אור ברסלב
מראות הצובאות פרק יא - פרקי חיזוק › י - מי שאין לו בושה, מעיד על גלגולו הקודם ומהיכן שרש נשמתו

מראות הצובאות

פרק יא - פרקי חיזוק · י - מי שאין לו בושה, מעיד על גלגולו הקודם ומהיכן שרש נשמתו

ט - צניעות סימן לבושה, ובושה סימן לזרע ישראל

וְדַע אָחִי, כִּי מִי שֶׁאֵין לוֹ בּוּשָׁה, סִימָן שֶׁבַּגִּלְגּוּל הַקָּדוּם נִתְגַּלְגֵּל בִּבְהֵמָה אוֹ חַיָּה. וּכְדֵי שֶׁיִּתְבָּרֵר לְךָ זֶה הָעִנְיָן, אַעְתִּיק לְךָ מֵהַסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ "עֵמֶק הַמֶּלֶךְ" (דף כ) שַׁעַר עוהת"ו וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וּמוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ הָאֲרִ"י זלה"ה בּוּצִינָא קַדִּישָׁא מָסַר סִימָן לְתַלְמִידָיו שֶׁיַּכִּירוּ נְפָשׁוֹת אֵלּוּ, וְאוֹמֵר: כְּשֶׁתִּרְאוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁהֵם עַזֵּי פָנִים וְאֵין לָהֶם בּוּשָׁה מִבְּנֵי אָדָם, תֵּדְעוּ נֶאֱמָנָה וּבְבֵרוּר, שֶׁקֹּדֶם זֶה הַפַּעַם הָיוּ בְּגִלְגּוּל בְּהֵמָה אוֹ חַיָּה אוֹ עוֹף טָמֵא. כְּמוֹ שֶׁלָּהֶם אֵין בּוּשָׁה, גַּם לָהֶם אֵין בּוּשָׁה וְהֵם הוֹלְכִים אַחַר לִמּוּדָם הָרִאשׁוֹן.

וְאִם תִּשְׁאַל אָחִי: הֲלֹא אָנוּ רוֹאִים כִּי הַרְבֵּה מְאֹד מֵאַנְשֵׁי דּוֹרֵנוּ נֶאֱחָזִים בְּפַח זֶה, הַאִם נֹאמַר כִּי כֻּלָּם הָיוּ מְגֻלְגָּלִים בִּבְהֵמוֹת וְחַיּוֹת?

אֲבָל בֶּאֱמֶת זֶה לֹא יִפָּלֵא בְּעֵינֶיךָ, בְּאִם תִּרְאֶה מַה שֶּׁכָּתַב הָרַב הַקָּדוֹשׁ הָאֲזוּלַאי בְּסִפְרוֹ הַקָּדוֹשׁ "חֶסֶד לְאַבְרָהָם" (עיין משפט מעיין חמישי), וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וְדַע , כִּי כָּל דּוֹר זֶה אוֹ רֻבָּם הָיוּ מְגֻלְגָּלִים תְּחִלָּה בִּבְהֵמוֹת וְחַיּוֹת, וְלָכֵן הֵם עַזֵּי פָּנִים וּבִלְתִּי שְׁלֵמִים, אִם לֹא הַשְּׂרִידִים אֲשֶׁר ה' קוֹרֵא, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.

וְאִם הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה כָּתַב זֹאת בְּיָמָיו, שֶׁהָיָה קָרוֹב לִזְמַן הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ, וְכָל שֶׁכֵּן עַכְשָׁיו בְּעִקְּבְתָא דִמְשִׁיחָא, כִּי עַכְשָׁיו סוֹף כָּל הַגִּלְגּוּלִים. וְלָכֵן צָרִיךְ לְהִתְנַהֵג בְּבוּשָׁה וּצְנִיעוּת בְּכָל הָעִנְיָנִים, וְזֶה עִקַּר תִּקּוּן וְצֵרוּף זֶה הַדּוֹר.

וְעוֹד תֵּדַע בְּנִי: הַנִּזְהָר בִּצְנִיעוּת מַמְשִׁיךְ עָלָיו יִרְאָה וּקְדֻשָּׁה, וּלְבַד מִזֶּה הִיא סְגֻלָּה נִפְלָאָה לִשְׁמִירַת הַבְּרִית, וְהוּא בָּחוּן וּמְנֻסֶּה. וְאוֹתָם הַמִּתְנַהֲגִים בְּעַזּוּת וּבִפְרִיצוּת, סִימָן שֶׁנִּשְׁמוֹתֵיהֶם מֵעֶרֶב רַב, הֲגַם כִּי אֲבוֹתֵיהֶם צַדִּיקִים וְיִרְאֵי שָׁמַיִם, כִּי אֵין תָּלוּי זֶה בָּזֶה כְּלָל, כַּמּוּבָא בַּסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ "קַב הַיָּשָׁר" בְּפֶרֶג ג' לְעִנְיַן שְׁמִירַת הַפֶּה, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וְאִם הוּא רָגִיל בִּקְלָלוֹת אוֹ בְּדִבְרֵי רִיבוֹת, אָז תֵּדַע שֶׁנִּשְׁמָתוֹ הוּא מִסִּטְרָא אָחֳרָא, מִשֹּׁרֶשׁ נָחָשׁ וְצִפְעוֹן, וְאֵינוֹ מִגֶּזַע קָדוֹשׁ, כִּי אִם מֵעֶרֶב רַב. וְאַף שֶׁיֵּשׁ לוֹ אָב וָאֵם צְנוּעִים וַחֲסִידִים, מִכָּל מָקוֹם גִּלְגּוּל נִשְׁמָתוֹ מֵעֶרֶב רַב, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. תִּרְאֶה מִדְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁאֵין הַדָּבָר תָּלוּי בַּאֲבוֹתָיו, רַק כְּפִי עֵרֶךְ מְקוֹר מַחֲצֶבֶת נַפְשׁוֹ אִם הוּא מִצַּד הַקְּדֻשָּׁה.

כִּי זֶה סִימַן זֶרַע עַם הַקֹּדֶשׁ יִשְׂרָאֵל: לְפִי מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ בּוּשָׁה מֵה' וּבוּשָׁה מִבְּנֵי אָדָם, הוּא סִימָן שֶׁמְּקוֹר מַחֲצַבְתּוֹ מִזֶּרַע עַם הַקֹּדֶשׁ יִשְׂרָאֵל; וְאִם לָאו, יֵדַע שֶׁלֹּא עָמְדוּ רַגְלֵי אֲבוֹתָיו עַל הַר סִינַי, הֲגַם שֶׁאֲבוֹתָיו הָיוּ קְדוֹשִׁים, אֲבָל 'אֲבוֹתָיו' נִקְרָא גִּלְגּוּל הַקָּדוּם שֶׁהוּא כַּוָּנָה עַל שֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ, כַּאֲשֶׁר מוּבָא בְּשֵׁם הָאֲרִ"י זַ"ל, וְהוּא סִימָן שֶׁשֹּׁרֶשׁ נַפְשׁוֹ הוּא מֵעֶרֶב רַב סְדוֹם וַעֲמוֹרָה וְדֻגְמָתָן.

וְהַפּוֹגְמִים בְּמִדַּת הַבּוּשָׁה, עֲלֵיהֶם אָמַר הַקְּרָא (בירמיה ג): "וּמֵצַח אִשָּׁה זוֹנָה הָיָה לָךְ מֵאַנְתְּ הִכָּלֵם". כִּי כָּל מַה שֶּׁיּוֹתֵר הַחֲצִיפוּת הוּא קָרוֹב לִבְחִינַת זוֹנָה הָאֲרוּרָה, רַחֲמָנָא לִצְלַן. עַל זֶה הַזְּמַן נֶאֱמַר, בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, דִּבְרֵי הַנָּבִיא יִרְמְיָה (פרק ו): "עַל מִי אֲדַבְּרָה וְאָעִידָה וְיִשְׁמָעוּ, הִנֵּה עֲרֵלָה אָזְנָם וְלֹא יוּכְלוּ לְהַקְשִׁיב, הִנֵּה דְּבַר ה' הָיָה לָהֶם לְחֶרְפָּה לֹא יַחְפְּצוּ בוֹ". בְּוַדַּאי אָמַר הַנָּבִיא זֹאת עַל מִקְצָת פּוֹרְקֵי עֹל תּוֹרָה וּמִצְווֹת שֶׁבְּיָמָיו, שֶׁהֲרֵי מִן הָעוֹלָם וּמִן קַדְמַת דְּנָא נִכְתְּרוּ יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים וְנִתְפָּאֲרוּ וְנִתְרוֹמְמוּ בְּשֶׁבַח הַצְּנִיעוּת וְהַקְּדֻשָּׁה יוֹתֵר מִכָּל אֻמִּין דְּעָלְמָא.

וּבְאֵלּוּ הַשָּׁלֹשׁ מִדּוֹת נִכְתְּרוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁהֵמָּה בַּיְשָׁנִים, רַחֲמָנִים גּוֹמְלֵי חֲסָדִים, וְהַבּוּשָׁה הוּא הַצְּנִיעוּת, כְּמַאֲמַר רַזַ"ל (נדרים דף כ): תַּנְיָא "וּבַעֲבוּר תִּהְיֶה יִרְאָתוֹ עַל פְּנֵיכֶם" - זוֹ בּוּשָׁה. "לְבִלְתִּי תֶחֱטָאוּ" - מְלַמֵּד שֶׁהַבּוּשָׁה מְבִיאָה לִידֵי יִרְאַת חֵטְא. מִכָּאן אָמְרוּ: סִימָן יָפֶה לָאָדָם שֶׁהוּא בַּיְשָׁן. אֲחֵרִים אוֹמְרִים: כָּל הַמִּתְבַּיֵּשׁ, לֹא בִּמְהֵרָה הוּא חוֹטֵא; וּמִי שֶׁאֵין לוֹ בֹּשֶׁת פָּנִים, בְּיָדוּעַ שֶׁלֹּא עָמְדוּ אֲבוֹתָיו עַל הַר סִינַי, כִּי מִי שֶׁאֵין לוֹ בּוּשָׁה נִמְשָׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ וְלִכְלָבִים עַזֵּי נֶפֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי יא): "וְאֶת צְנוּעִים חָכְמָה". הֲרֵי כִּי אֵין חָכְמָה רַק בַּצְּנוּעִים, מַה שֶּׁאֵין כֵּן לְהִפּוּךְ, חַס וְשָׁלוֹם, אָז נִטָּל מֵהֶם כָּל דַּעַת וְחָכְמָה, רַחֲמָנָא לִצְלַן.

תוכן העניינים

מראות הצובאות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה