אור ברסלב
מראות הצובאות פרק ט - חנוך לנער › יב - ואת צנועים - חכמה

מראות הצובאות

פרק ט - חנוך לנער · יב - ואת צנועים - חכמה

יא - חנכה - אחד החגים הבודדים שבו יש מסר מיחד לנשים

(ספר "רשות היחיד")

אָמְרוּ חֲכָמִים: "אַבּוּב [כְּלִי זֶמֶר] הָיָה בַּמִּקְדָּשׁ. חָלָק הָיָה. דַּק הָיָה. שֶׁל קָנֶה הָיָה. וּמִימוֹת משֶׁה הָיָה. צִוָּה הַמֶּלֶךְ וְצִפּוּהוּ זָהָב, וְלֹא הָיָה קוֹלוֹ עָרֵב. נִטַּל צִפּוּיוֹ - וְשׁוּב הָיָה קוֹלוֹ עָרֵב כְּבַתְּחִלָּה".

אַבּוּב הָיָה בַּמִּקְדָּשׁ, וְהֶאֱרִיכוּ חֲכָמִים בְּתֵאוּרוֹ: חָלָק, דַּק, שֶׁל קָנֶה.

חָלָק - לֹא מְחֻסְפָּס וְלֹא גַּס וְלֹא מְעֻטָּר בִּכְלֵי חֵרֶט, דַּק - וְלֹא נָפוּחַ, שֶׁל קָנֶה - צֶמַח פָּשׁוּט וּמָצוּי.

עַתִּיק הָיָה הָאַבּוּב - מִימוֹת משֶׁה. וְצִוָּה הַמֶּלֶךְ לְצַפּוֹתוֹ זָהָב: לֹא עוֹד קָנֶה פָּשׁוּט וְדַק; לֹא עוֹד חֵפֶץ מְיֻשָּׁן וְעַתִּיק. אַךְ - לֹא הָיָה קוֹלוֹ עָרֵב: נָטְלוּ מִמֶּנּוּ אֶת פַּשְׁטוּתוֹ, וְנִפְגְּמָה מַהוּתוֹ. לַמְרוֹת שֶׁהִשְׁקִיעוּ בּוֹ זָהָב - לֹא הָיָה קוֹלוֹ עָרֵב, לֹא הָיָה יָכוֹל לְמַלֵּא אֶת הַתַּפְקִיד שֶׁלְּמַעֲנוֹ נוֹצַר.

חָלָק, דַּק, שֶׁל קָנֶה - מַה הוֹלְמִים תֵּאוּרִים אֵלֶּה אֶת בַּת יִשְׂרָאֵל! טִבְעָהּ - פַּשְׁטוּת, מַהוּתָהּ - צְנִיעוּת. חֲלָקָה - לְלֹא סִסְמָאוֹת קַעֲקַע. דַּקָּה - לְלֹא עֳבִי חָמְרָנוּת, רַכָּה כְּקָנֶה לְהַמְשִׁיךְ וְלָשֵׁאת בְּעֹל בְּלִי הַפְגָּנַת מֶרֶד.

אַךְ אֵיזֶה מַאֲבַק אֵיתָנִים מִתְחוֹלֵל עַל נַפְשָׁהּ שֶׁל בַּת זוֹ? לֹא מַאֲבָק שֶׁל חֶרֶב אוֹ חֲנִית, לֹא מִלְחֶמֶת אִיּוּמִים אוֹ גְּזֵרוֹת מְאַיְּמוֹת עָלֶיהָ כְּבִזְמַן הַיְּוָנִים, אֶלָּא בְּזָהָב, בְּדַרְכֵי נֹעַם, בִּתְמוּנוֹת נוֹצְצוֹת, בִּשְׂפַת חֲלַקְלַקּוֹת: "מִימוֹת משֶׁה"? - מַה לָּךְ וּלְמִנְהֲגֵי הַדּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים? מַדּוּעַ נִרְאֵית אַתְּ כְּבַת "הַדּוֹר הַיָּשָׁן"? הָבָה וּנְלַמְּדֵךְ כֵּיצַד לְהִתְלַבֵּשׁ, מַה לְּדַבֵּר, אֵיךְ לְהַלֵּךְ שְׁלוּבַת זְרוֹעַ עִם הָאָפְנָה - בּוֹאִי וּנְצַפֵּךְ זָהָב. וְאֵין קוֹלָהּ עָרֵב כְּבַתְּחִלָּה...

כָּתַב אַחַד הַצַּדִּיקִים לְנֶכְדָּתוֹ: "הָאִישׁ מִתְעַטֵּף בְּצִיצִית, וְהָאִשָּׁה - שֶׁאֵין לָהּ צִיצִית - תִּתְעַטֵּף בִּצְנִיעוּתָהּ". אוּלַי נוּכַל לְהַמְשִׁיךְ וְלוֹמַר עַל יְסוֹד דְּבָרָיו אֵלֶּה: הַצִּיצִית שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד תַּרְיַ"ג מִצְווֹת - אֵצֶל הָאִישׁ, וְהַצְּנִיעוּת - אֵצֶל הָאִשָּׁה - הוּא הַתַּרְיָ"ג שֶׁלָּהּ, יְסוֹד הַכֹּל וְתַכְלִית הַכֹּל - לֹא רַק פְּרָט אֶחָד, מִצְוָה אַחַת בּוֹדֶדֶת, אֶלָּא הִיא הַמֶּלֶט הָאוֹחֵז אֶת כָּל הַבִּנְיָן, הִיא הָעַמּוּדִים הַתּוֹמְכִים אוֹתוֹ.

וּבְכֹחַ זֶה הַטֶּבַע אֲשֶׁר לָאִשָּׁה - אֵין רֹאשָׁהּ חָפֵץ לִבְלֹט, וְאֵין צַוָּאר לִנְטוֹת. פִּיהָ מְבַקֵּשׁ אֶת עֲדִינוּת הַדִּבּוּר. הָרַגְלַיִם מְסָרְבוֹת לְשׁוֹטֵט בִּרְחוֹבוֹת קִרְיָה, וְהַלֵּב מַסְתִּיר אֶת מַעֲשֵׂי הַחֶסֶד, הַיֵּשׁוּת כֻּלָּהּ אוֹמֶרֶת "פְּנִימָה" וְ"קוֹל דְּמָמָה דַּקָּה" - זוֹ הָאִשָּׁה. זֶה הַבָּרִיחַ הַתִּיכוֹן שֶׁל חַיֶּיהָ. זֶה הַיְסוֹד וְזֶה הַתַּפְקִיד.

אֶלָּא מָה? בָּאוּ וְצִפּוּהוּ זָהָב. מְנַסִּים לְהַדִּיחֵנוּ בְּמִקְסְמֵי שָׁוְא, לְהַחְדִּיר אֶת הַהִתְיַוְּנוּת לְתוֹךְ בָּתֵּינוּ שֶׁלָּנוּ. פּוֹתְחִים לְפָנֵינוּ "חַלּוֹנוֹת". פּוֹרְשִׂים לְפָנֵינוּ "אֳפָקִים". "אַל תִּהְיֶינָה מְצֻמְצָמוֹת" - אוֹמְרִים לָנוּ, "שְׂחֶינָה עִם הַזֶּרֶם, אַל תִּשָּׁאַרְנָה מֵאָחוֹר". נִתָּן לָךְ גְּדֻלָּה וְקַרְיֶרָה. אַךְ אָנוּ בָּנוֹת וְנָשִׁים בְּיִשְׂרָאֵל - קוֹל אַחֵר עוֹלֶה בְּאָזְנֵינוּ - קוֹל הַמִּדְרָשׁ: "אוֹי לוֹ לְבַיִת שֶׁחַלּוֹנוֹתָיו פְּתוּחִים אֶל הַחשֶׁךְ!" חַלּוֹנוֹת פּוֹתְחִים אַתֶּם לָנוּ? אֳפָקִים פּוֹרְשִׂים לְפָנֵינוּ? וַהֲרֵי מֵעֵבֶר לָהֶם חשֶׁךְ וַאֲפֵלָה, תֹּהוּ וּבִלְבּוּל חוּשִׁים, רֵיקָנוּת וְדִכָּאוֹן.

לִבְנוֹת יִשְׂרָאֵל יֵשׁ יֹפִי גָּדוֹל וְנִשְׂגָּב: "כָּל כְּבוּדָּה בַּת מֶלֶךְ פְּנִימָה, מִמִּשְׁבְּצוֹת זָהָב לְבוּשָׁהּ". אָמְרוּ חֲזַ"ל: כַּאֲשֶׁר נוֹהֶגֶת עַצְמָהּ בִּצְנִיעוּת, חֲשׁוּבִים בְּגָדֶיהָ הַצְּנוּעִים נָאִים יוֹתֵר מִמִּשְׁבְּצוֹת זָהָב שֶׁל כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים - מִמַּרְאֵה כֹהֵן. כִּי אֵין לָךְ יָפֶה מִן הַצְּנִיעוּת!

הַחוּשׁ לְהַבְחִין בְּיֹפִי הוּא אֶמְצָעִי לְפָאֵר אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עַל פְּאֵר הַבְּרִיאָה, לְהַדֵּר אוֹתוֹ עַל הֲדָרָהּ, לְהִתְנָאוֹת לְפָנָיו בַּמִּצְווֹת; הוּא מְלַמֵּד אוֹתָנוּ לְקַשֵּׁט אֶת שֻׁלְחַן הַשַּׁבָּת, וְהוּא גַּם מְלַמֵּד אוֹתָנוּ בֵּין יָפְיָהּ שֶׁל הַשַּׁבָּת בַּבַּיִת פְּנִימָה וּבֵין אֲוִירַת הַחֹמֶר שֶׁבְּחוּצוֹת קִרְיָה; בֵּין יְפִי הַשִּׂמְלָה הַמַּתְאִימָה לְבַת יִשְׂרָאֵל וּבֵין "יְפִי" הַבֶּגֶד הַהֲמוֹנִי הַמְכַעֵר אוֹתָהּ.

הָבָה, נָשִׁים יְקָרוֹת, נִשְׁאָף לְהַגִּיעַ אֶל שְׁלֵמוּת הַצְּנִיעוּת, נָשִׂים לִפְנֵי עֵינֵינוּ אֶת כָּל הַתִּפְאֶרֶת הַצְּפוּנָה בָּהּ.

תוכן העניינים

מראות הצובאות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה