אור ברסלב

מראי מקומות הערות וציונים על לקוטי תורה

בהר

אמור

דף לט

כי תבואו: נאמרה בשנת תק"ס. ראה רשימת המאמרים בסו"ס מאמרים הקצרים ע' תרכה הערה 163.
ביאור על המאמר מהנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי, נדפס בס' מאמרי אדה"ז — פרשיות ע' תקצג.
הערות — באוה"ת ויקרא ע' קפה. ביאור [על הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי] באוה"ת ויקרא-ג ע' תתצז.
קטעים ממאמר זה נעתקו בסה"מ תרל"ג-א ע' רפג ואילך.

כי תבאו אל הארץ . . ושבתה: ויקרא כה, ב.

ושבתה קודם שיתחילו השש שנים: ראה סה"מ תקס"ב ע' קפה. מאמרי אדמו"ר האמצעי ויקרא-ב ע' תרצט. דרך מצותיך קסז, א. אוה"ת ויקרא-ג ע' תתעז. ד"ה כי תבואו דש"פ בהר תשמ"ו. לקו"ש ח"ט ע' 442. חי"ב ע' 247 בשם הפנים יפות ר"פ בהר. חכ"ו ע' 386 (משיחת ש"פ תשא תשד"מ).
וראה בשיחת ש"פ בהו"ב תשמ"ח (מוגה) הערה 20 ובשיחת ש"פ עקב סה"ש תנש"א כרך-ב ע' 756 הערה 66.

פתחי לי אחותי: שה"ש ה, ב.

שתהיי בבחי' אחותי רעיתי: ראה לקו"ת שה"ש כט ריש ע"ג. לד סע"א. אוה"ת אמור ע' קמט ואילך. כרך-ב ע' תקעח. ד"ה ולאחותו הבתולה תרכ"ז, תרכ"ט, ועוד. המשך תער"ב ח"ב פרק תז-תח. (נעתקו בספר הערכים-חב"ד ח"א ע' רנט-רס. ע' שצה-ו. ע' תקז-ח). — לקו"ש ח"כ ע' 40.

איחוי אלכסנדרית שבגמ': מועד קטן כו, ב.

חלק אלו-ה ממעל ממש: איוב לא, ב (ומוסיף "ממש", כבתניא רפ"ב. וראה הנסמן במאמרי אדה"ז-פרשיות לע' שלה).

אם זכרתיך על יצועי: תהלים סג, ז.

דף מ

בשבתך בביתך ובלכתך: דברים ו, ז.

ע"ד משל כאהבת אח ואחות: ראה אוה"ת ויקרא-ב ע' תקעח. שם חלק-א ע' קמט. ביאה"ז לאדה"א י, ב. ד"ה ולאחותו הבתולה תרכ"ז.

שפת אמת: משלי יב, יט.

שפה לפיו: שמות לט, כג.

ר"פ תשא ד' קפ"ח וע"ש במק"מ ובהרמ"ז: נעתק באוה"ת נ"ך-א ע' תקצה.

קרוב ה' לכל קוראיו: תהלים קמה, יח.

כל חד לפום שיעורא דילי': זח"א קג, ב.

בביאור ע"פ אלה מסעי: לקו"ת מסעי צג, ג.

בענין ח' פעמים אמת באמת ויציב: באוה"ת נ"ך-א ע' תקצה מציין לכאן ומוסיף "ועיין מזה בזהר ויקהל דרי"ז ע"א שהם כנגד ד' גאולות כו'". וראה גם אוה"ת פ' יתרו ע' א'תתקנו.

אין אני והוא: סוטה ד, א.

פתחו לי כחודה של מחט: שהש"ר ה, ג (בשינוי לשון). תנחומא (הוצאת בובר) תולדות יח. פס"ר טו, ו (כחרירה של מחט).
על"ק סד"ה ויקח קרח נה, א וש"נ. [כ].

הבא לטהר מסייעין אותו: יומא לח, ב.

וארעא אתבטלת: ראה אוה"ת ויקרא-ב ע' תקצז. כרך ג' ע' תתצח.

שאמרו רז"ל ישראל מפרנסין: זח"ג ז, ב. ועל"ק בשה"ש רד"ה הנך יפה [יג, ג]. [כ].

כי לא ידח ממנו נדח: ש"ב יד, יד (לבלתי).

לאשתאבא בגופא דמלכא: זח"א ריז, ב.

תלת קשרין: זח"ג עג, א. והלשון שם לי' כמ"ש כאן. [כ].

דאורייתא מחכ' נפקת: זח"ב קכא, א. וראה שם פה, א.

אשרי מי שבא לכאן: פסחים נ, א.

לכו לחמו בלחמי: משלי ט, ה.

יחי' האדם: דברים ח, ג.

התורה שנקראת מזון וחיים: ראה חגיגה יד, א.

אכלתי יערי עם דבשי: שה"ש ה, א.

ליבלע באברי נפשכם ואח"כ בלחמי: בסה"מ תרל"ג-א "שתהי' בבחי' לחם למעלה שעי"ז יבואו נש"י לאשתאבא בגופא דמלכא".

תנא סדורא דפת נקט הזורע: שבת עד, ב.

כעין העלאת מ"ן: ראה אגה"ק סי' כ (קלב, ב) ושם "ע"י העלאת מ"ן".

ונעשה מ"ן אליו: ראה אגה"ק ססי' כ.

מאמר תדשא: בראשית א, יא. ראה אגה"ק סי' כ.

הש"ך בשם הר"ש: (ר"ש = רבינו שמשון) בגימטריאות ס"פ בראשית (יב, ד). וראה שם ברכה עה"פ אש דת (פה, ב).

כי בג"ע העליון . . מאירים שם חב"ד: ראה לקו"ש חי"ט ע' 40 הערה 28.

בפ' בראשית דכ"ז ע"ב אעשה לו עזר: נדפס בביאה"ז לצ"צ כרך-ב ע' תריב ואילך.

הזורעים בדמעה ברנה יקצורו: תהלים קכו, ה.

דבר ה' זו הלכה: שבת קלח, ב.

שכר מצוה מצוה: אבות ד, ב.

צדיקים יושבים ונהנין: ברכות יז, א.

והנה כמו . . שלמד בעוה"ז: מובא באוה"ת שמות ע' צה. וראה בהערה לשם.

בידך אפקיד רוחי: תהלים לא, ו.

האומר אין לי אלא תורה: יבמות קט, ב.

כדכתיב ואשפוך את נפשי: שמואל-א א, טו.

אמור לחכמה אחותי את: משלי ז, ד.

בזה"ק פ' אמור ד' ק' ע"ב: מובא גם לקמן פ' מטות פד, ג. שה"ש כז רע"ג.

אחותי בת אבי היא: בראשית כ, יב.

מיד אחר התפלה: שו"ע או"ח קנה, א.

דכו במדוכה: במדבר יא, ח.

ושחקת ממנה הדק: שמות ל, לו.

לימוד התורה . . גרסה נפשי: תהלים קיט, כ. ע"ז יט, א.

ריחיים של גרוסות: מנחות סו, א. וכן נז' בויק"ר רפכ"ח. [כ].

וכי תקרב קרבן מנחה: ויקרא ב, ד.

ויש אם למסורת: קידושין יח, ב.

כשהנפש רוצה להתקרב בעצמה לה': "ור"ל להתקרב בעצמה ע"ד שנת' בת"א פ' וישב בכ"ה בכסלו בענין למסור נפשו באחד" — אוה"ת שלח ע' תקמב.

ואפו עשר נשים: ויקרא כו, כו.

פי' שיעורר בלבו רשפי אש האהבה: ראה גם לקמן פ' בחוקתי מח, ג.

לדבקה בו: דברים ל, ב.

כנודע שבאש מתפרדים כל היסודות: ראה אגה"ק סי' טו (קכא, ב).

וימהר יוסף כי נכמרו: בראשית מג, ל.

מכמר בשרא: פסחים נח, סע"א.

וכמ"ש במ"א ע"פ הזהר במדבר קי"ח א': ביאוה"ז במדבר פו, א ואילך. וראה ביאוה"ז לצ"צ ע' תנא ואילך. לקו"ש חט"ו ע' 357. וראה שם ע' 358 הערה 63.

כי חם לבו בקרבו: ראה תהלים לט, ד.

נוהג כצאן יוסף: שם פ, ב.

בנימין שנק' בן אוני: בראשית לה, יח.

ממארי דחושבנא: ראה זח"ג קעח, א.

במסתרים תבכה נפשי: ירמי' יג, יז.

דהיינו בחדרי לבו: מובא באוה"ת נ"ך-ב ע' א'נב. וראה אוה"ת בראשית-ז דף תתתכו, ב.

ויתאפק ויאמר שימו לחם: בראשית מג, לא.

חדוה תקוע בליבאי: זח"ב רנה, א. זח"ג עה, א.

באשרי כי אשרוני: בראשית ל, יג.

אתערותא דלתתא אתערותא דלעילא: זח"ב קלה, ב.

שש שנים תזרע שדך: ויקרא כה, ג.

שיתא סדרי משנה: ועל"ק שלח מד, רע"א. [כ].

חקל תפוחין קדישין: זח"ב כח, א.

ושש שנים תזמור: ויקרא כה, ג.

והשתא א"ש: ראה לקו"ש חי"ב ע' 247 ואילך.

הזומר . . דלצמוחי פירי עביד: שבת עג, ב וברש"י שם. וש"נ.

לחם לבב אנוש יסעד: תהלים קד, טו.

יין ישמח לבב אנוש: שם.

המשמח אלקים ואנשים: שופטים ט, יג.

אית יין ואית יין: זח"ב רמו, ב.

דף מא

כי כרם ה' צבאות ב"י: ישעי' ה, ז.

את שבתתי תשמרו: מאמר זה הוא משנת תקע"א — ראה אוה"ת על מארז"ל וענינים ע' שלג (וראה להלן בהוספות ברשימת הכתבי-יד על המאמר כאן ועל הביאור דלהלן מג, ב).
הגהות למאמר זה נדפסו באוה"ת בהר כרך ב' ע' תרכד. קיצורים באוה"ת בהר כרך-ד ע' א'קס ושם כרך-ג ע' תתק המאמר בשינויים ותוס' הגהות.
קיצור באוה"ת דברים כרך-ו ע' א'תפז.
ראה להלן בהוספות להערות וציונים השוואות לד"ה זה.
ראה גם ס' פלח הרמון שמות ע' רמח ואילך.
המאמר והביאור בארוכה מכ"ק אדהאמ"צ במאמרי אדהאמ"צ ויקרא-ב ע' תשיח.
ד"ה את שבתתי תשמרו דתק"ע שלא נדפס בלקו"ת [נדפס בסה"מ תק"ע ע' פא] הובא באור התורה פ' נח (נז, ב). ופי' שם כי המשכת והתגלות התענוג הוא בחי' שבתא דיומא, וע' בתו"א יתרו ד"ה להבין ביאור ענין האבות (קכב, ב) [עג, א] בענין זכור ושמור, יעו"ש. [כ].

את שבתתי תשמרו: ויקרא יט, ל.

שיש שבת תתאה ושבת עילאה: ראה מאמרי אדה"א שמות-א ע' רח ואילך. שרש מצות התפלה פרק לג (דף קלד, א) ואילך. ראה סה"מ תרכ"ז (הוצאת תש"ס) ע' ט. תרל"ד ע' ריד ובמ"מ לשם.

עולת שבת בשבתו: במדבר כח, י.

ע"פ והי' מדי חדש בחדשו: לקמן פ' ברכה צז, ג — דשם מבאר בענין שבת שאחר ששת ימי המעשה. ומדי שבת בשבתו שבתו של שבת היינו שגם שבת נחשב אצלו כיום החול.

והיינו כמ"ש בזהר בראשית דף ה' ע"ב: ראה לקמן מד, א ובאוה"ת ויקרא-ב ע' תרכט.

זכור את יום השבת: שמות כ, ח.

והוא התפלה שבה נכללים: וכ"ה בתו"א ט, ב. פח, א. לקמן האזינו עב, ג.

עולת תמיד: במדבר כח, ג.

זהר פ' פנחס דרמ"ז ע"ב: "עולת תמיד איהי רגל רביעאה לכורסייא עילאה דא עולה תמיד בכל יום מאינון יומין שית דבראשית, וקודם לזה מביא הזהר רביעית ההין רגלא רביעאה לכורסייא עילאה ואיהו עולה תמיד".

ופ' פקודי דר"ס סע"ב: "היכלא שביעאה אדני שפתי תפתח כו' הכא איהו רעותא דליבא" בוך 1999. ומוסיף שם "ויתכן מה שהביא הזהר פקודי אחר הזח"ג דשם מבאר על קרבנות, ובזח"ב על תפלה".

מלא כל הארץ כבודו: ישעי' ו, ג.

כי ה' הוא האלקים: דברים ד, לט.

בזהר דלית אתר פנוי מיני': ת"ז תנ"ז. ושם ת"ע קכב, ב ד' זיטאמיר. [כ].

שו"ה ל' — למעלה דוקא: באוה"ת ויקרא-ב ע' תרכד יש הגה"ה.

ויובן בהקדים: ראה דרך מצותיך א, א.

ישראל עלו במחשבה: ראה ב"ר א, ד. ת"ז ת"ו בסופו. ע"ל בפ' צו ד"ה הים ראה דט"ז ריש ג'. וש"נ. [כ].
לקמן שה"ש לד, ג "ופי' עלה במחשבה כי יש ג' מיני מחשבות . . ועלה במחשבה היינו מחשבה שבמחשבה שהיא מחשבה עליונה" ע"ש.
באוה"ת ויקרא-ב ע' תרכד יש הגה"ה.

וברוח פיו כל צבאם: תהלים לג, ו.

אני ה' לא שניתי: מלאכי ג, ו.

יש מעצור לרוחו שלא לדבר: ראה קהלת ג, ז.

בד"ה אני ישנה:|לקמן שה"ש לד, ג ופי' עלה במחשבה יש ג' מיני מחשבות.

ובד"ה ראיתי והנה מנורת זהב: "אולי הכוונה לפ' בהעלותך לד, ב "והנה כח זה להיות התלבשות עונג העליון בקיום המצות שהם רצונו ית' ניתן לישראל דוקא משא"כ המלאכים . . כי ישראל עלו במחשבה שהם בחי' פנימיות העולמות". — הערה מחסיד בכת"י.

עת לדבר: קהלת שם.

שית אלפי שני דהוי עלמא: ר"ה לא, א. ראה גם לקמן פ' במדבר ג, ד. תו"א עו, א ובמ"מ לשם.

כל ימי הארץ: בראשית ח, כב.

וכהדין קמצא דלבושי' מיני' ובי': ב"ר כא, ה. ע"ח בתחילתו. באוה"ת ויקרא-ב ע' תשכד יש הגה"ה.

אף שבתורה אין נמצא ס"ר אותיות: כ"א ערך ל"ו ריבוא אותיות — המשך וככה תרל"ז פפ"ט, ובסה"מ קונטרסים ח"א קצא, ב: שמספר אותיות הכתובים בתורה הם בערך ש"ה אלפים כו'. וכ"ה במאמר הנפש (לרמ"ע מפאנו) ח"ג פ"ה (שאין בתורה רק בערך ל"א וחצי ריבוא אותיות (ש"ה אלפים). וראה בניצוצי זהר [זהר חדש עד, א] שהביא מכמה ספרים שמספר האותיות בתורה בדיוק הוא: 304,805 — לקו"ש ח"כ ע' 419.

ס"ר אותיות היינו מפני אותיות המשך . . אבל ישנן במחשבה: "ומזה נראה עוד יותר המעלה שבכ"א מישראל, גם במי שחטא, אשר גם אחרי החטא קשור הוא באותי' מחשבתו של הקב"ה — שלמעלה מאותיות הדבור, שרש המלאכים" — לקו"ש ח"ז ע' 33. ראה סה"מ תש"א ע' יא בהערת כ"ק אדמו"ר.

אותיות המשך שהם אותיות אהו"י: ראה סה"מ תרכ"ז (הוצאת תשנ"ט) ע' קעא, ובמ"מ לשם.

וכדפרש"י ספ"ו דכתובות: סט, ב. וראה לקמן מג, ד מובא לשון רש"י.

המתנשא מימות עולם כו' ברחמיך הרבים: ברכת יוצר.

ג"כ צורך עלייה: ראה באוה"ת ויקרא-ב ע' תרכה הגה"ה.

בורא קדושים ישתבח שמך: בברכת יוצר אור. ראה בשורש מצות התפלה פרק לג. באוה"ת ויקרא-ב ע' תרכה יש הגה"ה.

קדוש וברוך וימלוך: ישעי' ו, ג. יחזקאל ג, יב. תהלים קמו, י.

עושה מלאכיו רוחות: תהלים קד, ד. וראה מאמרי אדה"ז — פרשיות ע' כז ובהנסמן לשם.

מלאך . . מהלך ת"ק שנה: חגיגה יג, ב.
על"ק האזינו הג' פ"ב עד, ד. וש"נ. [כ].

מלאך בשליש עולם: ב"ר סח, יב. וראה סה"מ תש"ח ע' 280 בסופו.

יש להן עת קבוע: חולין צא, ב. ב"ר עח, א.

סלה בלי הפסק: עירובין נד, א.

ילכו מחיל אל חיל: תהלים פד, ח.

בד"ה מזמור שיר חנוכת הבית: לקו"ת ברכה צח, א "ובאמת גם הנשמות אומרים שירה תמיד שהרי יש להם עליות וירידות תמיד מחיל אל חיל וידוע דכל הילוך ועלי' היינו ע"י שיר דוקא".

גבוה מעל גבוה: קהלת ה, ז.

מוטב דלידייני': חגיגה טו, ב.

הגם שבספרים לא נזכר רק ב' מדרגות: ראה לקמן במדבר יח, א ובהנסמן לשם.

אינן מקבלים ומשיגים אלא מבחי' שמו ית': ראה סה"מ תרנ"ה ע' יג.

נהנים מזיו השכינה: ברכות יז, א.

ובזהר נק' בלשון אור: ראה אוה"ת יתרו ע' תתלד. סה"מ תש"ב ע' 75.

פי' עד"מ אור השמש: ראה אוה"ת-ענינים ע' קסא מביא בארוכה משל מחיות הנפש בגוף שנק' ג"כ בשם אור, ע"ש.

נק' ג"כ שם: ראה אוה"ת-ענינים ע' קסב. קעח. ובארוכה שם ע' שלג. ד"ה הקל קול יעקב תר"ס ע' מד.

בפרקי דר"א פ"ג: ראה הלשון בתו"א יד, א. עט, ד. ובסה"מ תרנ"ד ע' רחצ. וראה מצות שביעית בדרך מצותיך לה, ב. ראה הנסמן במאמרי אדה"ז-פרשיות לע' תקעב. ראה לקמן מג, ב.

וידבר שלשת אלפים משל: מ"א ה, יב.

בלשון מקרא הוא נק' ג"כ בל' שם: ראה שמות ג, יג-טו. ובכ"מ. ד"ה ואהבת תר"ן ע' שפב "ובלשון הפסוק נקרא בחי' זו שמו וכמ"ש ליראה את השם הנכבד והנורא למען שמו הגדול קראו בשמו" ע"ש בארוכה.

דכמו השם אשר יקראו לו: מובא בביאה"ז לצ"צ-א ע' תקמד. ראה גם סה"מ תרל"ח ע' סב, ובמ"מ לשם.

וכמ"ש גבי אדה"ר: ראה מאמרי אדה"ז-פרשיות ע' של ובהנסמן לשם.

ברבות בראשית פרשה י"ז: "שאמר הקב"ה למלאכים על האדם שחכמתו גדולה משלכם שהעביר הקב"ה כל מין ומין לפני המלאכים שיקראו להם שמות ולא ידעו . . העבירן לפני אדם א"ל זה מה שמו אמר זה שור . . לך נאה להקראות אדני . . אני ה' הוא שמי". וראה המשך מים רבים תרל"ו פרק כב.

וזה שמו . . באותיות שם זה: פי' הבעש"ט בתולדות יעקב יוסף פ' שמות. או"ת פ' בראשית. ונתבאר בתו"ח ד"ה וייצר הא' פ"י ואילך.

הנשמה עצמה קודם בואה בגוף אינה נקראת בשם כלל: "דהיינו בהנשמה כמו שהיא למעלה מהבחינה דבראת יצרת ונפחתה ולמעלה גם מהבחינה דטהורה היא . . ואפילו כמו שהיא בהבחינה דטהורה היא, מכיון שגם היא שייכת לגוף זה" — ד"ה באתי לגני (י"א שבט) תש"כ — הנחה.

בפ' בלק ע"פ מי מנה: לקו"ת בלק סז, ג. ראה לקו"ש חכ"א ע' 174 הערה 12.

וכמ"ש ברבות פ' שמות: א, ה.

בד"ה יהודה אתה: תו"א מה, א "נת' טעם השמות בעבודה" בוך 1999.

ידעה ששרש נשמתו באותיות שמו ראובן: ראה לקו"ש ח"י ע' 97. ושם ע' 98 הערה *51.

ראו מה בין בני: ברכות ז, ב.

כי נשגב שמו לבדו: תהלים קמח, יג.

בבחי' ממכ"ע כמו שהנשמה: ראה לעיל ד"ה ונקדשתי פ"ב.

יש כמה שמות לו ית': ראה אוה"ת יתרו ע' תתמא.

כי בי-ה ה' צור עולמים: ישעי' כו, ד.

ביו"ד נברא העוה"ב: מנחות כט, ב (בשינוי לשון). ירושלמי חגיגה ב, א.

ע"פ ובבואה לפני המלך: תו"א צו, א "דתי' שמות הו"ע חד חרוב סוף ותכלית כל העליות ואעפ"כ כ"ז הוא רק בחי' שמות שאין זה אלא מבחי' שמו מדת מלכותו ית' כמאמר יחיד חי העולמים מלך" — הערה מחסיד בבוך 1999.

וע' זח"א . . ד"ס ע"א: "אשר שם שמות, שמות ודאי דהא שמא גרים לכלא" — בוך 1999.

וזהו בורא קדושים . . הנה הם בחי' בריאה יש מאין: נמצא בד"ה בראשית ברא תר"ל, וסה"מ תרל"ד בתחלתו, ובסה"מ תר"ן ע' שכז, ובסה"מ תרנ"ה ע' י. ועוד.

תוכן העניינים

מראי מקומות הערות וציונים על לקוטי תורה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה