פרק י - ערכה וחובתה של הצניעות · ו - אמותינו הצנועות
וְגַם בְּעַל פֶּה בְּאָזְנֵינוּ שָׁמַעְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ כַּמָּה נִשְׁתַּבְּחוּ אִמּוֹתֵינוּ הַצְּנוּעוֹת, אֲשֶׁר כָּל הִתְנַהֲגוּתָם וְדִבּוּרָם וְכָל תְּנוּעוֹתֵיהֶם הָיָה בִּצְנִיעוּת וּבוּשָׁה וְהֶסְתֵּר וּקְדֻשָּׁה, וְכָל שֶׁכֵּן מַלְבּוּשֵׁיהֶן, בִּגְדֵיהֶן אֲרֻכִּים עַד לָאָרֶץ מַמָּשׁ, וּרְחָבִים מְאֹד, וּפְשׁוּטִים, וְרֹאשָׁן מְכֻסֶּה בְּפַשְׁטוּת, (בְּלִי שׁוּם תּוֹסֶפֶת הַדּוֹמָה בְּאֵיזֶה צַד לְשֵׂעָר, וּבְלִי שׁוּם כּוֹבַע אוֹ כְּעֵין כּוֹבַע, אוֹ שְׁאָר דְּבָרִים, מִינִים מִמִּינִים שׁוֹנִים הַנְּהוּגִים הַיּוֹם, אֶלָּא כִּסּוּי פָּשׁוּט וַעֲטִיפָה מִלְּמַעְלָה עַל רֹאשָׁם וְגוּפָם), וְלֹא נִרְאוּ בָּרְחוֹבוֹת, וּכְשֶׁיָּצְאוּ קוֹלָם לֹא יִשָּׁמַע, וְגַם בְּבֵיתָם פְּנִימָה הָיוּ צְנוּעוֹת וּקְדוֹשׁוֹת מְאֹד בְּמַלְבּוּשָׁם וּבְכָל עִנְיְנֵיהֶם, וְאַף קוֹרוֹת הַבַּיִת לֹא רָאוּ שׁוּם גִּלּוּי שֵׂעָר וּבָשָׂר, חַס וְשָׁלוֹם, וְגַם דִּבּוּרָם הָיָה בְּטָהֳרָה וּנְקִיּוּת, בְּלִי שׁוּם דִּבּוּר מְגֻנֶּה אוֹ זֶמֶר שֶׁל נְבָלָה, חַס וְשָׁלוֹם, אַךְ אַדְּרַבָּה, בְּקֶרֶב לִבָּם פְּנִימָה הָיוּ רְחוֹקִים מִזֻּהֲמַת הַתַּאֲווֹת, וּמִנְהֲגֵי הָעַכּוּ"ם הָיוּ מְתֹעָבִים אֶצְלָם לֹא מִנַּיְהוּ וְלֹא מִקְצָתָן, וְהָיוּ מְלֵאִים אֱמוּנָה וּתְמִימוּת וְיִרְאַת שָׁמַיִם וַעֲנָוָה וְאַהֲבַת ה' וְאַהֲבַת תּוֹרָה וּמִצְוֹת, הִנֵּה כָּאֵלֶּה הָיוּ אוֹתָן אֲשֶׁר בֵּית יִשְׂרָאֵל עָמַד עֲלֵיהֶם מֵעוֹלָם, וְהֵן הֵנָּה הָיוּ הַיְסוֹד לְשַׁלְשֶׁלֶת הַקֹּדֶשׁ דּוֹר אַחַר דּוֹר, וְגַם כְּהַיּוֹם נָשִׁים כָּאֵלֶּה הֵן הֵנָּה יְסוֹד בֵּית יִשְׂרָאֵל, כִּי בָּזֶה תָּלוּי עִקַּר צִדְקָתָם שֶׁל נָשִׁים (וְלֹא בִּתְפִלָּה וְכָהֵנָּה) וְכוּ'.
וְלָכֵן זָכוּ שֶׁתִּשְׁרֶה הַשְּׁכִינָה בְּבֵיתָם, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל: זָכוּ, שְׁכִינָה שְׁרוּיָה בֵּינֵיהֶם, וּכְמַאֲמַר הַכָּתוּב (דברים כג, טו): "כִּי ה' אֱלֹקֶיךָ מִתְהַלֵּךְ בְּקֶרֶב מַחֲנֶךָ וְגוֹ' וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ".
וְיֵדְעוּ זֹאת כֻּלָּם, אֲשֶׁר גַּם מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם אַךְ וְרַק מֵאִמָּהוֹת כָּאֵלֶּה יִבָּנֶה עַם הַקֹּדֶשׁ, כִּי קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל נִצְחִית הִיא, וְלֹא תִשְׁתַּנֶּה לְעוֹלָם, וְיֵשׁ לַבָּא לִשָּׂא אִשָּׁה לָדַעַת, כִּי יֵשׁ לוֹ לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּעוֹלָמוֹ הַרְבֵּה בָּנִים וּבָנוֹת כְּשֵׁרִים, וְלֹא כְּאוֹתָם הָאוֹמְרִים שֶׁהַיּוֹם אֵין בְּנִמְצָא, וְהַיּוֹם אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג צְנוּעוֹת כָּאֵלּוּ, וְרוֹצִים בָּזֶה לְהַצְדִּיק פַּסְלָנוּתָם. אֶלָּא כֹּל הָרוֹצֶה לִהְיוֹת חוּלְיָא בְּשַׁרְשֶׁרֶת הַקֹּדֶשׁ שֶׁל עַם ה', שֶׁמִּמֶּנּוּ יֻמְשְׁכוּ בָּנִים וּבְנֵי בָנִים צַדִּיקִים וּקְדוֹשִׁים, יִרְדֹּף לְהַשִּׂיג שִׁדּוּךְ כָּזֶה, שֶׁהַצְּנִיעוּת הִיא בִּפְנִימִיּוּתָהּ, וְלֹא בִּלְבוּשָׁהּ הַחִיצוֹנִי בִּלְבַד, וְיָשִׂים מְגַמָּתוֹ אַךְ וְרַק אֱמוּנָה וְתוֹרָה וּצְנִיעוּת וּקְדֻשָּׁה בְּסִיַּעְתָּא דִשְׁמַיָּא, וּלְמַעַן זֶה יְוַתֵּר עַל כָּל הָעִנְיָנִים הָאֲחֵרִים, וּבְוַדַּאי יַעְזְרֵהוּ ה' יִתְבָּרַךְ גַּם בִּזְמַנֵּנוּ.