מראי מקומות הערות וציונים על לקוטי תורה
כי תצא
דף לד
כי תצא: הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי בסה"מ תקס"ב ע' רסו. ושם ע' רסט. וח"ב ע' תרפח — ביאור.
באוה"ת פ' כי תצא ע' תתפב קיצורים (ובע' תתפג הביאור). וראה שם ע' תתע.
ראה גם סידור כג, ב ד"ה אשר לקחתי מיד האמורי.
חלק מהמאמר עד אמצע סעי' ג, נמצא בשינויים והוספות בסה"מ תרכ"ט (הוצאת תשנ"ב) ע' רפב.
כי תצא למלחמה: דברים כא, י.
איתא בזהר: וע' לעיל בלק (עב, א) [כ]. וראה זח"ג רמג, א. וראה לעיל פ' נשא כו, ב.
אשר לקחתי מיד האמורי: בראשית מח, כב.
ות"א בצלותי ובבעותי: באוה"ת פ' תצא ע' תתע מציין שכ"ה בגמרא ב"ב קכג, א וברש"י ברכות ה, א שיעשה מלחמה עם היצה"ר ע"ש. וראה שם ע' תתעג סעי' ד ואילך בביאור הפסוק אשר לקחתי מיד האמורי.
תפלות כנגד תמידין תקנום: ברכות כו, ב.
"ודוגמת התפלה הי' הקרבן בזמן בהמ"ק וממנו יובן ענין התפלה" — סה"מ תקס"ב ע' רסו.
את קרבני לחמי: במדבר כח, ב.
שתרד אש מן השמים ותאכל את העולה: ראה ויקרא ט, כד. וראה יומא כא, ב. זח"ג ריא, א.
דצח"מ הם כנגד ד' בחי' ארמ"ע: ראה לעיל פ' פנחס עה, ד.
ויהי האדם לנפש חי': בראשית ב, ז.
ובחי' אש שלמעלה: מובא באוה"ת ויקרא כרך ד ע' א'עב ע"ש.
פני ארי' ופני שור: יחזקאל א, י.
ארי' דאכיל קורבנין: זח"א ו, ב. זח"ב רעח, א. זח"ג יז, א. ריא, א.
"וענין ארי' דוקא ולא שור, להיות כי הארי' הוא להימין וכל מיתוק גבורות הוא התכללות השמאל בימין" — סה"מ תקס"ב ע' רסו.
ולהפך מהיפך . . שלהבת לדבקה באלקים חיים: הכוונה בהתבוננות דברכות ק"ש בביטול המלאכים שזהו בחינת אש שלמעלה דנה"ב כו' וכמ"ש מזה בדרוש יו"ט של ר"ה רס"ו. ומ"ש בד"ה בפ' נסכים זהו בחי' האש דנה"א. וכ"ה בד"ה ונקדשתי פ"ה — קונטרס העבודה סעי' ד' (ע' 26).
(ועמ"ש בפ' נסכים בפ' שלח: לעיל פ' שלח מ, ב.
בכ"י יצרו של אדם מתגבר: סוכה נב, סע"א. קידושין ל, ב.
ימים יוצרו: תהלים קלט, טז.
שיש מספר וקצבה לשני חיי האדם: ראה לעיל לג, ג.
ימי שנותינו בהם: תהלים צ, י. ראה פי' הפסוק לעיל פ' בחקותי מז, ג.
כי הנשמה אינה צריכה תיקון לעצמה: נסמן לעיל לג, ד.
חלק מכאן נעתק באוה"ת נ"ך כרך א ע' תשג.
ברבות בראשית פ"ח: הלשון באוה"ת נ"ך כרך א ע' תשג "עם המלך מלכי המלכים ישבו נפשות של צדיקים שבהן נמלך הקב"ה וברא את העולם".
ועיין ברבות פרשה ח ובמדרש רות פ"ב: "פי' שנמלך הקב"ה בנשמת הצדיקים כשברא את העולם כנז' במדרש על פסוק זה" — סה"מ תקס"ב ע' רסז. ע"ש באריכות.
ובמדרש רות פ"ב: הענין כמו בב"ר הנ"ל.
והיא נצחית: ראה לעיל פ' בהר מא, ב. וראה סה"מ תקס"ב ע' רסט. ובאוה"ת פ' בהר ע' תתק ואילך. המשך תער"ב פרק פח בענין קיום עצמי.
ועל דמות הכסא: יחזקאל א, כו.
ורוח האדם היא העולה: קהלת ג, כא.
והארץ הדום רגלי: ישעי' סו, א.
באוה"ת נ"ך כרך א ע' תשג נוסף "ע' בד"ה והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ספ"ד" [לקמן דרושים לר"ה נט, ב].
וגבוה מעל גבוה: קהלת ה, ז.
בד"ה האזינו השמים: לקמן פ' האזינו עא, ג ואילך.
אלא מספר חיי האדם ניתן להתלבש: ראה ד"ה החלצו — תרנ"ט ע' סב.
בפ' בחקותי בד"ה מבואר בע"ח: לעיל בחקותי מז, ג.
מצוה להביא מן ההדיוט: עירובין סג, א. וש"נ.
ולכן תיקנו אכנה"ג: ראה תו"א ל, ב. לעיל ויקרא ב, ב. פ' אמור לה, ב.
"יש להבין מאיזה טעם מזכירים מה שהמלאכים אומרים, וכי אנחנו לא נדע השבח ההוא שהוא ית' קדוש ומובדל כו' ולמה מזכירים שבח זה בשם המלאכים דוקא, ועוד זאת יפלא מה שמזכירים ההתפעלות שלהם איך שמשמיעים ביראה דברי אלקים חיים כו' באימה ויראה כו', וכי אנחנו צריכים להתפעל מהתפעלות שלהם דוקא, הלא הנשמות גבוהות מהם כידוע" — סה"מ תקס"ב ע' רסז ע"ש הביאור שמפרש "ולכך אנו מזכירים התפעלות המלאכים דמרכבה עליונה באש של מעלה כדי שנכלל נפש הבהמית שלנו בהתפעלות אש של מעלה שבהן ויעלה כעולה וקרבן שהי' נשרף ע"ג המזבח כו'" ע"ש.
ששם נאמר ונשנה באריכות סדר המלאכים: ראה תניא פרק מט ובליקוט פירושים ומ"מ — חיטריק שם.
היש מספר לגדודיו: איוב כה, ג.
כדמשני בגמרא: חגיגה יג, ב.
וקיומם הנמשך להם . . מבחי' שמו לבד כמו עד"מ: ראה לקמן שה"ש יד, ג.
ונקרא אור א"ס ב"ה כלומר הארה ממנו בלבד . . כמ"ש במ"א: ראה תו"א פז, א ובכ"מ.
ואומרים קדוש: ישעי' ו, ג.
מלכותך מל' כ"ע: תהלים רמה, יג.
והיא מתפעלת ממקרי הגוף: ראה תניא פרק מב.
אני ה' לא שניתי: מלאכי ג, ו.
אתה הוא קודם שנה"ע: נוסח התפלה.
מבשרי אחזה אלו-ה: איוב יט, כו.
בורא קדושים ישתבח שמך: ברכת יוצר.
דף לה
כי הוא צוה ונבראו: תהלים קמח, א.
וברוח פיו כל צבאם: תהלים לג, ו.
בד"ה קול דודי: ראה לקמן שה"ש יד, ג.
ובד"ה מי מנה: לעיל פ' בלק סז, ג.
להיות בבחי' זו שבח ותוספות: נתבאר בביאוה"ז להצ"צ כרך ב ע' תתפט.
סד"ה ביום השמיני שלח: לקמן דרושים לשמע"צ.
סעי' ג' עד ענין מחשבה: בסה"מ תקס"ב ע' רסח מבאר ענין אחר א) איך ק"ש ותפלה הוא ריח ניחוח, ב) גזירת מלך בשר ודם, ג) תורה קדמה לעולם, ד) קריאת התורה.
הם בבחי' רצוא ושוב: יחזקאל א, יד.
וירא העם וינועו: שמות כ, טו.
ברוך כבוד ה' ממקומו: יחזקאל ג, יב.
שום תשים עליך מלך: דברים יז, טו.
אם רץ לבך שוב לאחד: ת"ז בהקדמה (ז, א). וע' בלקוטי אמרים מרבו הה"מ נ"ע ד"ה כשעלה משה למרום [בהוצאת קה"ת תשל"ג, סי' קל"א]. ובספרו אור תורה להנ"ל על שה"ש ד"ה ראשו כתם פז [בהוצאה הנ"ל, סג, ד]. הובא בס"י [כ].
ראה הערת כ"ק אדמו"ר בסה"מ תרנ"ט ע' ריא. מובא לעיל פ' חקת נו, ב.
בחי' רצוא ושוב: בסה"מ תרכ"ט ע' רפה נוסף "וי"ל שמפני שהנשמה מלובשת בגוף לכן אינו די במה שמתבוננת במקור חוצבה לבד, כ"א בבחי' הביטול דרצו"ש שבבחי' דומם וצומח כו'".
ולכן יש פסוקים מדבר באהבתו: ראה לעיל פ' אמור לה, ג.
תפלות אבות תקנום: ברכות כו, ב.
שמע ל' הבנה: ראה ש"א ג, י.
בע"מ נבה"ע: אבות רפ"ה. נת' בסה"מ תרכ"ז ע' רנז ובכ"מ.
במח' א' ברא את העולם: זח"ב כ, א.
ע"ל עקב (טז, ד). וש"נ. [כ].
באוה"ת שלח ע' תרי מביא מלקו"ת פ' נשא כו, ב — וראה במ"מ לשם. ראה גם לעיל פ' בחקותי מה, ב.
צופה ומביט . . וקורא הדורות: מוסף דר"ה. ישעי' מא, ד.
מאד עמקו מחשבותיך: תהלים צב, ו.
בד"ה באתי לגני: לקמן שה"ש לא, ד.
בכל לבבך בשני יצריך: ברכות פ"ט, מ"ה.
וזהו כי תצא . . פי' כי תצא . . זו לנצח: קטע מובע בד"ה וישם את הכיור תרל"ה כרך א ע' קא.
אין רע יורד מלמעלה: ב"ר (פנ"א סי' ה [ג]). [כ].
בד"ה ונתתי לך מהלכים: תו"א ל, ב.
ומשם נמשכו הע"ש: בסה"מ תרל"ה ע' קא: ומשם נמשכו ע"י השתלשלות בחי' ומדרגת: שמהם.
אלמלא הקב"ה עוזרו: קידושין ל, ב.
ע"פ בהעלותך: ראה לעיל פ' בהעלותך ל, ג ואילך.
ואורייתא וקוב"ה כולא חד: ראה זח"א כד, א. זח"ב ס, א. ולהעיר ג"כ מת"ז ת"ו ותכ"ב.
רמ"ח פקודין רמ"ח אברים דמלכא: ראה ת"ז ת"ל.
נעוץ תחלתן בסופן: ס"י פ"א, מ"ז.
מתניתא מלכתא: בביצה כח, ב: מתניתין מלכתא, ולכאורה כן צריך להגי' כאן. וראה הערת כ"ק אדמו"ר באוה"ת שמות ע' יב. ובמ"א לתו"א לדף מט, ב.
כי לי בנ"י עבדים: ויקרא כה, נה.
התו' שבה מלכים ימלוכו: ראה משלי ח, טו.
שכל העוסק בתו' הקב"ה קורא: תדא"ר ריש פי"ח. וראה יל"ש איכה רמז תתרלד.
ואשים דברי בפיך: ישעי' נא, טז.
יעקב חבל נחלתו: דברים לב, ט.
נמשלה התו' למים: תענית ז, א. סוכה נב, ב. דב"ר ז, ג. שהש"ר א, יט.
קטע מובא בביאוה"ז להצ"צ כרך א ע' סה, ע"ש.
נעוץ תחלתן בסופן: ראה ביאורי הזהר לכ"ק הצ"צ ע' סה.
סוף מעשה במח' תחלה: פיוט לכה דודי.
ע"פ השמים כסאי: תו"א א, ב.
וע"פ עלי באר: לעיל פ' חקת סב, ג.
וסד"ה קול דודי: לקמן שה"ש טו, ג.
גדול תלמוד שמביא לידי מעשה: קידושין מ, ב.
ות"ת כנגד כולם: ריש פאה.
אורייתא מחכ' נפקת: זח"ב קכא, א. וראה שם פה, א.
והוא וחכמתו הכל א': רמב"ם הל' יסוה"ת ב, י.
החיות נושאות ומנושאות: בדב"ר יד, לו.
בפיוט מוסף דר"ה אחר תי' כתר שבק'. וע' לעיל במדבר (יד, ב). וש"נ. [כ]. ראה אוה"ת מטות ע' א'רסט.
ראה באוה"ת ויקרא כרך א ע' טז שמציין לכאן.
נושא את נושאיו: ראה עד"ז סוטה לה, א.
אדם בגי' מ"ה: ראה מא"א אות א, סל"ב.
חכמה כח מ"ה: זח"ג לד, א. הק' ת"ז בתחלתה. ובכ"מ.
כי אמרתי עולם חסד יבנה: תהלים פט, ג.
חיל בלע ויקיאנו: איוב כ, טו.
אוילים מדרך פשעם: תהלים קז, יז.
כמ"ש במ"א ע"פ בהעלותך: לעיל פ' בהעלותך ל, ב.
ריח נחוחי: במדבר כח, ב.
נחות דרגא: ראה יבמות סג, א.
שיהי' נח"ר לפניו ית': ראה ספרי במדבר שם.
אדם כי יקריב מכם קרבן . . וכמ"ש במ"א: לעיל פ' ויקרא.
כי תצא: הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי בסה"מ תקס"ה ח"ב ע' תתכ. ע' תתלא ביאור. ושם ע' תתסה ביאור נוסף.
מאמר זה עם הגהות אחרות והוספות נדפס באוה"ת דברים כרך ה ע' ב'נג, רק סעי' א-ב וחלק מסעיף ג והשאר חסר. והערות על הדרוש בפ' תצא ע' תתצג. וראה לקמן לו, ג מה שמצויין על הביאור.
המאמר במאמרי אדה"א ע' תפא מיוסד על מאמר זה.
בענין יפ"ת — ראה לקו"ש חי"ט ע' 506.
כמה מהענינים מהמאמר נתבארו בד"ה לך אמר לבי תש"כ (נדפס בסה"מ מלוקט ח"ג ע' רפד ואילך).
איתא בזהר שעת צלותא: ל"מ [כ].
ראה זח"א רמ, ב. זח"ג רמג, א. וראה ביאוה"ז להצ"צ כרך ב ע' תרצב. ובהנסמן לעיל לד, ג. וראה ביאוה"ז להצ"צ כרך ב ע' תרצב בשם הקדוש ר' אברהם בן המגיד בענין המשל למלחמה.
בס' מאמרי אדה"א שם ע' תפב מוסיף: "(ובתרגום בחרבי ובקשתי בצלותי ובבעותי כו')".
מלחמה לה' בעמלק: שמות יז, טז.
זה לעומת זה עשה אלקים: קהלת ז, יד.
ולאום מלאום יאמץ: בראשית כה, כג.
ע"פ יהודה אתה: תו"א מה, ב. באוה"ת דברים ב'נג הגהה זו באריכות.
מאן דקטיל לחויא: ע' ת"ז סוף תי"ג וריש תכ"א (מג, א) ד' זיטאמיר [כ].
יהבין ליה מלעילא: "ופי' יהבין ליה כו' היינו מלמעלה ולא מצד עצמו . . וכדי שתצא פנימי' נקודה זו מן ההעלם לגילוי א"א שישיג האדם זה מצד עצמו אלא מלמעלה הוא דיהבין לי' ברתא דמלכא זו שתהי' בגילוי בלב כמו שהיא וזהו בתנאי דוקא אם קטיל לחויא בתחלה ע"י הדעת בחיצוניות הלב" — סה"מ תקס"ה ח"ב ע' תתכב. וראה גם באוה"ת פ' בלק ע' תתקנב שכ' "פי' ענין מתנה הוא פנימי' הלב שנמשך מלמעלה בתורת מתנה" ע"ש.
בחינת מלחמה לה' בעמלק: באוה"ת דברים ע' ב'נד יש כאן הגהה "ור"ל למעלה מבחי' שם ה' המלובש בנפש" ע"ש בארוכה.
נקודת ציון וכנס"י: באוה"ת דברים ב'נד "אולי ר"ל פרצוף הפנימי דמל'". בענין נקודת ציון, ראה תו"א לז, ב ואילך, ובאוה"ת פ' ראה ע' תשצג מציין שהענין המבואר בתו"א הוא ענין "נקודת ציון". וראה אוה"ת פ' דברים ע' לה, בענין פרצוף הפנימי דמל'.
בד"ה זכור את: תו"א פד, ג.
בכל לבבך: דברים ו, ה.
(ע' בד"ה מי מנה: לעיל בלק בז, ג.
ובד"ה אתם נצבים: לקמן מד, ב.
ובד"ה ששים המה: לקמן שה"ש לט סע"ג ואילך.
אין לך עשב מלמטה: ב"ר י, ו. זח"א רנא א. ובכ"מ.
וגבוה מעל גבוה: קהלת ה, ז.
וברוח פיו כל צבאם: תהלים לג, ו.
ואתה מחי' את כולם: נחמי' ט, ו.
ראה נתתי לפניך היום: דברים ל, טו.
במאמרי אדה"א שם ע' תפה ובאוה"ת דברים כרך ה ע' ב'נג כ' "דאין הכוונה על הטו"ר וחייים ומות בגשמי' דמי הוא שיחפוץ ויבחר במות ולא בחיים כו'".
לאהבה את ה' כי הוא חייך: דברים ל, כ.
שהוא חיי החיים: ראה תניא פרק מד (סג, א). וראה באוה"ת דברים כרך ה ע' ב'נד.
רוממות א-ל בגרונם: תהלים קמט, ו.
רוממות א-ל בגרונם . . לעשות וגו' ור"ל גוים: בכת"י מביא גם סיום הפסוק "לעשות נקמה בגוים" ועפי"ז מובן תי' "ור"ל גוים". בדפוס ראשון ליתא תי' "גוים" ונדפס "ור"ל המעשים". כנראה השמיט סיום הפסוק מצד יראת הצענזור.
בחרבי ובקשתי: בראשית מח, כב.
וסידור שבחיו של מקום: ראה ע"ז ז, סע"ב. וש"נ.
מלכותך מלכות כל עולמים: תהלים קמה, יג.
בד"ה רני ושמחי: תו"א לז, א ואילך.
ואשר משרתיו: ברכת יוצר.
אך בחי' פנימיות הלב . . אל חיק אביה ממש בבחי' ביטול: קטע זה מובא באוה"ת פ' דברים ע' לא.
בחי' אלקות שבנפש המתגלה בבחי' יחידה: באוה"ת דברים ע' ב'נה "דר"ל דגם בחי' יחידה היא רק שבה מלובש הניצוץ האלקי" ע"ש.
את השמים ואת הארץ אני מלא: ירמי' כג, כד.
והקדוש בשמים ובארץ: ברכת ישתבח.
והנה כוכבים וכל צבא השמים: קטע זה מובא באוה"ת שה"ש כרך ג ע' א'יג. וראה שם ע' א'יד שמבאר הקטע.
בסה"מ תקס"ה ח"ב ע' תתכב מוסיף אחר הפסוק "וארז"ל שהחליקן בדברים [— ע"ז נה, א] כלומר שהפרידן מאחדותו כו'".
אשר חלק כו': תי' אלו "אשר חלק כו'" ליתא בדפוס ראשון. וצ"ע למה לתחלת הפסוק כתב "וגו'" ולסוף הפסוק כתב "כו'". בכת"י במקום "וגו'" נכתב "וכו'".
שמקבלים מע"ש: בדפוס ראשון: "שמקבלים מגבוהים עליהם" והם. בכת"י 996 "שמקבלים מע' שרים יציב גבולות עמים כו'". ובבוך 1101 יש קו מחיקה בגוכתי"ק: שמקבלים [ואח"כ קו מחיקה על זה נכתב בגוכתי"ק] מגבוהים עליהם.
כוכבים וכל צבא השמים וגו' אשר חלק: דברים ד, יט.
המזלות שמקבלים . . האופנים: ע' לעיל יד, ג. [כ].
אין מזל לישראל: שבת קנו, סע"א. נדרים לב, א.
וראה גם לקמן עא, ד. וראה הפי' בביאוה"ז להצ"צ כרך ב ע' תרלז ההפרש בין מזל, מזלא, זכות.
כי חלק ה' עמו: דברים לב, ט.
ואתם תהיו לי: שמות יט, ו.
מי לי בשמים: תהלים עג, כה.
כלה שארי ולבבי: תהלים עג, כו.
ובד"ה אם לא תדעי: תו"א כג, ב.
גלו לאדום שכינה עמהם: ספרי במדבר לה, לד. וראה מגילה כט, א.
ירושלמי תענית פ"א, ה"א. מכילתא בא ספי"ד. וע' ספרי בהעלותך [י, לה] סד"ה ויהי בנסוע הארון. ובמסעי ד"ה ולא תטמא את הארץ [לה, לד], ע"ש. וע"ל מטות (פד [פג] סע"ד). וע' זה"ח רות ד"ה ד"א עיר קטנה הד' (צו, ג) ד' ברדיטשוב תקפ"ה [כ]. [ובהוצאת מרגלית ליתא].
ע' בע"ח שמ"א פ"ג: הלשון מובא לעיל פ' ראה כז, א ובאוה"ת דברים ע' א'נה.
גלות ושעבוד דאגת הפרנסה: ראה הוספות להערות וציונים ללקו"ת כאן — שינוי נוסח מכת"י.
בנפשו יביא לחמו: פיוט די"נ.
ברבות מחשבות: משלי יט, כא.
דף לו
וזהו כי תצא . . וכמ"ש אשר חלק כו': באוה"ת דברים ע' ב'נח "ור"ל ע"י שתצא למלחמה לעשות מה שבכוחך במלחמה המסורה בידיך בכח שכלך והשגתך כנ"ל אזי אח"כ יתנו לך מלמעלה בחי' פנימי' הלב שהוא בחי' על אויביך כו'".
הוא גילוי הארת נקודת הלב: קטע זה מובא בסה"מ תרל"ד ע' קמו.
בפיזור הנפש בלבושים ההם . . ועל זה נאמר: בתרל"ד שם "בפיזור הנפש ברבות מחשבות הטורדות מדאגת הפרנסה שמקפת ומלבשת את הנפש כי בנפשו יביא לחמו כו', ע"ז נא'".