אור ברסלב
מראות הצובאות פרק י - ערכה וחובתה של הצניעות › מ - על ידי נשים צדקניות תבוא הגאלה במהרה בימינו אמן

מראות הצובאות

פרק י - ערכה וחובתה של הצניעות · מ - על ידי נשים צדקניות תבוא הגאלה במהרה בימינו אמן

לט - מוסר חזוק לצניעות

אִיתָא בְּיַלְקוּט יִרְמְיָה (סימן ב) עַל פָּסוּק (הושע י): "גֶּפֶן בּוֹקֵק יִשְׂרָאֵל": זֶה הָיָה תְּחִלַּת הַסֵּפֶר, וְלָמָּה נִכְתַּב כָּאן? - שֶׁאֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר בַּתּוֹרָה. וְצָרִיךְ הֶסְבֵּר, מֵאַחַר שֶׁהוּא רֹאשׁ הַסֵּפֶר, מַאי טַעֲמָא נִכְתַּב בֶּאֱמֶת כָּאן? עַל כָּרְחֲךָ שֶׁיֵּשׁ דְּבָרִים בְּגוֹ, וְנִרְאָה לַעֲנִיּוּת דַּעְתִּי אֶפְשָׁר לְיַשֵּׁב, דְּהִנֵּה הוֹשֵׁעַ אָמַר: "גַּם כִּי יִתְּנוּ בַּגּוֹיִם עַתָּה אֲקַבְּצֵם", בִּזְכוּת הַתּוֹרָה יִהְיֶה הַגְּאֻלָּה, וְלִכְאוֹרָה קָשֶׁה, הֲרֵי דָּוִד אָמַר: "זָכַר חַסְדּוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ לְבֵית יִשְׂרָאֵל". וְאָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ: לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא לְבֵית יִשְׂרָאֵל - אֵין הַדּוֹרוֹת נִגְאָלִין אֶלָּא בִּזְכוּת נָשִׁים צִדְקָנִיּוֹת, וְאֵיךְ אָמַר הוֹשֵׁעַ בִּזְכוּת תּוֹרָה? וּבֶאֱמֶת אֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים, וּשְׁנֵיהֶם לְדָבָר אֶחָד נִתְכַּוְּנוּ: שֶׁכָּל זְמַן שֶׁיֵּשׁ דּוֹר כָּזֶה "וַיִּנְאַץ ה' מִכַּעַס בְּנוֹתָיו וְגָבְהוּ בְּנוֹת צִיּוֹן", וּמוֹצֵא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה, שֶׁהֵמָּה פָּרוֹת הַבָּשָׁן, הָאוֹמְרוֹת לַאֲדוֹנֵיהֶם: הָבִיאָה וְנִשְׁתֶּה, וְלֹא דַּי שֶׁאֵין עוֹזַרְתּוֹ לַתּוֹרָה וְלֹא טוֹרַחַת לְגַדֵּל בָּנֶיהָ לְתוֹרָה וְיִרְאָה, אֶלָּא גַּם הִטַּתּוּ בְּרֹב לִקְחָהּ לִפְרֹשׁ מִן הַתּוֹרָה וְקִיּוּם מִצְווֹתֶיהָ, עַל יְדֵי שֶׁגּוֹרֶמֶת לוֹ טְרָדוֹת שׁוֹנוֹת וּפִזּוּר הַנֶּפֶשׁ, כִּי תַּחַת אֲשֶׁר הָיָה לוֹ לְפַזֵּר מָמוֹן, לְגַדֵּל בָּנָיו לְתוֹרָה, אוֹ לְהַחֲזִיק לוֹמְדֵי תּוֹרָה, וּמְסִיתָתוֹ לֵילֵךְ אַחַר תַּעֲנוּגֵי עוֹלָם הַזֶּה, וִיפַזֵּר מָמוֹן זֶה לְצָרְכֵי הַבַּיִת בְּעִנְיְנֵי בְּגָדִים וְתַכְשִׁיטִין, טַבָּעוֹת וְנִזְמֵי הָאַף, מַחֲלָצוֹת וְכַיּוֹצֵא בָזֶה, וְעַל כֵּן תָּפוּג תּוֹרָה, שֶׁתּוֹרָה בְּעַצְמָהּ יָרְדָה לְסוֹף דַּעְתּוֹ שֶׁל אָדָם, וְהֵבִינָה שֶׁהוּא רַק חֲצִי גוּף, וְצָרִיךְ לְעֵזֶר, זוֹ הָאִשָּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר:

"אֶעֱשֶׂה לוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ". זָכָה - נַעֲשָׂה לוֹ עֵזֶר, וְאִם הִיא אֵינָהּ עוֹזַרְתּוֹ וְגַם כְּנֶגְדּוֹ הִיא, לְבַטְּלוֹ וּלְמָנְעוֹ מִזֶּה, אֲזַי בְּוַדַּאי תּוֹרָה מֻנַּחַת בְּקֶרֶן זָוִית. מַה שֶּׁאֵין כֵּן כְּשֶׁיֵּשׁ נָשִׁים צִדְקָנִיּוֹת בַּדּוֹר, וְלִמּוּד הַתּוֹרָה וְיִרְאַת שָׁמַיִם יְקָרָה אֶצְלָם, וְכָל תְּפִלּוֹתֶיהָ וּבַקָּשׁוֹתֶיהָ הִיא רַק שֶׁתִּזְכֶּה לְגַדֵּל בָּנִים שֶׁיִּהְיוּ עוֹבְדֵי ה' בֶּאֱמֶת, וְלוֹמְדֵי תּוֹרָה לִשְׁמָהּ, וְתִזְכֶּה לַעֲזֹר וּלְסַיֵּעַ לְבַעְלָהּ שֶׁיִּהְיֶה מֵחוֹבְשֵׁי בֵּית הַמִּדְרָשׁ, לְכָל הַפָּחוֹת לִקְבֹּעַ עִתִּים לַתּוֹרָה, וְהִיא תִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתוֹ, אוֹ שֶׁתִּהְיֶה הִיא מִסְתַּפֶּקֶת בְּמִעוּט וּשְׂמֵחָה בְּחֶלְקָהּ בְּכָל עִנְיְנֵי עוֹלָם הַזֶּה, וְרַק תִּתְרַצֶּה בְּהֶכְרֵחַ בְּעִנְיְנֵי הַבַּיִת, בְּעִנְיְנֵי הַבְּגָדִים, בְּעִנְיְנֵי אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, וְכָל כַּוָּנָתָהּ שֶׁלֹּא לְצַעֵר לְבַעְלָהּ, ְשֶׁלֹּא יִגְדַּל דַּאֲגָתוֹ וְיָבוֹא לוֹ בִּטּוּל תּוֹרָה, חַס וְשָׁלוֹם, מִתּוֹךְ כָּךְ, אֲזַי אִם נְשֵׁי הַדּוֹר הוֹלְכִים בְּדֶרֶךְ זֶה, בְּלִי סָפֵק יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר. וְיָדוּעַ, אִשָּׁה נִקְרֵאת גֶּפֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה". וּבְהוֹשֵׁעַ (ט) הַסִּיּוּם הוּא: "וַיִּהְיוּ נוֹדְדִים בַּגּוֹיִם".

וּמֵעַתָּה יֵשׁ לוֹמַר, שֶׁזֶּה כַּוָּנַת הַמִּדְרָשׁ בֶּאֱמֶת (סימן י' פסוק א') "גֶּפֶן בּוֹקֵק יִשְׂרָאֵל", הָיָה רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה הַתְחָלַת הַסֵּפֶר, אֶלָּא שֶׁאֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר. וּמַה הוּא הַטַּעַם בֶּאֱמֶת שֶׁנִּכְתַּב כָּאן, מֵעַתָּה יֵשׁ לוֹמַר עֲבוּר כַּוָּנָה זוֹ נִכְתַּב כָּאן, שֶׁיִּהְיֶה סְמוּכִים יַחַד שְׁנֵי פְּסוּקִים אֵלּוּ "וְיִהְיוּ נוֹדְדִים בַּגּוֹיִם", "גֶּפֶן בּוֹקֵק יִשְׂרָאֵל"; שֶׁכָּל זְמַן שֶׁיֵּשׁ דּוֹר שֶׁנָּשִׁים הֵמָּה "גֶּפֶן בּוֹקֵק", הַיְנוּ בְּלִי רְטִיבוּת וְלַחוּת שֶׁל תּוֹרָה וְיִרְאַת שָׁמַיִם, מֵעַתָּה בְּוַדַּאי לֹא יַדְרִיכוּ וִיגַדְּלוּ בָּנֶיהָ לְתוֹרָה, וְגַם לֹא יַטְרִיחוּ לְסַבֵּב שֶׁיִּלְמְדוּ בַּעֲלֵיהֶם תּוֹרָה, כִּי אֶצְלָם יוֹתֵר יָקָר מְלֹא חָפְנַיִם עָמָל וְרוּחַ תַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה, מִכַּף אַחַת שֶׁל תּוֹרָה וְעוֹלָם הַבָּא, וְעַל יְדֵי כֵן, חָלִילָה, תּוֹרָה תִּתְמַעֵט, לָכֵן אָמַר: "וְיִהְיוּ נוֹדְדִים בַּגּוֹיִם", וְזֶה הַטַּעַם הַסְּמִיכוּת, וְזֶה הוּא נָמֵי כַּוָּנַת הַמִּדְרָשׁ, דְּעִקַּר הַגְּאֻלָּה שֶׁתָּבוֹא בִּמְהֵרָה, הִיא רַק עֲבוּר הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הוֹשֵׁעַ: "כִּי יִתְּנוּ בַּגּוֹיִם עַתָּה אֲקַבְּצֵם", אֲבָל אֵימָתַי יָכוֹל הַדּוֹר לִזְכּוֹת לָזֶה? - אָז דַּוְקָא כְּשֶׁיֵּשׁ נָשִׁים צִדְקָנִיּוֹת בַּדּוֹר. לָכֵן אָמַר דָּוִד: "זָכַר חַסְדּוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ לְבֵית יִשְׂרָאֵל", לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא לְבֵית יִשְׂרָאֵל - אֵלּוּ הַנָּשִׁים, אֵין הַדּוֹרוֹת נִגְאָלִים אֶלָּא בִּזְכוּת נָשִׁים צִדְקָנִיּוֹת.

תוכן העניינים

מראות הצובאות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה