אור ברסלב

מראי מקומות הערות וציונים על לקוטי תורה

חקת · דף סא

דף ס

ברבות פ' חקת: יט, ג.

הובא בילקוט פ' מצורע: רמז תקנט.

עפמ"ש הרמ"ז בפי' הזהר: ראה גם באוה"ת בראשית כרך-א דף מה, ב.

ודלא כמק"מ שפי' שם . . בענין אחר: "והמק"מ יש לו בזה פי' אחר שהיינו הו"ק דזו"נ שהיו באבא ונעקרו משם ונטע לון באימא כן פי' שם ובפ' פנחס דרי"ז ע"ב" — אוה"ת בראשית כרך-א דף מה, ב.

לעולם יהא אדם רך כקנה . . וכמ"ש במ"א: תענית כ, ב. לעיל פ' אמור לז, ד.

ארזי לבנון אשר נטע: תהלים קד, טז.

בד"ה החלצו מאתכם: לקמן פ' מטות

החכמה כח מה: זח"ג לד, א. הקדמת ת"ז בתחלה. ובכ"מ.

ואנכי תולעת ולא איש: תהלים כב, ז.

בילקוט פ' חקת: רמז תשסא.

ולשון הזהר פ' חקת: קפ, ב [כ].

אם יאדימו כתולע: ישעי' א, יח.

תולעת יעקב מתי ישראל: שם מא, יד.

בהשמטות סוף חלק א: דף רנט, ב.

ובביאור ע"פ והניף הכהן אותם: לעיל פ' אמור לח, א.

שאינו משליכן קודם שריפת הפרה: ספרי חקת פ"ב עה"פ.

ויקחו אליך: [נ.ב.] ביכעל פערטל (רכד, א) שנאמרה בש' תקפ"ט. ביאור ע"ז בתוס' מרובה. [כ]. [הוא הנדפס באוה"ת חוקת ע' תשעז — שנמצא בכת"י המסומן בספריית כ"ק אדמו"ר במס' 318 (רכד, א) בכותרת: פ' פרה תקפ"ט. ונרשם שם בראש המאמר בכת"י הרח"א ביחאווסקי: "ביאור על לקו"ת חוקת עה"פ". המאמר דאוה"ת נמצא ג"כ בכת"י 581 מב, א בכותרת: משנת תקפ"ח].
לד"ה זה ראה גם ד"ה להבין ענין פרה אדומה — תשמ"ה.

פי' במדרש: מקורו מפסיקתא דר"כ פ' פרה. וכ"ה בפסיקתא רבתי פי"ד. ורבינו בחיי מביא זה המדרש. וע' זח"ב פקודי (רלז, סע"א). [כ].

עגלה יפיפי' מצרים: ירמי' מו, כ.

תמימה זו מלכות מדי כו': אשר לא עלה עלי' עול מלכות יוון.

תקנו שיקראו פ' פרה קודם הפסח: טושו"ע או"ח סתרפ"ה, ג.

ואמרתם זבח פסח הוא: שמות יב, כז.

קול דודי הנה זה בא: שה"ש ב, ח-י.

שו"ה יפתי — אהבה: [בביכל פערטעל הנ"ל] יש תוס' כאן [כ]. — אוה"ת ע' תשעח.

בשה"ש ישקני מנשיקות פיהו: א, ב.

אתדבקותא רוחא ברוחא: זח"ב רנו, ב. קכד, ב.

עושה שמים וארץ: תהלים קטו, טו. קמו, ו.

תמיד ישקני: יש כאן תוס' שם בכת"י הנ"ל [כ].

בדבר ה' שמים נעשו: תהלים לג, ו.

יהי אור: בראשית א, ג.

עוטה אור כשלמה: תהלים קד, ב.

אני ה' לא שניתי: מלאכי ג, ו.

כמ"ש בזהר: ח"א יא, ב.

דבור — כנ"ל: שם יש תוס' כאן [כ].

תשובה באותו מקום: יומא פו, ב.

ובקשתם משם את ה"א: דברים ד, כט.

שו"ה מאד: שם הגה ע"ז [כ].

ההרים זה אבות: ראה ר"ה יא, א. שמ"ר טו, ד.

לגדולתו אין חקר: תהלים קמה, ג.

ולתבונתו אין מספר: שם קמז, ה.

השכל — כן: יש כאן תוס' [כ].

טעם — מ"ט: תוס' מרובה כאן [כ].

ומפני — כו': תוס' מרובה כאן שם [כ].

ופני שור מהשמאל: יחזקאל א, י.

לארבעתן — משור: תוס' מרובה כאן שם [כ].

ומפני זה . . לידי חטא גמור: מובא באוה"ת נ"ך-ב ע' תשנד.

שו"ה מת: גם כאן יש תוס' שם [כ].

אין מיתה בלא חטא: שבת נה, א. ויק"ר לז, א. זח"א נז, ב.

פי' מיתה היא נפילה: ראה זח"ג קלה, ב. הובא בע"ח ש' שבה"כ פ"ב. ובכ"מ. וברבה ר"פ ויחי "ואין מות אלא השפלה".

בינו — שבשמים: תוס' מרובה שם [כ].

מן הארז אשר בלבנון: מ"א ה, יג.

עד — מאד: נמצא שם תוס' מרובה [כ].

ואותי עזבו מקור מ"ח: ירמי' ב, יג.

חיים — חיים: תוס' מרובה יש שם.

כי מן המים משיתיהו: שמות ב, י.

משה — משיתיהו: יש כאן תוס' שם [כ].

וזרקתי עליכם מים טהורים: יחזקאל לו, כה.

והזה הטהור על הטמא: במדבר יט, יט.

ביום השלישי יקימנו: הושע ו, ב.

[ע' במדרש רבה פ' וירא פנ"ו]: "ע"פ ביום השלישי וישא אברהם את עיניו, פי' יחיינו מיומים ביום השלישי יקימנו קאי על תח"ה" — אוה"ת נ"ך כרך א ע' תלד. וראה לקמן דרושים לר"ה סד, א.

מחי' מתים ברחמים רבים: נוסח תפלת עמידה.

טל שעתיד להחיות בו את המתים: שבת פח, ב. וש"נ. זח"ג רפח, א.

בד"ה ויאכילך את המן: לקמן פ' עקב יג, ג ואילך.

ועמ"ש על הפסוק . . גבי עשי"ת: דרושים לר"ה סג, ב ואילך.

ואשא אתכם על כנפי נשרים: שמות יט, ד.

כנשר יעיר קנו: דברים לב, יא.

וירא את המקום מרחוק: בראשית כב, ד.

ליעקב אשר פדה את אברהם: ישעי' כט, כב. ע' לעיל במאמר ד"ה וספרתם פ"ב [לה, ג]. וש"נ. [כ].

אמרתי אחכמה: קהלת ז, כג.

ע"פ כי המצוה הזאת: לקמן פ' נצבים מה, ג.

לרחוק שנעשה קרוב: ברכות לד, ב.

ויתן את רשעים קברו: ישעי' נג, ט.

רשעים בחייהם קרויים מתים: ברכות יח, ב. ב"ר לט, ז.

ברחמיך הרבים רחם עלינו: ברכת יוצר.

והוא רחום יכפר עון: תהלים עח, לח.

דוד עבדי: מ"א יא, יג. ועוד.

כי לי בנ"י עבדים: ויקרא כה, נה.

וכמ"ש במ"א ע"פ ועתה יגדל נא: ראה לעיל פ' שלח לט, א.

המבואר במ"א ע"פ וארשתיך לי: לעיל פ' במדבר ח, ד.

ימותו ולא בחכמה: איוב ד, כא.

ועד אין לו הפסק: עירובין נד, א.

דוד חי וקיים: ר"ה כה, א. זח"א קצב, ב.

יעקב אבינו לא מת: תענית ה, ב. ב"ר צו, ד. ועוד.

ויעש משה נחש נחשת: ראה גם סה"מ אתהלך-לאזניא ע' טו.
ביאור על מאמר זה עם הגהות מהצ"צ באוה"ת חוקת כרך-ו ע' א'תתפח. ראה גם ד"ה אם חפץ תשמ"ה.

ויעש משה נחש נחושת: במדבר כא, ט.

בענין תפלה שיהיו עיניו למטה: יבמות קה, ב.

חלק אלו-ה ממעל: איוב לא, ב.

והנה מבואר בזהר: ראה יהל אור ע' תטו.

בבית ראשון לא היו מתפללים: ראה מגילה יז, ב. ולקמן ואתחנן יב, ב.

דהנה כל רעות ודינים: נעתק באוה"ת בראשית-ה דף תתמה, ב ע"ש שנתבאר המשל בארוכה.

ומקורם — הוא טוב: באוה"ת בבראשית שם: הוא הטוב.

תוכן העניינים

מראי מקומות הערות וציונים על לקוטי תורה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה