מראי מקומות הערות וציונים על לקוטי תורה
אמור
דף לא
ונקדשתי: בשינויים בסה"מ תקס"ג ח"א ע' שנה.
הגהות וקיצורים — באוה"ת ויקרא-ג ע' תתלה.
ראה מאמרי אדה"א ויקרא-ב ע' תרכא.
ראה ד"ה דבר גו' קדושים תהיו, תקס"ב (נדפס במאמרי אדה"ז, תקס"ב־ סוף סהמ"צ להצ"צ) ובהביאורים שם. אוה"ת ויקרא (ע' קח). סהמ"צ להצ"צ מצות קידוש השם, מצות אמירת קדושה.
בד"ה ונקדשתי תשכ"ה (סה"מ מלוקט-ד ע' רמה). נתבארו כמה ענינים מהמאמר והביאור.
ונקדשתי בתוך בנ"י: ויקרא כב, לב.
קדוש יהי' גדל פרע: במדבר ו, ה.
שרפים עומדים ממעל לו: ישעי' ו, ב.
כי עמך מקור חיים: תהלים לו, י.
אני ה' לא שניתי: מלאכי ג, ו.
אתה הוא קודם שנבה"ע: נוסח תפלת השחר (עד שלא). של"ה ג, ב. ובהנסמן במאמרי אדה"ז-פרשיות לע' תקעב.
אני ראשון ואני אחרון: ישעי' מד, ו.
שהחיות המלובש בהראש נעלה יותר הרבה מחיות שבגוף: בלקו"ש חכ"ז ע' 382 מבאר במה שנתבאר בכ"מ אשר בהחיות אין הפרש כמו שהוא במוח או בצפורן שברגל, לפי שהחיות הוא עצמי וכו' ובכמה מקומות ומהם בלקו"ת פ' אמור ד"ה ונקדשתי כתוב שהחיות המלובש בראש נעלה יותר על חיות הגוף וכו'. "החילוק בין שני המקומות הנ"ל הוא שבחיות עצמו ישנו עצם החיות וגילוייו, ובעצם החיות הרי אין שייך לחלק ולומר, שהרגל הוא פחות חי מאשר הראש, משא"כ בגילויי החיות בכחות הנפש הרי כמה כחות לנפש והם תרי"ג במספר, וזה גופא הוכחה שאין זה עצם החיות, ומחולקים לפי האברים שבהם מתלבשים ועיין תניא פרק נא" ע"ש עוד.
גבוה מעל גבוה שומר: קהלת ה, ז.
ולכבודי בראתיו: ישעי' מג, ז.
והארץ הדום רגלי: שם סו, א.
דשית ספירן מקננין ביצירה: ת"ז ת"ו. ראה מאמרי אדה"ז — הקצרים ע' תקנב.
היושבים ונהנין מזיו: ברכות יז, א.
ובמדרש תלים: קג, ד. ראה אגה"ק סי' טו ובליקוט פי' שם.
איהו תפיס בכולהו עלמין: זח"ג רע"מ רכה, א (בשינוי לשון). הובא בתניא שער היוה"א ספ"ז.
ממכ"ע . . עלמא דאתגליא: ע' זח"ג רכה, א ממכ"ע. וע' זח"א יח, א. קנב, א. קנח ריש ע"ב עלמדא"ג, ע"ש. [כ].
ומבשרי אחזה אלו-ה: איוב יט, כו. ראה לקמן ואתחנן ד, א. מאמרי אדה"ז — הקצרים ע' רסד. מצות האמנת אלקות מה, א. ד"ה ה' לי בעוזרי תשי"ז סעי' ד (נדפס בסה"מ מלוקט-ב ע' נח).
קיסטא דחיותא: ע' בפע"ח שער ק"ש שעהמ"ט פ"ג, ושם בש' ר"ה פ"ו קטו, ג — ד' קארעץ — ובע"ח ש' הנסירה פ"א פו, א — ד' ירושלים — ובש' החשמל פ"ב והוא ל' הזח"א פג, א. [כ].
שינה אחת מס' במיתה: ברכות נז, ב.
מברכים בכל בוקר . . המחזיר נשמות: ברכות ס, ב.
בכ"י מתחדש החיות ונעשה ברי' חדשה: כמ"ש חדשים לבקרים גו' (איכה ג, כג). וראה שו"ע אדה"ז מהדו"ק ד, א.
העולם הוא גוף גדול: אבות דר"נ לא, ג. קה"ר א, ט (בשינוי לשון).
החיות המהוה אותן: שמצד עצמן ג"כ אין להם חיות, כמו הגוף הגשמי אף שהן רוחני' הרי הם כמו הגוף כו' וכאן שרואה א"ע חי הרי משיג שיש בו התלבשות החיות ממקור החיים א"ס ב"ה וזהו כו' כ"כ בהכת"י שלפני שתח"י [כ].
ע"פ וידעת היום: לקו"ת ואתחנן ד, א.
אינו מתלבש בתוכן כלל: נזכר באוה"ת בשלח ע' תמד.
ומהוה — שנת"ל: בפ"א. [כ].
כי נשגב שמו לבדו: תהלים קמח, יג.
מי לי בשמים: שם עג, כה.
אבל שמו עצמו הוא: [עצמו] דהיינו אפי' בחי' סוכ"ע [הוא]. [כ].
אין ערוך אליך: תהלים מ, ו.
אלקים חיים ומלך עולם: ירמי' י, י.
מלכותך מלכות כל עולמים: תהלים קמה, יג.
אתה קדוש ושמך קדוש: נוסח תפלת שמו"ע.
בד"ה לכן אמור לבנ"י: תו"א נז, ב ואילך.
בשכמל"ו: פסחים נו, א.
ולכן הד' סטרין . . הם בטלים: ראה ברכות יג, ב.
אין ערוך לך: ברכת יוצר דשבת.
אתה הוא ראשון . . אין לנו מלך: בד"ה "עזרת אבותינו" [ברכת אמת ויציב] הל' כך.
קדוש יהי' גדל פרע: ב' ענינים בשערות נתבאר בארוכה בסה"מ תקס"ה-ב ע' תתלו ואילך. דרך מצותיך קד, ב. נזכר באוה"ת נ"ך-ב ע' תשסד.
ועתיק יומין יתיב: דניאל ז, ט.
המתנשא מימות עולם: ברכת יוצר. וע' מ"א א, ה "מתנשא". וע' מיכה רס"י ה' מימי עולם. [כ].
ששת ימים עשה ה': שמות כ, יא.
שרומז למדות עליונות . . יום ראשון נמשך חסד . . אור ומים כו': זח"א רמז, א. זח"ג רחצ, ב. ועוד. ראה ג"כ שו"ת הרשב"א ח"א סי' תכג.
אור ומים כו': וכנזכר בלקו"א ח"ב כ"ה בכת"י. [כ].
המעתיק הרים: איוב ט, ה.
ע"פ ביום השמיני עצרת: לקו"ת שמע"צ פג, ב.
דף לב
עילה — ומבואר למעלה: פ"ב. [כ].
שער באשה ערוה: ברכות כד, א.
הוזהרו הלוים: במדבר ח, ז.
סד"ה ויקח קרח: לקמן קרח נד, ד.
ובד"ה כי תצא: לקמן כי תצא לז, ב.
ובד"ה שרי אשתך: תו"א יג, ב.
בשם התיקונים: ע' ת"ע קכד, א. וע' ריש תי"ג. ושם תי"ח לב, ב. והעיקר קמד, א-ב. [כ].
שערך כעדר . . מהר גלעד: שה"ש ד, א.
עד הגל הזה: בראשית לא, נב.
צדיקים נדמה להם כהר: סוכה נב, א. זח"א קצ, ב.
ועמך כולם צדיקים: ישעי' ס, כא.
בד"ה והבדילה הפרוכת: תו"א יב, ג.
כי יפליא להזיר: במדבר ו, ב.
נזיר עולה למקום גבוה: ראה לקו"ש חי"ח ע' 74.
שבעולם הבריאה . . בחי' חב"ד: ת"ז ת"ו.
הנשמות — וכנז"ל: פ"ג. [כ].
ולית מחשבה תפיסא בי': ת"ז בהקדמה.
וארא את אד': ישעי' ו, א.
ופי' שם אד' הוא מדת מל' ית': ראה שו"ע או"ח ס"ה. ראה תניא ח"ב פ"ז. ובארוכה באוה"ת שבת שובה ע' א'תפג.
הראהו קשר של תפילין: ברכות ז, א. מנחות לה, ב. זח"ב רל, א. רש"י שמות לג, כג.
אתה גבור לעולם: נוסח תפלת שמו"ע. וראה ברכות לג, א.
אנת אשתמודע אדון על כולא: ת"ז בהקדמה.
(וע' במק"מ . . אדנ"י): (וז"ש אלי' אנת אשתמודע אדון על כולא ונזכר ג"כ עלת על כולא, כי מבחי' ממכ"ע שייך ענין השתלשלות עו"ע משא"כ מבחי' סוכ"ע וזהו"ע עלת העלות וסבת הסבות שהם בבחי' ממכ"ע וסוכ"ע כמ"ש במ"א ועז"א שרפים כו', כ"ה בהכת"י שתח"י, ועד תי' בחי' ממכ"ע [שבשורה שהוא] מוקפים שם, ומ"ש כאן וע' במק"מ לי'[תא] בהכת"י [כ]. מובא בד"ה בריח התיכון תער"ב (נדפס בסה"מ מלוקט ח"ב ע' קעט).
וע"ז אמר שרפים . . תשוקתם: צ"ל האיך השרפים עומדים ממעל לו הוא שם אד' שנאמר תחלה, כן הקשה הבעש"ט ז"ל, ותי' לפי שמח' ורצונם בהשגתם הוא בבחי' קדוש ומובדל שזהו למעלה משם אד' לכן ה"ה כאלו עומדים שם, ומזה יתבונן האדם להיות זהיר במח' ורצונותיו כו' (מים רבים תרל"ו פקי"ג. עיי"ש).
בד"ה שחורה אני ונאוה: לקו"ת שה"ש ד, ג ואילך.
והנה האדם: בהכת"י שלפננו כאן מתחלת הפ' [סעיף] ה', ומדוייק יותר. [כ].
האדם עולם קטן: נסמן לקמן במדבר ה, א.
נעשה אדם: בראשית א, כו.
לאסתכלא ביקרא דמלכא: ראה זח"א לח, א-ב. קצט, א. זח"ב רמז, ב.
גחלים עוממות: פסחים כז, א. עה, ב. [כ].
נכספה וגם כלתה נפשי: תהלים פד, ג.
ולעבדו בכל לבבכם: דברים יא, יג.
עבודה שבלב זו תפלה: תענית ב, א.
בד"ה ה' לי בעוזרי: לקו"ת שמע"צ פח, ד.
בד"ה צאינה וראינה: לקו"ת שה"ש כא, ב ואילך. "בפי' שאו ידיכם קדש וברכו את ה' היינו בז"א שנק' קדוש בוא"ו יאיר בו מבחי' ע"ק המאיר בבינה והוא הנק' קדש" — אוה"ת ויקרא-ג ע' תתלו.
שאו ידיכם קדש וברכו: תהלים קלד, ב.
סעי' ז: ראה ד"ה ונקדשתי תשמ"ז.
(ועמ"ש . . אש כו'): "[המוסגר לי' בכת"י ובמקומו] ושתהי' נפשם כמו שהוא, ותהי' עכ"פ מקושרת ומדובקת ביוצרה והיינו ע"י שידבק חב"ד שלהם בחב"ד המתגלה מא"ס ב"ה [שורה המתחלת] ובאדם כו' כ"ה בהכת"י שם". [כ].
ע"פ אז ישיר משה: תו"א סב, ב.
ברוך אתה . . מן העולם ועד העולם: ראה דברי הימים-א כט, י. תהלים קו, מח.
וראו כל בשר: ישעי' מ, ה.
אתה הוא ה' לבדך: נחמי' ט, ו.
הפך ים ליבשה: תהלים סו, ו.
בכל נפשך אפי' נוטל את נפשך: ברכות סא, ב.
מצות בכל נפשך אפי' . . ממנין המצות: סנהדרין עד, א. סה"מ מ"ע ט.
(שורה מצות): מן תי' וע' ברע"מ לי' בהכת"י עד פ"ז. [כ].
שלהיות יחוד או"א . . במס"נ: ראה פע"ח שער הק"ש פי"ב. להלן לג, ד: מ"ש בע"ח. וש"נ.
בבחי' ו' ואח"כ: [ו'] מת"ת דאימא נעשה כתר לז"א ואח"כ כו' כצ"ל. [כ].
ברכו ה' מלאכיו גו' כל צבאיו: תהלים קג, כ-כא.
ואף שהתורה: בכת"י שלפננו משונה מכאן עד סוף הפ'. [כ].
התורה קדמה אלפים שנה לעולם: ב"ר ח, ב.
דף לג
אאלפך חכמה אאלפך בינה: ראה איוב לג, לג. שבת קד, א.
כולם בחכ' עשית: תהלים קד, כד.
ותורת חסד: משלי לא, כו.
ואדם אין לעבוד: בראשית ב, ה.
וכמארז"ל ע"פ ועשיתם אתם: ויקרא כו, ג. זח"ג קיג, א. וראה ויק"ר לה, ו. [לעיל פקודי ח, ד].
כמראה אדם: יחזקאל א, כו.
ע"פ צאינה וראינה: לקו"ת שה"ש כה, ג.
בד"ה לסוסתי: לקו"ת שה"ש יא, ד.
בד"ה בשעה שהקדימו: לקו"ת במדבר יב, ג.
מלכות פה תושבע"פ קרינן לה: ת"ז בהקדמה.
מתניתין מלכתא: ביצה כח, ב.
ואשים דברי בפיך: ישעי' נא, טז.
להחיות רוח שפלים: שם נז, טו.
רוח שפלים ולב נדכאים: חסר כאן. בהכת"י שתח"י יש ז' שורות נוספות [כ].
ודברת בם . . וקשרתם: דברים ו, ז-ח.
שהדבור הוא לשון הנהגה: ראה במפרשים לתהלים מז, ד.
כל המצות הוקשו לתפילין: קידושין לה, א. במצות תפילין אמרו רז"ל (קידושין לה, א) "הוקשה כל התורה כולה לתפילין" (שהכוונה הוא למצות התורה, עיי"ש), ועד שילפינן מהיקש זה הלכות ודינים בכמה וכמה מצות (ואף שגם בעוד מצות מצינו עד"ז וכמו במצות ציצית שאמרו רז"ל (מנחות מג, ב) שקולה היא כנגד כל המצות כולן, וכן בצדקה, שבת וכו' — הרי אינו דומה שקולה להוקשה. ואינו דומה כשכנ"ל, מההיקש למדין הלכה למעשה כבמצות תפילין) — לקו"ש ח"ו ע' 272. ראה אוה"ת ואתחנן ע' רס. רסב.
קק"ק ה' צבאות: ישעי' ו, ג.
בכל — ומ"ש במ"א: אולי הכוונה לסה"מ תקס"ג ע' שיג ואילך. אוה"ת בשלח ע' תז ואילך.
רחבה מצותך מאד: תהלים קיט, צו.
באגה"ק ד"ה נודע דאתעדל"ת: סי' יז.
סעי' ט: סעי' זה נתבאר בד"ה ונקדשתי תשכ"ה דלעיל.
אני ה' מקדשכם: שמות לא, יג.
בהבראם: בראשית ב, ד.
בה' בראם: מנחות כט, ב.
שהיו"ד מורה על הצמצום: ראה אגה"ת פ"ד ובליקוט פי' שם.
תומ"צ: בהכת"י שלפננו אי' בזה"ל עמ"ש ע"פ והייתם לי סגולה. [כ].
בד"ה ביום השמיני עצרת: לקו"ת שמע"צ פג, ב ואילך.
ב"ה — שרפים: כנ"ל פ"ו. [כ].
או — להבעירה: בהכת"י להעבירה. [כ].
וכלים מכלים שונים: אסתר א, ז.
בחי' — שבשמים: ע' לעיל ד"ה ביאור ולא תשבית פ"ג. [כ].
עונותיכם היו מבדילים: ישעי' נט, ב.
ולא תחללו: ראה לעיל ויקרא ד, ד.
בד"ה במדבר סיני: לקו"ת במדבר א, ב.
לבאר הדברים: בסה"מ תקס"ג ע' שעד הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי. שם ע' שסו הנחת הר"מ בן כ"ק אדה"ז. ביאור באוה"ת ויקרא-ג ע' תתכט. ושם ע' תתלד קיצור מהביאור.
ברע"מ פ' אמור דצ"ג ע"א: נעתק גם באוה"ת נ"ך-ב ע' תתקס.
ופי' בפע"ח: מובא גם לעיל כג, ד. נעתק גם באוה"ת נ"ך-ב ע' תתקס.
ברע"מ: זח"ג צו, א. ובמאמרי אדהאמ"צ ויקרא-ב ע' תרכא.
מ"ש בע"ח שלצורך יחוד או"א: בדרך מצותיך מצות קדוש השם נסמן לפע"ח ש' נפ"א פ"ד ה"ו. וראה ג"כ ע"ח שט"ל דרוש י, יא. לקו"ת נשא כב, א. תו"א מקץ לה, ד. לקו"ת אמור לב, ד ובכ"מ. — הערת כ"ק אדמו"ר בסה"מ תש"ג ע' 168. בסה"מ תקס"ג ובמאמרי אדהאמ"צ ויקרא-ב ע' תרכא: בכאריז"ל.
ולצורך יחוד זו"נ סגי בהעלאת מ"ן ע"י התומ"צ: ואין הכוונה בחי' יחוד זו"נ לבד אלא גם למעלה מזה רק שאינו בחי' אור חדש כ"א מה שכבר נמשך כו' — סה"מ תרס"ו ע' תקלב.
אפי' מי שתורתו אומנתו מפסיק לק"ש: שבת יא, א. ולהעיר מירוש' ברכות א, ה.
גדול הקורא ק"ש בעונתה: ברכות י, ב.
שבלק"ת פ' בראשית: בטעה"מ ד"ה סוד מציאות, פיסקא נ"ל כי הנה. ראה לקמן פ' שלח מו, א.
ולא תחללו: ראה לעיל ויקרא ד, ד.
גם תורה אין לו: ראה יבמות קט, ב.
יחוד או"א המשכת אור חדש: ראה אוה"ת בראשית-ד דף תשכ"ז, ב. דברים-ה ע' ב'עב. בסה"מ תרנ"ז ע' קעח מציין "ע"ח שער הזיווגים פ"א וב', ושער מוחין דצלם פ"ב ושער דרושי מ"ן ומ"ד דרוש ז" ע"ש.
נזכר בד"ה והי' אור הלבנה תרנ"ד ע' קכה.
בלקו"ת פ' וירא: נעתק באוה"ת ויקרא-ג ע' תתכט.
ועוי"ל הטעם . . או"א שהלבישו: מובא באוה"ת ויקרא-ג, ע' תשסא. ואתחנן ע' תז.
ועמ"ש . . גבי פסח: סידור ד"ה עבדים היינו. אוה"ת שמיני ע' כט.
סד"ה שימני כחותם: אולי הכוונה ללקו"ת שה"ש מז, א.
בד"ה מה יפו פעמיך: לקו"ת שה"ש מג, ב ואילך.
בד"ה פתח אליהו: תו"א יד, ב.
והחכמה מאין תמצא: איוב כח, יב.
סד"ה כי קרוב אליך הדבר: לקו"ת נצבים מו, ג.
יחידה שבנפש: ראה ב"ר יד, א.
בביאור ע"פ שימני כחותם: סידור ריז, ב ואילך. לקו"ת שה"ש מו, ב.
ל"ב שמות אלקים שבמעשה בראשית: ראה זח"ג פא, ב. לקמן פ' תצא לט, ג. שה"ש לא, ד. לב, ד. מאמרי אדה"א ויקרא-ב ע' תרכו ובכ"מ.