

אתהפכא חשוכא לנהורא: ראה זח"א ד, א. ובכ"מ.

סד"ה כי ביום הזה יכפר: לעיל פ' אחרי כח, ב.

ולא תתורו: במדבר טו, לט.

וכאלו כפאו: נדרים כ, ב.

ואל אישך תשוקתך: בראשית ג, טז.

לזאת יקרא אשה: שם ב, כג.

יפה שעה אחת בתשובה: אבות ד, יז.

יחיד חי העולמים מלך . . שמו הגדול: ברכת ברוך שאמר.

שובה ישראל עד ה"א: הושע יד, ב.

ואהבת את ה' אלקיך: דברים ו, ה.

בבחי' גילוי בחי העולמים מלך: חי העולמים היינו יסוד, מלך הוא מלכות דאצי'. — אוה"ת ויקרא-ג ע' תתכז.

לקשר ולייחד יחו"ע ביחו"ת: והיינו תפארת במל' שהתפארת נק' הקב"ה כמ"ש הטעם בלק"ת פ' תזריע בד"ה בגמרא דב"מ ושם פ"א. — אוה"ת שם.

דלית מחשבה . .ולאו מכל מדות: ת"ז בהקדמה (פתח אלי').

ד' בחי' דצח"מ הם כנגד ד' יסודות: ראה הערת כ"ק אדמו"ר בסה"מ תש"ח ע' 204.
מובא באוה"ת ויקרא-ב ע' תקיז. ובסה"מ תרל"ה-א ע' קצא. ראה סה"מ תרל"ח ע' לח.

שהמים מצמיחים: ראה תניא ספ"א.

זורעי על כל מים: ישעי' לב, כ.

ואש הוא בחי' החי: ראה לקמן כי תצא לד, ג. ולעיל פ' שלח מ, ב. וראה בהערת המו"ל בסה"מ תרלה-ב ע' שפ.

ומראיהם כגחלי אש בוערות: יחזקאל א, יג.

כנודע מזה"ק: ראה זח"ג רלד, ב. ח"ב כד, א.

ויהי האדם לנפש חי': בראשית ב, ז. ובתרגום שם.

באש שלמע' שיורד מלמעלמ"ט על המזבח: ראה יומא כא, ב.

דף עו

שמאלו תחת לראשי: שה"ש ב, ו.

בפ' שלח: לעיל בלקו"ת מד, ג.

סד"ה כי ביום הזה יכפר: לעיל פ' אחרי כו, ג.

ובפ' נשא: לעיל כה, ד.

ישראל מפרנסין לאביהם שבשמים: זח"ג ז, ב. וראה שהש"ר א סד"ה לסוסתי. יל"ש רמז תיח.

בת"ז וכמה גופין: בהקדמה (פתח אלי').

נחות דרגא: יבמות סג, א.

חכ' היא ראשית ההשתלשלות: ראה ע"ח ש' דרושי אבי"ע, פ"א.

בעשרה מאמרות שנבה"ע: אבות רפ"ה.

ובראשית נמי מאמר הוא: ר"ה לב, א.

החכמה מאין תמצא: איוב כח, יב.

כולא קמי' כלא ממש חשיבי: זח"א יא, ב.

ואין ערוך לך: ברכת יוצר דשבת.

ואם צדקת מה תתן לו: איוב לה, ז.

בחי' רצון לדור בתחתונים: ראה תנחומא נשא טז.

למעלה — ומנחה לשון מנוחה: בבוך 1824 נוסף תי' הגה"ה ומציין שקטע דלהלן בשו"ה תפלת "שבמנחה . . באברהם" הוא הגה"ה.

תפלת — י"ח שבמנחה אין שם רק תפלת י"ח: בבוך כת"י 523 שיג, ב נמצא מאמר דהלקו"ת, ועל הגליון רשום הגה"ה בגוכת"י הר"ה מוהרא"י ריבלין: (וע' תוס' פסחים ק"ז ד"ה סמוך למנחה ובגליון הש"ס בשם אבודרהם ע"ש. וע' תו"א וישלח מ"ג רע"ב [קה"ת כה, ד] כל זמן מנחה ועמ"ש הפרישה בא"ח ר"ס רלב עמש"ש הטור והטעם כו' דמפרש למה אלי' נענה במנחה דוקא מפני שהתפלה אז יש לה סגולה מצד הזמן שהוא טרוד וכו' יעו"ש וע' בשו"ת אמונת שמואל סי' ק' יעו"ש).

ד) אך הנה: מובא באוה"ת ויקרא-ג ע' תשנא עם איזה הגהות. וראה גם אוה"ת פ' פנחס ע' א'ע.

אש שלמעלה: שם נוסף: (בחי' אש יו"ד).

באש שלמטה: שם נוסף: (אש ה').

כלומר קרובים אלי ומקרבין אותי: בסה"מ תרל"ה-ב ע' שפג יש כאן ביאור.

סד"ה ואתה תצוה: תו"א פא, ד.

והן הגורמי': בתו"א שם: והן הגורמות.

ודברי אשר שמתי בפיך: ישעי' נט, כא.

ואמרו מתניתא מלכתא: ביצה כח, ב. (מתניתין).

כל הקורא בתו' הקב"ה קורא: תדב"א רפי"ח. יל"ש איכה רמז תרלד (בשינוי קצת).

ובטול דבור בדבור: ראה בסה"מ תרל"ה-ב ע' שפה.

בד"ה ראשי המטות: לקמן פ' מטות

ד"ה משה ידבר: תו"א סט, א.

ע"פ חקת התורה: לעיל פ' חקת נז, א.

מקרא: ובתנא דא"ר וזוטא י"פ נז' ע' קורא בתורה. ע' ת"ז ד' זיטאמיר מז"ח השייך לדף (ה) (קסג, א). [תז"ח קה, א] אור' כללא דנביאים וכתובים. [כ].

כל התו' היא שמותיו של הקב"ה: רמב"ן עה"ת בהק'. יונת אלם פכ"ט. ועד"ז זח"ב פז, א. ובכ"מ.
זח"ב (קכד, א). ח"ג (יג, ב. פט, ב. חצר, ב). וע' לקמן ואתחנן ה', סע"א. וש"נ. ויקרא (ה, סע"ב. כד, סע"ד). וע' זח"ג (עג, רע"א) כל את דאור' מתקשרא בשמא קדישא, עכ"ל. וע"ע בשל"ה הק' תשב"כ פ' יתרו [שיו, א] וז"ל כל התור' כולה היא שמותיו ית' בצירוף אותיותי' המתפשטים לאין תכלית וכו' שאין תיבה ואות שבתור' שאין רומז לכינוי ומכינוי [עולה] לשם ומשך להוי' (כי) [באופן ש]תורת ה' תמימה כו', יעו"ש. ושם [שיו, ב] כ' כי י' דברות כוללות כל התורה [ו]נביאים וכתובים ר"ת אנ"ך מאנכי, ע"ש. [כ].

ועל תנ"ך אמרו: ע' תנחומא ר"פ ראה הרי אמרו שהנביאים וכתובים תורה הם. [כ].

אך תושבע"פ: מובא באוה"ת בראשית-ב דף של, א. אוה"ת דברים-ו ע' ב'רפט עם הגהות.

שמור זו משנה: ראה קידושין לז, א "תשמרון זו משנה". וראה בלקו"ת האזינו עח, א: "כדאיתא בספרים שמור זו משנה". על"ק בואתחנן (י, א). וש"נ. [כ].

שמור לנוק': זח"א (מח, ב). ובח"ג (צב, ב). [כ].

מאבד מה שנותנים לו: ראה חגיגה ד, א.

ולא יהי' מאבד מה שנותנים לו: באוה"ת ויקרא-ג ע' תשנא נוסף: "ר"ל השם מ"ה שנותנין לו שע"ז ארז"ל איזהו שוטה המאבד מה שנותנין לו כו', דשם מ"ה זהו ענין עד קבילת דכר בחי' את קרבני כו', ועכ"ז מאבדו אח"כ שאחר התפלה נמשך בתענוגי' והיינו מהעדר השמירה שע"י עסק התשבע"פ)".
וראה בד"ה ועתה ישראל תשל"ז [סה"מ מלוקט-ב ע' של] הערה 52 ושם מצויין לעיין בלקו"א להרב המגיד (הוצאת קה"ת) סי' כב (ח, א) או"ת קג, א (בהוצאת קה"ת תשד"מ ואילך סי' תכג). ראה לקו"ש-כה ע' 455.

ונחנו מה: שמות טז, ז-ח.

בביאור ע"פ מי מנה: לעיל סט, ג. דמ"ה שבנפש הוא הרצון שלמעלה מהטעם. ושם סז, ד "שאין דוגמתה ולא בערכה נמצא בגשמיות כלל רק לה' לבדו" — ד"ה ועתה ישראל תשל"ז שם הערה 48.

וצריך שלא יהי' מאבד: ראה לקמן פ' האזינו עח, ב.

ע"פ וזאת המצוה: לקמן פ' ואתחנן ט, ד.

בפ' בראשית מ"ח ב': "זכור לדכורא ושמור לנוק'" — אוה"ת יתרו ע' תתקמח.

יתרו דף ע' ע"ב: "דכר ונוק' ברזא דאחור וקדם אחור ברזא דשמור קדם ברזא דזכור" — אוה"ת יתרו ע' תתקמח.

צ"ב א': ראה אוה"ת יתרו ע' תתקמח.

ור"פ נ"ח (נ"ט ב') ורזא אוליפנא: נתבאר באוה"ת בראשית כרך-א דף סג, א.

ומבואר במ"א תיבה היינו אותיות הדבור: ראה באוה"ת בראשית כרך-א דף סג, א. ביאה"ז להצ"צ כרך-א ע' כא.

עיקר תושבע"פ הוא להיות השגת הרצון עליון: ראה אגה"ק סי' כט (דף קנ, ב).

וקשרתם לאות: דברים ו, ח.

ופי' ד' בתים שבתפלין . . וד' פרשיות: מנחות לד-לה, א.

סוכה שהיא גבוה מכ': סוכה פ"א, מ"א.

א"ס ב"ה — ובאם לאו אינו שורה: בבוך 1824 תי' אלו בסוגריים.

שהוא — משא"כ תורה שבע"פ . . נקרא תורה שבע"פ: בבוך 1824 קטע זה בסוגריים.

קדש היא לכם: שמות לא, יד.

ושמרו דרך ה': בראשית יח, יט. ראה תו"א פ' בשלח.

שתפלת כל ימות החול נמשך משבת: נעתק באוה"ת שבועות כרך-א ע' פט ושם נוסף הג"ה: "(כמ"ש בת"א בד"ה ויקהל משה)".

בחי' קדוש ומובדל: באוה"ת שבועות שם נוסף: "(נמשך לכם ממש כמ"ש בבה"ז אמור ד"ק ע"ב ע"פ אחותי בת אבי היא בזימנא דנטלא מבי אבא כו' ע"ש. וזהו"ע הנשמה יתירה כמ"ש בד"ה ויקהל משה הנ"ל)".

מקראי קדש: ויקרא כג, ב.

בד"ה מצה זו: לעיל פ' צו יב, א.

ועיין ר"פ קרח: בארוכה בביאה"ז להצ"צ כרך-א ע' תפג ואילך.

פסח בחי' אברהם: ראה זח"ג רנז, ב. טואו"ח סתי"ז. להלן דרושים לר"ה נח, א.

בבחי' תפלת שחרית: ברכות כו, ב.

המגביהי לשבת המשפילי לראות: תהלים קיג, ה-ו.

סד"ה למנצח על השמינית: לעיל פ' תזריע.

מעלמא דאתכסיא: זח"א (יח, א. קנב, א בס"ת. ושם קנח, רע"ב). [כ].

המשכה זו בעולם ובחיצוניות . . בבהמ"ק דוקא: ראה אוה"ת נ"ך-ב ע' א'פג.

ע"פ מזמור שיר חנוכת: לקמן פ' ברכה.

ע"פ המאמר . . שאל לך אות: ראה ביאה"ז להצ"צ כרך-א ע' שטו.

ביאור ע"פ את קרבני: בסידור לד, א — הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי. ובסה"מ תקס"ה-ב ע' תשמח נדפס ביאור שני לד"ה זה.
חלק מכאן נעתק בסה"מ תרל"ג-א ע' קיח.

הנה כתיב לעבדה ולשמרה: בשרש מצות התפלה פרק מה מביא ההנחה מהסידור.

שהאדם הוא העושה: בסה"מ תרל"ג שם כתב זה בשם "וע' באוה"ח ע"פ ויניחיהו בג"ע לעבדה ולשמרה, והיינו שהאדם הוא העושה וממשיך גילוי אלקותו" ע"ש.

ביו"ד נברא העוה"ב: מנחות כט, ב.

ישת חשך סתרו: תהלים יח, יב.

בד"ה שחורה אני: לקמן שה"ש ד, ב ואילך.

עוה"ב נבנה על מדת הדין הקשה כמבואר בספרים: ראה רמב"ן בהקדמה לפי' איוב מובא באגה"ת פי"ב.

עולם חסד יבנה: תהלים פט, ג.

יסורי עוה"ז נק' יסורים של אהבה: ראה ברכות ה, א.

יסורים ממרקין: שם. סנהדרין לט, א.

ויסורי עוה"ז איבוד ממון: ראה ערכין טז, ב.

יסורי גיהנם שהאש א' מששים: ברכות נז, ב.

בפ' שלח ע"פ אני: לעיל מז, א.

בביאור ע"פ ולא אבה ה': לקמן פ' תצא לט, ג.

בטל רצונך: אבות ב, ד.

עובד אלקים: מלאכי ג, יח.

מה רב טובך: תהלים לא, כ.

אם אין יראה אין חכמה: אבות ג, יז.

איזהו גבור הכובש: שם ד, א.

להודיע לבני האדם גבורותיו: תהלים קמה, יב.

הן הם גבורותיו: ראה יומא סט, ב. יל"ש רמז.

והי' על מצחו: שמות כח, לח.

ונק' בזהר רעוא דכל רעוין: ח"ג קכט, א. (קלו, ב) [כ]. רפח, ב. ועוד.

בביאור ע"פ ועשית ציץ בסופו: תו"א פד, א.

ובד"ה למנצח על השמינית: לקו"ת תזריע כ, ד ואילך.

ובביאור ע"פ מי מנה: לעיל פ' בלק סט, א.

ועמ"ש . . נשא (דקכ"ח ע"ב): ראה ביאה"ז לאדה"א פ' נשא. והגהות ביאה"ז להצ"צ כרך-ב ע' תתקב.

תוכן העניינים

מראי מקומות הערות וציונים על לקוטי תורה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה