מראי מקומות הערות וציונים על לקוטי תורה
ויקרא · דף ב
ויהי הענן והחשך ויאר: שמות יד, כ.
ע"פ בצלו חמדתי: שה"ש ב, ג. וראה בד"ה כתפוח בעצי היער — תקע"א ע' דש ואילך. באוה"ת שה"ש-א ע' קצה. וראה שם כרך-ג ע' תתסו.
ומתוקים מדבש: תהלים יט, יא.
אתפשטותא דמשה בכל דרא: ת"ז תס"ט (קיב, א. קיד, א). ועייג"כ זח"ג רטז, ב. רעג, א. ת"ז תכ"א (נ, ב). ת"ע (קלח, א). ב"ר פנ"ו. ז.
ונחנו מה: שמות טז, ז-ח.
סד"ה משה ידבר: תו"א סט, א. ראה גם ספר החקירה עד, א.
ומשה . . דעת: ראה לקו"ש ח"ו ע' 244.
ונועדתי לך: שמות כה, כב.
ביניקתה מנשמת משה: תניא פמ"ב. לקו"ת במדבר ג, א.
אין עוד מלבדו: דברים ד, לה.
בא לכאן ותלמודו בידו: פסחים נ, א. וש"נ.
ואנכי תרגלתי לאפרים: הושע יא, ג.
אנכי מי שאנכי: ראה בהנסמן לפקודי ה, א.
בד"ה כי תבאו אל הארץ: לקו"ת בהר לט, ג ואילך.
בד"ה יונתי: לקו"ת שה"ש טז, ג ואילך.
צדקה תרומם: משלי יד, לד.
ע"פ ועתה יגדל נא: לקו"ת שלח לט, א.
ואיתא במדרש תנחומא פ' ויגש: נתבאר בסה"מ תרנ"ה ע' נו.
מ"צ בא"ת ב"ש י"ה: ת"ז (תכ"ט) (ת"ע) קלא, ב. [כ].
והנה סולם מוצב ארצה: בראשית כח, יב.
ואני תפלה: תהלים קט, ד.
קדשנו במצותיך: נוסח תפלת שבת.
ע"פ במדבר סיני באהל מועד: לקו"ת במדבר ב, ד.
סד"ה המגביהי לשבת: תו"א לח, ד.
אני מדבר בצדקה: ישעי' סג, א.
ודברי אשר שמתי בפיך: ישעי' נט, כא.
בכל המקום אשר אזכיר: שמות כ, כא.
אדם כי יקריב: הנחה אחרת במאמרי אדה"ז-פרשיות ע' תקו (מגוכי"ק אדהצ"צ בבוך 1116 הכולל הנחות מהשנים תקע"א-ב ועוד).
הגהות אחרות באוה"ת ויקרא-ג ע' תשכא. תשכח. וראה בהנסמן לעיל רד"ה ויקרא (א, א) למאמר זה מאדהאמ"צ.
בלקו"ש-יז ע' 335 מבאר התחלת הלקו"ת והסיום. ע"ש.
אדם כי יקריב מכם: ויקרא א, ב. — ראה גם ד"ה באתי לגני תש"י פ"ב (ובהנסמן בהערה שם). סה"מ קונטרסים ח"ב תנ, א. סה"מ אידיש ע' 141. ד"ה באתי לגני תשי"ב. לקו"ש-א ע' 205.
אדם מכם כי יקריב: ראה גם סה"מ תרס"ט ע' קנז.
ב' נפשות: ראה תניא פ"א.
ויברא אלקים את האדם: בראשית א, כז.
ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם: יחזקאל א, כו.
בד"ה ותחת רגליו: תו"א עו, ד.
פני אדם . . פני שור: שם א, י.
שמע ישראל . . ואהבת: דברים ו, ד-ה.
בכל לבבך בשני יצריך: ברכות פ"ט, מ"ה.
תקנו חכמים שתים לפניה לקיום הק"ש: ראה תניא פרק יב. ופרק מט.
אין הדינין נמתקין אלא בשרשן: ראה פע"ח שער השופר פ"א. לקו"ת להאריז"ל וישב לט, א. תניא פל"א.
ובד"ה ונתתי לך מהלכים: תו"א ל, ב.
והחיות נושאות את הכסא: בחיי תרומה כה, י בשם פדר"א. וראה פדר"א ספ"ד. שמו"ר כג, טו.
ע"ל פקודי ח, א. וש"נ. [כ].
בד"ה זכור ושמור בדבור אחד: תו"א יתרו ע' תב.
ריח ניחוח לה': ויקרא א, ט.
בד"ה והקרבתם עולה אשה: לקו"ת שמע"צ צב, ד.
כי חפץ חסד הוא: מיכה ז, יח.
ואח"כ תולה במעשה התחתונים: ע"ח שער דרושי הנקודות ספ"ו.
ויניחהו בג"ע: בראשית ב, טו.
וכמ"ש בד"ה ועשית בגדי קדש: תו"א פב, א.
סד"ה ואתחנן אל ה': לקו"ת ואתחנן ג, א.
וסד"ה וישכם לבן: תו"א כד, ב.
וסד"ה אני ישנה: לקו"ת שה"ש לה, א.
בד"ה שיר השירים: לקו"ת שה"ש ב, ג.
איש מזריע תחלה . . אשה מזרעת תחלה: ברכות ס, א. נדה לא, א.
ונשים דעתן קלות: שבת לג, ב. קדושין פ, ב. וראה לקוטי שיחות חי"ז ע' 149 הערה 14.
סד"ה והיה מספר בנ"י: לקו"ת במדבר ו, ג.
שו"ה מכרזת — א"ע: ראה הערת כ"ק אדמו"ר בהוספות — לעיל כ, ב.
ע"פ היינו כחולמים: תו"א כח, ג.
לאו מכל אלין מדות: ת"ז בהקדמה (פתח אלי').
בד"ה מה טוב חלקנו: אגה"ק סי' ז. ראה הערת כ"ק אדמו"ר בהוספות — לעיל כ, ב.
ובד"ה ואלה המשפטים: תו"א עו, ב.
בד"ה ויאכילך את המן: לקו"ת עקב יד, א.
כמים הפנים לפנים: משלי כז, יט.
סד"ה כי תצא: לקו"ת תצא לה, ב.
שכפה עליהם הר: שבת פח, א. וש"נ.
שיקריב את נפש האדם שלמטה לה': ראה לקו"ש חט"ז ע' 294 הע' 21.
ברבות (בראשית פכ"א): הלשון נעתק לקמן בפ' שלח מ, ג. ונזכר גם לקמן פ' צו ח, ג. שה"ש נא, ד.
משכני אחריך נרוצה: שה"ש א, ד.
אזי יהיה דבר המתקיים . . שע"י בירור נה"ב נמשך . . בחי' כי לא אדם: לכאורה הכוונה שם [בלקו"ת כאן], שהטעם מה שבחי' אתעדל"ת יש לה קיום יותר, היא [לא רק שע"י העבודה, נעשה האדם כלי להאור, אלא] גם, מצד מעלת בחי' האור הנמשך על ידה (ראה לעיל [שם בלקו"ש ח"ט ע' 28] הערה 20), בחי' "לא אדם" שאין שייך בו שינויים (ראה תו"א עב, ג. ובכ"מ) — לקו"ש ח"ט ע' 28 הערה 26.
סד"ה משה ידבר: תו"א סח, ג.
וגדול העונה אמן: ברכות נג, ב.
כי יתרון האור מן החושך: קהלת ב, יג.
כי לא אדם הוא: שמואל-א טו, כט.
חלק אלו-ה ממעל: איוב לא, ב.
נר ה' נשמת אדם: משלי כ, כז.
נעשה אדם בצלמנו: בראשית א, כו.
ככולה — כו': ראה הערת כ"ק אדמו"ר בהוספות — לעיל כ, ב.
שרוח האדם העולה היא למע': קהלת ג, כא.
בביאור ע"פ אני ישנה: לקו"ת שה"ש לה, א.
בד"ה וספרתם לכם בפ' אמור: לקו"ת אמור לה, ד.
טפה זו מה תהא עלי': נדה טז, ב.
יפה את רעיתי כתרצה: שה"ש ו, ד.
מן הבהמה . . מן הבקר: נתבאר בקונטרס התפלה פ"ח.
גבורות קשות: ועל"ק רד"ה והניף בפ' אמור [לז, א] ושם בביאור (ס"ד) בד"ה ועתה (לח, ד). [כ].
וזהו משכני אחריך נרוצה: ראה סה"מ אתהלך ע' קסט. אוה"ת כתובים-ב ע' כט. אוה"ת שה"ש ג' ע' תתטז.
בפ' עקב בד"ה שייכות ברית ותורה לבהמ"ז: לקו"ת עקב טז, ג.
בשני הרצונות דנה"א ונה"ב: ראה אוה"ת שה"ש ע' סד.
בד"ה הנך יפה רעיתי: לקו"ת שה"ש יג, ד.
הביאני המלך חדריו: שה"ש א, ד.