פרק ט - חנוך לנער · ט - תפלה עושה הרבה לחזוק והצלחת הבנים והבנות
בְּעִקָּר צָרִיךְ לְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה וְתַחֲנוּנִים שֶׁלֹּא יְהֵא בְּזַרְעֵנוּ דְּבַר כִּעוּר עָוֹן וְאַשְׁמָה וְשֶׁלֹּא נִיגַע לָרִיק וְלֹא נֵלֵד לַבֶּהָלָה, כְּמוֹ שֶׁהֶ"חָפֵץ חַיִּים" בַּמִּשְׁנָה בְּרוּרָה מְזָרֵז לְזֶה. וּבֶאֱמֶת, כְּפִי שֶׁיְּגֵעִים וּמִשְׁתַּדְּלִים בְּעִנְיַן חִנּוּךְ הַבָּנִים וְהַבָּנוֹת, כֵּן זוֹכִים לִרְאוֹת פֵּרוֹת טוֹבִים. וְהֶ"חָפֵץ חַיִּים" זַצַ"ל מֵבִיא מִתָּנָא דְבֵי אֵלִיָּהוּ עַל צַדִּיק אֶחָד שֶׁהָיָה מִשְׁתַּטֵּחַ עַל הֶעָפָר בְּכָל יוֹם וּמְבַקֵּשׁ וּמִתְחַנֵּן שֶׁלֹּא יְהֵא בְּזַרְעוֹ שׁוּם דְּבַר כִּעוּר עָוֹן וְאַשְׁמָה, וְלֹא יָצָא מִן הָעוֹלָם עַד שֶׁרָאָה עֲשָׂרָה כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים מִזַּרְעוֹ. וּמָרָן הַ"חֲזוֹן אִישׁ" זַצַ"ל הָיָה אוֹמֵר: אִם רוֹאִים שֶׁתַּלְמִיד חָכָם, בְּעֶזְרַת ה', מַצְלִיחַ בְּלִמּוּדָיו, הֲרֵי זֶה תּוֹצָאָה מֵהַתְּפִלּוֹת וְהַדְּמָעוֹת שֶׁל הַסַּבְתָּא שֶׁלּוֹ, כִּי הַתְּפִלּוֹת עוֹזְרוֹת לְבָנִים וּבְנֵי בָנִים שֶׁלֹּא תָמוּשׁ הַתּוֹרָה וְדֶרֶךְ הַתּוֹרָה מִזַּרְעָם וְזֶרַע זַרְעָם עַד עוֹלָם. וּבְסֵפֶר "אוֹר צַדִּיקִים" כָּתַב בְּשֵׁם מִדְרָשׁ הַנֶּעְלָם (זוה"ק): "אָמַר ר' יְהוּדָה, מַהוּ דִכְתִיב "אֶל הַנַּעַר הַזֶּה הִתְפַּלַּלְתִּי" (בדברי חנה, אם שמואל) - הֲוָה לֵהּ לְמֵימַר אֶל הַבֵּן הַזֶּה הִתְפַּלַּלְתִּי. אֶלָּא אָמְרָה חַנָּה: יְהִי רָצוֹן שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁיִּגְדַּל וְיִשְׁתַּדֵּל בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם שֶׁיִּהְיֶה כְּמוֹ עַכְשָׁו שֶׁהוּא נַעַר. וְכָל אָדָם שֶׁיִּזְכֶּה לִהְיוֹת בְּזִקְנוּתוֹ כְּמוֹ בְּנַעֲרוּתוֹ, יִזְכֶּה לְמַעֲלַת שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא, דִּכְתִיב "וּמְעִיל קָטֹן תַּעֲשֶׂה לּוֹ אִמּוֹ וְהַעַלְתָה לוֹ מִיָּמִים יָמִימָה" וְכִי תַעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ כָּךְ [כַּנִּרְאֶה הַמְכֻוָּן לְהַקְשׁוֹת אֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁתָּמִיד בְּכָל הַשָּׁנִים תָּבִיא לוֹ מְעִיל קָטֹן] - אֶלָּא צִדְקָתוֹ וּזְכוּתוֹ הָיָה גָּדֵל עִמּוֹ תָּמִיד בִּתְפִלַּת אִמּוֹ [וְהַיְנוּ שֶׁמִּקַּטְנוּתוֹ תָּמִיד הִמְשִׁיכָה בַּתְּפִלָּה, וְהָיָה גָּדֵל בְּצִדְקָתוֹ בִּזְכוּת תְּפִלַּת אִמּוֹ].