מראי מקומות הערות וציונים על לקוטי תורה
ויקרא
דף א
ויקרא אל משה: הנחה אחרת במאמרי אדה"ז — פרשיות ע' תקה (נדפס שם מגוכי"ק כ"ק אדמו"ר הצ"צ בבוך 1116 הכולל הנחות מהשנים תקע"א-ב ועוד).
לכללות מאמר זה ראה במאמרי אדה"א ויקרא-א ע' א שמיוסד על מאמר זה.
ראה גם סה"מ תקס"ח-ב ע' תרסח. ועם הגהות בביאה"ז להצ"צ-א ע' קעו.
אוה"ת ויקרא ע' ריז (ביאור על מאמר זה). וראה גם ד"ה זה דש"פ ויקרא תש"מ. תשמ"ג. תשמ"ז. חלק נתבאר בשיחת ש"פ ויקרא תנש"א.
אלף דויקרא זעירא: ראה זח"א רלט, א. זח"ג נג, ב. בחיי, פענח רזא, ובעה"ט כאן. אוה"ת ויקרא ע' תשכד.
ובד"ה כתיב . . רבתי: בתחלתו. וראה מנחת שי שם.
ולהבין — והנה: ראה הערת כ"ק אדמו"ר בהוספות — לעיל כ, ב.
ויקרא מלאך ה' אל אברהם: בראשית כב, טו.
ומדוע לא נזכר . . מי הוא הקורא: ראה ד"ה ויקרא אל משה — תשמ"ז. ושם למה כאן מבאר ב' הפסוקים ויקרא אל משה גו' אדם כי יקריב גו' בב' דרושים נפרדים, ובדרושי הצ"צ ואדה"א באים ב' הענינים בהמשך אחד. ע"ש.
ולא יכול משה לבא: שמות מ, לה.
ישת חשך סתרו: תהלים יח, יב.
לית מחשבה תפיסא . . ולא בחכ' ידיעא: ת"ז בהקדמה.
הוא היודע: ע' סש"ב ח"א (רפ"ב) וש"נ [לקוטי הגהות לתניא ע' יו"ד]. [כ].
אתה קדוש ושמך קדוש: נוסח התפלה.
שמו נשגב לבדו: ראה תהלים קמח, יג.
שמו — שהוא: ראה הערת כ"ק אדמו"ר בהוספות — לעיל כ, ב.
בד"ה לכן אמור לבנ"י: תו"א נז, ג.
ע"פ וידבר משה אל ראשי המטות: לקו"ת מטות פא, ב. וראה בלקו"ת שה"ש ד, ג שמציין לכאן. ועיין מה שכתוב על זה באוה"ת ויקרא-א ע' ריז.
וענין וכבוד ה' מלא את המשכן: ראה אוה"ת שלח ע' תקיא.
ופי' בזהר פ' נח (דס"ז ע"א): "ע"פ לה' הארץ ומלואה, וכבוד ה' מלא את המשכן, אמאי מלא ולא כתיב מילא, אלא מלא ודאי דאתמליא מן כולא דאתמליא מן שמשא, סיהרא שלים מכל סטרין" — אוה"ת תרומה ע' א'תו.
הזהר נתבאר גם באוה"ת נ"ך-ג ע' א'רפז.
הראני נא את כבודך: שמות לג, יח.
ע' בפי' הרמ"ז בזהר פ' במדבר דקי"ח ע"א: פי' כי כבוד הוא חכמה והוא מלבוש פנימי לא"א. וא"כ א"א נק' מלך הכבוד ועז"נ הראיני נא את כבודיך והיינו שנמשך בהיכל קדה"ק שהוא בבינה שבה התגלות עתיק" — יהל אור ע' פט. ובמילואים לשם ע' תרכא.
ראה לקמן פ' אמור לד, ג. פ' שלח לט, ב. שה"ש מז, ב. אוה"ת במדבר ע' קלד.
ברוך כבוד ה' ממקומו: יחזקאל ג, יב.
ראש ומקור כל הברכות: ת"ז (ת"ע) קב, ב. ועל"ק תזריע כב, ג. וש"נ. [כ].
ע"פ כי על כל כבוד חופה: לקו"ת שה"ש מז, א.
וע"פ לבבתני אחותי כלה: לקו"ת שה"ש כח, ד.
ויבא משה בתוך הענן: שמות כד, יח.
בזהר ר"פ ויקרא: ב, ב.
וקרא זא"ז ואמר: ישעי' ו, ג.
זהו כלות הנפש: מובא באוה"ת שבועות ע' קמה ומציין "ובלק"ת פ' ויקרא כ' דמ"ש קדוש זהו הכלות הנפש שלו לאוא"ס ב"ה ולהיות כאו"א מהמלאכים שהם מחנה מיכאל וגבריאל רפאל שהם חג"ת, כלות הנפש שלהם כאו"א לפי בחינתו אומר כ"א קדוש לפי ערכו ולהיותם כלולים זה מזה אומר ג"פ קדוש כו'" (המאמר הנ"ל הוא להרה"ק ר' הלל).
יוצאין בשיר: שבת נא, ב.
סד"ה שניך כעדר הרחלים: לקו"ת שה"ש לח, א.
ע"פ יבל הוא: תו"א ז, ג.
נאוו לחייך בתורים: לקו"ת שה"ש יג, א.
ועיי' ברע"מ פ' עקב (דרע"א סע"ב) ובפי' הרמ"ז שם: ראה אוה"ת שמות ע' רנג.
בד"ה כה תברכו את בני ישראל: לקו"ת נשא כו, ב.
קרא לשמש ויזרח אור: ברכת יוצר דשבת.
אלף אותיות פלא: ראה ת"ז ת"ע (קלה, א). הקדמת הראב"ד לס"י (ירושלים תשכ"ב) יא, א נתיב הא'. וראה בספר הערכים-חב"ד כרך אותיות אות א' בתחלתו.
אאלפך חכמה: איוב לג, לג. ושם כתיב ואאלפך בו'. [כ].
ראה סה"מ תקס"ח ע' שמה. אוה"ת נצבים ע' א'רלה.
האלף הוא בכתר: ראה ת"ז תמ"ט, ובהנסמן במאמרי אדה"ז-פרשיות לע' תקו.
ועמ"ש בפ' צו: לקו"ת צו ז, ג.
א' מאתוון רברבן . . זעירין . . משה . . אדם: ראה תורת רבנו הזקן ממחרת יוהכ"פ, תקנ"ג (נדפסה בס' השיחות קיץ ה'ש"ת, ע' 68). ושם באו"א.
מאתוון רברבן . . זעירין: ראה זח"א ג, ב. וראה לקו"ש חי"ז ע' 48 הערה *47.
ונמשך לו הארה: ראה לקו"ש חי"ז ע' 333 הערה 15.
בזח"א דק"ב סע"ב: "ויקרא דכתיב ויקרא אל משה ולא קאמר מאן הוה". וראה לקמן א, ד.
אשר תקראו . . אתם: ויקרא כג, ד. ר"ה כד, א. וע"ש כה, א.
מקדש ישראל והזמנים: נוסח תפלת וקידוש יו"ט.
מקדש ישראל . . דקדשינהו לזמנים: ע' פסחים קיז, ב. ביצה יז, א.
ואז היום דחול: ראה לקו"ש ח"ט ע' 235.
מקרא קודש: ויקרא כג, ז.
שורה כו': ראה הערת כ"ק אדמו"ר בהוספות — לעיל כ, ב.
דשלוחו של אדם כמותו: ברכות לד, ב וש"נ. וראה בלקו"ש חכ"ד ע' 291 הערה 16.
אין שליחות לחש"ו: עיין מעילה כא, א.
כמותו דהמשלח ממש: שמ"ש אדה"ז בלקו"ת שם [כאן] שישראל הם "כמותו דהמשלח ממש" הוא בקשר למ"ש בתניא (רפ"ב) שנפש השנית בישראל היא "חלוק אלו-ה ממעל ממש" — לקו"ש חי"ג ע' 281.
"וכ"ה הלשון (כמותו ממש) בתשובות הריב"ש סרכ"ח" — משיחות ש"פ תולדות תנש"א הערה 82. לקו"ש חכ"ה ע' 329. ושם ע' 362 הערה 31 ושם מציין "וראה שו"ע אדה"ז או"ח סי' רסג סכ"ה בקו"א: כעושה בעצמו ממש וכו' ה"ז כאילו אוחז ידו של חבירו כו' שנעשית כידו אריכתא. וראה בארוכה לקח טוב (להר"י ענגיל) כלל א". לקו"ש חל"ג ע' 114 הערה 13.
האיש מקדש בו ובשלוחו: קדושין מא, א.
שהשליח: ראה הערת כ"ק אדמו"ר בהוספות — לעיל כ, ב.
בד"ה צו את בנ"י: לקו"ת פנחס עו, ב.
מה שנמשך הארה ע"י אמצעות איזה בחינה: "וענין זה הוא בכל הדרגות שלמעלה, עד לדרגות הכי נעלות, כי כל המשכה והשפעה ואור כו' מחוץ לעצמותו ית' היא המשכה ע"י אמצעות איזה בחינה" — לקו"ש-כה ע' 329 הערה 2.
פי' מלאך היינו שליח: ראה ביאה"ז לכ"ק אדמו"ר האמצעי קמו, ג.
בד"ה מה יפו פעמיך בנעלים: לקו"ת שה"ש מג, א.
ועיין באגה"ק קרוב לסופו: בקו"א סד"ה להבין מ"ש בפע"ח [קנט, א [כ]].
שאזי נקרא: בקו"א שם "אזי" וראה בליקוט פי' שם.
וארא אל אברהם: שמות ו, ג.
סד"ה וידבר אלקים כו' וארא: תו"א נו, ד.
כי ה' אלקיכם הוא אלקי האלקים: דברים י, יז.
המלאכים בני אלקים: איוב א, ו.
אני ראשון ואני אחרון: ישעי' מד, ו. ראה אוה"ת ויחי דף שסד, ב. שפט, א. ובהנסמן בסה"מ תקס"ח ח"ב לע' תרסח.
ראו עתה כי אני אני הוא: דברים לב, לט.
ומשם יפרד: בראשית ב, י.
והחכמה מאין תמצא: איוב כח, יב.
עין בעין יראו: ישעי' נב, ח.
ועמ"ש ע"פ נאוו לחייך בתורים: לקו"ת שה"ש יג, ב.
וירא ראשית לו: דברים לג, כא.
אני והו הושיעה נא: סדר הושענות.
ה' בחכמה: משלי ג, יט.
התורה היא נצחית: ראה תניא פי"ז. קו"א ס"ה. לקו"ש ח"ה ע' 241 הערה 14. לקו"ש חי"ג ע' 39 הערה 3.
ואשים דברי בפיך: ישעי' נא, טז. קטע מכאן מובא בד"ה כי תשא תרל"ח ע' נח.
סוכות צלא דמהימנותא: ראה זח"ג קג, א. סדור עם דא"ח רנז, א. מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'רל. א'שלה. סה"מ תרל"ח ע' נח.
וסוכה שחמתה מרובה: סוכה ב, א.
שורה המתחלת: כו': ראה הערת כ"ק אדמו"ר בהוספות — לעיל כ, ב.
בד"ה ביום השמיני עצרת: לקו"ת שמע"צ פד, ב.
ובד"ה וארשתיך לי: לקו"ת במדבר ח, ד.
את ה' האמרת היום: דברים כו, יז.
בד"ה וידבר . . באוהל מועד: לקו"ת במדבר כ, ד.
מגלה עמוקות מני חושך: איוב יב, כב.
ותורה אור: משלי ו, כג.
אני ראשון ואני אחרון: ישעי' מד, ו.
בד"ה המגביהי לשבת: תו"א לח, ג.
משחרב ביהמ"ק . . ד"א של הלכה: ברכות ח, א.
אין כבוד אלא תורה: אבות ו, ג. זח"ג פא, ב.
אורייתא מחכמה נפקת: זח"ב קכא, א. וראה שם פה, א.
בפ' בשלח בד"ה לסוסתי: תו"א פג, ד.
דף ב
ויהי הענן והחשך ויאר: שמות יד, כ.
ע"פ בצלו חמדתי: שה"ש ב, ג. וראה בד"ה כתפוח בעצי היער — תקע"א ע' דש ואילך. באוה"ת שה"ש-א ע' קצה. וראה שם כרך-ג ע' תתסו.
ומתוקים מדבש: תהלים יט, יא.
אתפשטותא דמשה בכל דרא: ת"ז תס"ט (קיב, א. קיד, א). ועייג"כ זח"ג רטז, ב. רעג, א. ת"ז תכ"א (נ, ב). ת"ע (קלח, א). ב"ר פנ"ו. ז.
ונחנו מה: שמות טז, ז-ח.
סד"ה משה ידבר: תו"א סט, א. ראה גם ספר החקירה עד, א.
ומשה . . דעת: ראה לקו"ש ח"ו ע' 244.
ונועדתי לך: שמות כה, כב.
ביניקתה מנשמת משה: תניא פמ"ב. לקו"ת במדבר ג, א.
אין עוד מלבדו: דברים ד, לה.
בא לכאן ותלמודו בידו: פסחים נ, א. וש"נ.
ואנכי תרגלתי לאפרים: הושע יא, ג.
אנכי מי שאנכי: ראה בהנסמן לפקודי ה, א.
בד"ה כי תבאו אל הארץ: לקו"ת בהר לט, ג ואילך.
בד"ה יונתי: לקו"ת שה"ש טז, ג ואילך.
צדקה תרומם: משלי יד, לד.
ע"פ ועתה יגדל נא: לקו"ת שלח לט, א.
ואיתא במדרש תנחומא פ' ויגש: נתבאר בסה"מ תרנ"ה ע' נו.
מ"צ בא"ת ב"ש י"ה: ת"ז (תכ"ט) (ת"ע) קלא, ב. [כ].
והנה סולם מוצב ארצה: בראשית כח, יב.
ואני תפלה: תהלים קט, ד.
קדשנו במצותיך: נוסח תפלת שבת.
ע"פ במדבר סיני באהל מועד: לקו"ת במדבר ב, ד.
סד"ה המגביהי לשבת: תו"א לח, ד.
אני מדבר בצדקה: ישעי' סג, א.
ודברי אשר שמתי בפיך: ישעי' נט, כא.
בכל המקום אשר אזכיר: שמות כ, כא.
אדם כי יקריב: הנחה אחרת במאמרי אדה"ז-פרשיות ע' תקו (מגוכי"ק אדהצ"צ בבוך 1116 הכולל הנחות מהשנים תקע"א-ב ועוד).
הגהות אחרות באוה"ת ויקרא-ג ע' תשכא. תשכח. וראה בהנסמן לעיל רד"ה ויקרא (א, א) למאמר זה מאדהאמ"צ.
בלקו"ש-יז ע' 335 מבאר התחלת הלקו"ת והסיום. ע"ש.
אדם כי יקריב מכם: ויקרא א, ב. — ראה גם ד"ה באתי לגני תש"י פ"ב (ובהנסמן בהערה שם). סה"מ קונטרסים ח"ב תנ, א. סה"מ אידיש ע' 141. ד"ה באתי לגני תשי"ב. לקו"ש-א ע' 205.
אדם מכם כי יקריב: ראה גם סה"מ תרס"ט ע' קנז.
ב' נפשות: ראה תניא פ"א.
ויברא אלקים את האדם: בראשית א, כז.
ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם: יחזקאל א, כו.
בד"ה ותחת רגליו: תו"א עו, ד.
פני אדם . . פני שור: שם א, י.
שמע ישראל . . ואהבת: דברים ו, ד-ה.
בכל לבבך בשני יצריך: ברכות פ"ט, מ"ה.
תקנו חכמים שתים לפניה לקיום הק"ש: ראה תניא פרק יב. ופרק מט.
אין הדינין נמתקין אלא בשרשן: ראה פע"ח שער השופר פ"א. לקו"ת להאריז"ל וישב לט, א. תניא פל"א.
ובד"ה ונתתי לך מהלכים: תו"א ל, ב.
והחיות נושאות את הכסא: בחיי תרומה כה, י בשם פדר"א. וראה פדר"א ספ"ד. שמו"ר כג, טו.
ע"ל פקודי ח, א. וש"נ. [כ].
בד"ה זכור ושמור בדבור אחד: תו"א יתרו ע' תב.
ריח ניחוח לה': ויקרא א, ט.
בד"ה והקרבתם עולה אשה: לקו"ת שמע"צ צב, ד.
כי חפץ חסד הוא: מיכה ז, יח.
ואח"כ תולה במעשה התחתונים: ע"ח שער דרושי הנקודות ספ"ו.
ויניחהו בג"ע: בראשית ב, טו.
וכמ"ש בד"ה ועשית בגדי קדש: תו"א פב, א.
סד"ה ואתחנן אל ה': לקו"ת ואתחנן ג, א.
וסד"ה וישכם לבן: תו"א כד, ב.
וסד"ה אני ישנה: לקו"ת שה"ש לה, א.
בד"ה שיר השירים: לקו"ת שה"ש ב, ג.
איש מזריע תחלה . . אשה מזרעת תחלה: ברכות ס, א. נדה לא, א.
ונשים דעתן קלות: שבת לג, ב. קדושין פ, ב. וראה לקוטי שיחות חי"ז ע' 149 הערה 14.
סד"ה והיה מספר בנ"י: לקו"ת במדבר ו, ג.
שו"ה מכרזת — א"ע: ראה הערת כ"ק אדמו"ר בהוספות — לעיל כ, ב.
ע"פ היינו כחולמים: תו"א כח, ג.
לאו מכל אלין מדות: ת"ז בהקדמה (פתח אלי').
בד"ה מה טוב חלקנו: אגה"ק סי' ז. ראה הערת כ"ק אדמו"ר בהוספות — לעיל כ, ב.
ובד"ה ואלה המשפטים: תו"א עו, ב.
בד"ה ויאכילך את המן: לקו"ת עקב יד, א.
כמים הפנים לפנים: משלי כז, יט.
סד"ה כי תצא: לקו"ת תצא לה, ב.
שכפה עליהם הר: שבת פח, א. וש"נ.
שיקריב את נפש האדם שלמטה לה': ראה לקו"ש חט"ז ע' 294 הע' 21.
ברבות (בראשית פכ"א): הלשון נעתק לקמן בפ' שלח מ, ג. ונזכר גם לקמן פ' צו ח, ג. שה"ש נא, ד.
משכני אחריך נרוצה: שה"ש א, ד.
אזי יהיה דבר המתקיים . . שע"י בירור נה"ב נמשך . . בחי' כי לא אדם: לכאורה הכוונה שם [בלקו"ת כאן], שהטעם מה שבחי' אתעדל"ת יש לה קיום יותר, היא [לא רק שע"י העבודה, נעשה האדם כלי להאור, אלא] גם, מצד מעלת בחי' האור הנמשך על ידה (ראה לעיל [שם בלקו"ש ח"ט ע' 28] הערה 20), בחי' "לא אדם" שאין שייך בו שינויים (ראה תו"א עב, ג. ובכ"מ) — לקו"ש ח"ט ע' 28 הערה 26.