אור ברסלב
מראות הצובאות פרק יא - פרקי חיזוק › ד - בכל לבבך ובכל נפשך

מראות הצובאות

פרק יא - פרקי חיזוק · ד - בכל לבבך ובכל נפשך

ב - מעשה שהיה

דְּבוֹרָה, נַעֲרָה מִבַּיִת מָסָרְתִּי, קִבְּלָה חִנּוּכָהּ בְּבֵית סֵפֶר מְעֹרָב, וּבְכָךְ הִנְחֲתָה אֶת קַוֵּי חַיֶּיהָ לְלֹא נְקִיפוֹת מַצְפּוּן. פָּשׁוּט לֹא שָׁמְעָה הַנְחָיָה חִיּוּבִית אַחֶרֶת, וְכָךְ חָלְפוּ וְעָבְרוּ לָהֶם שָׁנִים.

"שָׁלוֹם, דְּבוֹרָה," פּוֹגֶשֶׁת אוֹתָהּ חֲבֶרְתָּהּ פְּנִינָה. וּמִנּוֹשֵׂא לְנוֹשֵׂא אוֹמֶרֶת דְּבוֹרָה: "אִם תִּשְׁמְעִי עַל בָּחוּר טוֹב מַתְאִים לִי, אֶשְׂמַח מְאֹד לִשְׁמֹעַ".

"כֵּן" - עַל אֲתַר עוֹנָה לָהּ פְּנִינָה - "מַכִּירָה אֲנִי בָּחוּר טוֹב בִּשְׁבִילֵךְ, בָּחוּר יוֹצֵא מִן הַכְּלָל, אֶלָּא שֶׁהוּא בָּחוּר דָּתִי, וּמִצַּד זֶה אֵינֶנִּי יוֹדַעַת אִם זֶה כָּל כָּךְ מַתְאִים לָךְ".

דְּבוֹרָה שֶׁאָמְנָם הָיְתָה הוֹלֶכֶת לְלֹא צְנִיעוּת, אָמְרָה לַחֲבֶרְתָּהּ: "זֶה לֹא נִרְאֶה לִי בְּעָיָה, נִסְתַּדֵּר, אֶפְשָׁר לְהַצִּיעַ!".

בֵּין דָּוִד - הַבָּחוּר - נִקְבְּעָה פְּגִישָׁה. הַטְּבָעִים, הַדֵּעוֹת, הַגֹּבַהּ, הַגִּיל, הַכֹּל מַתְאִים מַמָּשׁ לְהַפְלִיא.

"אֲבָל," אוֹמֵר דָּוִד, "לִלְבוּשׁ כָּזֶה לֹא אַסְכִּים!".

"בְּשׁוּם אֹפֶן?" שׁוֹאֶלֶת דְּבוֹרָה.

"כֵּן," עוֹנֶה דָּוִד, "הַדָּבָר עֶקְרוֹנִי אֶצְלִי".

"טוֹב," עוֹנָה דְּבוֹרָה, "אֶחְשֹׁב"... וְכָךְ נִסְתַּיְּמָה הַפְּגִישָׁה.

דְּבוֹרָה, שֶׁכָּךְ חֻנְּכָה שָׁנִים רַבּוֹת, קָשֶׁה הָיָה לָהּ מְאֹד לְשַׁנּוֹת אֶת דַּרְכָּהּ מִסִּבּוֹת רַבּוֹת: יְצָרִים, אָפְנָה, בּוּשָׁה, וְעוֹד וָעוֹד...

עָבְרוּ יָמִים וְעוֹד יָמִים, וּדְבוֹרָה לֹא מַפְסִיקָה מִלְּהַרְהֵר. מִצַּד אֶחָד חֲבָל לְהַפְסִיד שִׁדּוּךְ כָּל כָּךְ מַתְאִים, אֲבָל... תּוֹךְ כְּדֵי שֶׁהִיא מְהַלֶּכֶת וּמְהַרְהֶרֶת, עוֹבֶרֶת דְּבוֹרָה עַל פֶּתַח בֵּית כְּנֶסֶת שֶׁבִּסְבִיבָתָהּ, מָלֵא אֲנָשִׁים, וּמָלֵא נָשִׁים הַיּוֹשְׁבוֹת בָּעֲזָרָה וְשׁוֹמְעִים דְּרָשָׁתוֹ שֶׁל הָרַב. נִמְשְׁכוּ רַגְלֶיהָ וְלִבָּהּ לִשְׁמֹעַ גַּם כֵּן אֶת דְּרָשַׁת הָרַב.

פָּתַח הָרַב בְּפָּסוּק "וְאָהַבְתָּ אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ" וְכוּ'. הִסְבִּיר הָרַב, מַה פֵּרוּשׁ "בְּכָל לְבָבְךָ" - בְּכָל יְצָרֶיךָ וּבְכָל רְצוֹנוֹתֶיךָ. וּבֵאֵר עַל פִּי "חוֹבוֹת הַלְּבָבוֹת", שֶׁאַהֲבַת ה' דּוֹרֶשֶׁת לִמְסֹר אֶת כָּל הָרְצוֹנוֹת, וְהֵחֵל לְדַבֵּר בְּהִתְלַהֲבוּת: "מַה לֹּא עוֹשֶׂה אָדָם עֲבוּר בְּנוֹ שֶׁהוּא אוֹהֲבוֹ כְּנַפְשׁוֹ; מוֹסֵר אֶת כֹּחוֹ, מָמוֹנוֹ, גּוּפוֹ - הַכֹּל!"

וְאָז זָעַק הָרַב בְּקוֹל גָּדוֹל: "רַבּוֹתַי! נִבְחַן אֶת עַצְמֵנוּ! אָנוּ אוֹמְרִים בְּפִינוּ וְאָהַבְתָּ אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ - הַאִם מוֹסְרִים אָנוּ לוֹ וּלְמַעֲנוֹ אֶת רְצוֹנוֹתֵינוּ, הַאִם מְבַטְּלִים אָנוּ חִשְׁקֵנוּ וּרְצוֹנֵנוּ עֲבוּר רְצוֹנוֹ? וְאִם לֹא - אַיֵּה הִיא הָאַהֲבָה שֶׁמְּחֻיָּבִים אָנוּ לְבוֹרְאֵנוּ אֲשֶׁר אָנוּ אוֹמְרִים אֶת צִוּוּיוֹ כַּמָּה פְּעָמִים בְּכָל יוֹם? וַאֲפִלּוּ עַד כְּדֵי מְסִירַת נַפְשֵׁנוּ עַל קְדֻשַּׁת שְׁמוֹ מְחֻיָּבִים אָנוּ, כָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁהַמְדֻבָּר רַק בִּמְסִירַת הָרְצוֹנוֹת וְהַתַּאֲווֹת. אִם יֵשׁ אַהֲבָה בֶּאֱמֶת, אֲזַי אַהֲבָה מְקַלְקֶלֶת אֶת הַשּׁוּרָה, וּמַה יָּכוֹל לַעֲמֹד בִּפְנֵי הָאַהֲבָה הָאֲמִתִּית: מַה יַּגִּידוּ?! מַה יַּחְשְׁבוּ עָלַי?! וּמִמִּי - מֵאֵלֶּה שֶׁבֵּין כֹּה אֵין לִי מֵהֶם כְּלוּם וְאֵין יְכוֹלִים לַעֲזֹר כְּשֶׁאֶצְטָרֵךְ לָהֶם - לָהֶם אֶעֱשֶׂה חֶשְׁבּוֹן? וְלַבּוֹרֵא שֶׁאֲנִי צָרִיךְ לוֹ וְזָקוּק לוֹ וְהוּא הַמִּתְחַסֵּד עִמִּי בֶּאֱמֶת בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה - אֵלָיו לֹא אֶעֱשֶׂה חֶשְׁבּוֹן מַה הוּא יַגִּיד עָלַי, מַה הוּא יַחֲשֹׁב עָלַי?! אֵיזֶה כְּפוּי טוֹבָה הִנְנִי..."

הַדְּבָרִים כַּמּוּבָן נָגְעוּ לְלִבָּהּ שֶׁל דְּבוֹרָה, וְהֶחְלִיטָה: הָאַהֲבָה מְקַלְקֶלֶת אֶת הַשּׁוּרָה, וְאִם לֹא הִצְלִיחָה הָאַהֲבָה וְהָרָצוֹן לִגְמַר הַשִּׁדּוּךְ לְקַלְקֵל אֶת הַשּׁוּרָה, הֲרֵי שֶׁהִצְלִיחָה אַהֲבַת ה' לְקַלְקֵל אֶצְלָהּ אֶת הַשּׁוּרָה וּלְבַטֵּל רְצוֹנָהּ מִפְּנֵי רְצוֹן אָבִיהָ שֶׁבַּשָּׁמַיִם...

תוכן העניינים

מראות הצובאות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה