אור ברסלב

מראי מקומות הערות וציונים על לקוטי תורה

בחוקתי

בהר

דף מה

אם בחוקותי תלכו: הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי בסה"מ תקס"ד ע' קז. וראה סה"מ תקס"ו ע' קסג וע' קצח. אוה"ת ויקרא-ג ע' תתקכא עם הגהות אחרות וקיצורים.

אם בחוקותי תלכו: ויקרא כו, ג.

לו עמי שומע לי: תהלים פא, יד.

לשון בחוקותי . . שחקקתי לכם: ראה לקו"ש חי"ז ע' 318.
באוה"ת ויקרא-ג ע' תתקכא מוסיף וצ"ל מהו ענין חקיקה זו.

והמכתב מכתב אלקים: שמות לב, טז.

תלת קשרין: זח"ג עג, א. וראה ספר המפתחות מאמרי אדמו"ר מהורש"ב ע' 470 מערכת תלת קשרין.

ונתתי לך מהלכים בין העומדים: זכרי' ג, ז. ראה תו"א ל, א.

העומדים הן המלאכים: וכ"ה לקמן שלח לח, ד. תו"א ל, א ובכ"מ "וכמ"ש שרפים עומדים". וראה בארוכה בסה"מ תקס"ב ע' קיז ואילך. ביאה"ז — לכ"ק אדהאמ"צ — ה, סע"ד. מאמרי אדהאמ"צ ויקרא-ב ע' תרסז ואילך. סה"מ תרנ"ד ע' רסא ואילך.

בדבר ה' . . וברוח פיו: תהלים לג, ו.

אין לו דמות הגוף: ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"א.

דברה תו' כלשון בנ"א: ברכות לא, ב. וש"נ.

שרפים עומדים: ישעי' ו, ב.

אשר מדבור זה לא יתהוה דבור אחר: ראה לקמן פ' חוקת נח, א.

ישראל עלו במחשבה: ב"ר רפ"א. ת"ז ת"י בסופו.
ע"ל בפ' צו ד"ה הים ראה טז, ג. וש"נ. ע"ע במטות פג, ג. וש"נ. [כ].

מבין דבר מתוך דבר: חגיגה יד, א. סנהדרין צג, ב.

ונהר יוצא מעדן: בראשית ב, י.

ג"ן סדרים דאורייתא: ראה זח"א קד, ב. לקו"ש ח"ג ע' 933. חט"ו ע' 435.

בעבר הנהר ישבו אבותיכם: יהושע כד, ב.

כי לא מחשבותי מחשבותיכם: ישעי' נה, ח.

השמע לאזנך: ברכות יג, א. וש"נ.

בעשרה מאמרות נבה"ע: אבות רפ"ה.

והמאמר אחד הוא בחי' מחשבה: נתבאר באוה"ת ויקרא-ג ע' תתקכב. וראה גם לקמן פ' כי תצא לה, א.

היוצר יחד לבם: תהלים לג, טו.

הולך ואור: משלי ד, יח.

ע"פ ונתתי לך מהלכים בפ' וישב: תו"א ל, א ואילך. אוה"ת חנוכה כרך-ה דף תתקיג, א.

ובפ' שלח ע"פ ועתה יגדל: לקו"ת שלח לח, ד.

ועיין ע"פ יונתי בחגוי הסלע: ראה לקו"ת שה"ש יט, ד.

וע"פ אלה מסעי: לקו"ת מסעי צא, ג ואילך. ראה סה"מ תקס"ב ע' קיז ואילך.

וברכות אשר תקנו לנו אנשי כנה"ג: מגילה יז, ב.

תפלות אבות תקנום: ברכות כו, ב.

ולגדולתו אין חקר: תהלים קמה, ג.

נחלת יעקב: ישעי' מח, יד.

נחלה בלי מצרים: שבת קיח, סע"א.

מבריח מן הקצה: שמות כו, כח. וראה זח"א א, ב. זח"ג קעה, ב.

הודו על או"ש: תהלים קמח, יג.

אליך ה' נפשי אשא: שם כה, א.

האבות הם הנק' רועים מהש"ר: ראה סוכה נב, ב וברש"י שם.

להצאן קדשים: ראה יחזקאל לו, לח.

צער גידול בנים היה לו ליעקב: שבת פט, ב.

תכון לעד: ע"פ משלי יב, יט.

רמ"ח מ"ע . . אברין דמלכא: ראה ת"ז ת"ל. הנסמן לעיל (בשלח) ב, ג.

מסתימא דכל סתימין: זח"ב פט, א.

יין מלכות רב כיד המלך: אסתר א, ז.

המצוה — לשון צותא לשון חיבור: ראה לקו"ש ח"ז 304 ואילך. תניא מהדו"ק ספמ"ט. סה"מ מלוקט-ג ע' עב הערה 55.

וכלים מכלים שונים: אסתר א, ז.

בהכנס היין יצא הסוד: עירובין סה, א.

רצוא ושוב: יחזקאל א, יד.

והתהלכתי בתוככם: ויקרא כו, יב.

הלוך ילך ובכה: תהלים קכו, ו.

תחת אשר לא עבדת: דברים כח, מז.

קדושים תהיו: ויקרא יט, ב.

לא תקום ולא תהי': ישעי' ז, ז.

ממקום קדוש יהלכו: קהלת ח, י.

דהיינו ועשיתם אתם: ראה מאמרי אדה"ז — ענינים ע' רלא בשם הרע"מ ותיקונים. וראה גם ויק"ר פל"ה, ו.

ונתנה הארץ יבולה: ויקרא כו, ד.

וצויתי את ברכתי: שם כה, כא.

בזהר תרומה קס"ב ב': הלשון נעתק באוה"ת ויקרא-ג ע' תתקמז.

ביאור אם בחקותי: הנחה אחרת בסה"מ תקס"ד ע' קיד. אוה"ת ויקרא-ג ע' תתקלב עם הגהות אחרות וקיצורים.

ההליכה היא בחוקותי: ראה לקו"ש חי"ז ע' 334.

וההפרש בין כתיבה לחקיקה: ראה לקמן חקת נו, א. הגהות לד"ה פתח אליהו תרנ"ח בתחילתו.

שהנפש מלאה אותיות: ראה לקמן פ' נשא כו, ב. וראה באוה"ת תבוא ע' תתרלב.

ויהי האדם לנפש חי': בראשית ב, ז.

דף מו

לבוש . . כמ"ש במ"א: ראה לקו"ת שה"ש ד, א. בלק סז, ג.

בד"ה שחורה אני: לקו"ת שה"ש ד, ב ואילך.

השמע לאזנך: ברכות יג, א.

פתוחי חותם: שמות כא, יג.

אותיות מחשבה ודבור הנק' לאה ורחל: נסמן לעיל (מצורע) כד, ג.

אין אומר ואין דברים: תהלים יט, ד.

כל אות שאין גויל מקיף: מנחות כט, א.

ע"פ שימני כחותם: לקו"ת שה"ש מו, ג.

בדבר ה' שמים נעשו: תהלים לג, ו.

אותיות מלשון אתא: ראה סה"מ תקס"ג ע' שיא. אוה"ת בשלח ס"ע שצא.

מ"ש . . בריש הרמנותא דמלכא: ראה לקמן פ' חוקת נט, ג. ביאה"ז לצ"צ ע' שצח ואילך.

כעצם השמים לטוהר: שמות כד, י.

איהו וגרמוהי חד: ת"ז בהקדמה.

בביאור ע"פ וכעצם השמים לטהר: תו"א עח, ג.
נתבאר בארוכה באוה"ת בלק ע' תתקסו. אוה"ת ענינים ע' קסב.

מחלוקת המקובלים . . בפרדס שער ג': ראה מאמרי אדה"ז — ענינים ע' קצא. סה"מ תרס"ו ע' קמה.

בע"ח שער מ"א פ"ג: בדפוס שקלאוו תר"ס.
[לפננו שער מ"ב] צ"ל פ"א ולא פ"ג [כ]. בארוכה ראה אוה"ת בלק ע' תתקסו.

ויש — יומין: וע' ברכה לקמן צט, א [כ].

כתר והיא בחי' הממוצע: ביאור יותר בזה ע' ביכעל פערטעל קכו, ב ושייכו' לכאן וד"ל [כ]. [המסומן בספריית כ"ק אדמו"ר במס' 499 שם נמצא ד"ה להבין מ"ש בע"ח דהכתר הוא ממוצע, ונדפס בס' מאמרי אדה"ז-ענינים ע' קצא, וראה בהנסמן בהמ"מ שם].
ראה לקמן שה"ש ז, ד ואילך. אוה"ת וישב כרך-ו ודף תתרפח, א. אוה"ת יתרו ע' תתלט ואילך. ד"ה וילך תרס"ו ע' קסה ואילך. וראה בד"ה תקעו תרס"ג ע' לא למה צריכים ממוצע.

ע"ס הגנוזות . . הגאונים: ראה הנסמן לקמן (בהעלותך) לו, א.

שתוק כך עלה במחשבה: ראה ביאה"ז לאדה"א מז, א.

באגה"ק — חכמה: ראה לעיל בהוספות יח, ג הערת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע.

לאו מכל אינון מדות: ת"ז בהקדמה.

וח"ע כעשי' גופנית נחשבת אצלו ית': כמ"ש כולם בחכ' עשית (תהלים קד, כד). ראה תניא ח"א פ"ב בהגהה. ח"ב פ"ט. ועוד.

ע"פ זאת חקת התורה: לקו"ת חקת נו, א.

ה' בחכמה: משלי ג, יט.

בביאור ע"פ ועשית ציץ: תו"א פד, א "כי הרי החכמה היא בחי' ברק ואין בה שום תמונה, רק בינה היא יש ושייך בה בחי' אותיות".

וברבות נשא פי"ג . . תרי"ג אותיות יש: ראה ד"ה ויחי יעקב תרמ"ד ע' רכא.

נשמה שנתת בי טהורה היא: ברכת השחר.

והענין יובן בהקדים: מכאן ראה ד"ה ויאמר יהושע תרנ"ז ע' ס ואילך.

דף מז

ותירץ בזה"ק: "ותירץ שמודיע לנו בזה דטיבו סגי עביד קוב"ה בישראל דאיתרעי בהוא באבהתא ועביד לו רתיכא קדישא עילאה ליקרי' כו'" — סה"מ תרנ"ז ע' ס.

במחשבה — כדלעיל באריכות: פ"ג [כ].

עלו במחשבה מבחי' מחשבה סתימאה: נתבאר באריכות בסה"מ תרנ"ז שם ע' סד ואילך.

ישראל עלו במחשבה: "עלו דוקא, שאינו אומר היו במחשבה, כ"א עלו במחשבה היינו שבבחינת המחשבה גופא הם בבחי' היותר נעלה שבמחשבה" — ד"ה ויאמר יהושע תש"כ (הנחה).

ובפרדס בעה"כ ערך מחשבה: נעתק באוה"ת בראשית-ד דף תשמ, ב.

כמ"ש במ"א בענין עד הגל: סדור עם דא"ח דש, ד. בהפסק שבין בחי' לובן העליון ליעקב בעל האצי'.

דאברהם יצחק ויעקב . . חג"ת דא"א: ראה בהנסמן בספר הערכים-חב"ד כרך א ע' יח.

טורי נהורא וטורי חשוכא הנזכר בזהר: ח"ג רמט, ב. ועל"ק בשה"ש טו, ג. [כ].

שלמעלה — ג' ידות: ראה לקמן פ' נשא כא, ב בארוכה.

יד הגדולה: שמות יד, לא.

יד החזקה: שם ו, א.

יד הרמה: שם יד, ח.

הכנעה כמ"ש במ"א: ראה תו"א כו, ג ואילך, ובהגהות לזה באוה"ת בראשית.

בד"ה לך לך: תו"א יא, א ואילך.

במ"א ע"פ המאמר וישב: ביאה"ז לאדה"א כב, ג. ועם הגהות בביאה"ז לצ"צ ע' קיח ואילך.

שנתבאר — במ"א: עיין לעיל בהוספות יח, ג הערת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע.

שאין התינוק יודע: ברכות מ, סע"א.

הנה ישכל עבדי: ישעי' נב, יג.

בכל מאדך: דברים ו, ה.

כי לא ידח ממנו נדח: ש"ב יד, יד (לבלתי ידח).

בימות המשיח עד תחיית המתים יהי' העבודה במצות מעשיות: אגה"ק ססכ"ו. וראה נדה סא, ב.

ע"פ אוסרי לגפן: תו"א מו, א ובאוה"ת לשם.

תורה ועבודה וגמ"ח: אבות א, ב.

שאם אין פתילה יסתלק האור: ראה תו"א מ, סע"ב.

כתר . . תר"ך עמודי אור: פרדס ש"ח, פ"ג.
כמ"ש להדיא במאו"א מערכת תר"ך סנ"ו. ועל"ק מטות (פו, ב). ראה (כ, ב). ח' דברים הנ"ל (פג, ג). שה"ש (ב, א. ז, ג. כב, ד ונ'[סמן] מאדמו"ר) [כ].

ובלעדי — כלים רקים אל תמעיטי: מלכים-ב ד, ג.

אין עוד כלי ויעמוד השמן: שם ד, ו.

ועמ"ש מזה בביאור ע"פ וקבל היהודים: תו"א צז, א ואילך. ושם צז, ב "ואילו היו עוד כלים היה עוד ריבוי המשכת האורות כו'".

פרי צדיק עץ חיים: משלי יא, ל.

ע"פ את שבתותי תשמרו: לעיל מא, א.

וסד"ה אלה מסעי: לקו"ת מסעי צב, א.

(ברבות משפטים . . ח"ג ד"ו ע"ב): רוב המ"מ נעתקו ונתבארו באוה"ת תשא ע' ב'כא ואילך על הפסוק.

אם בחקותי: הנחה אחרת בסה"מ תקס"ו ע' קעט (בתור ביאור על ד"ה אם בחוקותי הנדפס שם ע' קסג. וראה ביאור נוסף שם ע' קצח).
ראה גם אוה"ת ויקרא-ב ע' תרלד.

בע"ח (שער כ"ה: בדפוס שקלאוו תק"ס ולפנינו ש' כ"ו.
ראה באוה"ת פ' כי תשא ע' ב'נ שמעתיק מכאן. וראה גם אוה"ת בראשית כרך-א דף רו, א. אוה"ת במדבר כרך-ה ע' א'תשמב. סוכות ע' א'תשכט.

נפש השכלית המחבר הצורה והחומר . . בחי' נוגה מעורב טו"ר: באוה"ת סוכות ע' א'תשט בשם המו"נ ח"א פ"א. ובארוכה ביהל אור ע' קמח ואילך. וראה בסה"מ תער"ב-א סעי' רנד שכאן הכוונה דנה"א הוא בחי' הרצון עצמי וטבעי דנשמה לאלקות שזהו עיקר האלקות שבנשמה [ראה שם סעי' רז] ונפש השכלית זהו בחי' הטוב שבנוגה והיינו מה שיש בכח האדם להשכיל בשכל אנושי ג"כ בגדולת ה' ולהתפעל במוחו ואח"כ בלבו, ע"ש.

בד"ה זאת חנוכת המזבח: לקו"ת נשא כח, ג ואילך.

חכמים המה להרע: ירמי' ד, כב.

ימי שנותינו בהם: תהלים צ, י.

שתה עונותינו לנגדך: תהלים צ, ח.

גם איתא בע"ח: נ"ב ע' בש' פנימי' וחיצוני' סוף דרוש ד'. ובש' טנת"א סופ"א. ובש' התיקון ספ"ג. [כ].

כשיתברר בחי' ב"ן: על"ק בואתחנן [ב, ד] ספ"ג וש"נ. וע' שה"ש סוף ביאור כי על כל כבוד חופה (מח, ריש ע"ב). וע"ל פ' צו (י' סע"ד). וע' שה"ש סד"ה [ולהבין] ענין מדלג (טז, ג). ושם (טז, ב). [כ].

א"ח עט"ב: משלי יב, ד.

השבירה היא בבחי' ס"ג: ראה הנסמן במאמרי אדה"ז-פרשיות לע' תקיח.

כלו סג יחדיו: תהלים נג, ד.

ונחנו מה: שמות טז, ז-ח.

קפ"ד קס"א גימטריא משה: ראה לקו"ת (להאריז"ל) שמות ב, י. וראה לעיל פקודי ז, ד.

ע"פ אני ישנה: לקו"ת שה"ש לה, ב.

נובלות חכ' שלמע' תו': ב"ר יז, ה.
ועל"ק פ' ראה (לא, ד). וש"נ. [כ].

בד"ה השמים כסאי: תו"א א, ריש ע"ב.

פנימית אבא . . עתיק: ראה סה"מ תקס"ה ע' תתסה. סה"מ ת"ש ע' 49 בהערה. אוה"ת נשא ע' רנז.

שיו"ט הוא בחי' שמחה: כמ"ש ושמחת בחגך (דברים טז, יד).

שבת הוא בחי' ענג: כמ"ש וקראת לשבת ענג (ישעי' נח, יג).

נאדר בקדש: שמות טו, יא.

הראני נא את כבודך: שמות לג, יח.

שלא בבחי' כלי: באוה"ת כי תשא ע' ב'נא ר"ל שלא ע"י התלבשותו בז"א כ"א בח"ע. ע' בתניא פל"ה בהגה"ה. וראה ביאוה"ז לצ"צ ע' עג.

כי לא יראני האדם וחי: שמות לג, כ.

בחייהן אינן רואים: במד"ר ספי"ג.
לעיל (לה, ג) וש"נ [כ].

וכדאיתא במדרש טוב זה מלאך חיים: ראה ב"ר ט, י. זח"א יד, א.
ילקוט בראשית ר'[מז] טז עזה"פ. ובזח"ב (קנ, רע"א). [כ].

ועצמותיך יחליץ: ישעי' נח, יא.

טלא דבדולחא: ע' זח"ג (מט, א). ושם (קכח, ב). וע' שה"ש עה"פ שראשי נמלא טל (לה, ד) וכ' שהוא מז' תיקונים דגלגלתא. וע"ע [לקמן] האזינו [דרוש ה]א' ע' רע"ג בחצע"ג יעו"ש. ועל"ק חקת (ס, רע"ג). [כ].

טל אורות טלך: ישעי' כו, יט.

ולהשיג בחי' אור א"ס: באוה"ת כי תשא שם: כמו שהוא שלא ע"י כלי, וזהו טל אורות דוקא.

כאור שבעת הימים: ישעי' ל, כו.

בד"ה והי' אור הלבנה: לעיל פ' צו ט, ב.

ועיין במק"מ ס"פ מצורע: מובא בלקו"ת שם. וראה באוה"ת ויקרא-ב ע' תרלו.

תוכן העניינים

מראי מקומות הערות וציונים על לקוטי תורה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה