אור ברסלב

מראי מקומות הערות וציונים על לקוטי תורה

בלק

חקת

דף סז

מי מנה: המאמר הוא משנת תקס"ג. הנחות אחרות נדפסו בסה"מ תקס"ג ח"ב ע' תר. נוסח א' הוא מהר"מ בן אדה"ז.
באוה"ת בלק ע' תתקפו נדפסו הגהות על הביאור דלהלן סח, ג — בכותרת: הגהות לד"ה מי מנה.

מי מנה עפר יעקב: במדבר כג, י.

פ' בלק: כ, טז.

בגמרא ספ"ג דנדה . . רבות ויגש . . ובקהלת רבה: נעתקו באוה"ת פ' בלק ע' תקכה ואילך.

בשהש"ר ס"פ כתפוח: ב, יב.

ובפסוק אחת היא: ו, טו.

ובפסוק אל גנת: ו, יז.

בקה"ר בפסוק כל הנחלים: א, יח.

ולכבודי בראתיו יצרתיו: ישעי' מג, ז.

בד"ה חייב אינש לבסומי בפוריא: תו"א צה, ב.

אף הוא לשון ריבוי: ראה לקו"ש-יז ע' 203.

והנה יש עוד בחינה רביעית: ראה לקו"ש-יז ע' 204.

היתה נהנית מזיו השכינה: ראה ברכות יז, א.

כי לא מחשבותי מחשבותיכם: ישעי' נה, נח.

ואין לו דמות הגוף: תפלת יגדל. ראה רמב"ם הל' יסוה"ת א, ז.

בעשרה מאמרות נברא העולם: אבות רפ"ה.

במאמר אחד יכול להבראות: אבות רפ"ה.

וברוח פיו כל צבאם: תהלים לג, ו.

ע' בזח"ג מ"ז ב': נתבאר בארוכה באוה"ת להצ"צ כרך-ב ע' תתפא ואילך.

ברוך אומר ועושה: ברכת ברוך שאמר.

אלף אלפים . . היש מספר לגדודיו: דניאל ז, י. איוב כה, ג. ראה חגיגה יג, ב.

ברכו ה' מלאכיו: תהלים קג, כ.

מוצא פי ה': דברים ח, ג.

ויקרא האדם שמות: בראשית ב, כ. קטע מכאן בסה"מ תרל"ח ע' סג.

עלמין סתימין דלא אתגליין: הקדמת ת"ז יז, א.

אין לך עשב מלמטה: ב"ר י, [ו]. וע"ל בפ' במדבר ד"ה [ביאור על הדרוש] וספרתם רפ"ב (יא, ג). [כ]. וראה הנסמן לעיל פ' צו טז, ג. ולקמן פ' מטות פג, ג.

כי גבוה מעל גבוה: קהלת ה, ז.

ישראל עלו במחשבה: ב"ר א, ד.

בד"ה כה תברכו: לקו"ת נשא כו, ב.

פני ארי' פני שור פני נשר: יחזקאל א, י.

עזר הוא בחי' שם: ראה המשך תער"ב-א סעי' כד.

באדה"ר היו כלולים ששים רבוא נשמות: ראה ש' המצות פ' תצא. ש' הגלגולים, הקדמה ו, ז, יב. ש' הפסוקים פ' בראשית, דרוש ג'. ומציינים שם לתנחומא ושמו"ר פ"מ, ג.

מהו תוספות העילוי להנשמה בעוה"ז: בענין זה ראה גם אוה"ת בראשית כרך-ז דף תתשפ, ב.

יחד לבבי ליראה שמך: תהלים פו, יא. ראה יהל אור עה"פ ע' שה.

ויחד לבבנו . . ויש בזה ב' בחינות: בד"ה תפלה לדוד תשמ"ז (מהנחה בלתי מוגה) נתבאר, דענין יחוד ב' עבודות אלו הם יחוד הוי' אלקים, דמזה מובן שענין הוי' אלקים המדובר כאן הוא בדרגא נעלית יותר מהמבואר בלקו"ת בד"ה וידעת היום [ואתחנן ז, ד] דהתם ב' הלבבות הם יצ"ט והיצה"ר, ולכן שם אלקים קאי על בחי' ההעלם דספי' המלכות, אמנם כאן הרי ב' הלבבות הם דרגות בקדושה, ולכן מבאר דענין הוי' ואלקים הם ע"ק וז"א. ע"ש.
בתשובות וביאורים לכ"ק אדמו"ר סי' כ סעיף ד בדיוק תי' "בזה". וראה ספר הערכים-חב"ד בערך אהבת ה' — רעותא דלבא כרך-א במילואים ע' תשמה הערה 2.
ראה לקמן פ' האזינו עד, א.

עבודת מתנה אתן את כהונתכם: במדבר יח, ז.

סד"ה וידבר במדבר סיני: לקו"ת במדבר ג, ב.

כל חד לפום שיעורא דילי': זח"א קג, ב.

את זלעו"ז עשה אלקים: קהלת ז, יד.

ולתאוה יבקש נפרד: משלי יח, א.

בינונים זה וזה שופטן: ברכות סא, ב.

ולאום מלאום יאמץ: בראשית כה, כג.

בבנ"י עם קרובו: ראה תהלים קמח, יד.

כי עם קשה עורף הוא: שמות לד, ט.

ואינו אלא לשבחו: ועל"ק בהאזינו עג, רע"ב. [כ].

סד"ה להבין ענין הברכות: תו"א ז, ב.

בטל רצונך מפני רצונו: אבות ב, ד.

בסור מרע ועשה טוב: תהלים לד, טו.

נעוץ תחלתן בסופן: ס"י פ"א, מ"ז.

והיינו ע"י המצות: ראה אוה"ת וישב כרך-ה דף תתצ, ב.

ע"פ כי תצא: לקו"ת תצא לו, ב.

והיו הדברים האלה: דברים ו, ו.

בד"ה כי תשמע בקול: לקו"ת ראה כג, א.

ובד"ה אתם נצבים: לקו"ת נצבים מד, ג.

דלית מחשבה תפיסא בי' כלל: ת"ז בהקדמה (פתח אלי').

כד אתכפיא סט"א: ראה זח"ב קכח, ב.

ורמ"ח פקודין הם רמ"ח אברים דמלכא: ראה ת"ז ת"ל (עד, א).

יפה שעה א': אבות ד, יז.

ע"פ זכור את יום השבת: תו"א עא, א.

ע"פ וישב יעקב: תו"א כו, ד ואילך.

והי' מספר בנ"י כחול הים: הושע ב, א.

דף סח

נעשו י"ב בקר: על"ק ריש דרושים לר"ה (נג, ד). [כ].

המתנשא מימות עולם: ברכת יוצר.

מלכותך מלכות כל עולמים: תהלים קמה, יג.

רם ומתנשא: פיוט אתה הוא אלקינו די"נ.

אין מלך בלא עם: עמה"מ שער שעשועי המלך רפ"א. ס' החיים פ' הגאולה, פ"ב. בחיי וישב לח, ל.

כי שמש ומגן ה"א: תהלים פד, יב.

והן הן גבורותיו: יומא סט, ב. ילק"ש נחמי' רמז תתרעא.

בסש"ב חלק ב': פ"ד.

כחול הים אשר לא יספר: בראשית לב, יג.

סד"ה והי' מספר בנ"י: לעיל ו, ג.

שנקראים מצות המלך: להעיר מב"ב קנט, א. ותוספתא נגעים פ"ג: גזירת מלך היא.

פקודי ה' ישרים: תהלים יט, ט.

תחת אשר לא עבדת: דברים כח, מז.

למעלה עד אין קץ: ז"ח פ' יתרו. ובמג"א [ובמגן אבות, ברדיטשוב תרס"ב] ראה ד"ה שלש פעמים סי' ה. [כ].

בביאור ע"פ צאינה וראינה: לקמן שה"ש כז, א.

ועשיתם אתם כאילו עשאוני: ראה זח"ג קיג, א. ילקוט ראובני ר"פ בחקותי.

וזהו את רבע ישראל: מובא באוה"ת ואתחנן ע' פד.

ת"ת כנגד כולם: פאה א, א.

כל העוסק בתורת עולה: סוף מנחות.

עת לכל חפץ: קהלת ג, א.

בד"ה כי ביום הזה יכפר: ראה לעיל פ' אחרי כו, ד ואילך.

קדשני במצותיך ותן חלקנו בתורתך: תפלת דשבת ויו"ט. וראה לקמן עד, ג. לעיל פ' במדבר טז, ג. ח, ד.

וארשתיך לי . . וידעת את ה': הושע ב, כא-כב.

ע"פ ואהי' אצלו אמון: משלי ח, ל. [כ]. לעיל פ' במדבר יח, ב ואילך.

מה יפית ומה נעמת: שה"ש ז, ז.

ושעשועי את בנ"א: משלי ח, לא.

חכמת אדם תאיר פניו: קהלת ח, א.

כמ"ש ע"פ חכלילי עינים: תו"א מז, ד.

כנודע שעת רצון הוא בחצות: ראה שו"ע אדה"ז מהדו"ב ס"א, ס"ח ובהנסמן שם. ומבואר באוה"ת במדבר כרך-ד ע' א'תפד שמחצות הלילה ואילך זהו בחי' חסד ששייך לבחי' חסד א-ל שמאיר בכל היום. וראה שם פ' מסעי ע' א'שצה ושם מציין לכמה מקומות בקבלה.

וכן בשעת התפלה: ראה זח"ב רנג, ב. ראה גם לעיל פ' בהעלותך ל, ב. וראה בתו"א סא, ג. ובאוה"ת פ' בשלח ע' א'תח.

פסוקי דרחמי: ראה לקמן פ' פנחס עח, ג.

מדתו של יעקב מבריח: זח"א א, ב. זח"ג קעה, ב. ועוד.

להקים מעפר דל: ראה תהלים קיג, ז.

ונפשי כעפר לכל תהי': תפלת אלקי נצור.

כך היא דרכה של תורה: אבות ו, ד.

כל העוסק בתורה לבד: ראה יבמות קט, ב. וראה קונטרס עץ החיים פי"ב בהערת כ"ק אדמו"ר שם.

ומעשה הצדקה הנק' בשם מצוה סתם: בכל תלמוד ירושלמי (תניא פל"ז).

ששקולה כנגד כל המצות: ב"ב ט, א.

בד"ה כי תשמע בקול: לקמן פ' ראה כג, ג.

אאלפך חכמה: איוב לג, לג.

אאלפך בינה: ראה שבת קד, א.

יעשה שלום לי שלום יעשה לי: ישעי' כז, ה.

בפרדס ערך מי: מובא גם ביהל אור ע' לז ושם מציין למאו"א מ, סח.

בביאור מארז"ל: שבת פח, סע"א. [כ]. ראה לעיל פ' במדבר.

ביאור על פסוק מי מנה: הגהות באוה"ת בלק ע' תתקפו.
ב' הנחות אחרות נדפסו בסה"מ תקס"ג-ב ע' תריג, והנחה הב' דשם הוא לכ"ק אדה"א. וראה גם מאמרי אדה"א במדבר-ד פ' בלק ע' א'תצב.

שאף שהוא בגדר בחי' מספר עכ"ז הוא אין מספר: ראה ג"כ אוה"ת שמות ע' ריז ואילך.

שהוא גוש אחד: ראה ד"ה הים ראה תרנ"ד.

והי"ב בקר הם ד' מחנות שכינה: באוה"ת ויקרא-א ע' קל מציין לכאן.

אין מלך בלא עם: בפדר"א. (פ"ג). [כ]. וראה לעיל סח, א.

וגם מבחי' התנשאות . . שיתהוו מאין ליש: המובן שם [בלקו"ת] דהכוונה על בחי' מל' כמו שהיא באצי' בחי' התנשאות עצמי כו', ולכאורה הרי התנשאות עצמי הוא בחי' עצמות לא בחי' אור כו' וא"כ ה"ז למעלה מבחי' התעלמות כו' רק מה שהוא בבחי' התעלמות בעצמו לא להעלים דבר כו', י"ל דבבחי' מל' להיות שזהו ההתגלות דהתנשאות עצמו — המשך תער"ב ח"ג ע' א'ריז. ראה גם סה"מ תרס"ח ע' קב.

מ"ש בע"ח: ריש שער סדר אבי"ע (פ"א). וע"ע בס' עמה"מ ש' עולם הבריאה (פ"א. פ"ג. פ"ו). [כ]. ראה תו"א יד, ב. דרך מצותיך קכח, א.

מל' הנק' ים: ראה מא"א אות יו"ד סט"ז.

כמ"ש באגה"ק: דף קלא, ב.

מלגאו איהו שם מ"ה: ת"ז בהקדמה (פתח אלי').

בד"ה והי' מספר בנ"י: לעיל פ' במדבר.

לך ה' הגדולה והגבורה: דה"א כט, יא.

הוא חיותם וקיומם: בד"ה פתח אליהו תרנ"ח: נ"ל דחיות זה אין הכוונה על בחי' האור והחיות פנימי שמתלבש בהנבראים להחיותם דהרי האור והחיות פנימי אינו נמשך מבחי' החסדים אלא שגם החיות שמבחי' החסד נמשך ע"י הגבורה להיות מוסתר בהנבראים, ע"ש.

וידבר אלקים אל משה ויאמר אליו אני ה': שמות ו, ב.

בע"ח שער כסה"כ: פ"א.

בפ' לך לך ע"פ אנכי מגן לך: בתו"א יב, א.

ובד"ה והבדילה הפרוכת: תו"א יב, ג.

דף סט

בזח"ב (דרכ"ה סע"ב): הלשון נעתק באוה"ת ויקרא-א ע' קכט.

שאו מרום עיניכם: ישעי' מ, כו.

ואלה המלכים אשר מלכו: בראשית לו, לא.

בחכמה אתברירו: ראה זח"ב רנד, ב. ע"ח שי"ח, פ"ה. מבו"ש ש"ה ח"א, פ"ב.

קשוט עצמך תחלה: ב"מ קז, ב. סנהדרין יח, א.

סמוך לפלטין שלך לא כבשת: ספרי עקב נא (לא הורשת).

וכנז' בע"ח שתחלה מתברר: שי"ב, פ"א.

ומורי המגיד נ"ע: אור תורה להה"מ פ' ויצא (הוצאת קהת יד, א). סה"מ תקס"ב-ב ע' תקמט. אוה"ת וארא ע' קכא. ואתחנן ע' קיח. פלח הרמון שמות ע' מח.

כתר עליון אע"ג דאיהו אור צח: ת"ז ת"ע (קלה, ב).

מפני שהכתר הוא למעלה מכל הע"ס: ראה המשך תער"ב-א סעי' רפא.

ובמ"א נת': ראה אוה"ת בראשית כרך-ג דף תתקסז, ב. אוה"ת פ' בלק ע' תתקסד. פ' ואתחנן ע' רפה. ובכ"מ.

כתר לי זעיר: איוב לו, ב.

סייג לחכמה שתיקה: אבות ג, יג.

וסד"ה מים רבים: תו"א י, ב.

דקרו לי' אלקא דאלקא: סוף מנחות.

ראיתי איש חכם בעיניו: משלי כו, יב.

בלקו"ת פ' בראשית: להאריז"ל. נזכר גם לעיל פ' שלח מא, א ובמ"מ לשם.

ועץ הדעת טו"ר: בראשית ב, ט.

בביאור ע"פ וידבר משה: לקמן פ' מטות פב, ג.

בביאור ע"פ כי עמך מקו"ח: תו"א לה, ג.

ועמ"ש ע"פ מי יתנך: תו"א פ, ד.

ובד"ה ואלה המשפטים: תו"א עד, ג.

ובביאור ע"פ אדם כי יקריב: לקו"ת ויקרא ג, ד.

וא"כ יש בהם ג"כ בחי' תערובות טו"ר: ראה אגה"ק סי' יב (קיח, ב) ובביאה"ז לצ"צ כרך-ב ע' תתקעד. המשך תער"ב-ב פרק שצא. כרך-ג ע' א'תסו. ראה גם סה"מ תרס"ו ע' קלג.

כי הוא חייך: דברים ל, כ.

וזהו שארז"ל: ברכות סא, ב. [כ].

ולאום מלאום יאמץ: בראשית כה, כג.

ע"פ הן האדם הי' כאחד ממנו: תו"א ה, ג.

דדוקא בבחי' דעת התחתון שהוא דעת המושג: מובא בסה"מ פר"ת ע' סה. וראה שם ע' סח. סה"מ עזר"ת ע' ריז. סה"מ תרס"ו ע' קלג. סה"מ תר"ס ע' צב.

לקמן בפ' פינחס (הוא לקמן בשה"ש): ראה ג"כ להלן פינחס עט, סע"ד שו"ה כח. מסעי צה, ב שו"ה לכך.

שמעורב טו"ר: לכאורה זה נגד מ"ש בתניא [פרק לז] שהנשמה עצמה א"צ תיקון ולא ירדה רק לברר בירורי נוגה. — אוה"ת בלק ע' תתקפז. ראה אוה"ת וישב רעג, א "ור"ל ע"ד והנה אופן אחד למטה בארץ ות"י מלרע, ע' בד"ה האזינו השמים דרוש השלישי בסופו", עכ"ל.

בביאור ע"פ לבבתני: לקמן שה"ש ל, א.

ובפ' מטות בביאור ע"פ החלצו: פז, ג.

ובד"ה ויקהל משה: תו"א פח, א.

תוכן העניינים

מראי מקומות הערות וציונים על לקוטי תורה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה