אור ברסלב

מראי מקומות הערות וציונים על לקוטי תורה

ראש השנה

נצבים

דף נג

תקעו בחודש: נאמר בסוף שנת תקס"ד שבת שלפני ר"ה או בש"ש תקס"ה — ראה להלן ברשימת הכתבי-יד, וברשימת המאמרים שבסו"ס תקס"ד הערה 95.
הנחת כ"ק אדה"א מהמאמר נדפס בסידור רלד, א. ביאור שם רלה, ג. וראה עוד ביאור באוה"ת ר"ה כרך ו ע' ב'תמח. וראה במ"מ לשם.
בלי הגהות בתו"א לעמבערג תרי"א כז, ב.
וראה ד"ה זה במאמרי אדה"א ע' א'תתקעט בארוכה.
הגהות למאמר זה נדפס באוה"ת ר"ה ע' א'שסא. עוד הגהות ע' א'שפ.
ראה גם ד"ה זה בעטרת ראש מט, ב. סה"מ תרכ"ט (הוצאת תשנ"ב) ע' שמא.

תקעו בחודש שופר . . כי חק: תהלים פא, ד-ה.

כל החדשים נק' חדשי השנה: שמות יב, ב.
ראה אוה"ת ר"ה ע' א'שנב שמציין לכאן.

בחי' עולם שנה נפש: ראה ס"י פ"ג וזהו "יסוד כל ס"י". ראה באוה"ת יתרו ע' תתטז. באוה"ת ע' א'שסא הגהה לכאן.

בפרדס בעה"כ ערך שנה: ראה הלשון באוה"ת ר"ה ע' א'תמד, ושם מציין שזהו מהזהר פ' תצא דרע"ז. וראה גם באוה"ת שם ע' א'שנג דשם מבאר ענין י"ב בקר. וראה גם באוה"ת פ' בשלח ע' תקכח. פ' יתרו ע' תתיז.

והים עליהם מלמעלה: מ"א ז, כח. [ב].

בד"ה מי מנה: לעיל פ' בלק סח, א. ואולי הכוונה לדף, סח, ג. וראה אוה"ת פ' בלק ע' תתקמח.

ברבות באיכה ע"פ סכותה באף: ג, לה שערי תשובה פתוחים לעולם.

ובפ' ואתחנן דרפ"ט ב': שער תשובה לעולם פתוחים.

חיות כללי אחר: ראה אגה"ק סי' ד.

דרשו ה' בהמצאו: ישעי' נה, ו.

אלו עשי"ת: ר"ה יח, א. וש"נ.

מלכותך מל' כל עולמים: תהלים קמה, יג. ראה אוה"ת בראשית כרך ב תכג, א.

עולמים לשון העלם: לעיל ר"פ שלח. וש"נ בהמ"מ.

שקודם התהוות העולמות הי' הוא ושמו בלבד: פדר"א פ"ג.

בביאור ע"פ מנורת זהב: לו, א השתלשלות של הקו נמשך מבחי' אחרונה הארה מצומצמת מאד.

גם חשך לא יחשיך: תהלים קלט, יב.

אתה הוא ראשון: נוסח התפלה.

דכולא קמי' כלא חשיב: זח"א יא, ב.

המלך המרומם לבדו מאז: ברכת יוצר.

ה' מלך גאות לבש: תהלים צג, א.

לאהפכא חשוכא לנהורא: ראה זח"א ד, א.

יתרון האור הבא מתוך החושך: ראה קהלת ב, יג.

בס"פ תצוה קפ"ז סע"א: ראה אוה"ת פ לך לך פג, א. ונזכר גם לעיל פ' שלח מז, א.

ועמ"ש סד"ה וידעת היום: ראה לעיל פ' ואתחנן ח, סע"ד "וצריך להיות וידעת . . בבחי' אתכפיא ומאתהפכא שיקויים ואת רוח הטומאה . . שזדונות יהיו כזכיות".

בריש הורמניתא דמלכא: זח"א טו, א.

תחלת בריאת העולמות . . במעשה התחתונים: אולי הכוונה למ"ש בע"ח ש' הכללים פ"ב. שי"א רפ"א. שט"ל ד"ב.

כי אמרתי עולם חסד יבנה: תהלים פט, ג.

הוא בבחי' הסתלקות בתחלת ליל ר"ה: ראה פע"ח ש' ר"ה, פ"א ואילך. מ"ח מס' ליל ר"ה.
בלקו"ש ח"ט ע' 220 הערה 20 מציין שכאן כ' "בתחלת ליל ר"ה" ובאגה"ק סי' יד (קכ, ב) "מסתלק לשרשו בכל ערב ר"ה־ מסתלק בערב ר"ה" אבל שם (קכא, רע"א) ש"מסתלק בליל ר"ה".
וראה בד"ה שה"מ ממעמקים תש"ג איך יש חיות וקיום העולמות עד תקיעת שופר וראה שם פרק טו (בד"ה טוב טעם) ע' 38 שבר"ה עולה ומסתלק פנימיות המלכות וחיות וקיום העולמות הוא מחיצוניות המל' ע"ש ובלקו"ש ח"ט ע' 220.

אם ראוי הוא לכך: ראה אוה"ת ר"ה ע' א'שנד.

ר"ה הוא יום הדין: ר"ה טז, א.

בד"ה יונתי בחגוי: לקמן שה"ש יז, ב.

דף נד

הוד והדר לבשת: תהלים קד, א.

וממשלתך בכל דוד ודור: תהלים קמד, יג.

סומך ה' לכל הנופלים: תהלים קמה, יד.

א"ת ידיך אלא יודי"ך: הקדמת ת"ז (ז, ב. קו, א). [כ].

בד"ה כי ההרים ימושו: לקמן תצא מ, ג.

דאורייתא מחכמה נפקת: זח"ב קכא, א. וראה ג"כ שם פה, א.

טעמי המצות שיתגלו לעתיד: ראה רש"י שה"ש א, ב.

תקנו חז"ל לברך קודם כל מצוה: פסחים ז, ב.

רמ"ח פקודין רמ"ח דמלכא: זח"א (קע, ב). וע' בסש"ב ח"א (פכ"ג) ב' התיקונים. וע' (ת"ל) עד, א. [כ].

שהמשכת קדש העליון . . הוא במצותיו: ראה לעיל במדבר יג, ד. לקמן שה"ש יח, ג.

בד"ה והיה לכם לציצית: לעיל פ' שלח מד, ד.

סד"ה בשעה שהקדימו: לעיל פ' במדבר יד, א.

מצות צריכות כוונה: ראה ברכות רפ"ב. וש"נ.

בד"ה ועתה יגדל נא: לעיל פ' שלח לט, ג.

נעוץ סופן בתחלתן: ס"י פ"א, מ"ז.

לסעי' ב: ראה אוה"ת ר"ה ע' א'שעא.

עבר עבירה אחת קנה . . בפרקי אבות: פ"ד מי"א.

וזרקתי עליכם מים טהורים: יחזקאל לו, כה.

אם רחץ ה': ישעי' ד, ד.

מחה והעבר פשעינו: תפלת יוהכ"פ.

והרשעה כולה בעשן תכלה: תפלות די"נ.

ואת רוח הטומאה אעביר: זכרי' יג, ב.

ממעמקים קראתיך: תהלים קל, א.

צעק לבם: איכה ב, יח.

ברבות בקהלת: ספ"א.

בזהר שמות ד"כ ע"א: "גדולה צעקה מכיון שצעקה היא בלב הה"ד צעק לבם אל ה'".

ולכן אין צעקה זו אלא בלב: ראה באוה"ת ר"ה ע' א'שעה. ובדרך מצותיך קנד, א ואילך.

הלוך וגעו: שמואל-א ו, יב.

וכמעשה דר"א ב"ד שגעה בבכי': ע"ז יז, א. נתבאר בס' מאמרי אדה"ז על מארז"ל ע' קו ואילך. מאמרי אדה"ז הקצרים ע' שפב.

ע"פ כי תקנה עבד עברי: תו"א עה, ד. בורא הוא התהוות יש מאין שזהו למעלה מדרך סדר השתלשלות.

ועי' בפע"ח בכוונת קונה הכל: שער העמידה פי"ד.

במקום שבע"ת עומדים: ברכות לד, ב.

דמשכין לי' בחילא יתיר: זח"א קכט, ב.

והענין כי רצון העליון יש לו ב' בחי': באוה"ת פ' תבוא ע' תתשלב מציין לכאן וז"ל "שרצון העליון יש לו ב' בחי', הא' המלובש בחכמה כו', והב' מה שאינו מלובש בחכמה ונק' רעוא דכל רעוין ומשם נמשך הסליחה וזהו סלח לנו כי חטאנו". וראה בסידור דף קנח, ד. אוה"ת ענינים ע' קפב. אוה"ת בראשית כרך ד ד"ה ראה ריח בני סעי' ד.

וכמשל הנהר הנחרב: ראה אוה"ת עקב ע' תקצב. פ' תבוא ע' תתשח.

ועמ"ש סד"ה ועשית ציץ: תו"א פג, ד "שע"י אתעדל"ת אתעדל"ע לעורר רצון העליון, רעוא דרעוין והתגלות בחי' ה' המקור אל הי"ג אדה"ר".

כי עמך הסליחה: תהלים קל, ד.

כי עמך מקור חיים: תהלים לו, י .

והנה גילוי בחי' זו ורצון זה: "דפי' רצון זה היינו המשכת כתר כו' מה שלמעלה גם מחב"ד" — אוה"ת ש"ש ע' א'תסג.

בר"ה שהוא בחי' ראש וגלגותא דחפיא על מוחא: ראה באוה"ת סידור ע' רצא. כנראה שהכוונה שם לכאן.

פי' תקעו תקיעה הוא קול פשוט: באוה"ת ר"ה ע' א'שיט מציין לכאן ע"ש.

ה' בחכמה יסד ארץ: משלי ג, יט.

שמעה בקולי: תהלים קל, ב.

שמעה . . מה שבתוך קולי: ועל"ק (סג, ב) עזה"פ. [כ].

בדבר ה' וברוח פיו: ראה תהלים לג, ו.

שופר שהוא ענין שפרו מעשיכם: ראה מדרש תהלים פא, ד. ויק"ר פכ"ט, ו. סידור רלה, א. יהל אור תהלים ע' רפח. רפט. רצב. ועוד.

שפרה שמפרת את הולד: סוטה יא, ב. הובא ברש"י שמות א, טו.

ומבואר במ"א ע"פ לך לך: תו"א ר"פ לך לך. וראה באוה"ת פ' שמות כרך ז ע' ב'תק שמציין לתו"א הנ"ל ומוסיף "ע"ש היטב".

וברבות פ' שמות פ"א: ראה אוה"ת נ"ך כרך א ע' תרעג.

ובקהלת בפסוק טוב שמן: ראה בארוכה באוה"ת פ' שמות כרך ז ע' ב'תק.

והרמב"ן פי': באיוב ע"פ הנ"ל.

בעבר הנהר: יהושע כד, ב.

היוצא מעדן: בראשית ב, י.

כמ"ש בפ' אמור צ"ט א': ראה גם לעיל פ' בחקותי מו, ד. דשופר הוא מעבר הנהר.

והיינו מבחי' מקור התענוג עליון: ראה אוה"ת שמות כרך ח ע' ב'תתמה כנראה הכוונה לכאן "כמ"ש במ"א בענין כוונת השופר שהוא ג"כ ענין המשכת תענוג העליון" ע"ש.

עלה אלקים בתרועה: תהלים מז, ו.

תרועת מלך בו: במדבר כג, כא.

ויהי בישורון מלך: דברים לג, ה. ראה אוה"ת עקב ע' תריג.

יחד לבבינו: ברכת ק"ש של שחרית.

בד"ה מי מנה עפר יעקב: לעיל פ' בלק דף סז, ג ואילך.

סד"ה ולא אבה: לעיל תצא לט, ד.

סד"ה כי ביום הזה יכפר: לעיל פ' אחר כז, ג.

בעילוי אחר עילוי מר"ה ועד יוהכ"פ: ראה סידור רלה, ב. ד"ה ולקחתם לכם תשל"ט.

בנעילה הוא גמר העליות: פע"ח שער יוהכ"פ פ"ה. מ"ח מס' יומא פ"י.

לפני ה' תטהרו: ויקרא טז, ל.

ושאבתם מים בששון: ישעי' יב, ג.

שהו"ע ניסוך המים בחג: סוכה מח, א-ב.

כי שרית עם אלקים: בראשית לב, כט.

נפשו האלקים שהיא המושלת בקרבו: ראה ברכות סא, ב.

הטריפני לחם חקי: משלי ל, ח. ראה אוה"ת נ"ך כרך ב ע' א'לח. וראה גם אוה"ת פ' חקת ע' תשסו שמציין לכאן. פ' חקת כרך ה ע' א'תרלו.

חק לשון קביעות: "כמו כי חק לכהנים מאת פרעה" — אוה"ת חוקת ע' תשסח.

חק לשון חקיקה: נתבאר באוה"ת פ' חוקת ע' תשסו ואילך.

גליף גליפו בטהירו עילאה: זח"א טו, א. ראה הביאור באוה"ת ר"ה ע' א'שפד ובכרך ו ע' ב'תנא ואילך.

בחי' אותיות שבחקיקה: ראה אוה"ת נצבים ע' א'קצו.

ע"פ וכעצם השמים לטהר: אוה"ת ר"ה ע' א'שפד.

יעקב יו"ד עקב: ראה קה"י ערך יעקב.

לאום מלאום יאמץ: בראשית כה, כג.

ואלמלא הקב"ה עוזרו: קידושין ל, ב.

משפט דאיהו רחמי: זח"ג פה, ב. וראה מא"א אות מ, סק"ה וביאיר נתיב שם.

(ועיין ברבות: בכת"י מהמאמר שנכתבו בלי הגהות ליתא מכאן עד סיום המאמר, וכנראה שזהו מהצ"צ, ולכן אפשר שהסוף מוסגר צ"ל בסיום המאמר.

ולכן נקרא החדש תשרי אותיות ישרת: וכ"ה בהנחת כ"ק אדה"א ממאמר זה בסידור שער ר"ה רלה, ג. ובאוה"ת דברים כרך ו ע' ב' תג. וראה שם ע' ב'שלו.

ישרת לבב: מ"א ג, ו. [כ].

בכל לבבך בשני יצריך: ברכות פ"ט, מ"ה.

תקעו בחדש: הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי בסה"מ תקס"ח ח"א ע' תיד. "בכותרת שבת שלפני ר"ה פ' נצבים". ושם ע' תיז כתב כ"ק הצ"צ על הדרוש "זה הדרוש נמצא ג"כ בלקו"ת תקעו בחדש דרוש הב'". ביאור, באוה"ת ר"ה כרך ו ע' ב'תנב. וראה שם ע' ב'תנה בד"ה ענין יו"ט של ר"ה שחל להיות בשבת כ' "יש להקדים קיצור מהדרוש ע"פ תקעו בחודש שבלקו"ת דרוש השני שעל פסוק תקעו בחדש". וראה באוה"ת נ"ך כרך א ע' שלא. וראה גם ד"ה תקעו בחודש (סה"מ תרכ"ז) סעי' ו.
באוה"ת דרושים לר"ה ע' א'תא בד"ה תפלה לעני כ' הצ"צ תוכן המאמר. כמה ענינים מהמאמר נתבארו בד"ה תקעו פר"ת.

תקעו בחדש שופר: תהלים פא, ד.

זה היום תחלת מעשיך: תפלת מוסף דר"ה.

בכ"ה באלול נברא העולם: ויק"ר רפכ"ט. פדר"א פ"ח. ראה ר"ן ר"ה טז, א.

שמתחלה עלה במח' לברוא במה"ד: ב"ר יב, טו. זח"א קפ, ב. רש"י ע"פ בראשית.

אלקים מדת הצמצום: ראה ב"ר רפי"ד.

שלשון ברא נופל על דבר שהוא נברא יש מאין: רמב"ן ע"פ בראשית ברא.

דף נה

נברא יש מאין: ראה סה"מ תרס"ה ע' רנז. סה"מ תרס"ח ע' קצ. בענין בריאה יש מאין המבואר כאן ראה בספר הליקוטים מאמרי הצ"צ ערך יש מאין.

כולא קמי' כלא: זח"א יא, ב.

להנחיל אוהבי יש: משלי ח, כא.
הרי השגות הנשמות בג"ע העליון נק' יש להיותם קרובים אל האלקי' יותר, מפני שכל מה שיורד ויתמעט אור שפע אלוקי ביותר הרי יותר יתהווה הנברא בבחי' ריחוק וצמצום כידוע" — סה"מ תקס"ח ע' תיד.

כי שמש ומגן ה"א: תהלים פד, יב. וראה יהל אור ע' ש ואילך.

לע"ל הקב"ה מוציא חמה: ע"ז ג, ב. נדרים ח, ב. זח"ג יז, א.

ונגלה כבוד ה': ישעי' מ, ה.

חכמים נק' עיני העדה: ראה במדבר טו, כד. שהש"ר פ"ז [ד, ב]. ת"ז תכ"א (נ, ב). [כ].
וראה הנסמן במאמרי אדה"ז — פרשיות לע' רסד. אור התורה להה"מ (הוצאת קה"ת) נג, א ובהוספות להערות וציונים שם.

כי עין בעין יראו: ישעי' נב, ח.

השמים החדשים והארץ החדשה: ישעי' סו, כב.

ר"ל שאף גם המשכת גילוי הזיו . . בבחי' יש מאין: ראה סה"מ תער"ב ח"ב ע' תרנד. ושם: ובאמת גילוי הקו הוא בחי' גילוי מהעלם . . רק שזהו כמו יש מאין שבמקורו הוא בבחי' אין ובהתגלות ע"י הצמצום הוא בבחי' יש כו'. וראה תרס"ו ע' קלט-מ. המשך תער"ב ח"א ע' תצט.

וראה בארוכה בד"ה ויהי בימי אחשורוש תרס"ט שכ': "ומה שמבאר בלקו"ת בהג"ה דתקעו דרוש הב' בענין שאור הקו הוא יש מאין יתכן גם לגבי בחי' חיצוניות האור כו', וי"ל שז"ע מה שהקו יש בו ב' הפכים והוא מה שבא בבחי' מדה וגבול ועושה מעומ"ט בכל הספי', וכמו"כ התכללות כל הספי' ויחודן הוא ע"י הקו וכמא' אנת הוא דקשיר לון ומייחד לון כו', והיינו לפי שאור הקו עם היות שהוא המשכה שבבחי' מדה וגבול מ"מ הוא בבחי' קירוב ודביקות עם האוא"ס שלפני הצמצום שבבחי' בלי גבול והוא כעין גילוי ההעלם כו' ומשו"ז נעשה ע"י בחי' יחוד והתכללות הספי' זע"ז כו', וכ"ז הוא בבחי' חיצוניות האור דאוא"ס שלפני הצמצום דהיינו בכללות בחי' האור השייך אל העולמות, דאור הקו הוא בבחי' קירוב ממש לגבי בחי' ומדרי' זו, וכבר נת' דהאור הזה אינו ממש כמו שהי' לפני הצמצום ומ"מ הוא אותו המהות כו')". — סה"מ תרס"ט ע' קמט.
וראה גם סה"מ עטר"ת ע' רמ. ובסה"מ אעת"ר ע' יד. ובסה"מ תש"ח ע' 162.

והחכמה מאין תמצא: איוב כח, יב.

היש ה' בקרבנו: שמות יז, ז.

הודו על ארץ ושמים: תהלים קמח, יג.

בד"ה ואתחנן: לעיל פ' ואתחנן ב, ב. ראה במ"מ לשם.

וכך היו כלולים . . (ופירוש שהעולמות: ראה בסה"מ תקס"ג ח"א ע' תז דשם מפרש דהבריאה יש מאין הוא גילוי ההעלם, ומציין שם (וכ"ה באוה"ת סידור ע' רכ) "וזהו היפך מ"ש בלקו"ת בד"ה ואתחנן פ"ב דגילוי ההעלם זהו סדר השתל' עו"ע, ואין זה דבר חדש, אבל החידוש יש מאין זהו מה שלא הי' כלול תחלה בכח המוצאו כ"א התחדשות ממש . . וע' בד"ה תקעו בחדש שופר דרוש השני פ"א משמע כמש"כ גבי וכך הי' כלולים כל העולמות והברואים במאצילן כו', ושם הגהתי לישב זה, ואולי נתכוין במש"כ לתרץ הקושיא דהתחדשות הבריאה זהו שינוי רצון ע"כ שהיו כלולים תחלה במקורן, אבל כ"ז דוחק". ראה אוה"ת ענינים ע' קכח, אוה"ת סידור ע' רכ ע"ש. וראה לעיל פ' אותחנן ב, ב במ"מ לשם.

כי לא מחשבותי מחשבותיכם: ישעי' נה, ח.

בביאור ע"פ יונתי: לקמן שה"ש יז, ג.

ועד"ז היו העולמות: ראה אוה"ת בראשית כרך ז ד"ה נר חנוכה.

ממזל המכה בו: ראה זח"א רנא, א.

גבוה מעל גבוה שומר: קהלת ה, ז.

הכסיל בחושך הולך: קהלת ב, יד.

כי הוא אמר ויהי: תהלים לג, ט.

בד"ה אז ישיר: תו"א סב, ג.

בד"ה וירא ישראל את היד: תו"א סא, ד ואילך.

בד"ה יונתי: לקמן שה"ש טז, ד.

ובד"ה האזינו השמים: לקמן עא, ג ואילך.

יתרון האור מן החושך: קהלת ב, יג.

נתאוה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים: תנחומא בחקותי ג. נשא טז. במד"ר יג, ח. ע' ד"ה לא הביט בפ' בלק (ע, ג). וש"נ. [כ].

ה' מלך גאות לבש: תהלים צג, א.

דאית' במדרש בי' לבושים: ע' חגיגה (יב, א) בעשרה דברים. וע' ס"פ ואתחנן רבה ובפסדר"כ סוף שוש אשיש ובפיוט יום א' דר"ה אחר ברכו ד"ה מלך אזור גבור . . מלך בעשרה לבושים. ובמדרש תהלים (צ, ג) שבעה לבושין, יעו"ש. ועל"ק שה"ש (מט, ד). המדרש ל"מ רק הובא בס' חרדים פ"ו ובס' הגרד"ל במבוא שלו להפרדר"א או"ז סד"ה הראשונים ז"ל [יג, סע"ד] [כ].

כהדין קמצא דלבושי' מיני' ובי': ב"ר פכ"א, ה, ע"פ לבוש הבדים.

אין מלך בלא עם: ס' החיים פ' הגאולה פ"ב. עמה"מ ש' שעשועי המלך רפ"א. בחיי וישב לח, ל. וראה פדר"א פ"ג.

שום תשים עליך מלך: דברים יז, טו.

תוכן העניינים

מראי מקומות הערות וציונים על לקוטי תורה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה