פרק י - ערכה וחובתה של הצניעות · ה - ההתקשטות - עקרה בבית ולשם שמים
וְיֵשׁ הַמִּתְלַבְּשׁוֹת בִּצְנִיעוּת, אֲבָל מִשְׁתַּדְּלוֹת עַל הַקִּשּׁוּט וְהַפְּאֵר יוֹתֵר מִדַּי, וְגַם זֶה אֵינוֹ טוֹב, וּמֵבִיא לַעֲבֵרוֹת וְלִדְבָרִים מְגֻנִּים כְּדִלְהַלָּן, בְּסִיַּעְתָּא דִשְׁמַיָּא, וְזֶה לְשׁוֹן מְסִלַּת יְשָׁרִים (פרק יג): הַמַּלְבּוּשִׁים וְהַקִּשּׁוּטִים לֹא הִזְהִירָה תּוֹרָה עַל יָפְיָם אוֹ עַל תַּבְנִיתָם, אֶלָּא שֶׁלֹּא יִהְיֶה בָּהֶם כִּלְאַיִם, וְיִהְיֶה בָּהֶם צִיצִית, וְאָז כֻּלָּם מֻתָּרִים. אָמְנָם מִי לֹא יֵדַע שֶׁמִּלְּבִישַׁת הַפְּאֵר וְהָרִקְמָה תִּמָּשֵׁךְ הַגַּאֲוָה, גַּם הַזְּנוּת יִגָּבֵל בָּהּ, מִלְּבַד הַקִּנְאָה וְהַתַּאֲוָה וְהָעֹשֶׁק הַנִּמְשָׁכִים מִכָּל מַה שֶּׁהוּא יָקָר עַל הָאָדָם לְהַשִּׂיגוֹ, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.
וְאַף עַל פִּי שֶׁלְּפִי הַמַּשְׁמָעוּת מְדַבֵּר בְּבִגְדֵי אֲנָשִׁים, אֲבָל זִיל בָּתַר טַעֲמָא, שֶׁנִּמְשָׁכִים מִזֶּה הַגַּאֲוָה, הַזְּנוּת, הַקִּנְאָה, וְהַתַּאֲוָה, וְהָעֹשֶׁק, מִי לֹא יֵדַע שֶׁבְּבִגְדֵי נָשִׁים מְצוּיִים כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, הַרְבֵּה יוֹתֵר מִבִּגְדֵי אֲנָשִׁים, אֲפִלּוּ אִם הַכֹּל כַּתּוֹרָה יֵעָשֶׂה, בִּצְנִיעוּת, אֶלָּא שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִים עַל הַפְּאֵר יוֹתֵר מִדַּי.
וּמַה נִּקְרָא יוֹתֵר מִדַּי? קָשֶׁה לְהַגְדִּיר בִּכְתָב כִּי הַטִּבְעִיִּים מִשְׁתַּנִּים וְהַמַּצָּבִים מִשְׁתַּנִּים.
אַךְ יֵשׁ בָּזֶה קְצָת הַגְדָּרָה, וְהוּא מַה שֶּׁאָמְרוּ חֲזַ"ל (תנחומא וישלח) לֹא נִתְּנוּ תַּכְשִׁיטִין אֶלָּא לְהִתְקַשֵּׁט בָּהֶן בַּבַּיִת [וְאֵין זֶה סְתִירָה לַקְּדֻשָּׁה, כִּי אֵין הַכַּוָּנָה לְהֶפְקֵרוּת, אַךְ הַתּוֹעֶלֶת בָּזֶה לְכַמָּה עִנְיָנִים, לְהַעְתִּיק הֲסָתַת הַיֵּצֶר מִן הָאִסּוּר אֶל הַהֶתֵּר, אוֹ לְעוֹרֵר דַּעַת הַטָּרוּד וְהַמִּתְעַלֵּם לְגַמְרֵי אֶל גָּדֵר הָרָאוּי וְהַחִיּוּב, אוֹ לְהַנִּיחַ דַּעַת הָרָצוֹן הַגַּשְׁמִי לִהְיוֹת שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ, אוֹ לִמְנֹעַ מַחֲלֹקֶת אוֹ שִׂנְאָה וּמִאוּס וְלִנְטֹעַ וּלְהַרְבּוֹת הַהֵפֶךְ, וְכָל לִבְבוֹת דּוֹרֵשׁ ה', עַיֵּן רַמְבַּ"ן (ריש פרשת קדושים) וּבְאֵר מַיִם חַיִּים (פרשת בראשית) עַל פָּסוּק "וַיִּיצֶר", וְעַיֵּן בַּמְּפָרְשִׁים עַל הַפָּסוּק בַּמַּרְאוֹת הַצּוֹבְאוֹת (פרשת פקודי)].
נִמְצֵינוּ לְמֵדִין שֶׁבַּבַּיִת אֵין לוֹ שִׁעוּר, אֲבָל בַּחוּץ יֵשׁ לוֹ שִׁעוּר, וּמִסְתַּבֵּר כִּדְפֵרַשׁ בַּסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ "מְסִלַּת יְשָׁרִים", שֶׁהַפְּאֵר וְהָרִקְמָה מֵבִיא לְכָל אוֹתָן הָרָעוֹת הַנַּ"ל. וּמֵעַתָּה הַדָּבָר מָסוּר לְלִבּוֹ שֶׁל עוֹשֶׂה, הוּא יוֹדֵעַ (אוֹ יָכוֹל לָדַעַת אִם יִרְצֶה לְהוֹדוֹת עַל הָאֱמֶת בְּקֶרֶב לִבּוֹ לְעַצְמוֹ) אִם כַּוָּנָתוֹ לְטוֹבָה אוֹ לְרָעָה, וְכָל דָּבָר הַמָּסוּר לַלֵּב נֶאֱמַר בּוֹ וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹקֶיךָ, הֱוֵי יָרֵא מִן הַיּוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת, הַיּוֹדֵעַ עֹמֶק לִבְּךָ, וּבוֹחֵן וּבוֹדֵק גִּנְזֵי נִסְתָּרוֹת, וְהוּא גּוֹלֶה עֲמֻקּוֹת בְּיוֹם דִּין, וְהוּא יוֹדֵעַ עֹמֶק מַחֲשַׁבְתָּן שֶׁל הַמִּתְקַשְּׁטוֹת יוֹתֵר מִדַּי טֶרֶם צֵאתָם לָרְחוֹב, אִם אֵינוֹ לַגַּאֲוָה אוֹ קִנְאָה אוֹ שְׁאָר רָעוֹת הַנַּ"ל, כִּי דֶּרֶךְ הַתּוֹרָה לְהֵפֶךְ הוּא שֶׁיֵּשׁ לָזֶה מָקוֹם רַק בַּבַּיִת וְלֹא בַּחוּץ.