אור ברסלב

מראי מקומות הערות וציונים על לקוטי תורה

דרושים לשבת שובה

ראש השנה

דף סד

שובה ישראל: הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי נדפס בסה"מ תקס"ח ע' תתקח.
בשינויים כו' אוה"ת ש"ש ע' א'תצו. קיצורים שם ע' א'תקלט. וראה שם ע' א'תקיד דשם מבאר בקיצור מה שכתב כאן. הוספות לקיצורים ע' א'תתקפז.
ד"ה זה במאמרי אדה"א ש"ש ע' א'נו מיוסד על מאמר זה. וראה גם מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' שכט.

שובה ישראל: הושע יד, ב.

הנה יש ב' בחי' יעקב וישראל: הקושיא מדוע נאמר שובה ישראל דוקא, וראה גם סה"מ תקס"ה ע' תתקח. אוה"ת ש"ש ע' א'תמ סה"מ קונטרסים ח"ב שכח, א. סה"מ תש"ד ע' 15. ועוד.

לא יעקב יאמר: בראשית לב, כט.

להיות לו דירה בתחתונים: תנחומא בחקותי ג. נשא טז. במד"ר יג, ח. ראה תניא פרק לו ובליקוט פירושים ומ"מ — חיטריק שם.

עולם הוא מלשון העלם: לעיל פ' שלח לו, ג. וש"נ בהמ"מ.

וידעת היום והשבת: דברים ד, לט.

שבהיום לעשותם . . למחר לקבל שכרם: עירובין כב, א. וש"נ.

שילוב . . הוי' . . אלקים ואד': ע' סש"ב ח"ב (פ"ז). וע' במ"ח מס' אלול פ"ב מ"ד ומ"ה. ובמס' היחודים (פ"ג, מ"ב). ובמס' חצות (פ"ז, מ"ג). ובמס' זיווג או"א (פ"ב, מ"ה). ובמס' שמות ז"א (פ"א מ"ב). ובמס' זווג זעיר ונוק' (רפ"ב). ובמס' האצי' דערבית (פ"ח, מ"ט). ושם בתוס' שבת (פ"ג, מ"ב). ובשחרית דשבת (פ"ח, מ"ח). ובליל ר"ה (רפ"ד). (ובפ"ה, מ"ד, ומ"ז-ח). [כ].
ראה אוה"ת פ' ואתחנן ע' צא שמציין לכאן ומוסיף "שילוב ה' באד' הו"ע ההמשכה מלמעלה למטה, ושילוב אד' בהוי' זהו"ע ההעלאה ממטה למעלה" ומציין לעיין בסידור שער ר"ה סד"ה אדני שפתי תפתח, וכן כתב שיש שינויים בדרוש זה [בסידור] אומר דהגילוי דלע"ל נק' מלמטלמ"ע ובביאור שובה הנ"ל [להלן סו, א] אומר שזהו מלמעלמ"ט. ראה גם אוה"ת פ' תולדות תתיד, ב ואילך.

(שילוב בשם . . בשם הוי'): מוסגר זה נמצא גם בכת"י שנכתבו בלי הגהות מהצ"צ.

ביחזקאל רס"י מ"ב: ראה בלקו"ש חכ"ט ע' 304 השייכות יחזקאל לכאן.

ולכך קורין ק"ש פעמיים: ראה אוה"ת תרומה ע' א'שמו. מובא באוה"ת פ' בלק ע' א'מט.

בד"ה תחת אשר לא עבדת: לעיל מב, ג.

כי א-ל דעות: ש"א ב, ג.

שכל ומחשבה דבור ומעשה (ועיין זח"ג פנחס ר"כ ע"ב: באוה"ת ש"ש ע' א'תצח מבאר וז"ל "והן הנרמזים בפ' כל אשר תמצא ידך לעשות בכחך עשה, כי אין מעשה וחשבון ודעת וחכמה בשאול, ופי' בזהר פ' פנחס דר"כ דבכחך היינו הנשמה שהיא הנק' כח לכן הזהיר שישתדל לקיים התו"מ בעולם הזה שהוא עולם המעשה . . וזהו אין מעשה וחשבון כו' שהם ד' מדרגות הנ"ל בנשמה כי חשבון היינו עלמא דתלי' בדיבורא ודעת הוא בחי' מחשבה כו'".

כהדין קמצא דלבושי' מיני' ובי': ב"ר פכ"א, ה ע"פ לבוש הבדים.

דאורייתא מחכמה: זח"א קכא, א. וראה ג"כ שם פה, א. זח"ג פא, א.

ודברת בם: ראה ברכות כא, א.

ואספת דגנך: דברים יא, יד.

יעקב י' עקב: ראה קה"י ערך ישראל.
ע"ל (סב, רע"א). וש"נ. [כ].

י' בחי' חכמה: ראה שם ערך יו"ד בתחלתו.

הוי' בחכמה: משלי ג, יט.

כי שרית עם אלקים: בראשית לב, כט.

וע' זח"א וישלח קע"ד א': ראה לעיל פ' שלח מח, ד. ובאוה"ת בראשית כרך ה תתעז, ב.

(ועיין מזה ברבות . . ובכרמל אמר ב"פ): באוה"ת נ"ך כרך א ע' כט בסדר אחר עם הוספות. וראה לעיל פ' ואתחנן ט, א.

אך הענין כי הוי' הוא האלקים יש בו ב' פירושים: הענין מובא באוה"ת דרושים לסוכות ע' א'תשלט ואילך. וראה אוה"ת פ' יתרו ע' א'לח. שמות כרך ז ע' ב' תשיט. וע' ב' תשכב.

הוי' לשון הוה: זח"ג רנז, ב. פרדס ש"א, פ"ט. וראה גינת אגוז (הובא בהק' של"ה, בית ד'). מו"נ ח"א פס"א. טוש"ע או"ח ס"ה. ועוד. וראה סה"מ — ת"ש ע' 40 בהערה.

אלקים וצמצום: ראה רש"י בראשית בתחלתו. מא"א אות א, פ"ג. קה"י בערכו. ספר הליקוטים להאריז"ל בתחלתו. מדרש ילמדנו. ובכ"מ.

בד"ה וידבר . . וארא אל אברהם: תו"א נו, א ואילך.

וסד"ה וידעת היום: לעיל פ' ואתחנן ע' ד, ד.

אני הוי' הוא שמי: ישעי' מב, ח.

וכמ"ש . . זיו השמש מהשמש: ראה אוה"ת יתרו ע' תתמא.

שמו נשגב בבחי' לבדו: ראה תהלים קמח, יג.

אנת חכים ולא בחכ' ידיעא: ת"ז בהקדמה (פתח אלי').

כי עמך מקור חיים: תהלים לו, י.

החכמה מאין תמצא: איוב כח, יב.

אם יהי' אלקים עמדי . . והי' ה' לי לאלקים: בראשית כח, כ-כא.

סד"ה וכל בניך: לעיל פ' ראה ל, ד.

סעיף ג: לסעיף זה ראה ד"ה ולקחתם לכם תרס"ה שמיוסד על סעיף זה ומבאר בארוכה.

דתליין בשמי' כענבין באתכלא: הקדמת ת"ז בתחלתה (ב, א). וראה ג"כ שם תי"ח (לב, ב). סתמ"א. ת"ע (קלא, א).

בתיקון קשעהמ"ט אם פגמתי: פע"ח ש' ק"ש עהמ"ט, פ"ב. במאמרי אדה"ז הקצרים ע' פה מביא בשם שערי ציון.

עובד עכו"ם שהוא מהנסקלין: סנהדרין נג, א. ראה במאמרי אדה"ז — הקצרים ע' פה. נתבאר בארוכה במאמרי אדה"א כאן ע' א'פב.

מארז"ל בפ' לפני אידיהן: ע"ז ח, א. ראה סה"מ תרס"ה ע' לה.

כי ענין . . מצד עצמם: ראה אוה"ת יתרו ע' תתקיז. וראה שם ע' תתקיט ומוסיף "דמעין זה השיתוף בדקות הוא בתחבולות הפרנסה כשמחשיב את התחבולה עיקר כו'". ע"ש.

ממגד תבואות שמש: דברים לג, יד. ראה סה"מ תרס"ה ע' לה.

והנה ההשתחוואה בגשמיות היינו שכופף ראשו וקומתו הגשמיים: ". . . שהוא רק משתחוה עם הראש שהוא גשם אפי' שלבם בל עמם כהאי עובדא דתינוק [גיטין נז, ב] אעפ"כ יהרג ואל יעבור". — מאמרי אדה"ז הקצרים ע' פו. וראה סה"מ תרל"ה כרך א ע' עב.

בדאגת הפרנסה: על"ק ד"ה ושאבתם הא' ספ"א [עח, ד] דאגת הפרנסה, חמימות, לשרוף, יעו"ש. [כ].

וברכך ה"א בכל אשר תעשה: דברים טו, יח. ראה סה"מ תרס"ה ע' לה.

כל הכועס . . כאלו עובד עבודת כוכבים: שבת קה, ב. זח"א כז, ב. זח"ב קפב, ב. זח"ג קעט, א. רלד, ב. ת"ז רתנ"ו. רמב"ם הל' דעות פ"ב, ה"ג. ובפי' לאבות פ"ב, י. ראה קיצורים והערות לתניא ע' לט וע' קמט.
בסה"מ תרס"ה ע' לז מבאר שהכעס בא מחמת רוממות גאותו הוא היפך דבחי' הביטול במציאות דיו"ד דחכמה, ולכן הפגם בזה מגיע לבחי' יו"ד דשם הוי' ועונשו סקילה. ע"ש. וראה במאמרי אדה"א כאן ע' א'פג בסוף העמוד שיש ב' מיני כעס מצד רתיחת הדמים שהוא שייך לרציחה, ויש כעס מצד רוממות גיאותו שכל גיא וגסה"ר מתכעס על עוברי רצונו או פוגע בכבודו, וכעס זה הוא ענף הגיאות שאינו מרגיש רק את עצמו הוא היפך דבחי' הביטול, וזהו הפגם ע"ז ברוחני' ועונשו סקילה.

וגסות הרוח: סוטה ד, ב.

והה' של השם הוא בחי' התבוננות באורך ורוחב: ראה בד"ה ביום השמיני עצרת תרס"ה ע' לח.

להלהיב לבו: "עד שמשיג הענין היטב ויותפס ויוקלט אצלו האור האלקי כו' . . באהבה ברשפי אש בתוקף ההתלהבות לאלקות". — ד"ה ביום השמע"צ תרס"ה ע' לח.

ויצעקו אל הוי': תהלים קז, ו.

דף סה

אנכי אנכי הוא מוחה פשעיך למעני: ישעי' מג, כה. וראה בד"ה אנכי אנכי תרס"ה בפי' תי' "למעני" בתחילת המאמר ובסוף המאמר.

לפני הוי' תטהרו: ויקרא טז, ל.

מדתו של יעקב: זח"ב (קעה, ב). ועסש"ב ח"א (פמ"ה). [כ].

וכולם בחכמה עשית: תהלים קד, כד.

אלקי עולם ברחמיך הרבים: ברכת יוצר.

ותתפלל חנה על הוי': ש"א א, י. "שתפלת חנה הי' . . בפנימי' נקודת הלב שלמעלה מן הכלי . . שזהו בעצמות הרצון הפנימי'". — מאמרי אדה"א כאן ע' א'צה.

פירוש עד שהוי' יהי' בבחינת אלקים: ראה ד"ה שובה ישראל תרח"צ ע' לד. ובד"ה שובה תש"ד ע' 15 מביא "דהנה רבינו הזקן נ"ע פי' שובה ישראל דשיעור התשובה מה שהמדרי' דישראל צריך לשוב אל ה' הנה שיעורה עד כי הוי' יהי' אלקיך ואז תדע ותכיר כי כשלת בעוניך". וכ"ה בד"ה שובה ישראל תשל"ז סעי' ו (סה"מ מלוקט ח"ד ע' ח).

ואח"כ קחו עמכם דברים הם התורה והמצות: מובא באוה"ת פ' פנחס ע' א'קנא. ע"ש.

וזהו שובה . . ואנכי אנכי הוא מוחה: ראה אוה"ת ויקרא כרך ג ע' תתכו.

כי עיקר התשובה בלב: לעיל נח, ד. וש"נ בהמ"מ.

כשל בעוני כחי: תהלים לא, יא.

כל אשר תמצא ידך לעשות בכחך: קהלת ט, י.

ע' זח"ג פנחס ר"כ ע"א: "וכמ"ש בזהר . . שזהו בחי' המקיף דנשמה שנק' כח קדישא כמו העונה איש"ר בכל כחו כו', והוא בחי' הצלם שיתהלך בו איש וכש"כ בחי' המוחין ומדות דנר"נ שנק' נר". — מאמרי אדה"א כאן ע' א'צח.

נר ה' נשמת אדם: משלי כ, כז.

ועבירה מכבה: סוטה כא, א.

כלומר שמכבה את הנר: "ועי"ז ממילא הסתלקות אור הוי' מן הנשמה שלא יאיר בו כלל (והוא שכשל כחי שהוא המזל וצלם . .)" — מאמרי אדה"א כאן ע' א'צח.

בד"ה אחרי ה' אלקיכם תלכו: לעיל פ' ראה כ, א.

כי תצא למלחמה על אויביך: דברים כא, י.

עד שהוי' יהי' בבחי' אלקיך: בד"ה שובה ישראל — תשמ"א (נדפס בסה"מ מלוקט ח"ג) מדייק מכאן ששיעור התשובה הוא עד שהוי' יהי' אלקיך, והקשה ע"ז שצריך להבין דמי ששייך (ודורשים ממנו) תשובה נעלית כזו הרי הוא בעל מדריגה נעלית גם קודם עשיית תשובה זו איך שייך בו ענין העון שיהי' צריך לתשובה. ע"ש.

וכמ"ש ברבות פ' תצוה פל"ח: "פי' קחו עמכם דברים ואין דברים אלא דברי תורה שנאמר אלה הדברים אשר דבר משה". — אוה"ת נ"ך כרך ג ע' א'רסג.

במי נמלך בנשמתן של צדיקים: ב"ר ח, ו. רות רבה ב, ג.

זח"ג אמור (ד"ק ע"ב): ראה לעיל פ' אמור לו, ד. ולקמן שה"ש כז, ב ואילך.

סד"ה יהודה אתה: תו"א מה, ד.

וזהו שנאמר ביג"מ הרחמים: ראה אוה"ת כי תשא ע' ב'סז.

ויקרא הוי' הוי': שמות לד, ו.

שהוי' קורא וממשיך בחי' הוי': ראה אוה"ת נ"ך כרך א ע' שנו.

הוי' רחום וחנון: שמות שם.

חנון ורחום הוי': תהלים קמה, ח. סה"א ל, ט.

סד"ה ואתחנן אל ה': לעיל ג, א. וראה ביהל אור ע' תרעה שמציין לכאן וגם לתו"א "פ' בשלח בד"ה אשירה לה' בענין ושמרו דרך ה' שהדרך להיות שם ה' הוא ע"י י"ג מכילין דרחמי חנון ורחום כו'". ע"ש. וראה במ"מ לעיל ג, א.

כי עמך הסליחה למען תורא: תהלים קל, ד.

ביום הכיפורים . . לפני ה' תטהרו: ויקרא טז, ל. וראה באוה"ת דרושים ליוהכ"פ כרך ה ע' ב'קלט ושם ע' ב'צה.

בזה"ק יו"ד על רישי': זח"ג (קכב, סע"ב). [כ].

הנסתרות לה' אלקינו: דברים כט, כח.

שהנסתרות הם אהוי"ר: ע' ת"ז (ת"י) כה, ב. וע"ל ר"פ פקודי (רפ"ב). [כ].

ו"ה נגלות . . התורה והמצות: זח"ג (קכג, ב) ו"ה נגלות. ע' מאו"א ערך בתי גואי סנ"ז. ות"ז (ת"י) הנ"ל. [כ].

הקל קול יעקב: בראשית כז, כב. וראה ב"ר פס"ה, כ.

ע"פ שובה ישראל עד: לקמן סז, סע"א.

וע' בזהר אמור דק"א א': ראה ביהל אור ע' קלז.

הלך ילך ובכה: תהלים קכו, ו.

אלה תולדות יעקב יוסף: בראשית לז, ב.

ע"פ בשלח פרעה: תו"א סא, א.

ובתבור נאמר . . ע"ש ברש"י: ראה לעיל בעמוד זה ובאוה"ת פ' לך לך פו, א.

אנכי אנכי הוא מוחה פשעיך: ישעי' א, יח.

בד"ה כי המצוה הזאת: לעיל פ' נצבים מה, ד.

ועיין מענין תבור וכרמל ברבות ויחי ר"פ צ"ט: ר' יוסי הגלילי דרש כמ"ש בגמ' דפסחים [דקי"ח, א] במ"ת כתיב ההרים רקדו. באוה"ת בראשית כרך א פד, ב מציין לכאן.

והוא כענין הנזכר בזח"א ויצא (דקנ"ח ע"א): "וכל הני אקרון הרי בשמים, מכאן ולתתא אקרון הרי בתר דכתיב ומשם יפרד והי' לארבעה ראשים טורי דפרודא". — אוה"ת בראשית פ' לך לך כרך א פג, ב. וראה שם פד, ב. וראה גם תו"א קטז, ג.

ומשם יפרד והי' לארבעה ראשים: בראשית ב, י.

ועיין ברבות בראשית פי"ו: ראה באוה"ת בראשית כרך א פד, ב והיו לארבעה ראשים אלו ד' מלכיות פישון זו בבל כו'. והגם כי בזח"א פ' ויצא קנ"ח פי' דארבעה ראשים הם ד' חיות המרכבה כדלעיל היינו דלגבי אצי' דאיהו וגרמוהי חד נק' עולם הבריאה עולם הפירוד . . אך כמו שנה"ב נמשכה ע"י ריבוי ההשתלשלות מבחי' פני שור שבמרכבה כך מבחי' ד' חיות שבבריאה נמשכו ע"י ריבוי השתלשלות מבחי' שמרי האופנים בחי' טורי דפרודא עכ"ל שם.

ובשה"ש ע"פ עד שיפוח היום: סוף סעי' ב. וראה באוה"ת שה"ש כרך א ע' שנז דשם מפרש הרי בתר קאי על ברית בין הבתרים וגם כרך ביתר. וראה באוה"ת פ' לך לך פז, ב. פ' ואתחנן ע' קלח.

והריחו ביראת ה': ישעי' יא, ג.

ונפשי כעפר לכל תהי': תפלת אלקי נצור.

הרי תבור וכרמל נק' הרים גבנונים: ראה תרגום לתהלים סח, טז-יז.

או גבן או דק: ויקרא כא, כ.

במקום שבע"ת עומדין: ברכות לד, ב.

וברבות פ' ויצא פס"ח . . זה סיני: ראה הלשון באוה"ת פ' פנחס ע' א'קכב.

מי יעלה לנו השמימה: דברים ל, יב.

ותתצב אחותו מרחוק: שמות ב, ד.

מרחוק ה' נראה לי: ירמי' לא, ב.
וע' באגה"ק (סי' ב) קטנתי. [כ].

ומאריך באחד: ראה ברכות יג, ב.

ע"פ מה טובו: לעיל פ' בלק.

בביאור ע"פ ולא תשבית: לעיל פ' ויקרא ה, ג.

ביאור על שובה ישראל: הנחת כ"ק אדהאמ"צ נד' בסה"מ תקס"ה ח"ב ע' תתקטז. וראה שם ע' תתקכה ביאור נוסף.
ד"ה להבין שרש ענין יוהכ"פ, במאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' שמו, מיוסד על מאמר זה.

איתא במ"ח: בסופו. ראה ד"ה שובה ישראל תשמ"ב.

בענין ז' פעמים ה' אלקים: ראה גם אוה"ת וארא ע' קנו.

יש ב' שילובים: ראה לעיל סד, ב. מובא באוה"ת פ' בלק ע' א'מט. וראה באוה"ת פ' נצבים ע' א'ער.

בלק"א ח"ב: פ"ז. [כ].

כלל בפע"ח: במ"ח מס' או"א (פ"ג מ"ה). ובפע"ח ל"מ. [כ].

כהדין קמצא: לעיל סד, ג. [כ].

אלף אלפים: דניאל ז, י.

ואין ב' ברואים שוים: ברכות נח, א. סנהדרין לח, א.

ומבשרי אחזה: איוב יט, כו.

מחנה מיכאל באהבה: ראה במד"ר יב, י. דב"ר ה, יב. תנחומא ויגש ו.

אברהם מדת אהבה יצחק יראה: ראה ישעי' מא, ח. בראשית לא, מב. מא"א אות א, קלו. אות י, מד. קה"י בערך אברהם ויצחק. ובכ"מ.

אין מלך בלא עם: בחיי וישב לח, ל. ס' החיים פ' גאולה, פ"ב. עמק המלך ש' שעה"מ רפ"א. וראה פדר"א פ"ג.

וצבא השמים לך משתחוים: נחמי' ט, ו.

המשל ופחד עמו עושה שלום: איוב כה, ב.

כדי שיתחברו ב' בחי' . . או שיגביה התחתון . . או שירד העליון: ע"ל ר"פ ואתחנן. וש"נ. [כ].

וכמו שיהי' לע"ל: ראה אוה"ת ואתחנן ע' צב ושם כ' דהגילוי לע"ל נק' מלמטלמ"ע. וראה שם ע' סח.

כי עין בעין יראו: ישעי' נב, ח.

וראו כל בשר יחדיו: ישעי' מ, ה.

נפלה לא תוסיף: עמוד ה, ב.

שו"ה בהוי' — עוד: ברכות (ד, ב). [כ].

שאין בו לא אכילה כו' אלא צדיקים יושבין: ברכות יז, א.

אלא הוא עולם התחיה: כדעת הרמב"ן וראה לעיל פ' צו טו, ג. ובהמצויין שם. באוה"ת חקת ע' תתט מציין: "ורבינו ז"ל בכל הדרושים הזכיר רק דעת הרמב"ן לבד".

דף סו

גבי משה בהר . . ניזונין מן הרוחניות: ראה שמו"ר מז, ח.

אני הוי' הוא שמי: (ישעי' מב, ח). [כ].

דאיהו וחיוהי חד: ת"ז בהקדמה.

במקום גדולתו שם אתה מוצא ענוותנותו: מגילה לא, א. וראה סה"מ תש"ח ע' רכח בהערה.

הגדול הגבור ה' גדול ה' גבור: פע"ח שער העמידה פי"ב.

מדת יעקב היא נחלה בלי מצרים: שבת קיח, סע"א.

כיתרון האור הבא מתוך החושך: ראה קהלת ב, יג.

אבא . . שרש האצילות: ע"ל בהר (מב, סע"ד): אבא מקנן באצי'. [כ].

שהוי' הא' קורא וממשיך הוי' הב' . . אחר שפגם: קטע מובא באוה"ת תשא ע' ב'סז.

שובה ישראל עד: משבת שובה תקס"ט, בסה"מ תקס"ח ע' תכז — הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי (שם רק הענינים שמבוארים בסעיף א). ושם בע' תל ביאור על המאמר. רוב הביאור בתוס' הגהות נדפס ג"כ באוה"ת ש"ש ע' א'תקכ. שם ע' א'תקיד כתב שדרוש זה משבת שובה תקס"ט, ומבאר שכאן פי' "שובה ישראל עד פי' להשיב בחי' עד הוא בחי' מל' למקורה ושרשה הוא אור א"ס ב"ה ממש" ע"ש הגהה על פי' עד. עוד הגהות באוה"ת כאן ע' א'תקמ. וראה באוה"ת ויקרא כרך ד ע' א'צה קיצורים לכאן.
וראה גם ד"ה שובה ישראל תשל"ו (נדפס בסה"מ מלוקט ח"א ע' קסז). וד"ה שובה ישראל תש"מ (סה"מ מלוקט ח"א ע' שסה).
וראה גם ד"ה מקושש עצים — סה"מ תרל"ג ח"ב ע' שלח.

שובה ישראל עד ה"א: הושע יד, ב.

שובה את עצמך: "שהוא פועל עומד". — סה"מ תקס"ח ע' תכז.

שובה ה' את שביתנו: תהלים קכו, ד.

שהוא פועל יוצא: (לשון מפעיל) — שפועל ההשבה באחר — ד"ה שובה תשד"מ.
"פועל יוצא שישוב ה' לדבר המושב שהן ישראל וגם כאן פי' שובה ישראל לא קאי על ישראל אלא לה' הוא אומר שישוב לישראל". — סה"מ תקס"ח ע' תכז.

דרשו ה' בהמצאו: ישעי' נה, ו.

שדרשו רז"ל על עשי"ת: ר"ה יח, א. וש"נ.

שובו אלי ואשובה אליכם: מלאכי ג, ז.

מלא כל הארץ כבודו: ישעי' ו, ג.

את השמים ואת הארץ אני מלא: ירמי' כג, כד.

תוכן העניינים

מראי מקומות הערות וציונים על לקוטי תורה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה