מראי מקומות הערות וציונים על לקוטי תורה
חקת
דף נו
זאת חוקת התורה: הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי ממאמר זה נדפס בסה"מ תקס"ה ח"ב ע' תערב.
הגהות באוה"ת חוקת ע' תשנט. תשס. וראה אוה"ת חוקת כרך ה' ע' א'תרטז. א'תריז.
בדרמ"צ מצות פרה אדומה (צט, ב) ז"ל: ביאור הדברים צריך להעתיק אי"ה מכתב ידי בביכעל המתחיל כי ביום הזה יכפר כו' את התורה ששמענו פ' פנחס על המשנה דמס' פרה הכל כשרים לקדש כו' וענין התולעת לא נת' שם אך נת' בתורה ע"פ וידבר ה' אל משה כו' זאת חוקת התורה וביאורה שנת תקס"ה כ"י כדו"ח הרב שי' [הוא הנדפס בסה"מ תקס"ה הנ"ל].
למאמר זה ראה גם ד"ה זה בסה"מ תרכ"ט ע' פה. סה"מ תרס"ה ע' רכד. המשך בששה"ק תער"ב ע' מא. לקו"ש חי"ג ע' 67. ד"ה לה"ע פרה בסה"מ תקס"ב-ב ע' שסח (וש"נ).
ד"ה זאת חקת התורה פ' פרה תשמ"ו. ד"ה זאת התורה אדם תשמ"ז. ד"ה זאת חקת התורה תשמ"ה. תשמ"ח. ד"ה זאת חקת תשכ"ט (נדפס בקונטרס יב-יג תמוז תנש"א) בסה"מ מלוקט ח"ה.
ביכעל קטן שמינית בויגין כת"י שתח"י באריכות יותר (קיד, ב) מבכאן [כ].
וידבר ה' . . זאת חקת: במדבר יט, א-ב.
הקב"ה אומר ומשה כותב: ב"ב טו, א.
בד"ה אם בחקתי תלכו: לקו"ת בחקותי מה, ד. סה"מ תקס"ד ע' קז. אוה"ת ויקרא-ג ע' תתקכא.
בד"ה שחורה אני: לקו"ת שה"ש ד, ב.
ויצונו ה' לעשות את כל החקים: דברים ו, כד.
וברבות בא פי"ט: "ד"א יהי לבי תמים בחוקיך זה חוקת הפסח וחוקת פרה אדומה, למה ששניהן דומין זה לזה, בזה נאמר זאת חקת הפסח ובזה נאמר זאת חקת התורה, ואי אתה יודע איזה חקה גדולה מזו" — אוה"ת חקת ע' תשעג. וראה שם ע' תתיב בארוכה.
תצוה ר"פ ל"ח: "כשהוא רוצה הוא קוראה לשון נקבה שנאמר ויקחו אליך פרה כו'" — אוה"ת חקת ע' תשעד.
אמור ספ"ל: ע"פ ולקחתם לכם ביום הראשון . . הרבה קיחות צויתי אתכם בשביל לזכותיכם אמרתי אליכם ויקחו אליך פרה אדומה תמימה" — אוה"ת חקת ע' תשעד.
נשא פי"ב: ע"פ ויהי ביום כלות משה, ישראל נתקדשו בפרת חטאת שנאמר דבר אל בנ"י ויקחו אליך פרה אדומה וגו'" — אוה"ת חקת ע' תשעה.
פי"ג דרנ"ג ע"ד: "ע"פ ביום השני הקריב נתנאל כו' הקריב את קרבנו אמר ר"פ בן יאיר למה הוסיף הקרב וחסר יו"ד, אלא כנגד פרה אדומה שעשו באותו היום" — אוה"ת חקת ע' תשעה.
לפי שמצות פרה אדומה הוא כללות התורה: בד"ה זאת חוקת תשכ"ט הנ"ל מבאר "הכוונה היא בעיקר למצות התורה [כמובן מהביאור בלקו"ת שם [נו, ב ואילך], דזה שמצות פרה אדומה הוא כללות התורה הוא כי יסוד כל המצוות הוא רצוא ושוב, ופרה אדומה הו"ע רצוא ושוב]".
ועשיתם אתם: במדבר טו, לט.
ושמרתם את חקתי: ויקרא יח, ה.
ואהבת בכל לבבך: דברים ו, ה.
סד"ה זכור את יום השבת לקדשו: תו"א עא, ג.
סד"ה נר חנוכה: תו"א מג, ב.
בד"ה וכל העם רואים: תו"א עג, ד.
שכללות ענין המצות . . רצוא ושוב: ראה ד"ה זאת התורה אדם — תשמ"ז.
בשיחת ש"פ חוקת תנש"א כרך-ב ע' 675 הערה 78. נעתק לעיל פ' בחקותי מט, ג.
והחיות רצוא ושוב: יחזקאל א, יד.
הלוך ונסוע: בראשית יב, ט.
בס"י ואם רץ לבך שוב לאחד: פ"א. בספרינו שם הגירסא: למקום. בהקדמת ת"ז (ז, א) איתא: לאחור. נ"א: לאחד. ובכסא מלך כתב ע"ז: שוב לאחד גרסינן.
ראה הערת כ"ק אדמו"ר בסה"מ תרנ"ט ע' ריא. וראה גם אוה"ת יתרו ע' תתקעח.
בינה ליבא: בת"ז בהקדמה (פתח אלי').
ביו"ד נברא העוה"ב: מנחות כט, ב.
מוטב דלדייני': חגיגה טו, ב. וראה לקו"ת בשלח א, ד. דרך מצותיך קלה, א.
כי עמך מקור חיים: תהלים לו, י.
מי לי בשמים: שם עג, כה.
שהוא בחי' יסוד האש שבלב ואח"כ שוב לאחד: ראה אוה"ת דברים-ו ע' ב'שמז.
הרצוא זהו ענין שריפת הפרה לאפר: ראה שערי אורה (מז, ריש ע"ב) ד"אפר ביסוד האש, ולהעיר מתו"ח תולדות ד, רע"א" — לקו"ש-כה ע' 80 הערה 22.
ילכו מחיל אל חיל: תהלים פד, ח. וראה דחז"ל סוף ברכות. וש"נ.
ולא תוסיף קום: ישעי' כד, כ. עמוס ה, ב.
חכמה כח מ"ה: זח"ג לד, א.
בד"ה וידעת היום: לקו"ת ואתחנן ד, א ואילך.
מימינו אש דת למו: דברים לג, ב.
כללות ענין זה דבחי' הרצוא ושוב: נתבאר בד"ה זאת חקת התורה — תשמ"ו.
ונתן עליו מים חיים: במדבר יט, יז.
בד"ה וקבל היהודים: תו"א צז, א.
בזח"ג האזינו דרפ"ח ע"ב: ראה גם לקמן פ' מסעי צה, ג.
ע"פ והאיש משתאה לה: סידור צא, ב. וראה בארוכה ספר הערכים-חב"ד כרך-א ע' ל ואילך. וש"נ.
יפה שיחתן של עבדי אבות: ב"ר ס, ח. רש"י בראשית כד, מב.
בד"ה החלצו מאתכם: לקו"ת מטות פו, ג.
בד"ה והי' לכם לציצית: לקו"ת שלח מד, ד.
ועתה יש להבין: לסעיף זה ראה סה"מ תרכ"ט (הוצאת תשנ"ב) ע' קא ואילך.
ופני שור מהשמאל: יחזקאל א, י.
שמאל דוחה וימין מקרבת: סוטה מז, א. וש"נ.
ימין ושמאל תפרוצי: ישעי' נד, ג.
אהבתי אתכם אמר ה': מלאכי א, ב.
יאר פניו אתנו: תהלים סז, ב.
ימינך ה' תרעץ אויב: שמות טו, ו.
השיב אחור ימינו: איכה ב, ג.
בד"ה ואהי' אצלו אמון: לעיל במדבר יח, ד. מאמרי אדה"ז כתובים-א ע' רד.
ובלקו"ת ס"פ חקת: להאריז"ל.
בזח"ב פקודי דף רכ"ד ובפי' הרמ"ז שם: "כי הימין אין ממנה קליפה אבל השמאל עצמו בהתפשטותו למטה נעשה סיגים". ביאה"ז להצ"צ-א ע' שעג. ובכרך-ב ע' תתנב ד"ה אמר לצפון תני — תר"ן ע' שצ. ראה גם לקמן נז, ג.
ושבע הזיות נוכח פני אהל מועד: ראה במדבר יט, ד.
שהאפר הוא מהותו . . של העץ: ראה אגה"ק סי' טו. אוה"ת יתרו ע' תתכו.
הכל הי' מן העפר: קהלת ג, כ.
חומר וצורה: במו"נ להרמב"ם בשלישי פכ"ב ובח"א (פי"ז) ובפ"א מח' פרקים שלו. [כ]. ראה הל' יסוה"ת רפ"ד.
שהרי עצם מהותו . . לטוב: בקונטרס העבודה פ"ה מציין "מ"ש בכ"ד שכח המתאווה בעצם אינו רע וכמ"ש בלקו"ת ד"ה זאת חוקת התורה זהו רק שאין בו ציור רע בעצם, אבל מ"מ אינו טוב, ואדרבא בטבעו הוא נמשך לענינים חומריים".
כח המתאוה: ראה לקמן ר"ה סא, ד. נתבאר בסה"מ תרס"ד ע' רטו.
נפשי אויתיך: ישעי' כו, ט.
כמו שאוהב ומתאוה לחיי נפשו: ראה תניא פרק מד. וראה לעיל במדבר ח, ג ובמ"מ לשם.
ע"פ כי תצא: לקו"ת תצא לד, ג ואילך.
בד"ה להבין — מי א-ל כמוך: לקו"ת ר"ה ס, ד ואילך.
לאכפיא לסט"א: זח"ב קכח, ב.
ואזי יוכל להפוך אח"כ: ראה לקמן פ' ואתחנן ב, ג. ולעיל פ' שלח מ, ב. אוה"ת סידור ע' נט.
ואהבת בכל לבבך בשני יצריך: ברכות פ"ט, מ"ה.
אתהפכא חשוכא לנהורא: ראה זהר בהקדמה ד, א. זח"ג רסז, א.
שמע ישראל: דברים ו, ד.
ע' נפש דיעקב: בראשית מו, כז.
וימלוך וימת: שם לו, לב-לג והלאה.
בד"ה וכל בניך: לקו"ת ראה ל, ב.
ובקשתם משם את ה': דברים ד, כט.
קראו שם פרעה: ירמי' מו, יז.
זה א-לי ואנוהו: שמות טו, ב.
מלא כה"א כבודו: ישעי' ו, ג.
ושם ימותו: במדבר יד, לה.
לית אתר פנוי מיני': ת"ז תנ"ז.
לצעוק . . בצר לו: ראה תהלים קז, ו. כח.
ע"פ וישב יעקב: תו"א כו, ד.
וע"פ אני לדודי: ראה לקו"ת פ' ראה לג, ג.
כמ"ש בפע"ח: ש' הק"ש פ"ט. [כ].
בפ' וישלח סד"ה ויאבק איש: תו"א כו, ג ואילך.
מאן דנפל מדרגי' אקרי מית: בזח"ג קלה, ב — הובא בע"ח ש' שבה"כ פ"ב ובמבו"ש ש"ב ח"ב פ"ג — איתא מאן דנחית מדרגי' קדמאה דהוה בי' קארי' בי' מיתה — לקו"ש ח"י ע' 211. ראה ב"ר ר"פ ויחי.
בענין שנתבאר כאן — ראה אוה"ת חקת ע' תשפ.
דף נז
ע"פ ויאכילך את המן: אולי הכוונה ללקו"ת עקב יג, ג שם מבאר ענין טל שעתיד להחיות בו את המתים.
שקורין פ' פרה קודם: טושו"ע או"ח סתרפ"ה.
ועיין ברבות בא פי"ט: בבוך 1102 נוסף בגוכתי"ק "וכמש"ש שאוכלי פסח צריכין לה".
מקור מים חיים: ירמי' ב, יג.
סתימו דכל סתימין: זח"ב פט, א. ובכ"מ.
בחי' מים חיים היא התורה: ראה לקו"ש ח"ז ע' 321.
והחכמה תחי': קהלת ז, יב.
ימותו ולא בחכמה: איוב ד, כא.
רמ"ח מ"ע נק' רמ"ח אברים דמלכא: ראה ת"ז ת"ל.
רוח אייתי רוח: זח"ב קסב, ב.
נתינת האפר ע"ג המים: רמב"ם הל' פרה פ"ט, ה"א.
בד"ה וכל העם רואים: תו"א עג, ד.
במ"א ע"פ הזהר פ' תזריע: ביאה"ז לכ"ק אדה"א עג, א ואילך. נוסחא שני' בסה"מ תקס"ה.
ולקח הכהן עץ ארז: במדבר יט, ו.
אל תיראי תולעת יעקב: ישעי' מא, יד.
מה תולעת זו אינה מכה ארזים אלא בפיה: זח"א קעח, א. תנחומא בשלח, ט. [כ]. ראה לקו"ש-כח ע' 335.
וכמארז"ל ע"פ הקל קול יעקב: בראשית כז, כב. גיטין נז, ב.
ודברת בם: דברים ו, ז.
כל העוסק בתורת עולה: מנחות קי, א ושם לי' בתורת עולה [כ]. אבל ברוב המקומות בדא"ח מובא תי' "עולה". ראה לעיל פ' במדבר יג, א. אחרי כו, ד.
ודברי אשר שמתי בפיך: ישעי' נט, כא.
סד"ה ביום השמיני עצרת: לקו"ת שמע"צ פד, ב.
ובד"ה וארשתיך לי: לקו"ת במדבר ח, ד.
סד"ה להבין מ"ש ביום השמע"צ: לקו"ת סוכות פא, ג.
בד"ה קא מיפלגי: לקו"ת תזריע כב, ב ואילך.
למען תהי' תורת ה': שמות יג, ט.
ולא תחללו: ויקרא כב, לב.
נבזה בעיניו נמאס: תהלים טו, ד.
ואנכי תולעת ולא איש: שם כב, ז.
ר"ת אנא בכח . . גימט' תולע: מאו"א אות ת סעיף יב. וראה אוה"ת פ' כי תבוא ע' תתשג. ובאוה"ת פ' פנחס ע' א'קכא מציין לספר ילקוט ראובני — קבלה ערך קליפות ע"ש בארוכה.
ואשים דברי: ישעי' נא, טז.
ימינך נאדרי בכח: שמות טו, ו.
בחסד דרועא ימינא: זח"א כו, א. ת"ז בהקדמה (פתח אלי').
ובלק"ת פ' תרומה: להאריז"ל ד"ה ותולעת שני.
שמשים עצמו כשיריים: ר"ה יז, ב. מגילה טו, ב.
כל עיר מתם: דברים ב, לד. ג, ו.
חקת שמים וארץ: ירמי' לג, כה.
ע"פ תקעו בחדש: לקו"ת ר"ה נד, ד.
בד"ה תורה צוה: לקמן פ' ברכה צה, א ואילך.
התו' נק' נובלות חכ': ב"ר יז, ה.
ונחנו מה: שמות טז, ח.
בזח"ג . . ובפי' האריז"ל שם: ראה לקמן בתחילת הביאור ולעיל פ' שלח נא, ב.
בד"ה וירא ישראל: תו"א סב, א.
בראשית נמי מאמר הוא: ר"ה לב, א.
והיו הדברים האלה: דברים ו, ו.
אם רץ לבך: נסמן לעיל נו, ב.
בכה ארוץ גדוד: תהלים יח, ל.
אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני: קהלת ז, כג.
אאלפך חכמה: איוב לג, לג.
ונוצר חסד לאלפים: שמות לד, ז.
כמ"ש הפי' בלק"ת: בטעמי המצות פ' חוקת.
והיתה לעדת בנ"י למשמרת: במדבר יט, ט.
ביאור ע"פ זאת חוקת: בסה"מ תקס"ה-ב ע' תרפ הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי.
הגהות להביאור באוה"ת חקת ע' תשסא. המאמר עם הוספות והגהות שם ע' תשסח.
מאוה"ת במדבר כרך-ו ע' א'תתעט נראה שהי' סברא לפני הצ"צ להעמיד מאמר זה בתו"א לד' פרשיות, דשם מציין לד"ה ה' יחתו מריביו בשם לקמן פ' נשא.
וכן נמצאים כמה מאמרים מהצ"צ על פרה אדומה בכרכי כת"י בחומש שמות.
וביאור מהצ"צ השייך לקמן נח, ג באוה"ת חקת כרך-ו ע' א'תתעז.
ג"ז בהכת"י בהביכעל הנ"ל [ראה בהמ"מ לעיל נו, רע"א] מבואר באריכות מן (קטז, ב-קיט, ב), עיי"ש. [כ].
והב' הוא בעתיק: ראה ד"ה אני ישנה — תרנ"א ע' צח.
ועמש"ל פ' מקץ: תו"א מא, ג. וראה באוה"ת שמות כרך-ז ע' ב'תקסד.
וכמו שפי' המגיד נ"ע במ"ש . . וידבר אלקים: ראה גם אוה"ת יתרו ע' תתעג. שם כרך ח ע' ב'תתקפד. לקו"ש ח"א ע' 148.
איך עשרת הדברות מכוונים נגד עשרה מאמרות: נתבאר באוה"ת יתרו ע' תתעג. כרך-ז ע' ב'תרפד. כרך-ח ע' ב'תתקפה. ושם כתב הצ"צ שמפרש בענין אחר ממה שכתב כאן ע"ש.
בזהר ויקרא (די"א ע"ב): ראה אוה"ת תשא ע' א'תתנא.
וכ"מ באדרא (דקל"ג ריש ע"א): "תאנא מה בין דבור לאמירה אמירה הוא דלא בעי לארמא קלא דבור בעי לארמא קלא ולאכרזא מילין" — אוה"ת שמות כרך-ז ע' ב'תרפד. וראה גם סה"מ תרנ"א ע' קס. סה"מ תרפ"ה ע' רצז.
בהרמ"ז ר"פ אמור: באוה"ת כאן ע' תשסח "גבי אמור אל הכהנים ובזהר שם דפ"ח ע"ב אמור בלחישו כו'". ובאוה"ת שמות כרך-ז ע' ב'תרפח "וכן מבואר בזהר ר"פ אמור . . ע"ש בהרמ"ז, ויותר מבואר בהרמ"ז ר"פ אחרי שהאריך מאד".
ע"פ ובבואה לפני המלך: צ"ע מקומו.
ההפרש בין אמירה לדיבור נתבאר בסה"מ אתהלך ע' קד ואילך.
חו"ב הן תרין ריעין: ראה זח"ג ד, א.
בד"ה ששים המה מלכות: לקמן שה"ש מ, ב.
אורייתא מחכ' נפקת: זח"ב פה, א. קכא, א.
ע"פ ואהי' אצלו אמון: ראה לעיל פ' במדבר יח, ג.
טנת"א טעמים בחכמה: ראה בפרדס שער כז פ"ג. ובשער הטעמים פ"ה. וראה באוה"ת שמות-ז ע' ב'תקעה. ביאה"ז להצ"צ כרך-א ע' שיט אוה"ת דברים כרך-ה ע' ב' מח.
בפ' שלח ע"פ ועתה יגדל: לעיל לט, ב.
שהם ג"כ כנגד ד' בחי' טנת"א: ע"ח שער דרושי אבי"ע פ"א.
והעליון מהם כולל את התחתון ג"כ: ראה אוה"ת ויקרא-ב ע' תקפט. שמות כרך-ז ע' א'ג.
דף נח
ויותר נראה זה בעצמות שבגוף הבעל חי: וכ"ה לקמן ברכה צה, ג. וראה באוה"ת ויקרא-ב ע' תקפט ובפ' יתרו ע' א'ג.
בד"ה אם בחקותי: לעיל פ' בחקותי מה, א.
שהרי מאות ודיבור אחד לא יתהווה אות ודבור אחר: בתורת חיים בראשית דף כג, ב כ' "(ואע"פ שגם בדבור יש חיות רב עד שפועלים בלב זולתו. זהו בדברים היוצאים מן הלב דוקא שזהו אור וחיות התפעלות המדות)". וראה שם דף קסד, ב. באוה"ת בראשית כרך-ו דף תתשמג, א "שהמדות נק' צומח שההתפעלות יש בה צמיחה וגידול ע"ש.
והמדות הם בחי' צומח: ראה בתורת חיים שם.