פרק י - ערכה וחובתה של הצניעות · ל - זהירות תערבת בשעת חפה ושבע ברכות
וּמִכָּל הַנִּזְכַּר נוּכַל לְהָבִין עַד כַּמָּה יֵשׁ לִזָּהֵר, שֶׁאֲפִלּוּ בִּמְקוֹם מִצְוָה לֹא יִהְיֶה אֲפִלּוּ מִקְצָת תַּעֲרֹבֶת אֲנָשִׁים וְנָשִׁים, כְּגוֹן בַּחֲתֻנּוֹת וְשֶׁבַע בְּרָכוֹת, אוֹ תְּנָאִים, אוֹ בַּר מִצְוָה וְכַדּוֹמֶה, אוֹ בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה בִּשְׁעַת הַהַקָּפוֹת, אוֹ כְּשֶׁיּוֹצְאִים מִבֵּית הַכְּנֶסֶת מִן הַתְּפִלָּה וְכַדּוֹמֶה.
וְהַיֵּצֶר הָרָע מֵסִית מְאֹד לְזַלְזֵל בָּהֶן, הֵן אֵצֶל הַנָּשִׁים וְהֵן אֲנָשִׁים, וְהֵם צוֹעֲקִים שֶׁאֵין לִהְיוֹתקִיצוֹנִי, וְרוֹצִים לִבְלֹעַ חַיִּים אֶת הַמּוֹחִים בְּיָדָם, וְצוֹעֲקִים עֲלֵיהֶם מְשֻׁגָּעִים, אָסוּר לִהְיוֹת כָּל כָּךְ מַחֲמִיר, גַּם הַנָּשִׁים צְרִיכִים לִרְאוֹת וְאַתֶּם פְּרָאִים וְחַיּוֹת וְכוּ' וְכוּ', כַּיָּדוּעַ וּמְפֻרְסָם.
אוֹי וַאֲבוֹי, אֵלֶּה קַלֵּי הַדַּעַת עוֹשִׂים מִשְׂחָק מֵחֲטָאִים, עֲווֹנוֹת וּפְשָׁעִים הַחֲמוּרִים בְּיוֹתֵר, וּמַחֲטִיאִים הָרַבִּים בִּפְשָׁעִים עֲצוּמִים.
וְכִי הַלָּאו שֶׁל לֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי עֵינֵיכֶם וְהִרְהוּרֵי עֲבֵרָה הַקָּשִׁין מֵעֲבֵרָה, וּלְהַחֲטִיא אֲנָשִׁים בַּחֵטְא הַיָּדוּעַ וְעוֹד וָעוֹד, הַאִם זֶהוּ רַק חוּמְרָא וַחֲסִידוּת? הַאִם זֶהוּ חוּמְרוֹת וְקַנָּאוּת, אוֹ גּוּפֵי תוֹרָה וִיסוֹדֵי הַדָּת?!
וּכְבָר צָוְחוּ עַל כְּגוֹן זֶה כָּל רַבּוֹתֵינוּ, בְּכָל הַזְּמַנִּים וּבְכָל הַמְּקוֹמוֹת וְגַם בְּסִפְרֵיהֶם, וְהַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ ר' הִלֵּל קָאלָאמְיֶער בִּסְפָרָיו מַרְעִישׁ עוֹלָם עַל זֶה, וּמַסְבִּיר וּמַזְהִיר אֲשֶׁר קֹדֶם מְמַלְּאִים עַצְמָם בִּנְעוּרֵיהֶם בַּחֲטָאִים וּפְשָׁעִים כָּאֵלֶּה, וְאַחַר כָּךְ נֶעֱנָשִׁים, רַחֲמָנָא לִצְלַן, בְּכַמָּה צָרוֹת רַבּוֹת וְרָעוֹת וּמִיתַת בָּנִים, רַחֲמָנָא לִצְלַן (לֹא עָלֵינוּ וְעַל שׁוּם בַּר יִשְׂרָאֵל). וְהַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ קוֹרֵא אוֹתָם שׁוֹטִים וְרוֹצְחִים, וְכִי לֵית דִּין וְלֵית דַּיָּן? וְכִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת כָּל מַה שֶּׁעוֹלֶה עַל לֵב טִפֵּשׁ?
אֲבָל כָּל מִי שֶׁנָּגַע יִרְאַת ה' בְּלִבּוֹ, וְיוֹדֵעַ שֶׁעָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן, יִזָּהֵר מְאֹד, וְגַם יְלַמֵּד וְיַזְהִיר לִבְנֵי בֵיתוֹ שֶׁלֹּא יִהְיוּ בֵּין קַלֵּי הַדַּעַת אֵלֶּה, וּכְשֶׁעוֹשִׂים שִׂמְחָה יֵשׁ לִזָּהֵר מְאֹד שֶׁיִּהְיֶה מַחֲנֵנוּ קָדוֹשׁ, וְהַמְּחִצָּה תִּהְיֶה טוֹבָה וַחֲזָקָה, שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לְסָתְרָהּ, וְשֶׁלֹּא יִהְיוּ הַנָּשִׁים מְצוּיִים בִּמְקוֹם מַעֲבַר הָאֲנָשִׁים, וְלֹא יִסְתּוֹבְבוּ וְלֹא יַעַמְדוּ לְדַבֵּר שָׁם.