פרק י - ערכה וחובתה של הצניעות · לא - פרצה השכיחה בתזמרת השמחות
וּמִכָּל שֶׁכֵּן וְקַל וָחֹמֶר שֶׁלֹּא יִהְיֶה מַה שֶּׁהַזַּמָּרִים בָּאִים לְבֵין הַנָּשִׁים וּמְזַמְּרִים, וְהַנָּשִׁים רוֹקְדִים לִפְנֵיהֶם, כִּי זֶהוּ פְּרִיצוּת גְּדוֹלָה לִהְיוֹת נָשִׁים מְרַקְּדִים לִפְנֵי אֲנָשִׁים הַמְזַמְּרִים לָהֶם (וּבִשְׁבִיל שֶׁהֵם גּוֹיִים אוֹ פּוֹרְקֵי עֹל לֹא נִשְׁתַּנָּה הָעִנְיָן לְמַעֲלִיּוּתָא, אֶלָּא אַדְּרַבָּה, יוֹתֵר גָּרוּעַ כִּי בַּפְּרוּצִים הֶחֱמִירוּ יוֹתֵר), וְהַגַּע בְּעַצְמְךָ - אִלּוּ הָיוּ נֶאֱסָפִים בְּאֵיזֶה בֵּית נָשִׁים לִרְקֹד, וַאֲנָשִׁים מְזַמְּרִים לָהֶם וְהֵן רוֹקְדוֹת לִפְנֵיהֶם - הָיוּ מַזְעִיקִים עֲלֵיהֶם שָׁמַיִם וָאָרֶץ, וּבִשְׁבִיל שֶׁזֶּה חֲתֻנָּה לֹא נִשְׁתַּנָּה הָעִנְיָן כְּלוּם, כִּי גַּם בַּחֲתֻנָּה חַיָּבִים לִשְׁמֹר אַזְהָרוֹת הַתּוֹרָה וְגִדְרֵי הַצְּנִיעוּת.
וּכְבָר אָמְרוּ (בסוטה): זַמְרָן גַּבְרֵי וְעָנֵי נְשֵׁי פְּרִיצוּתָא (גְּבָרִים מְזַמְּרִים וְהַנָּשִׁים עוֹנוֹת לָהֶם - פְּרִיצוּת), וּמִכָּל שֶׁכֵּן אִם מְרַקְּדִים, כִּי הָרִקּוּד יוֹתֵר מְגָרֶה אֶת הָרָע מִן הַקּוֹל.
וַאֲפִלּוּ מַה שֶּׁהַזַּמָּרִים בָּאִים אֵצֶל הַנָּשִׁים, וּמְזַמְּרִים בְּלִי רִקּוּד, הוּא גַּם כֵּן פְּרִיצוּת, שֶׁהֲרֵי אֲפִלּוּ הַתַּעֲרֹבוֹת לְבַד, בְּלִי זֶמֶר, הוּא עֲבֵרָה, וּמְסַלֵּק הַשְּׁכִינָה מִן הַשִּׂמְחָה, וְאֵין זֶה שִׂמְחָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא.
וְזֶה לְשׁוֹן סֵפֶר הַחֲסִידִים (שצ"ג): כְּתִיב (תהלים צו, ו): "הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו עֹז וְחֶדְוָה בִּמְקוֹמוֹ", לְכָךְ אָמַר שֶׁהַשִּׂמְחָה בִּמְעוֹנוֹ. אָמַר פָּסוּק שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רֶמֶז הַשֵּׁם בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, כְּגוֹן: יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ, רָאשֵׁי תֵּבוֹת הַשֵּׁם שֶׁל אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת. כְּשֶׁיֵּשׁ גִּילָה בָּאָרֶץ בִּרְעָדָה, אָז שִׂמְחָה בַּשָּׁמַיִם לְפָנָיו. כֹּל הַמְבָרֵךְ שֶׁהַשִּׂמְחָה בִּמְעוֹנוֹ, צָרִיךְ לַחֲקֹר אִם קִיְּמוּ וְגִילוּ בִּרְעָדָה, אִם רְעָדָה בִּמְקוֹם גִּילָה, וְאִם לָאו - וּכְגוֹן שֶׁיֶּשְׁנָם שָׁם אֲנָשִׁים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים וְנִבּוּל פֶּה בֵּינֵיהֶם, וַאֲנָשִׁים וְנָשִׁים מְעֹרָבִים יַחַד, לֹא יִתָּכֵן לְבָרֵךְ שֶׁהַשִּׂמְחָה בִּמְעוֹנוֹ, וְעַל אֵלֶּה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם נֶאֱמַר (ירמיה טו, יז): "לֹא יָשַׁבְתִּי בְסוֹד מְשַׂחֲקִים וָאֶעְלֹז", וּכְתִיב (ישעיה כח, ח,יב): "כִּי כָּל שֻׁלְחָנוֹת מָלְאוּ קִיא צֹאָה בְּלִי מָקוֹם וְגוֹ', לֹא אָבוּא שְׁמוֹעַ".
אוֹמֶרֶת הַשְּׁכִינָה: לֹא אָבוּ שְׁמוֹעַ דִּבְרֵי תוֹרָה, וּלְשִׂמְחָה מַה זּוֹ עוֹשָׂה בֵּין תַּלְמִידֵי חֲכָמִים וּבֵין לֵצִים? (עַיֵּן בַּמְּפָרְשִׁים הַפֵּרוּשׁ) כָּל מִצְוָה הַבָּאָה בַּעֲבֵרָה עַל יָדָהּ, מוּטָב שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה הַמִּצְוָה. כְּמוֹ מִצְוָה לְשַׂמֵּחַ הֶחָתָן, וְאִם יֵשׁ שָׁם פָּרִיצִים, וְיוֹדֵעַ שֶׁבְּלֹא פְּרִיצוּת לֹא יִהְיֶה, אוֹ אֵינוֹ יָכוֹל לִהְיוֹת בְּלֹא הִרְהוּר, אוֹ אֵינוֹ יָכוֹל לִהְיוֹת מִלִּרְאוֹת בְּנָשִׁים, אַל יִהְיֶה שָׁם. עַד כָּאן לְשׁוֹן סֵפֶר חֲסִידִים.
וּבְפֵרוּשׁ "בְּרִית עוֹלָם" (ממרן החיד"א) עַל סֵפֶר חֲסִידִים כָּתַב שָׁם, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: נָשִׁים יוֹשְׁבוֹת בֵּין הָאֲנָשִׁים, שֶׁהַהִרְהוּרִים שָׁם, לֹא יִתָּכֵן לְבָרֵךְ שֶׁהַשִּׂמְחָה בִּמְעוֹנוֹ וְכוּ'. כֵּן כָּתַב הָרַב "בַּיִת חָדָשׁ" בְּ"אֶבֶן הָעֵזֶר" (סי' ס"ב) מִשֵּׁם מִנְהָגִים, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב לְעֵיל (קס"ח), עַיֵּן שָׁם. [וְזֶה לְשׁוֹנוֹ (בסימן קס"ח): כָּתַב הָרַב "בַּיִת חָדָשׁ" בְּ"אֶבֶן הָעֵזֶר" (סימן ס"ב) בְּשֵׁם מִנְהָגִים, כַּאֲשֶׁר יֵשׁ בַּחֻפָּה אֲנָשִׁים וְנָשִׁים בְּחֶדֶר אֶחָד, אֵין לְבָרֵךְ שֶׁהַשִּׂמְחָה בִּמְעוֹנוֹ, דְּאֵין שִׂמְחָה כְּשֶׁהַיֵּצֶר הָרָע שׁוֹלֵט וְכוּ'. וְהַחַי יִתֵּן לִבּוֹ לֶאֱסֹר אִיסָר, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְעָרְבוּ נָשִׁים וַאֲנָשִׁים בַּשִּׂמְחָה וְכוּ'].