פרק י - ערכה וחובתה של הצניעות · ז - בעלת נפש מטוהרה - טבעי אצלה הרגשי קדושה
הִזְכַּרְנוּ לְמַעְלָה אֲשֶׁר הַרְבֵּה עִנְיְנֵי צְנִיעוּת מֻגְדָּרִים בַּהֲלָכָה, אֲבָל הַרְבֵּה עִנְיָנִים (וְאוּלַי רֻבָּם) אֵינָם מֻגְדָּרִים בַּהֲלָכָה מְפֹרֶשֶׁת, אֶלָּא כָּל נֶפֶשׁ נְקִיָּה וּטְהוֹרָה מַרְגֶּשֶׁת בָּם מֵעַצְמָהּ, מַרְגִּישׁ הוּא אֶת הַגְּנוּת מִפְּנֵי טָהֳרַת הַנֶּפֶשׁ וּמִתְבַּיֵּשׁ בּוֹ, וְכָל הַנְהָגָה וְדִבּוּר וּמַחֲשָׁבָה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אֲפִלּוּ רֵיחַ גְּנוּת סוֹלֵד וּבוֹרֵחַ מִמֶּנּוּ.
אֲבָל אוֹתָן אֲשֶׁר נַפְשָׁם לֹא מְטֹהֲרָה, חָסֵר לָהֶם הֶרְגֵּשׁ הַצְּנִיעוּת, וְגַם דַּעַת הָאֱמֶת נֶעְדַּר מֵהֶם (בְּאוֹתָהּ מִדָּה שֶׁל זֻהֲמַת הַנֶּפֶשׁ) וְרַק הִלְכוֹת הַצְּנִיעוּת הַמְפֹרָשִׁים מַגְבִּיל אוֹתָם.
וּבֵין שׁוֹמְרֵי תוֹרָה וּמִצְווֹת עַצְמָן נִכָּר הֶפְרֵשׁ גָּדוֹל בֵּין אוֹתָן שֶׁטֶּבַע הַצְּנִיעוּת עֵר וְחַי בָּהֶם, לְאוֹתָן שֶׁטֶּבַע הַצְּנִיעוּת נִשְׁכַּח וְנֶעְלַם בָּהֶם, וְרַק הַהֲלָכָה מַכְרִיחָם.
כִּי אוֹתָן שֶׁהַצְּנִיעוּת לְעֹל וּלְמַשָּׂא עֲלֵיהֶן, מַה שֶּׁאֵינוֹ מְפֹרָשׁ בַּהֲלָכָה לֹא יִרְצוּ בּוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי גַּם הַהֲלָכָה כֹּבֶד גָּדוֹל הוּא לָהֶן, וְכָל תַּחְבּוּלוֹת שֶׁאֶפְשָׁר לָהֶן לַעֲשׂוֹת וּלְהִפָּטֵר - עוֹשׂוֹת, וּמְחַפְּשִׂים הֶתֵּרִים לְהִתְפָּרֵץ בְּכָל צְדָדִים וְצִדֵּי צְדָדִים (בָּאֹפֶן הַמֻּתָּר וְגַם בָּאֹפֶן הָאָסוּר) וּמְדַקְדְּקִים עַל שׁוּרַת הַדִּין וּפָחוֹת מִמֶּנּוּ.
וְלָכֵן, אוֹמְרִים הֵם, עַד שָׁלֹשׁ שָׁנִים הַבַּת מֻתֶּרֶת לֵילֵךְ בִּפְרִיצוּת, מַלְבִּישִׁים אוֹתָהּ בְּכָל מִינֵי פְרִיצוּת, וְנִשְׁאָרִים עִם זֶה גַּם אַחַר שָׁלֹשׁ שָׁנִים, וְעַד שֶׁהַבָּנוֹת נַעֲשׂוֹת גְּדוֹלוֹת מְאֹד אֵין נוֹתְנִים עֲלֵיהֶם דִּינֵי צְנִיעוּת, וּבְמַלְבּוּשִׁים אֲדֻמִּים אֵין יוֹדְעִים אִסּוּר. וְאִם נוֹהֲגִים בּוֹ אִסּוּר, מִכָּל מָקוֹם לָאו כָּל מַרְאֵה אָדֹם פָּסוּל, אֶלָּא הָאָדֹם בְּיוֹתֵר, וּבְמַלְבּוּשִׁים הַקְּצָרִים וְהַצָּרִים. וְכֵן בְּגַרְבַּיִם שֶׁהָעוֹר נִרְאֶה מִתַּחְתָּן, גָּדוֹל הַפִּרְצָה וְהַכְּאֵב, בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, מְחַפְּשִׂים אַחַר הַהֶתֵּרִים וְנֶאֱחָזִים בְּכָל סְבָרָא קְלוּשָׁה וַעֲקֻמָּה.
וּמִי מְדַבֵּר עַל הָעִנְיָנִים שֶׁאֵין מֻגְדָּרִים בַּהֲלָכָה יְדוּעָה, כְּגוֹן הָעִנְיָן שֶׁל כָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה. אוֹמְרִים, אִי אֶפְשָׁר לָשֶׁבֶת תָּמִיד בַּבַּיִת וְלִרְקַב וּלְהַעֲלוֹת חֲלוּדָה וְעִפּוּשׁ, וּמֻכְרַחַת לָצֵאת תָּמִיד, כִּי אִם לֹא, אָז יַזִּיק לִבְרִיאוּתָהּ (מוּבָן, שֶׁאִם יֵשׁ חֵלֶק שֶׁל אֱמֶת בִּדְבָרֶיהָ, שֶׁהִיא מֻכְרַחַת לָצֵאת, אֲבָל בְּוַדַּאי אֵין הַהֶכְרֵחַ גָּדוֹל כְּמוֹ שֶׁהִיא מְדַמָּה בְּדִמְיוֹנָהּ, וְגַם לֹא בְּמִדָּה מְרֻבָּה שֶׁהִיא יוֹצֵאת (כִּי הִיא יוֹצֵאת כָּל כָּךְ הַרְבֵּה שֶׁהִיא בְּעַצְמָהּ יוֹדַעַת שֶׁאֵינוֹ הֶכְרֵחַ) וְגַם לֹא בְּאֹפֶן שֶׁהִיא יוֹצֵאת בְּהָמוֹן חוֹגֵג בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת, וּמְלֻבֶּשֶׁת שֵׁשׁ וְרִקְמָה וּמְעֻטֶּרֶת בְּכ"ד תַּכְשִׁיטִין).
וְכֵן אוֹתָהּ אִשָּׁה, שֶׁמֵּחֹסֶר טָהֳרַת נַפְשָׁהּ אֵין לָהּ הֶרְגֵּשׁ צְנִיעוּת, מִמֵּילָא אֵינָהּ מַקְפִּידָה שֶׁלֹּא לְהִמָּצֵא בִּמְקוֹם מַעֲבַר אֲנָשִׁים, וְשֶׁלֹּא יִהְיֶה קוֹלָהּ נִשְׁמַע בָּרְחוֹב, וְכֵן אִם מִפְּנֵי פַרְנָסָתָהּ אוֹ אֵיזֶה הֶכְרֵחַ אַחֵר מֻכְרָחָה לִהְיוֹת עִסְקָהּ עִם אֲנָשִׁים, אֵין לָהּ הֶרְגֵּשׁ לִזָּהֵר מִשְּׂחוֹק וְקַלּוּת רֹאשׁ וּמִלְּהַרְבּוֹת עִמָּהֶם דְּבָרִים עַל דָּא וְעַל הָא, וְשֶׁיִּהְיוּ דְּבָרֶיהָ פְּשׁוּטִים וְלֹא בְּסִגְנוֹן שֶׁל יְדִידוּת, כַּנָּהוּג בֵּין הַפְּרוּצִים, רַחֲמָנָא לִצְלַן, וְכֵן אֵין לָהֶן הֶרְגֵּשׁ בַּחֲתֻנּוֹת לַעֲצֹר בְּעַצְמָהּ מִלְּהִכָּנֵס וּמִלְּהִמָּצֵא בִּמְקוֹם הָאֲנָשִׁים וּמִלְּהִנָּזֵר מִשְּׁאָר מִינֵי פְרִיצוּת הַנְּהוּגִים כַּיּוֹם בַּחֲתֻנּוֹת, בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים.
וְכֵן אֵין לָהֶם הֶרְגֵּשׁ שֶׁלֹּא לְהִתְגַּלּוֹת בִּמְקוֹמוֹת הָרַחֲצָה הַפּוּמְבִּיִּים תַּחַת כִּפַּת הַשָּׁמַיִם (אַף בְּלִי תַּעֲרֹבוֹת, שֶׁגַּם זֶה מְתֹעָב וּמְגֹעָל אֵצֶל הַצְּנוּעוֹת, וְזֶה מֵסִיר כָּל רֶגֶשׁ בּוּשָׁה וּצְנִיעוּת מִן הַלֵּב, וּבְעִנְיָן זֶה יֵשׁ הֶפְרֵשׁ בֵּין הַמַּרְגִּישִׁים עַצְמָן, כִּי אוֹתָן שֶׁלֹּא הָלְכוּ מִימֵיהֶם לִשְׂחִיָּה בַּמַּיִם וּלְהִמָּצֵא בִּכְלָל בִּמְקוֹמוֹת כָּאֵלֶּה, יַרְגִּישׁוּ בָּזֶה הִתְפָּרְצוּת יְתֵרָה אֲפִלּוּ בָּאֹפֶן הַיּוֹתֵר טוֹב, וְגִעוּל וְתוֹעֵבָה הוּא לָהֶן, מַה שֶּׁאֵין מַרְגִּישׁוֹת כְּלָל אוֹתָן שֶׁהֵן רְגִילוֹת בָּזֶה, אֲפִלּוּ אִם בִּשְׁאָר עִנְיָנִים מַרְגִּישׁוֹת וּמִתְנַהֲגוֹת בִּצְנִיעוּת, אֲבָל בָּזֶה לֹא יַרְגִּישׁוּ, כֵּיוָן שֶׁהֻרְגְּלוּ בָּזֶה פַּעַם אַחַת וּפַעֲמַיִם - סָר מֵהֶם הַהֶרְגֵּשׁ, עַד שֶׁמִּתְפַּלְּאוֹת עַל אוֹתָן שֶׁאוֹמְרוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה חֹסֶר צְנִיעוּת).
וְכֵן אֵין לָהֶם הַהֶרְגֵּשׁ שֶׁלֹּא לְדַבֵּר מִדִּבְרֵי סֵתֶר שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, אוֹ שֶׁל עַצְמָן (אֲשֶׁר מִלְּבַד הָאִסּוּרִים הַחֲמוּרִים שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה: לָשׁוֹן הָרָע, הַטָּלַת מַחֲלֹקֶת, נִבּוּל פֶּה וְעוֹד, גַּם מִצַּד הֶרְגֵּשׁ הַצְּנִיעוּת תּוֹעֵבָה הוּא), וְכָהֵנָּה דְּבָרִים רַבִּים.
אֲבָל אוֹתָן שֶׁהַצְּנִיעוּת וְהַקְּדֻשָּׁה מֻטְבָּע בְּנַפְשָׁם, וּטְהוֹרִים מִן הַזֻּהֲמָה, הֵם הֵפֶךְ מִכָּל זֶה, הֵם מֵעַצְמָן מַרְגִּישִׁין בְּכָל פְּרָט וּפְרָט, וְכָל זֶה וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה תּוֹעֵבָה הוּא לָהֶן.
וְגַם אֵין מְדַקְדְּקִים כְּלָל לְהִתְנַהֵג רַק לְפִי שׁוּרַת הַדִּין בִּגְבוּלֵי הַצְּנִיעוּת, כִּי אָהוּב הוּא אֶצְלָן אַף בְּתוֹסֶפֶת מְרֻבָּה, וּכְמוֹ שֶׁאִמּוֹתֵינוּ מֵעוֹלָם הָיוּ כָּךְ.
וְכֵיוָן שֶׁהוּא כֵּן - אֲשֶׁר מִי שֶׁהַבּוּשָׁה וְהַצְּנִיעוּת וְהַקְּדֻשָּׁה נִקְבָּעִים בְּעֶצֶם נַפְשׁוֹ, הַטּוֹב הַזֶּה שׁוֹלֵט בְּכָל מַעֲשָׂיו וּתְנוּעוֹתָיו וְדִבּוּרָיו וּמַחְשְׁבוֹתָיו. וּמִי שֶׁהַקְּדֻשָּׁה נֶעֱלֶמֶת בּוֹ, הַפְּרִיצוּת וְהָרְצוֹנוֹת הַגַּשְׁמִיִּים שׁוֹלְטִים בְּכָל מַעֲשָׂיו וּתְנוּעוֹתָיו וְדִבּוּרָיו וּמַחְשְׁבוֹתָיו.
עַל כֵּן נִמְצָא הַרְבֵּה פְּעָמִים שֶׁהַבִּלְתִּי צְנוּעוֹת אָזְנָם אֲטוּמָה, וְכָל מַה שֶּׁאוֹמְרִים לָהֶם לֹא יְקַבְּלוּ, וִיבַזּוּ כָּל דִּבְרֵי שֵׂכֶל, כִּי רְצוֹנָם מוֹשֵׁךְ אוֹתָם וְשׁוֹלֵט עֲלֵיהֶם בְּחֹזֶק רַב, וְאֵינָן יְכוֹלוֹת לִסְבֹּל הַצְּנִיעוּת, וּבִימוֹת הַקַּיִץ חַם לָהֶם מְאֹד וְאֵינָן יְכוֹלוֹת, וְדָבָר פְּלוֹנִי אֵינָן יְכוֹלוֹת, וְדָבָר זֶה וְזֶה אִי אֶפְשָׁר בְּשׁוּם אֹפֶן, וְהַכֹּל נִכְנָס אֶצְלָן בְּגֶדֶר הֶכְרֵחַ וְאֹנֶס, וּמִתְמַלְּאוֹת עֶבְרָה וָזַעַם עַל כָּל נִסָּיוֹן לְהַחְמִיר עֲלֵיהֶם, כִּי דַּי וְהוֹתֵר לָהֶם מַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲבֹר עָלָיו.
וְהַצְּנוּעוֹת אֵין אֶצְלָן לֹא הֶכְרֵחַ וְלֹא אֹנֶס, וְהֵן יְכוֹלוֹת תָּמִיד לְקַיֵּם בְּרָצוֹן אֶת כָּל הַדְּבָרִים, וְאֵין חַם לָהֶם, וְלֹא שְׁאָר אֲמַתְלָאוֹת, וְאַדְּרַבָּה, אֵין יְכוֹלוֹת לִפְחוֹת מִן הַצְּנִיעוּת בְּשׁוּם עִנְיָן וּבְשׁוּם אֹפֶן, אַף אִם בֶּאֱמֶת יִהְיֶה כָּבֵד מְאֹד לִסְבֹּל, יִסְבְּלוּ הַכֹּל בְּאַהֲבָה וְרָצוֹן טוֹב, בְּכָל לְבָבָם וְנַפְשָׁם, וְאֵין יוֹדְעִין אַחֶרֶת, וְכֵן הָיוּ אִמּוֹתֵינוּ מֵעוֹלָם.
וּמֵאֵלֶּה הַשְּׁנֵי הָרְצוֹנוֹת הַהֲפוּכִים נוֹבְעִים וְנוֹלָדִים הַוִּכּוּחִים סָבִיב לַצְּנִיעוּת (לֹא מִסְּפֵיקָא דְּדִינָא, אוֹ הֶעְדֵּר הֲבָנַת הַהֲלָכָה), וְלָזֶה נִמְצָא הַרְבֵּה פְּעָמִים הַבִּלְתִּי צְנוּעוֹת טוֹעֲנִים לְהַצְּנוּעוֹת: לָמָּה אַתְּ מַלְבִּישָׁה אֶת בִּתֵּךְ בִּלְבוּשׁ זֶה, הֲרֵי אֵינָהּ מְחֻיֶּבֶת עֲדַיִן בָּזֶה?! וְהֵן מְשִׁיבוֹת: לָמָּה לֹא אוֹלִיכָהּ כָּךְ? כִּי הַצְּנִיעוּת טוֹב וְיָפֶה אֶצְלִי, וְאֵין בִּרְצוֹנִי לְחַפֵּשׂ מָקוֹם לְהִפָּטֵר מִמֶּנּוּ.