מראי מקומות הערות וציונים על לקוטי תורה
חקת · דף סא
ברבות פ' חקת: יט, ג.
הובא בילקוט פ' מצורע: רמז תקנט.
עפמ"ש הרמ"ז בפי' הזהר: ראה גם באוה"ת בראשית כרך-א דף מה, ב.
ודלא כמק"מ שפי' שם . . בענין אחר: "והמק"מ יש לו בזה פי' אחר שהיינו הו"ק דזו"נ שהיו באבא ונעקרו משם ונטע לון באימא כן פי' שם ובפ' פנחס דרי"ז ע"ב" — אוה"ת בראשית כרך-א דף מה, ב.
לעולם יהא אדם רך כקנה . . וכמ"ש במ"א: תענית כ, ב. לעיל פ' אמור לז, ד.
ארזי לבנון אשר נטע: תהלים קד, טז.
בד"ה החלצו מאתכם: לקמן פ' מטות
החכמה כח מה: זח"ג לד, א. הקדמת ת"ז בתחלה. ובכ"מ.
ואנכי תולעת ולא איש: תהלים כב, ז.
בילקוט פ' חקת: רמז תשסא.
ולשון הזהר פ' חקת: קפ, ב [כ].
אם יאדימו כתולע: ישעי' א, יח.
תולעת יעקב מתי ישראל: שם מא, יד.
בהשמטות סוף חלק א: דף רנט, ב.
ובביאור ע"פ והניף הכהן אותם: לעיל פ' אמור לח, א.
שאינו משליכן קודם שריפת הפרה: ספרי חקת פ"ב עה"פ.
ויקחו אליך: [נ.ב.] ביכעל פערטל (רכד, א) שנאמרה בש' תקפ"ט. ביאור ע"ז בתוס' מרובה. [כ]. [הוא הנדפס באוה"ת חוקת ע' תשעז — שנמצא בכת"י המסומן בספריית כ"ק אדמו"ר במס' 318 (רכד, א) בכותרת: פ' פרה תקפ"ט. ונרשם שם בראש המאמר בכת"י הרח"א ביחאווסקי: "ביאור על לקו"ת חוקת עה"פ". המאמר דאוה"ת נמצא ג"כ בכת"י 581 מב, א בכותרת: משנת תקפ"ח].
לד"ה זה ראה גם ד"ה להבין ענין פרה אדומה — תשמ"ה.
פי' במדרש: מקורו מפסיקתא דר"כ פ' פרה. וכ"ה בפסיקתא רבתי פי"ד. ורבינו בחיי מביא זה המדרש. וע' זח"ב פקודי (רלז, סע"א). [כ].
עגלה יפיפי' מצרים: ירמי' מו, כ.
תמימה זו מלכות מדי כו': אשר לא עלה עלי' עול מלכות יוון.
תקנו שיקראו פ' פרה קודם הפסח: טושו"ע או"ח סתרפ"ה, ג.
ואמרתם זבח פסח הוא: שמות יב, כז.
קול דודי הנה זה בא: שה"ש ב, ח-י.
שו"ה יפתי — אהבה: [בביכל פערטעל הנ"ל] יש תוס' כאן [כ]. — אוה"ת ע' תשעח.
בשה"ש ישקני מנשיקות פיהו: א, ב.
אתדבקותא רוחא ברוחא: זח"ב רנו, ב. קכד, ב.
עושה שמים וארץ: תהלים קטו, טו. קמו, ו.
תמיד ישקני: יש כאן תוס' שם בכת"י הנ"ל [כ].
בדבר ה' שמים נעשו: תהלים לג, ו.
יהי אור: בראשית א, ג.
עוטה אור כשלמה: תהלים קד, ב.
אני ה' לא שניתי: מלאכי ג, ו.
כמ"ש בזהר: ח"א יא, ב.
דבור — כנ"ל: שם יש תוס' כאן [כ].
תשובה באותו מקום: יומא פו, ב.
ובקשתם משם את ה"א: דברים ד, כט.
שו"ה מאד: שם הגה ע"ז [כ].
ההרים זה אבות: ראה ר"ה יא, א. שמ"ר טו, ד.
לגדולתו אין חקר: תהלים קמה, ג.
ולתבונתו אין מספר: שם קמז, ה.
השכל — כן: יש כאן תוס' [כ].
טעם — מ"ט: תוס' מרובה כאן [כ].
ומפני — כו': תוס' מרובה כאן שם [כ].
ופני שור מהשמאל: יחזקאל א, י.
לארבעתן — משור: תוס' מרובה כאן שם [כ].
ומפני זה . . לידי חטא גמור: מובא באוה"ת נ"ך-ב ע' תשנד.
שו"ה מת: גם כאן יש תוס' שם [כ].
אין מיתה בלא חטא: שבת נה, א. ויק"ר לז, א. זח"א נז, ב.
פי' מיתה היא נפילה: ראה זח"ג קלה, ב. הובא בע"ח ש' שבה"כ פ"ב. ובכ"מ. וברבה ר"פ ויחי "ואין מות אלא השפלה".
בינו — שבשמים: תוס' מרובה שם [כ].
מן הארז אשר בלבנון: מ"א ה, יג.
עד — מאד: נמצא שם תוס' מרובה [כ].
ואותי עזבו מקור מ"ח: ירמי' ב, יג.
חיים — חיים: תוס' מרובה יש שם.
כי מן המים משיתיהו: שמות ב, י.
משה — משיתיהו: יש כאן תוס' שם [כ].
וזרקתי עליכם מים טהורים: יחזקאל לו, כה.
והזה הטהור על הטמא: במדבר יט, יט.
ביום השלישי יקימנו: הושע ו, ב.
[ע' במדרש רבה פ' וירא פנ"ו]: "ע"פ ביום השלישי וישא אברהם את עיניו, פי' יחיינו מיומים ביום השלישי יקימנו קאי על תח"ה" — אוה"ת נ"ך כרך א ע' תלד. וראה לקמן דרושים לר"ה סד, א.
מחי' מתים ברחמים רבים: נוסח תפלת עמידה.
טל שעתיד להחיות בו את המתים: שבת פח, ב. וש"נ. זח"ג רפח, א.
בד"ה ויאכילך את המן: לקמן פ' עקב יג, ג ואילך.
ועמ"ש על הפסוק . . גבי עשי"ת: דרושים לר"ה סג, ב ואילך.
ואשא אתכם על כנפי נשרים: שמות יט, ד.
כנשר יעיר קנו: דברים לב, יא.
וירא את המקום מרחוק: בראשית כב, ד.
ליעקב אשר פדה את אברהם: ישעי' כט, כב. ע' לעיל במאמר ד"ה וספרתם פ"ב [לה, ג]. וש"נ. [כ].
אמרתי אחכמה: קהלת ז, כג.
ע"פ כי המצוה הזאת: לקמן פ' נצבים מה, ג.
לרחוק שנעשה קרוב: ברכות לד, ב.
ויתן את רשעים קברו: ישעי' נג, ט.
רשעים בחייהם קרויים מתים: ברכות יח, ב. ב"ר לט, ז.
ברחמיך הרבים רחם עלינו: ברכת יוצר.
והוא רחום יכפר עון: תהלים עח, לח.
דוד עבדי: מ"א יא, יג. ועוד.
כי לי בנ"י עבדים: ויקרא כה, נה.
וכמ"ש במ"א ע"פ ועתה יגדל נא: ראה לעיל פ' שלח לט, א.
המבואר במ"א ע"פ וארשתיך לי: לעיל פ' במדבר ח, ד.
ימותו ולא בחכמה: איוב ד, כא.
ועד אין לו הפסק: עירובין נד, א.
דוד חי וקיים: ר"ה כה, א. זח"א קצב, ב.
יעקב אבינו לא מת: תענית ה, ב. ב"ר צו, ד. ועוד.
ויעש משה נחש נחשת: ראה גם סה"מ אתהלך-לאזניא ע' טו.
ביאור על מאמר זה עם הגהות מהצ"צ באוה"ת חוקת כרך-ו ע' א'תתפח. ראה גם ד"ה אם חפץ תשמ"ה.
ויעש משה נחש נחושת: במדבר כא, ט.
בענין תפלה שיהיו עיניו למטה: יבמות קה, ב.
חלק אלו-ה ממעל: איוב לא, ב.
והנה מבואר בזהר: ראה יהל אור ע' תטו.
בבית ראשון לא היו מתפללים: ראה מגילה יז, ב. ולקמן ואתחנן יב, ב.
דהנה כל רעות ודינים: נעתק באוה"ת בראשית-ה דף תתמה, ב ע"ש שנתבאר המשל בארוכה.
ומקורם — הוא טוב: באוה"ת בבראשית שם: הוא הטוב.