פרק י - ערכה וחובתה של הצניעות · כא - צבעים מרעישים
הִנֵּה זֶה עִנְיָן שֶׁאֵין מְקוֹרוֹ בַּהֲלָכָה אֶלָּא בְּהֶרְגֵּשׁ.
כִּי נִתְבָּאֵר לְעֵיל, בְּסִיַּעְתָּא דִשְׁמַיָּא, דְּעִנְיַן הַצְּנִיעוּת הוּא שֶׁלֹּא לִהְיוֹת נִרְאֵית וְנִשְׁמַעַת, וְעִנְיַן הַפְּרִיצוּת הוּא לִהְיוֹת נִרְאֵית וְלִמְשֹׁךְ עַל עַצְמָהּ עַיִן רוֹאָה.
וּמוּבָן מִזֶּה שֶׁהַצְּבָעִים הַמַּרְעִישִׁים אֵינָם מִדֶּרֶךְ הַצְּנִיעוּת, וּמִסְתַּבֵּר מְאֹד שֶׁזֹּאת נִכְלָל בַּמֶּה שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל בְּבֶגֶד אָדֹם.
וּכְדֶרֶךְ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל בְּמִדְרַשׁ תַּנְחוּמָא פָּרָשַׁת וַיִּשְׁלַח: לֹא נִתְּנוּ תַּכְשִׁיטִין לָאִשָּׁה אֶלָּא שֶׁתְּהֵא מִתְקַשֶּׁטֶת בָּהֶן בְּתוֹךְ בֵּיתָהּ, שֶׁאֵין נוֹתְנִין פִּרְצָה לִפְנֵי הַכָּשֵׁר, וּבְיוֹתֵר לִפְנֵי הַגַּנָּב.
וְהִנֵּה מַה נִּקְרָא צֶבַע מַרְעִישׁ, אִי אֶפְשָׁר לִגְדֹּר בִּכְתָב, כִּי הוּא מִלְּתָא דְּתַלְיָא בִּסְבָרַת כָּל אֶחָד לְפִי רְאוּת עֵינָיו וְהַרְגָּשָׁתוֹ וַהֲבָנָתוֹ.
כִּי בֶּאֱמֶת כָּל אוֹתָן שֶׁיֵּשׁ לָהֶן הַרְגָּשָׁה בַּצְּנִיעוּת מַרְגִּישִׁים זֹאת בְּעַצְמָן, וּמִבְּלִי שֶׁיְּעוֹרְרוּ אוֹתָן נִזְהָרוֹת לִבְלִי לְהִתְלַבֵּשׁ בִּצְבָעִים מַרְעִישִׁים וּבָאֹפֶן הַמַּרְעִישׁ, אֶלָּא בְּפַשְׁטוּת.
וְזֶה אֶחָד מִן הַסִּימָנִים הַמֻּבְהָקִים כְּשֶׁחוֹקְרִים עַל מִי שֶׁהִיא, לָדַעַת אִם יֵשׁ בָּהּ בְּעֶצֶם מִדַּת הַצְּנִיעוּת קִנְיַן בַּנֶּפֶשׁ, שֶׁיִּרְאוּ אִם רְגִילָה בְּמַלְבּוּשׁ פָּשׁוּט וּבִצְבָעִים פְּשׁוּטִים אוֹ בָּאֹפֶן הַמַּרְעִישׁ.
וּכְבָר צָוְחוּ עַל זֶה רַבּוֹתֵינוּ הָרִאשׁוֹנִים, וְאֶחָד מֵהֶן הַגָּאוֹן מוה"ר יַעֲקֹב עֶמְדִּין זַצַ"ל, בַּסִּדּוּר שֶׁלּוֹ (בשער הדלק חלון המצרי), וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וְגֹדֶל חִשְׁקָם לְהִתְעָרֵב בַּגּוֹיִים, לְהִתְנַהֵג בְּקִשּׁוּטֵי מַלְבּוּשֵׁיהֶם בְּדִיּוּק בְּכָל "מוֹדָה חֲדָשָׁה", מַחְמִירִים עַל עַצְמָן וּמְדַקְדְּקִים בָּהֶם יוֹתֵר מֵהָעַמִּים הָהֵם הַמְחַדְּשִׁים אוֹתוֹ, וּלְעוֹלָם תִּרְאֶה אֲפִלּוּ מְשָׁרֶתֶת יְהוּדִית לוֹבֶשֶׁת מִיָּד מַלְבּוּשׁ "מוֹדָה חָדָשׁ" בְּהַתְחָלָתוֹ, בְּטֶרֶם נִתְפַּשֵּׁט בֵּין הֲמוֹן עַם הָאָרֶץ, וְכָל בִּגְדֵי צִבְעוֹנִים חֲדָשִׁים עִם יְשָׁנִים אֵינָם מַסְפִּיקִין לְהַשְׂבִּיעַ תַּאֲוָתָם וְחֶמְדָּתָם, לְהֵרָאוֹת בָּם וּלְהָסֵב אֲלֵיהֶן עֵינֵי כָּל רוֹאֵיהֶן, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.
וּמְבַקֵּשׁ אֱמֶת יָבִין כִּי צָדְקוּ דְּבָרֵינוּ, וְהַדָּבָר חָמוּר הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר כָּתַבְנוּ.